האם רוח חדשה נושבת במשרד מבקר המדינה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם רוח חדשה נושבת במשרד מבקר המדינה?

האם רוח חדשה נושבת במשרד מבקר המדינה?

מבט על, גיליון 1202, 7 באוגוסט 2019

English
שמואל אבן
משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בירושלים

מוסד מבקר המדינה הינו הגוף היחיד, מחוץ למערכת הביטחון, המבצע ביקורת מקיפה ובלתי תלויה בנושאים ביטחוניים ומכאן גם חשיבותו לביטחון הלאומי. לאחרונה מונה מתניהו אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. לפי משנתו הביקורת אמורה להיות תהליך בונה ולעסוק בנושאים בעלי ערך לאומי, הביקורת היא כלי שעומד לצד הממשלה וראש הממשלה, יש להימנע מעריכת ביקורת שעלולה להשפיע על קבלת החלטות בזמן אמת, ועל מבקר להציג גם את הצלחות המבוקרים. לעומתו, קודמו בתפקיד, השופט בדימוס יוסף שפירא, הדגיש שמבקר המדינה אינו מבקר הפנים של הממשלה וכי הביקורת אינה תלויה ברצון המבוקרים. מאמר זה מציג את עבודת מוסד מבקר המדינה בתחום הביטחון הלאומי, את גישת המבקר החדש, ומציע מספר המלצות למבקר.


תרומת מוסד מבקר המדינה לביטחון הלאומי

בדוחות משרד מבקר המדינה ניתן למצוא עיסוק רב במגוון נושאים הנוגעים לביטחון לאומי. למשל, בדוח השנתי האחרון (מאי 2019), הוצגה ביקורת בנושאים הבאים: היערכות גופים חיוניים להגנת הסייבר, פעילות מערכת הביטחון בתחום הגנת הסביבה, השירותים הרפואיים לנכי צה"ל, היבטים בפעילות המשטרה הצבאית החוקרת, פעילות בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון. דוחות קודמים עסקו, בין היתר, בתהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, ההתמודדות עם איום המנהרות, כשירות מערך המילואים של כוחות היבשה בצה"ל, היערכות וכשירות מערך גיוס כוחות המילואים לתנאי ירי תלול מסלול על העורף, היבטים של הטיפול בצה"ל בנושאי בטיחות ביבשה, ההיערכות בצה"ל למניעת שריפות ולכיבוין, תהליכי התייעלות והתכנסות למסגרת תקציב הביטחון, שינויים ארגוניים במשרד הביטחון. זו רשימה חלקית, המשקפת כיסוי נרחב של מוסד מבקר המדינה את נושאי הביטחון הלאומי.

חשיבותו של מוסד המבקר לביטחון הלאומי נובעת גם משום שהוא הגוף היחיד, מחוץ למערכת הביטחון, המבצע ביקורת מקיפה ובלתי תלויה, המבוססת על עבודת חקר. דוחות הביקורת משרתים את הממשלה (נדונים בוועדת שרים לביקורת המדינה) ואת הכנסת (ועדת החוץ והביטחון). הגופים המבוקרים עשויים אף הם להפיק מהם תועלת רבה, הגם שהם חולקים לא אחת על מסקנות הביקורת. הפרסום הפומבי של חלקים מדוחות המבקר תורם לבקרה ציבורית חוץ-ממסדית על מערכת הביטחון, שהיא מטבעה אינה שקופה לציבור. יש לציין כי בתוך מערכת הביטחון פועלים מבקר המערכת ומבקר צה"ל, שעבודתם אינה חשופה לציבור, אלא במקרים שלצבא יש עניין מיוחד בכך. לדוגמה: פרסום מסקנות ועדה בראשות מבקר צה"ל, שבחנה את טענות האלוף (מיל) יצחק בריק.

משנתו של המבקר החדש

ב-3 ביוני 2019 אישרה הכנסת, ברוב של 67 חברי כנסת, את מינוי מתניהו אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור החדש. בראיונות לתקשורת הסביר אנגלמן, בין היתר, את השקפתו לגבי המושג "ביקורת בונה", שהינה בין היתר כלי שעומד לצד המנהל, ובמקרה זה - ממשלת ישראל וראש הממשלה (גלי צה"ל, 3 ביוני 2019). בנאום שנשא במליאת הכנסת, ב-1 ביולי 2019, טרם כניסתו לתפקיד, הציג משנה סדורה שהתמקדה בין היתר בעקרונות הבאים:

  • חשיבות הביקורת וערכה - על הביקורת להיות הליך בונה ותורם, זהו עקרון יסוד.
  • נושאי הביקורת - יש לקיים הלימה בין נושאי הביקורת לְיעדים לאומיים, לצורך חיזוק חוסנה הביטחוני והכלכלי של המדינה ולחיזוק חוליות חלשות בחברה הישראלית.
  • גבולות הביקורת - יש להבחין אבחנה ברורה בין הביקורת לבין הליכי קבלת ההחלטות. מעורבות הביקורת בקבלת החלטות עלולה לפגוע במעמדה כאובייקטיבית וכבלתי תלויה, ועל כן ראוי למבקר לדבוק בעמדתו כמשקיף וכבוחן תהליכים מן הצד (מאמירה זו עשוי להשתמע שעל המבקר להימנע מביקורת בזמן אמת).
  • יחסי ביקורות-מבוקר - יש לעודד את המבוקרים, למשל בדרך של ציון ממצאים תקינים.

ב-12 ביוני 2019, בשלהי כהונתו, התייחס מבקר המדינה היוצא, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, למעמד תפקיד מבקר המדינה, על רקע "יוזמות לשנות את אופיו ומעמדו של מוסד מבקר המדינה". בשונה מהגישה הבונה והמשתפת שהציג אנגלמן, שפירא הדגיש, כי מבקר המדינה אינו מבקר פנים, שכפוף להנהלה ומתאם את תוכנית העבודה עם המנהל; ועל כן ביקורת המדינה אינה ביקורת הפנים של ממשלת ישראל, והיא אינה תלויה ברצונם של הגופים המבוקרים. הבחנה זו נועדה כנראה לחדד את מעמדו של מבקר המדינה כשומר סף, האחראי בפני הכנסת בלבד בלא תלות בממשלה (לפי חוק יסוד: מבקר המדינה). ​

הגם שמבקר המדינה החדש וקודמו מייחסים חשיבות רבה לעצמאות מוסד מבקר המדינה, נראה שקיים שוני מהותי בתפיסה של כל אחד מהם את תפקיד המבקר ואת יחסי מבקר-מבוקר. עתה יש לאחל הצלחה למבקר החדש ולהמתין ולראות כיצד תבוא גישתו לידי ביטוי בעבודת מוסד מבקר המדינה.

המלצות למבקר המדינה החדש

על רקע יוזמות שעלו להגביל את סמכויות המבקר, ראוי לעמוד מכל משמר על עצמאותו וחופש הפעולה של מוסד מבקר המדינה. לעניין זה חשיבות לדמוקרטיה הישראלית.

נוכח ייחודיותו של מבקר המדינה בתחום מערכת הביטחון - מומלץ שימשיך בכיסוי רחב ועמוק של מערכת זו על כל ארגוניה הצבאיים והאזרחיים. על אף שמבקר המדינה אינו מחויב לתאם את תוכנית העבודה שלו, רצוי שיתייעץ עם גופים ביטחוניים ואזרחיים לגבי נושאים ושאלות ביקורת, וזאת במטרה להשיא את האפקטיביות של עבודתו.

השאלה האם על המבקר לפעול בזמן אמת או בדיעבד אינה חדשה. ביקורת בדיעבד מועילה כדי למנוע השפעה לא רצויה של תהליך הביקורת על קבלת ההחלטות, אולם היא עשויה לצמצם את כוחו של המבקר כשומר סף, כאשר ישנם כשלים בתפקוד מערכות הבקרה ברשות המבצעת, או תופעות שיש הכרח לקטוע אותן באיבן. ככלל, מומלץ למבקר להימנע מביקורת בזמן אמת בעת אירועים קצרי מועד, כגון מבצע צבאי, אולם אין להירתע מביקורת על תפקוד מערכות השלטון באירועים ותהליכים ארוכי טווח, גם אם טרם הסתיימו. בתוך כך, מומלץ למבקר להקפיד להבחין בין תקלות נקודתיות בביצוע, ובין כשלים קונספטואליים בחשיבה, בתכנון ובהתנהלות, שהם לרוב מתמשכים וחמורים יותר.

ליחסי מבקר-מבוקר יש חשיבות להצלחת תוצאות הביקורת, לפחות לפי גישת אנגלמן. השאלה כיצד לתרגם זאת לשפת מעשה:

מומלץ למבקר להקפיד לבחון את תפקוד המבוקרים בהתחשב במידע שעמד לרשותם ובמגבלות הזמן והמשאבים שבהם היו נתונים בעת האירוע.

על המבקר לעודד את מערכות המדינה לעדכן מסמכי מדיניות, נהלים והוראות, באופן שיטתי. עם זאת, לא אחת התרשמו מבוקרים במערכת הביטחון, כי ביקורת המדינה נתנה משקל יתר לבחינה של התהליך הפורמלי והמעיטה להתייחס לתוצאה, או לפחות לאיכות ההתמודדות עם האתגר. בנוסף, ניתן משקל רב לעמידה או לאי-עמידה בנהלים ובהחלטות שהתקבלו בעבר, כמו גם למספר הדיונים שהתקיימו או לא התקיימו בנושא מסוים (קריטריון שאינו מעיד בהכרח על איכות ההחלטות). מבלי להמעיט בחשיבות התהליך הפורמאלי, במקרים חריגים מומלץ למבקר לנסות לגלות הבנה לסטיות מהחלטות קודמות או מנהלים מסוימים (שאינם נדרשים על פי חוק), וזאת בהנחה שנעשו בשיקול דעת נוכח מציאות משתנה, כדי לעמוד במשימות מבצעיות.

המבקר אמנם יכול לציין גם ממצאים תקינים, כפי שמבקש לעשות אנגלמן, אולם מומלץ להגביל מדיניות זו למקרים שבהם יש צורך להציג את הליקויים בהקשר לכלל תפקודי המבוקר בתחום הנדון, כחלק מהצגת ביקורת הוגנת. יצירת מחויבות מצד המבקר להצגת ממצאים חיוביים עלולה לחייב אותו לעקביות, שיתקשה לעמוד בה בכל דוחות הביקורת, והיא אף עלולה להאפיל על ממצאי הביקורת.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock (INSS modification)
במותם ציוו לנו את החיים: פרויקט זיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
אנו מזמינים אתכם להביט וללמוד על אודות הנופלים באמצעות פרויקט הזכרון השנתי. להכיר פעם נוספת את האופן בו בבועתו של צבא העם משתקפת במניין חלליו
28/04/25
Foto Olimpik via Reuters Connect
חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת חרבות ברזל
חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל. הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת. בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין החוסן כמאפיין את יכולתן של הקהילות המתפנות ושל החברה הישראלית בכללה ליצור מידה של רציפות תפקודית תוך כדי המלחמה, ולהתחיל להתאושש ממנה. בשער השני מאמרים המנתחים את השלכות ההתפנות מיישובי הנגב המערבי ומיישובי קו העימות בצפון בתחילת המלחמה על חוסנן של הקהילות השונות. השער השלישי מתמקד באלתורי מערכת החינוך במסגרת ההתפנות הנרחבת הבלתי צפויה, נוכח חשיבותה המיוחדת לצעירים המתפנים והשלכותיה על חוסנן של המשפחות ושל הקהילות הנפגעות. כל אלה מאפשרים להבין תופעות חברתיות עמוקות ומעצבות מציאות בתנאי הפרעה קשה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והם משקפים חוויה אישית ולאומית משמעותית לישראלים המושפעים ברמה האישית, הרעיונית והפוליטית מן המלחמה המיוחדת הנוכחית ומן האתגרים שהציבה.
07/04/25
Shutterstock
"חבר מביא חבר" בצה"ל? הטיית הדמיון והשפעתה על הקבעון המחשבתי
בחינת המינויים במטכ"ל בחמשת העשורים האחרונים מצביעה על מינוי שכיח של יוצאי צנחנים וסיירת מטכ"ל לתפקידים משמעותיים. מהן ההשלכות של הדבר על "הקונספציה" – ומה על הרמטכ"ל הנכנס ללמוד מכך?
30/03/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.