פרסומים
מזכר 239, אפריל 2025
חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל.
הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת.
בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין החוסן כמאפיין את יכולתן של הקהילות המתפנות ושל החברה הישראלית בכללה ליצור מידה של רציפות תפקודית תוך כדי המלחמה, ולהתחיל להתאושש ממנה. בשער השני מאמרים המנתחים את השלכות ההתפנות מיישובי הנגב המערבי ומיישובי קו העימות בצפון בתחילת המלחמה על חוסנן של הקהילות השונות. השער השלישי מתמקד באלתורי מערכת החינוך במסגרת ההתפנות הנרחבת הבלתי צפויה, נוכח חשיבותה המיוחדת לצעירים המתפנים והשלכותיה על חוסנן של המשפחות ושל הקהילות הנפגעות.
כל אלה מאפשרים להבין תופעות חברתיות עמוקות ומעצבות מציאות בתנאי הפרעה קשה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והם משקפים חוויה אישית ולאומית משמעותית לישראלים המושפעים ברמה האישית, הרעיונית והפוליטית מן המלחמה המיוחדת הנוכחית ומן האתגרים שהציבה.
תוכן עניינים:
קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה מיוחד, שהתקיים ב־15 ספטמבר 2024 במכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב. הסמינר עסק בסוגיית החוסן הלאומי והחברתי, ובפרט בהשפעת ההתפנות האזרחית הנרחבת מיישובי הדרום והצפון על החוסן בישראל בעת המלחמה המתמשכת והמאתגרת, שפרצה בעקבות מתקפת הפתע האכזרית של חמאס ב־7 אוקטובר 2023.
הספרות המקצועית מתייחסת לחוסן הלאומי כאל גורם המקבץ ומקשר בין רכיבי החוסן האישי, הקהילתי, החברתי, הכלכלי, התשתיתי והארגוני־ממשלתי. כל אחד מאלה וכולם יחד מתכתבים עם ההגדרה הגנרית המקובלת של החוסן (resilience), המתייחסת לחמישה רכיבים פונקציונליים עיקריים...
מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב־7 באוקטובר 2023 החלה ברצח של 1,200 ישראלים ובחטיפתם של יותר מ־250 בני אדם על ידי חמאס, ולמוחרת היום החלה גם מתקפת רקטות וטילים של חזבאללה מלבנון. המלחמה המתמשכת מציבה איומים קיומיים וסיכונים ממשיים, אשר הביאו לעקירתם מבתיהם של 135 אלף ישראלים לפחות...
חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה או אסון, מן הטבע או מידי אדם, לקיים רציפות תפקודית סבירה במהלך ההפרעה או האסון, להתאושש מכך במהירות האפשרית ולצמוח לרמה גבוהה יותר של תפקוד מערכתי, תוך שימור זהותה וערכיה הבסיסיים. בין המדדים השונים שבאמצעותם ניתן לבחון את החוסן ניתן למנות סולידריות חברתית, אמון בממשלה ובמערכותיה ושמירה על שגרה ורציפות תפקודית. במאמר זה נבקש לבחון את האופן שבו השפיע פינוי היישובים בדרום הארץ ובצפונה במלחמת חרבות ברזל, שהוא פינוי האוכלוסייה הממושך ביותר בתוך ישראל מאז 1948, על החוסן הלאומי של ישראל.
סקרי דעת קהל שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי במהלך מלחמת חרבות ברזל חושפים תמונה מדאיגה של החוסן הלאומי בישראל במלאת שנה למלחמה. מהסקרים (האחרון שאליו מתייחס מאמר זה נערך ב־13-10 באוקטובר 2024) עולה כי היבטים המוכרים כמעצבי חוסן, ובכללם אמון, סולידריות חברתית, אופטימיות ותקווה, שגרה אישית ורציפות תפקודית וכן לגיטימציה בינלאומית מצביעים ברובם על נסיגה בחוסן הלאומי...
מלחמת חרבות ברזל, שהחלה במתקפה חסרת תקדים של חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר, הובילה לפינוי ממוסד ולהתפנות עצמית של תושבים מיישובים בנגב המערבי המרוחקים עד שבעה ק״מ מהגבול עם רצועת עזה. במקביל החלו גם תושבים מיישובים הסמוכים לגבול בצפון הארץ בהתפנות עצמית, מכיוון שחששו ממתקפה דומה מצד חזבאללה. אליהם הצטרפו בפינוי יזום של המדינה יישובים נוספים, המרוחקים עד חמישה ק״מ מקו הגבול. לפי סקירה שנערכה בתחילת המלחמה (נובמבר 2023) על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עד תחילת אותו חודש פונו או התפנו מביתם יותר מ־250 אלף תושבים...
מלחמת חרבות ברזל יצרה שלל דילמות חדשות ומתהוות בסוגיות מגוונות, וסוגיית הפינוי וההתפנות של התושבות והתושבים מאזורי מגוריהם בשל הסיכון הביטחוני הנשקף לחייהם היא אחת המאתגרות, המורכבות והרב־ממדיות שבהן. מדובר בסוגיה אסטרטגית, רבת פנים ובעלת השלכות ארוכות טווח. אל מול ״צונאמי של אי־ודאות״ קיים פיתוי לחזור אל המוכר והידוע ולנסות ליישם הסכמות ישנות מול מצב בלתי מוכר. המאמר מבקש לאתגר נטייה טבעית אנושית, ארגונית ומערכתית זו, תוך הצבעה ראשונית על עקרונות יסוד של חלופה שייתכן כי תוכל להשיג תוצאות אפקטיביות ובנות קיימא ברמות השונות...
כיצד נראות פעולות ההשפעה הרוסיות נגד דעת הקהל הישראלית בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות, עד כמה הן באמת השפיעו על הציבור הישראלי – ואיך ניתן להתגונן מפניהן?
פינוי אזרחים ממוקדי סכנה היה חלק מתמונת עולמה של ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל כמעט מראשיתה. הניסיון לבנות בית ב״ארץ האבות״, הן מהבחינה הלאומית והן מהבחינה האישית, והכמיהה לתחושת ביטחון, יציבות ושייכות התנגשו שוב ושוב עם השאיפות הלאומיות הפלסטיניות ועם איומים מבחוץ...
ב־7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל, שהחלה במתקפה משולבת של ארגון חמאס על ישראל, יחד עם ארגוני טרור נוספים. על רקע זה התקבלה בממשלה שורה של החלטות אשר לפינוי אוכלוסייה מיישובים בחבל תקומה בנגב המערבי...
מאז מתקפת ה־7 באוקטובר 2023 נקלעה מדינת ישראל למשבר קשה ומתמשך, עם השלכות כבדות משקל הן על חוסנה של האוכלוסייה הכללית והן על אוכלוסיית הנגב המערבי, שנפגעה באופן חמור מן המתקפה. צוות מחקר שמורכב מנציגי ׳ארץ חדשה עכשיו׳, חברת Indicate וחוקרים בכירים בתחום החוסן מאוניברסיטת תל אביב ומהמכללה האקדמית תל חי התאגד כדי לנטר את רמת החוסן ומנגנוני ההתמודדות של הציבור בנגב המערבי...
ב״שבת השחורה״ נתפסו אצלי בגינה ארבעה מחבלים, מתחת לחלון הממ״ד במושב נתיב העשרה. מאותו הרגע החל המסע שלי בניסיון להבין כיצד תושבי הקהילות שעברו אין־סוף סבבי לחימה יצליחו להרים ראש ממצב הדחק הקיצוני, המתמשך והנורא...
כמי שעוסקת בתחומי החברה והקהילה שנים רבות, וכמנהלת לשעבר של אגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית, מצאתי את עצמי בעקבות האירועים הקשים של ה־7 באוקטובר מתמודדת עם הנורא מכול ברמה האישית ומשתאה מול הכוחות וההתמודדות ברמה הקהילתית של קיבוצים ויישובים רבים, ואף משתתפת בסיוע...
המושג חוסן מספק מסגרת מושגית להבנת הדרך שבה אנשים מגיבים למצבי אסון שונים, כיחידים וכקבוצה. מטרתו של מחקר זה ללמוד על דינמיקת החוסן כפי שהיא צומחת ״מלמטה״, בקרב אזרחים שהמשותף להם הוא היותם תושבי הצפון...
מאז ה־7 באוקטובר 2023 נמצאים תושבי הצפון במצב של הודיה ומלחמה — הודיה על הנס שקרה לנו, שחזבאללה לא פלש לצפון כפי שעשה חמאס בדרום, למרות ההכנות הנרחבות שעשה למטרה זו במשך שנים, כי גם בגבול הצפון לא היינו מוכנים. גודל האיום התגלה במלואו בעת תמרון צה״ל בלבנון, החל מחודש אוקטובר ,2024 לאור אמצעי הלחימה הרבים שמצאו חיילי צה״ל שהיו מוכנים לשימוש נגד יישובי הצפון...
בקו העימות הצפוני התפתחה בשנים שלפני המלחמה מגמה של פריחה דמוגרפית וביקוש של משפחות לקליטה בקיבוצים, בקריית שמונה וברוב המושבים. אלה הביאו לתנופה כלכלית רב־ממדית בגליל ובגולן, שהתבטאה במספר תופעות חשובות...
מאמר זה מציג את מודל ה־RACE לשמירה על רציפות חינוכית לשם חיזוק החוסן החברתי במערכת החינוך במצב חירום מתמשך. המושג RACE הוא ראשי התיבות של מרכיבי המודל: Education ,Continuity ,Agility ,Resilience המשקף ארבעה מאפיינים של ארגונים אג׳יליים: ,Adaptability ,Responsiveness Empowerment ,Collaboration...
שלושה ימים אחרי ה־7 באוקטובר פתחו שתי חברות קיבוץ כפר עזה וגננת מצוות החינוך המקורי של הקיבוץ בקיבוץ שפיים — אתר הקליטה של מפוני הקיבוץ — שלוש מערכות חינוך: מערכת גנים לגיל הרך, שקלטה תינוקות וילדים מגיל ארבעה חודשים ועד גיל שש; מסגרת לתלמידי בית ספר יסודי בכיתות א׳ עד ו׳; ומסגרת פעילות לחטיבת הביניים ולתיכון, שקלטה את תלמידי כיתות ז׳ עד י״ב....
׳מרחב חינוכי כנרת׳ הוקם יש מאין כמענה למציאות החדשה שבפניה ניצבו תושבי הצפון שהתפנו בחטף מבתיהם לעיר טבריה ולמרחב סובב כנרת באוקטובר 2023...
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום
מזכרים