מערך המילואים 2023 – אתגר לרמטכ"ל הנכנס - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מערך המילואים 2023 – אתגר לרמטכ"ל הנכנס

מערך המילואים 2023 – אתגר לרמטכ"ל הנכנס

מערך המילואים נתקל באתגרים וקשיים רבים, בימים אלו שבהם התגייסות לשירות מילואים הפכה בפועל מחובה להתנדבות, וכאשר כוונת הצבא היא דווקא להגדיל את הנטל על המשרתים. על הרמטכ"ל הנכנס הרצי הלוי לפעול בדחיפות למניעת משבר במערך הכה חשוב לביטחון הלאומי של ישראל

מבט על, גיליון 1683, 18 בינואר 2023

English
אריאל היימן

מערך המילואים מצוי כיום בתקופה מאתגרת. חיילי המילואים המהווים אחוז קטן בחברה הישראלית נתקלים בקושי הולך וגדל לשרת במילואים. החל מתחילת 2023 יגויסו גדודי המילואים לשתי תקופות של תעסוקה מבצעית בשלוש שנים, כפול מהקורה כיום. בנוסף, עלול מערך המילואים למצוא את עצמו מחליף את פלוגות מג"ב שאמורות לעזוב את אזור יהודה ושומרון לטובת משימות אחרות. כבר כיום ניכרת ירידה משמעותית באחוזי ההתייצבות לאימונים ותעסוקה מבצעית. הגדלת הנטל על המשרתים איננה עניין של מה בכך, וימים יגידו כיצד תשפיע מדיניות הממשלה החדשה על המוטיבציה להתייצבות של חיילי המילואים. הקושי לא יבוא לידי ביטוי בהפגנות או מחאות, אלא באחוזי גיוס נמוכים ובהשתמטות אפורה. התקופה הקרובה היא תקופה מורכבת וקריטית מאד למערך המילואים, המהווה רכיב חשוב בביטחון הלאומי. על הרמטכ"ל הנכנס רב אלוף הרצי הלוי ומפקדי צה"ל לפעול מראש וברצינות למניעת שחיקת המערך והגעה למשבר.


לאחרונה החליט צה"ל לזמן לתעסוקה מבצעית גדודי מילואים פעם בשנתיים, ולא פעם בשלוש שנים כפי שהיה עד כה וכמוגדר בחוק המילואים. המהלך נועד לספק מענה לצורך בכוחות רבים, הנובע מההחמרה הנוכחית במצב הביטחוני, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון. החלטה זו עברה בשקט תקשורתי אך מדובר בשינוי דרמטי.

נתונים מספריים מדויקים לגבי היקף מערך המילואים אינם מפורסמים, אולם על פי מידע עקיף ניתן להעריך שלא יותר מאחוז וחצי מתושבי ישראל משרתים במילואים, ורק כ-6 אחוזים בלבד מאלה שסיימו שירות חובה משרתים שירות מילואים פעיל (לפחות 20 ימי מילואים בשלוש שנים). בנוסף, סוד ידוע הוא שהשירות במילואים הוא בפועל התנדבותי (על אף שהוא מתקיים על פי חוק). אחוז המשרתים במילואים הולך וקטן עם השנים, בין השאר בגלל הגידול באוכלוסייה מחד גיסא והקטנת הצבא מאידך גיסא. מערך המילואים הופך עם השנים להיות קבוצה קטנה וייחודית בחברה הישראלית.

תמיד היה קשה לשרת במילואים, אך מה שבעבר נראה היה סביר בעיני אנשי המילואים - 35 ימי מילואים מידי שנה - איננו סביר כיום. הקושי הולך וגדל, ובין שאר הסיבות ניתן למנות את הבאות:

  • האיום החיצוני על מדינת ישראל השתנה ועל פניו הוא איננו קיומי יותר. מול צה"ל לא עומד כיום צבא שיכול לאיים בכיבוש המדינה.
  • החברה הישראלית הפכה והופכת עם השנים להיות חברה אינדיווידואליסטית, מגמה המשנה את היחס בין צרכי הפרט ביחס לצרכי החברה.
  • הלכי הרוח בחברה הישראלית אינם מעודדים (בלשון המעטה) את השרות במילואים והסולידריות הולכת ומצטמצמת. אחוז המשרתים הפעילים במילואים קטן עם השנים, ובמובן זה צה"ל כבר מזמן איננו "צבא העם".
  • על פי סקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמחצית מהציבור תומכים במעבר צה"ל לצבא מקצועי. ניתן להעריך שהחושבים כך אינם מבינים לאשורה את המשמעות של צבא מקצועי, אולם, אמירה זו חשובה להבנת הלכי הרוח בחברה הישראלית.
  • קשת האיומים על העורף גדולה היום הרבה יותר מאשר בעבר. גיוס חייל מילואים בעת חירום עלול להתרחש בעת הפגזה על העורף, מצב שיקשה על חיילי המילואים לעזוב את משפחתם הנמצאת באזור מופגז ולהתייצב ביחידתם. לתובנה זו משמעות על המוטיבציה לשירות במילואים.
  • קיים לחץ על חיילי המילואים, הן סמוי והן מפורש, לא להתייצב לשירות בשגרה. הלחץ מגיע בדרכים שונות מהמעסיקים, ממוסדות הלימוד, מהמשפחה הקרובה ומהסביבה בכלל. ימים יגידו האם להרכב הממשלה החדשה, האידאולוגיה המנחה אותה ומדיניותה יהיו משמעויות מבחינת תפיסתם של חיילי המילואים את הקריאה לשירות.

הרמטכ''ל הנכנס הלוי ושר הביטחון גלנט |

קשיים אלה מביאים לכך שכבר כיום ניכרת ירידה משמעותית באחוזי הגיוס לאימונים ולתעסוקה מבצעית של גדודים לוחמים. למצב הנוכחי תתווסף בשנת 2023 התקנה (באישור הכנסת) שקובעת שניתן לגייס גדודי מילואים לתעסוקה מבצעית פעם שניה במהלך שלוש שנים. בנוסף נדונה אפשרות כי על פי החלטת השר לביטחון פנים, יחידות מג"ב המשרתות כיום ביהודה ושומרון יועברו למשימות אחרות, ויחידות מילואים יקראו להחליפן.

המעטים שמשרתים רוצים תמיכה משמעותית וצעדים בפועל, ולאו דווקא בהקשר לתגמול הכספי. הם מבקשים משמעות ערכית ונורמטיבית לפעילותם, שואפים לזכות ביחס מכבד וכן שיזמנו אותם רק בכפוף לצורך אמיתי, לניצול זמנם ראוי, לאימונים והצטיידות הולמים, לתנאי שירות סבירים ורק בסוף הרשימה – לתגמול.

כל פעם שה"חוזה" בין צה"ל לאנשי המילואים מופר, המערך נשחק שחיקה נוספת המצטרפת לקודמותיה. הדוגמאות לכך מהעת האחרונה רבות ונביא רק אחת. לא מזמן נשלחו חיילי מילואים לפעילות מבצעית לאורך גדר ההפרדה ברכב ליסינג אזרחי קטן, ולא בכלי רכב מבצעי. החיילים חשו שלא התייחסו אליהם בכבוד, שלא צוידו כראוי, ובעיקר שאין משמעות לפעילותם. תגובת דובר צה"ל לא עסקה בנושאים אלה, אלא הסבירה שקיימת תכנית רכש רב-שנתית לרכישת רכבים ממוגנים. תשובה שכזו היא ביטוי לחוסר ההבנה העמוקה של צה"ל את מערך המילואים.

ברור שמערך המילואים נמצא כיום באיזון עדין מאד. זימון אנשי מילואים לתעסוקה נוספת (ואולי יותר בכפוף להוצאת פלוגות מג"ב מיהודה ושומרון איננה עניין של מה בכך. טועה הצבא אם הוא חושב שהמערך יתגייס כרגיל אם יזומן על פי התקנה החדשה ואולי אף מעבר לה. הקושי לא יבוא לידי ביטוי בהפגנות או מחאות, אלא באחוזי גיוס נמוכים, בהשתמטות אפורה – דוגמת "בעיות רפואיות". עם זאת, הלכי הרוח וסקרים מצביעים כי לפחות בשלב זה, במקרה חירום אמיתי, מערך המילואים יתגייס במלא עוצמתו.

התקופה הקרובה היא תקופה מורכבת ומאתגרת מאד למערך המילואים ולאלה האמונים על הטיפול במערך בצה"ל. האיום הביטחוני בשטחי יהודה ושומרון מתעצם, וכך גם הקושי לצאת למילואים. בנוסף, המצב החברתי-פוליטי במדינה מאתגר מאד, ובצד זאת התווספה תעסוקת מילואים ליחידות רבות. במצב זה, כל שינוי הוא רב משמעות ועלול להביא למשבר. משבר במערך המילואים עלול להיות בלתי הפיך ולכן על המערכת לפעול מראש וברצינות, ולא רק בנקיטת מס שפתיים של אמירות תומכות ומעודדות של מפקדים בכירים. על הרמטכ"ל הנכנס, האלוף הרצי הלוי, ועל מפקדי צה"ל, להבין את הקושי ולא לזנוח את הטיפול במערך המילואים בתקווה שהכל יסתדר, כבעבר. מערך המילואים הוא רכיב חשוב בביטחון הלאומי של ישראל, ואסור לשחוק אותו ולהביאו לכדי משבר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםצבא ואסטרטגיהחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ELDAN DAVID – GPO / Anadolu via Reuters (modified by INSS)
בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים. מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות חקירה של מקרי עבר בולטים, ניתוח של ההגדרות החוקיות הנוכחיות, שיחות עם ממלאי תפקידים בכירים בעבר והשוואה למערכות דומות בעולם, עוצבה הצעה מקיפה ומפורטת לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקידו של השר העומד בראשו, שעיקרה חיזוק היכולות של "הרגל האזרחית" ויצירת איזון ראוי, על מנת להיטיב את השיח ואת קבלת ההחלטות בבניין הכוח ובהפעלתו.
19/05/25
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock (INSS modification)
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
28/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.