דפוסים של פעילות צבאית במלחמה נגד הקורונה: לקחים לישראל מניסיונם של אחרים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על דפוסים של פעילות צבאית במלחמה נגד הקורונה: לקחים לישראל מניסיונם של אחרים

דפוסים של פעילות צבאית במלחמה נגד הקורונה: לקחים לישראל מניסיונם של אחרים

מבט על, גיליון 1300, 16 באפריל 2020

English
סטיוארט כהן
מאיר אלרן
חייל רוסי מסייע בפעולות חיטוי נגד הקורונה בסנט פטרסבורג, רוסיה

סקירת המעורבות של צבאות במדינות דמוקרטיות במערכה נגד מגפת הקורונה מעלה חמש רמות עולות של התנהלות: א) סיוע לוגיסטי ורפואי לגופי שירות אזרחיים; ב) העברת אספקה וציוד מהצבא למערכות אזרחיות; ג) סיוע לכוחות המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי; ד) קבלת אחראיות תפעולית לניהול מערכות אזרחיות; ה) ניהול ישיר של כלל המערכת השלטונית. צה"ל צריך לסייע לאזרחי המדינה על פי הנחיות הדרג המדיני, באמצעות יכולותיו הרבות, לפי הנסיבות המתפתחות ברמות א' עד ג', תוך הצבת פיקוד העורף בחזית המאבק. ככל שמתקיים מעבר מרמה לרמה מעמיק החיכוך עם האזרחים ולכן נדרשות זהירות ורגישות מוקפדות. המעבר לרמה ד' מהווה קפיצת מדרגה ניכרת, הדורשת שיקול דעת בנסיבות של איום ממשי על בריאות הציבור, דוגמת המתרחש בעיר בני ברק. את המעבר לרמה ה' יש לשקול רק בתנאים של אסון המוני. ביצועו יחייב החלטה של מנגנון רחב, בעל בסיס תמיכה ציבורית, שאינו קיים בחוק ובניסיון הישראלי.


אין צבא בעולם שהתכונן לתרחיש אזרחי בסדר גודל של מגפת הקורונה. עם זאת, רוב צבאות העולם החלו בחודש האחרון להירתם להתמודדות עם התפשטות הנגיף במדינות אוטוקרטיות ודמוקרטיות כאחת. מובנת נטייתם של מנהיגים, גם במדינות דמוקרטיות, לקרוא לעזרת הצבא לסייע לאזרחים במצב החרום המוגדר על ידי רבים – כולל על ידי נשיא ארצות הברית טראמפ - "מלחמה".  למרות הקיצוצים של מרבית הצבאות במדינות הדמוקרטיות, עדיין עומדים לרשותם משאבים רבים היכולים להיות רלבנטיים גם לניהול המאבק נגד הקורונה. חלקם חומריים וחלקם המשמעותיים יותר הם המשאבים האנושיים - כוח אדם ממושמע ומאורגן, עתיר ניסיון וכושר הסתגלות.

להלן אבחנה בין חמש רמות של פעילות צבאית, על פי מידת המגע של הצבא עם האוכלוסייה האזרחית בסדר עולה, מסיוע לחיכוך ועד חדירה לתחום האזרחי השלטוני.

רמה א': סיוע לוגיסטי לגופי שירות אזרחיים

רמה בסיסית זאת כוללת את הפעולות הצבאיות הנפוצות ביותר במשבר הקורונה: שימוש באמצעי תחבורה ואספקת ציוד חיוני לאזרחים וכן הקצאת כוח אדם למפעלים חיוניים (למשל בטיוואן). המשותף לכל אלה הוא חשיפת הצבאות, המשמשים רק כתמיכה למנגנונים הציבוריים, למגע מוגבל עם האזרחים.

רמה ב': העברת אספקה וציוד מהצבא למערכות אזרחיות

פעולות הצבא, הננקטות בהוראת הדרג האזרחי ובפיקוחו, מגבירות את הממשק עם קבוצות של האוכלוסייה:

  • במקרים קיצוניים של סגר (כמו בהודו) נקרא הצבא לחלק מנות קרב בכפרים נדחים.
  • שימוש בתשתיות הרפואיות הצבאיות לתגבור מערכת הבריאות האזרחית, על ידי בתי חולים צפים (ארצות הברית) ופריסת בתי חולים שדה באזורים נגועים (בריטניה, הודו). בשוויץ ובמקסיקו נשלחו צוותי רפואה צבאיים לתגבר בתי חולים, ובדרום אפריקה גויסו רופאים ואחים ממערך המילואים.
  • בבריטניה ובקנדה נדרש הצבא לספק ציוד רפואי חיוני שהוכן ללוחמה ביולוגית.

(בווידאו: צבא איטליה לוקח חלק באכיפת הסגר במילאנו)

רמה ג': סיוע לכוחות המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי

ככל שמדינות החליטו להגביל את תנועת אזרחיהן, או להטיל סגר מוחלט (הודו), גבר העומס על המשטרה, במיוחד נוכח סכנה של התמוטטות הסדר הציבורי וריבוי מקרי שוד וביזה. בתנאים אלה נקראים צבאות להשתתף במאבק, בעיקר במשימות סיור. גם בעבר נרשמו מצבים כאלה כשאירעו אסונות טבע (הוריקן קתרינה בארצות הברית, או באחרונה גל השרפות הממושך באוסטרליה). במארס הפך מראה חיילים חמושים במרחב האזרחי לשגרה באיטליה, בספרד, בהונגריה, במלזיה, במקסיקו ובפרו. גם בארצות הברית, שבה מושלים של מספר מדינות הכריזו "מצב חרום", גויסו יחידות של המשמר הלאומי, שתודרכו למלא משימות כאלה. עד כה, לא דווח על מקרה שבו נדרשו חיילים להשתמש בנשק חם. אפילו בהודו, שם מתקשים המשטרה והצבא לאכוף את הסגר, הוגבל השימוש בכוח לאלות.

רמה ד': קבלת אחראיות תפעולית לניהול מערכות אזרחיות

זהו כרגע תרחיש תיאורטי בכל המדינות שנבדקו. הוא יכול להתקיים רק במקרה שיקרוס אחד או יותר מהמנגנונים האזרחיים (מערכת הבריאות, למשל). במספר מדינות (בריטניה, הודו) הוכנו בצבא תכניות למקרה כזה, כשבכל מקרה מדובר על קריאה של הצבא על ידי הממשלה לבצע את מדיניותה במרחב האזרחי

רמה ה': ניהול ישיר של כלל המערכת השלטונית

רמה זו הופכת ממשק וחיכוך בין הצבא לבין האוכלוסייה האזרחית לכמעט טוטאליים. מצב כזה יכול להתרחש במדינות דמוקרטיות בהינתן שלושה תרחישים אפשריים: 1) כשל של השלטון האזרחי לתפקד מול האסון ההמוני; 2) כניעת המערכת הפוליטית ללחצים של חלקים מהציבור האזרחי על הממשלה החוקית; 3) הידבקות נרחבת של ראשי המדינה/המנגנונים האזרחיים, שתמנע מהם תפקוד סביר. במקרים כאלה, ייתכן כי ראשי הצבא ייקראו על ידי הממשלה להוביל את ניהול האירוע, או אולי אף יחליטו בעצמם שאין מנוס מהכרזה על שלטון צבאי. ב-Newsweek   פורסם (18 במארס) כי בארצות הברית נעשו הכנות לקראת אפשרויות כאלה, שהחלו לאחר מתקפות 9/11. עתה לוקחים בחשבון כי התפשטות המגפה לא תאפשר קיום שרשרת מסודרת של העברת השלטון, כפי שנקבעה בחוקת ארצות הברית. לפי התחקיר, כבר מונה קצין בכיר (מפקד פיקוד הצפון האמריקני) להיות אחראי זמנית על ניהול המדינה ב"נסיבות יוצאות דופן".

במדינות דמוקרטיות, מספר שיקולים עשויים להשפיע על החלטות על השימוש בצבא במאבק נגד הקורונה: 1) הערכה לגבי היקפי המגפה ונזקיה ביחס ליכולתן של המערכות האזרחיות להתמודד עם האתגר; 2) מידת רצונו של הצבא עצמו להגביר את מעורבותו במרחב האזרחי. צבאות שונים יתנהלו בצורה שונה, כאשר חלקם צפוי להקרין אי נחת, תוך מילוי הוראות הדרג המדיני, אך באופן שישקף את גישתם (הרמטכ"ל ההודי הודה במפורש: "כמפקד הצבא, משימתי הראשונה היא לשמור על בריאות כוחותיי", ולכן דרש להגביל את מעורבות חיילים "בלתי מוגנים", כלומר ללא ערכות הגנה רפואיות מתאימות, במשימות הסיוע); 3) מוכנות הצבא לקחת חלק במאבק נגד הקורונה, בפרט בתפקידי שיטור. יודגש שרק צבאות מעטים הקימו יחידות שזה יעודן העיקרי; 4) שיקולים נורמטיביים - בדור האחרון בעולם המערבי גברה הנטייה להשתמש בכוחות צבא לצרכי פנים, בפרט במערב אירופה, בדרך כלל במסגרת "המאבק נגד טרור", או במטרה לחסום מהגרים בלתי מורשים. מנגד, החוקה הגרמנית אוסרת כל שימוש בכוחות צבא בתוך המדינה; החוק האמריקאי מתנה את השימוש "הפנימי" של כוחות הצבא הפדרלי (להבדיל מהמשמר הלאומי) באישור מפורש של שני בתי הקונגרס לאחר הכרזת "מצב חרום" על-ידי הנשיא; גם במדינות דמוקרטיות אחרות, החוק מחייב אישור בית המחוקקים להכרזה ממשלתית על "מצב חרום" טרם הפעלת הצבא (בהודו, בקנדה ובבריטניה).

(בווידאו: שר הביטחון נפתלי בנט בריאיון על מעורבות הצבא במשבר הקורונה, חדשות 12, 5 באפריל 2020)

לקחים למקרה הישראלי

המחויבות של הצבא לציבור הישראלי הינה מאבני היסוד של זהותו של צה"ל ותדמיתו כ"צבא העם", הפועל למען העם ולהגנתו. צה"ל פעל בתווך האזרחי מאז הקמתו. על כן, גם בתנאים של משבר שאינו בעל צביון ביטחוני, ובהיותו עתיר נכסים ויכולות מגוונות, צה"ל - בריכוז פיקוד העורף - ובדגש על יכולותיו הלוגיסטיות ובתחומי הידע והפיתוח – ודאי יעמיד עצמו בחזית גם של מאבק זה.

למחויבות זו סייגים, הכרוכים בשיקולים ממלכתיים נוספים. האחד קשור לייעודו הייחודי של צה"ל: הגנה על המדינה, הבטחת קיומה וניצחון במלחמה. זו הקדימות הברורה. על צה"ל להקפיד על שימור יכולותיו לעמוד בה בכל הנסיבות, בין היתר על ידי שמירת חייליו מהדבקות. השני קשור בצורך להבטיח את אופייה הדמוקרטי של המדינה, את הקווים האדומים שצה"ל צריך להימנע מחצייתם ואת כפיפותו המוחלטת לדרג המדיני הנבחר. שני אלה חייבים לעמוד לנגד עיני הדרג המדיני והצבאי כציוויים עליונים, גם בתקופה זו.

מדובר במשבר חריף, העלול עוד להחמיר, אך אין מדובר במלחמה, שלה מאפיינים אחרים (התנגשות מזויינת להשגת מטרות פוליטיות). לכן יש למסגר את האתגר הנוכחי כהפרעה קשה מהטבע, הכופה על המדינה ניהול מאבק אזרחי נחוש להדברת המגפה.

במצב זה, צה"ל אכן צריך לסייע לאזרחי המדינה במאבקם, על פי הנחיות הדרג המדיני ובפיקוחו, על בסיס יכולותיו הרבות, באופן הדרגתי לפי הנסיבות המתפתחות, ברמות א' עד ג'. זאת, תוך הצבת פיקוד העורף בחזית המאבק מטעמו. ככל שמתקיים מעבר מסיוע לוגיסטי וטכנולוגי לעבר מגע וחיכוך ישירים עם אזרחים, כן נדרשים זהירות, רגישות ופיקוח מוקפדים. המעבר לרמה ד' - ניהול תפעולי של המאבק - גם ברמה מקומית, הינו בחזקת קפיצת מדרגה ניכרת, שעליה יש להחליט רק בתנאים קיצוניים של איום ממשי על בריאות הציבור, דוגמת המקרה של העיר בני ברק. המעבר לרמה ה' - אחריות לניהול צבאי ישיר - יכול להתקיים רק בתנאים קיצוניים ביותר של אסון המוני בקנה מידה מדינתי. משום כך הוא יחייב - במיוחד במצב הפוליטי הרגיש הנוכחי במדינת ישראל - מנגנון החלטה רחב, בעל בסיס תמיכה ציבורית, שכיום אינו קיים בחוק ובניסיון הישראלי.

 

* פרופ' (אמריטוס) סטיוארט כהן מאוניברסיטת בר אילן הוא חוקר מדע המדינה המתמחה ביחסי צבא - חברה

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםנגיף הקורונהצבא ואסטרטגיהחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.