מחאות, סמים, אלימות ותקיפות ישראליות: סוריה בצל הנורמליזציה האזורית עם אסד - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מחאות, סמים, אלימות ותקיפות ישראליות: סוריה בצל הנורמליזציה האזורית עם אסד

מחאות, סמים, אלימות ותקיפות ישראליות: סוריה בצל הנורמליזציה האזורית עם אסד

משטר אסד אמנם חוזר לחיק העולם הערבי ונהנה מלגיטימציה עולמית הולכת וגוברת, אך בשטח, אחרי יותר מעשור של מלחמת אזרחים, מדינתו שרויה בכאוס – בו איראן ממשיכה למלא תפקיד משמעותי ולאיים על ישראל. האם בירושלים צריכים לשנות גישה?

מבט על, גילון 1766, 19 בספטמבר 2023

English
כרמית ולנסי

בעוד מעמדה האזורי של סוריה זוכה לעדנה מחודשת, בחינת מצבה הפנימי חושפת שמדובר במדינה כושלת ומפורקת, שמצבה הכלכלי והביטחוני הולך ומידרדר. הכאוס הפנימי, העקשנות האיראנית לשמר אחיזה, וביטחונו העצמי הגובר של בשאר אל-אסד, שעלול לצמצם את נכונותו להכיל את התקיפות הישראליות – כל אלו מחייבים את ישראל לבצע התאמות במערכה הצבאית שהיא מנהלת מזה עשור בסוריה, לתקף את יעדיה ולהגדיר הישגים נדרשים, ולא להסתפק בפעולה מכוח האינרציה.


ב-19 במאי נאם בשאר אל-אסד על בימת הליגה הערבית בכינוסה בסעודיה, יותר מעשור לאחר שהושעה ממנה בעקבות הדיכוי האלים של המחאות העממיות בסוריה, שהתפתחו למלחמה מדממת וממושכת. הופעתו של אסד בכינוס הליגה היא תוצאה של נורמליזציה אזורית המתנהלת מולו בשנתיים האחרונות. תהליך השבתה של סוריה לחיק העולם הערבי, שצבר תאוצה בסוף 2021 עם חידוש היחסים בין משטר אסד לבין ירדן, התחזק בעקבות רעידת האדמה שפקדה את המדינה בפברואר 2023 – אז הוגש לסוריה סיוע הומניטארי נרחב על ידי מדינות האזור, ושיאו בחידוש היחסים בין סוריה לערב הסעודית חודש לאחר מכן. את תהליך הנורמליזציה מנחה עסקה ערבית בהובלה ירדנית, שנועדה להתוות את הדרך לסיום הסכסוך בסוריה. עיקריה הם הכרה בשלטון אסד והזרמתם של כספים ממדינות המפרץ לשיקום המדינה ההרוסה, בתמורה להשבת הפליטים לסוריה, בלימתה של תעשיית הסמים שאסד מנהל ומציפה את המזרח התיכון בכדורי קפטגון, והצאת הכוחות הזרים משטח המדינה.

פגישת אסד ויורש העצר הסעודי, מאי 2023 |

עם זאת, עד כה ובאופן לא מפתיע, המשטר לא הביע התחייבות למלא אחר אי אילו מהתנאים שהוצגו לו ובשלב זה ואסד נהנה ממתנת הלגיטימציה בלי תמורה מצידו. יתר על כן, בראיון שהעניק לאחרונה לרשת "סקיי ניוז" בערבית, אסד לא חסך ביקורת מהמדינות הערביות וטען כי חזרת סוריה לחיק העולם הערבי היא בעיקר פורמאלית, ללא קשרים מהותיים בין המשטר למרביתן. זאת, כיוון שלדבריו הליגה הערבית אינה באמת מוסד אמיתי. מנגד, לגבי יחסיו עם רוסיה ואיראן הוא ציין כי הם מוכיחים שהמשטר יודע לבחור את חבריו היטב.

בעוד מעמדה האזורי של סוריה זוכה לעדנה מחודשת בקרב המדינות הערביות, משל מדובר במדינה ריבונית ומתפקדת, בחינת מצבה הפנימי חושפת תמונה עגומה של המשך שלטון אוטוריטארי המאופיין בתפקוד לקוי ויכולת חלקית בלבד לספק משילות וביטחון ולאכוף סדר. עשור של מלחמת אזרחים ודיכוי צבאי אלים הותירו את סוריה מדינה כושלת ומפורקת ללא נכונות לשיקום או לשיפור המצב מצד מנהיגה. למעשה, מאז אותו נאום חגיגי של אסד על בימת הליגה הערבית, מצבה של סוריה, הכלכלי והביטחוני, אך מידרדר:

מדינה רעבה - הלירה הסורית צנחה בחודש אוגוסט לשפל חדש וערכה כעת נאמד ביותר מ-15 אלף לירות לדולר אחד (לעומת 47 לירות טרם המלחמה). התייקרות של מעל 70 אחוזים במוצרי יסוד ותשתיות לא מתפקדות הניעו המונים למחות נגד המשטר בשבועות האחרונים. ההפגנות החלו זמן קצר לאחר החלטת הנשיא להכפיל את השכר והפנסיה לעובדי המגזר הציבורי, בעוד שמרבית העם סובל מעוני ומרעב. המחאות החלו בקרב האוכלוסייה הדרוזית בדרום סוריה, אזור הנמצא בשליטת המשטר, והתרחבו לאזורים נוספים שבשליטת האופוזיציה. המפגינים תובעים שיפור במצב הכלכלי, לחידוש הסובסידיות ללחם ודלק, ולאספקת חשמל סדירה. אולם עד מהרה התרחבו הדרישות הכלכליות לתביעות פוליטיות, שבמרכזן קריאות להפלת המשטר, שחרור עצורים וסילוק הנוכחות האיראנית והרוסית מהמדינה. המחאות לא מציבות בשלב זה איום ממשי על המשטר, אך קיים פוטנציאל להסלמתן ולהתרחבותן עקב מצבם הנואש של האזרחים.

הסמים של אסד - המשבר הכלכלי בסוריה והסנקציות הבינלאומיות המוטלות על המדינה העצימו את תופעת הייצור והסחר בסמים, בעיקר של סם הקפטגון, בחסות המשטר ויחידות בצבא הסורי הנהנות מהרווחים העצומים שתעשיה זו מניבה. כדורי הקפטגון מציפים בשנים האחרונות את המזרח התיכון ובעיקר את ירדן, ערב הסעודית ומדינות נוספות במפרץ. מומחים מעריכים שמאז אפריל נתפסו כדורי קפטגון בשווי של יותר ממיליארד דולר באזור. ואכן, שאיפה שאסד יחדל מהפצת הסם, תופעה שהוא אחראי לה, הייתה בין המניעים לחידוש היחסים עם משטרו. ירדן, המוטרדת מאוד מתפוצת הסם בשטחה, אימצה מדיניות כפולה מול המשטר הסורי: מצד אחד היא מגבירה עמו את שיתוף הפעולה המודיעיני והמבצעי כדי להיאבק יחד עימו בתופעה. ומנגד ועל בסיס הבנה מפוכחת שהמשטר אינו מתכוון באמת לבלום את ייצור הסם והסחר בו, נוקטת מהלכים תקיפים וחריגים, ביניהם תקיפות אוויריות של מעבדות סמים, האחרונה שבהן בוצעה בתחילת ספטמבר, סיכול ממוקד של סוחר סמים בדרום סוריה (במאי), וכן יירוטים של רחפנים נושאי סמים ונשק לשטח הממלכה. הסם הסורי לא תחום למזרח התיכון ולאחרונה אף דווח שבגרמניה נחשפו מעבדת סמים סורית וכדורי קפטגון בשווי של 20 מיליון דולר. מוערך שהיקף חדירת הסם לאירופה צפוי לגדול בשל הרצון הסורי לגרוף רווחים.

גלי אלימות וטרור -  חיסולים פנימיים ועימותים אלימים בין קבוצות שונות בסוריה הינם תופעה  שבשגרה בסוריה ובחודשים האחרונים נראה כי הגיעו לשיאים חדשים. דרום המדינה נותר אזור כאוטי, המהווה זירת התגוששות בין כוחות המשטר למתנגדיו. בצפון מערב התגברו תקיפות המשטר והכוחות הרוסיים נגד ארגוני אופוזיציה וחודשו ההפצצות חסרות ההבחנה, כולל מתקפה הרסנית על שוק ירקות במחוז אדליב ב-25 ביוני, שהותירה עשרות פצועים ולפחות 13 הרוגים. באותו אזור, ולראשונה מזה שנים, ארגון ג'האדיסטי בשם 'אנצאר אל-תוחיד', המזוהה עם אל-קאעדה, פוצץ מנהרת תופת מתחת למוצב צבאי סורי וגרם הרג בקרב כוחות הצבא.

במזרח המדינה ובאזור דמשק, ארגון הטרור דאע"ש ביצע לאחרונה רצף פיגועים קטלני שלא נראה כמותו מאז 2018, וגבה אבדות רבות מכוחות הצבא הסורי. הבולט ביניהם - בתחילת אוגוסט מארב ירי לאוטובוס של כוחות הצבא באזור דיר א-זור, שהוביל ליותר מ-30 הרוגים. בתחילת ספטמבר התגברו חילופי אש בין מיליציות שבטיות לבין לוחמים כורדים על רקע מאבקי שליטה בדיר א-זור. התפתחות זו, אם תתעצם, עלולה לערער את יציבותה של הברית בין הכורדים (בהובלת ארגון הכוחות הסורים הדמוקרטיים-SDF) לבין השבטים הערביים, הנאבקים יחד בדאע"ש בחסות אמריקאית. כל אלה מעידים על השליטה הרעועה של אסד במדינתו, כולל בשטחים הנמצאים לכאורה תחת שליטתו, וממחישים את הפער בין מעמדו האזורי לחולשתו הפנימית.

ריבוי המתיחויות וההיתקלויות הצבאיות לא מוגבל רק לכוחות המקומיים בסוריה אלא זולג כעת גם ליחסים בין רוסיה לארצות הברית הפועלות בזירה: האמריקאים מלינים בחודשים האחרונים על הטרדות בלתי פוסקות של מטוסים רוסיים, המפרים את המרחב האווירי שבו פועלים כוחותיהם במסגרת המאבק בדאע"ש. בסוף יולי, מטוס קרב רוסי אף גרם נזק למל"ט אמריקני מעל סוריה כשהיה במשימה שקשורה למלחמה בארגון הטרור. לטענת ארצות הברית, היה זה חלק ממזימה משותפת של מוסקבה וטהראן להתיש את הכוחות ולהביא לנסיגתם מסוריה.

הנשק האיראני והתקיפות הישראליות

מציאות כאוטית זו מאפשרת לאיראן ושלוחיה לפעול באופן חופשי כמעט בסוריה ולהעמיק את אחיזתם בצבא, ששיקומו ותפקודו תלויים בסיוע מטהראן. גם ההתמקדות הרוסית במלחמה באוקראינה מקלה על איראן להרחיב פעילותה ולהעמיק את שיתופי הפעולה הכלכליים והצבאיים שלה עם המשטר. המכון האמריקני לחקר המלחמה (Institute of War) ציין בדו"ח שפורסם ביוני 2023 כי כוח קדס של משמרות המהפכה וחזבאללה הקימו מפקדות ובסיסים צבאיים נוספים במזרח המדינה, ובהם מחסני נשק, מחנה אימונים ומבני מגורים. זאת, במסגרת מאמציה של איראן לאבטח נתיבי תחבורה ברחבי המדינה, כולל לרמת הגולן וללבנון. אל מול מאמצי ההתבססות והמשך העברות הנשק מאיראן, ישראל ממשיכה במערכה שבין המלחמות (מב"ם) ומתחזקת את מערך התקיפות בסוריה, בדגש על יעדי משטר, שלרוב מזוהים עם פעילות איראנית. הארגון הסורי לזכויות אדם פרסם בחודש אוגוסט דו"ח ולפיו ישראל תקפה בשטח סוריה 26 פעמים מאז תחילת השנה. בתקיפה שבוצעה ב-28 באוגוסט בשדה התעופה הבין-לאומי חלב הושמד משלוח צבאי איראני, שהכיל ציוד רגיש (ייתכן כזה הקשור להגנה אווירית). כפי שאירע על שום הנזקים שנגרמו בתקיפות קודמות, גם הפעם נסגר שדה התעופה לפעילות ושב לפעילות לאחר מספר ימים. ב-13 בספטמבר אירעו שתי תקיפות במערב סוריה: בשדה התעופה הצבאי אל-שועיראת וקודם לכן בטרטוס, ככל הנראה נגד עמדות הגנה אווירית.

על רקע הנורמליזציה האזורית עם אסד, שעה שכאוס פנימי מתחולל בסוריה ואיראן מתעקשת לשמר אחיזה במדינה, ראוי שהמדינות הערביות יציבו דרישות תקיפות יותר כלפי אסד ויתנו את העמקת הנורמליזציה עם סוריה והסיוע הכלכלי לה בנקיטת צעדים מוחשיים על ידי המשטר. במרכזם אמורים להיות בלימתה של תעשיית הקפטגון, מאבק בדאע"ש, הגברת המשילות בדרום וביתר האזורים שבשליטת המשטר וצמצום הנוכחות האיראנית בשטח סוריה. בנוגע לישראל, מעמדו האזורי המתחזק של אסד וביטחונו העצמי הגובר עלולים לצמצם את נכונותו להכיל את התקיפות הישראליות ולהאיץ בו להגיב, מה גם שתקיפות ישראליות במהלך עשור לא בלמו את מאמצי ההתעצמות הצבאית של איראן ושלוחיה בסוריה. מכאן מתבקש, שלצד שכלול ועדכון המערכה הצבאית של צה"ל בסוריה, ישראל תרחיב את מדיניותה ביחס למדינה זו גם למערכה דיפלומטית, ותעמיק את השיח ואת שיתופי הפעולה עם המדינות הערביות החולקות עימה אינטרס משותף ביחס אליה. שילוב מאמץ צבאי ומאמץ דיפלומטי עשוי לשפר את המענה לאתגרים הביטחוניים הנשקפים לישראל בזירה זו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Shir Torem
מעבר לגבול: ההזדמנות האסטרטגית של ישראל בסוריה
כיצד נראית סוריה חמישה חודשים לאחר נפילתו של בשאר אסד — הן מהעבר הסורי והן מהעבר הישראלי של הגבול — ומהם הסיכונים וההזדמנויות העומדים בפני מקבלי ההחלטות בירושלים?
08/05/25
מנגנון בינלאומי לייצובה ועיצובה של סוריה החדשה
בעקבות עליית המשטר האסלאמיסטי בסוריה, מתהווה במדינה זו מציאות אשר תציב בפני ישראל סכנות והזדמנויות כאחת. איראן נדחקה מסוריה, אך צפויה לפעול לחידוש נוכחותה בה; טורקיה ממלאה תפקיד מרכזי בסוריה, התפתחות העלולה לגרום חיכוך מדיני וצבאי עם ישראל, ובתרחיש קיצון אף עימות צבאי. בה בעת, טורקיה היא כנראה הגורם היחיד, אשר יש לו מוטיבציה ויכולת לשגר לסוריה כוחות קרקעיים. לכן, טורקיה עשויה למלא תפקיד חיובי בייצוב סוריה ובצמצום הסכנה לפריצת מעשי איבה בינה לישראל. שיקומה וייצובה של סוריה יחייבו משאבים רבים ושתוף פעולה בינלאומי. לשם כך, מוצע להציג בפני הממשל האמריקאי יוזמה לכינון מנגנון בינלאומי לשיקום סוריה בראשותו. מבחינת ישראל נועד הרעיון לצמצם את הסכנות לחיכוך צבאי בינה לבין סוריה; להגביל את ידי טורקיה במנגנון הבינלאומי ובכך למקסם את היתרונות שבמעורבותה ולמזער את הסכנות הגלומות בה; וכן לצמצם סיכונים לחידוש השפעתה של איראן בסוריה. מעורבות ישראלית גלויה במנגנון תביא כנראה להכשלתו מראש. לפיכך, מומלץ שהתפקיד הישראלי יצטמצם להעלאת הרעיון בפני הממשל ובפעילות מולו להבטחת האינטרסים שלה.
04/03/25
מפה אינטראקטיבית: הזירה הסורית
ב-8 בדצמבר, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, הכריזה ישראל על מבצע חץ הבשן בסוריה. במהלך המבצע, צה"ל פעל באזור החיץ והשתלט על שיא החרמון בצד הסורי. במקביל, התבצעו לפחות 136 תקיפות ישראליות במדינה, 65 אחוזים מהן התבצעו בחלקים המערביים של המדינה (דמשק, דרעא ולטקיה). על פי דובר צה"ל, תקיפות אלו הובילו, תוך 48 שעות בלבד, להשמדה של בין 70 ל-80 אחוזים מהיכולות הצבאיות של משטר אל-אסד. מפה זו מציגה את התקיפות הישראליות בסוריה במהלך מבצע חץ הבשן. בנוסף, המפה מציגה את אזורי השליטה במדינה ואת השחקנים השונים הפועלים בה, לרבות הכוחות הכורדיים, האמריקאיים והטורקיים. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
26/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.