פרסומים

הדיווח בדבר חידוש טיסות של חברות המופעלות על ידי כוח קדס לוונצואלה מעיד כי איראן ממשיכה לפעול להרחבת השפעתה באמריקה הלטינית ורואה בוונצואלה את "ראשית הצירים" לפעילות זו. מערכת היחסים הקרובה בין איראן לוונצואלה באה לידי ביטוי גם בהעברות אמל"ח מטהראן לקראקס, לצד שיתוף פעולה כלכלי ומדיני הדוק, וונצואלה מצידה אף משתמשת ביכולות אלו כדי לאיים על שכנתה גויאנה, במסגרת הסכסוך הטריטוריאלי בין שתי המדינות.

וונצואלה איננה המדינה היחידה שבה איראן משקיעה מאמצים להעמקת השפעתה ביבשת זו. בוליביה, שחתמה על עסקה לקבלת כטב"מים מאיראן ב-2023, וכן ניקרגואה נחשבות גם הן מדינות שתומכות את המהלכים האיראנים מערערי היציבות באמריקה הלטינית לצד זאת, טהראן מזהה את השינויים הפוליטיים ביבשת, ובראשם בחירת משטרים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית במדינות דוגמת ברזיל, צ'ילה וקולומביה, כמייצרים לה "סביבת עבודה נוחה" לאור הנחה שהן חולקות עם איראן רצון להילחם "בהשפעה המערבית עליהן". ועל כן איראן פועלת במטרה להרחיב את הקשרים המדיניים, הביטחוניים והתרבותיים עימן.

אבל, בניגוד מוחלט להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הלטינית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבנייתה ומימושה של אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת. כך, מאז כניסת הממשל לתפקידו, נראה כי בכיריו, בהובלת מזכיר המדינה מרקו רוביו, משקיעים מאמץ ניכר באבטחת גבולה הדרומי של ארצות הברית במטרה לשפר באופן דרמטי את ההתמודדות עם איומים מגוונים ובכללם הברחות סמים, הגירה בלתי חוקית לארצות הברית וטרור. במסגרת זו פועל הממשל לרתום את המדינות הרלוונטיות ביבשת לסיוע לארצות הברית בקידום משימה חשובה זו, כאשר הוא תשתמש במדיניות של "מקלות וגזרים", קרי מי שמעוניין לסייע לארצות הברית יזכה בתמיכתה ומי שיתנגד יספוג "עונשים" דוגמת מכסים.

בה בעת ובשאיפה לצמצם את המעורבות הסינית באמריקה הלטינית, הממשל פועל לצמצום האחיזה הסינית בתעלת פנמה. הממשל פועל גם נגד וונצואלה לא רק בהקשרי הגירה בלתי חוקית, אלא בשל הקשרים ההדוקים שהיא מקיימת עם טהראן, שאותם רואה ארצות הברית  כסכנה לביטחונה הלאומי ולבעלות בריתה ביבשת, שעלולות לסבול מתוקפנות מצד וונצואלה. מהלכים אלו אף מתכתבים עם התפיסה הרחבה של ממשל טראמפ, הרואה באיראן כמאיימת על ארצות הברית והאינטרסים החיוניים שלה, לא רק באמריקה הלטינית.

השילוב בין התעדוף הגבוה בעיני הממשל להבטחת ביטחונה של יבשת אמריקה הלטינית לבין הסכנה שהממשל רואה באיראן ככלל, מייצר הזדמנות ייחודית לרתום את הממשל לשורת פעולות שיאתגרו את הנוכחות האיראנית המתרחבת ביבשת זו. השפעת איראן ביבשת נתפסת בעיני הממשל אף מאיימת יותר מאשר הנוכחות הסינית או הרוסית בה, או כמציבה סכנה גדולה יותר מהמשך העברות אמל"ח, סמים ואנשים לארצות הברית. נראה שהיא נתפסת כמאיימת די כדי לנקוט נגדה שורת פעולות.

נכון לנצל "שער כושר" זו ולקדם מול הממשל האמריקאי תוכנית פעולה, שיעדה המרכזי יהיה הרחקת הנוכחות האיראנית מאמריקה הלטינית. על תוכנית זו להיות מורכבת, בין השאר, מהעקרונות הבאים:

• לאור מרכזיותה של וונצואלה לפעלתנות האיראנית באמריקה הלטינית – החרפה ניכרת בלחץ על קראקס, כדי להשית מחיר על תמיכתה בטהראן. בנוסף, נכון לשקול מהלכים שיפגעו ביכולת של כוח קדס לשמר את קו התעופה בין טהראן לקראקס, המאפשר לאיראן להעביר אמל"ח לבעלות בריתה באמל"ט, ובכללם גביית מחיר ממדינות באפריקה, שם עוצר המטוס שבשימוש כוח קדס לתדלוק בדרכו לוונצואלה. יש גם לשקול אפשרות לפגיעה בנוכחות אנשי כוח קדס בוונצואלה. בהקשר זה יוזכר כי שינוי שלטון בוונצואלה וסיום נשיאותו של ניקולאס מדורו יהוו מכה קשה לאיראן ולשאיפותיה באמל"ט.
• על ארצות הברית להגביר במידה ניכרת את הלחץ הכלכלי והמדיני על מדינות המקיימות מערכת יחסים קרובה עם טהראן, דוגמת בוליביה וניקרגואה, ולסמן לשאר המדינות ביבשת, השוקלות להעמיק את הקשרים עם איראן, כי מימוש מדיניות זו יהיה כרוך במחיר יקר.
• רוב הפעלתנות האיראנית באמריקה הלטינית מבוסס על מערך "העוצמה הרכה" של איראן, התבסס בעיקר על שליטתה במרכזי הדת השיעים ברבות ממדינות היבשת ובמוסדות "התרבות" שהשגרירות האיראנית פתחה ברבות מהן, וכן על השלוחות האקדמאיות של איראן ובראשן של אוניברסיטת אלמצטפא, הנתונה תחת סנקציות אמריקאיות. לכן, הממשל האמריקאי ייטיב לעשות אם ידרוש ממדינות ביבשת לפעול לסגירתן של מוסדות אלו.
• כן נכון שארצות הברית תהדק את קשריה הביטחוניים והמודיעיניים עם מדינות העלולות לסבול מאיומים איראנים עליהן כתוצאה מקרבתן לישראל ולארצות הברית, דוגמת ארגנטינה, גוואטמלה ופרגוואי. צעד כזה יעביר מסר ברור כי מי שמבקש לזכות באהדתה של ארצות הברית במרחב יאלץ להרחיק את עצמו מאיראן, ובוודאי להימנע מרכישת יכולות צבאיות ממנה. בנוסף, נכון שארצות הברית תנקוט צעדים נגד אישים ספציפיים, המבקשים לקדם את ההשפעה האיראנית ביבשת.
• נקודה חשובה נוספת היא צורך בהקצאת משאבים לחשיפת הקשרים של איראן וחיזבאללה להברחות סמים לארצות הברית. כפי שנחשף בעבר, לחיזבאללה ולאיראן קשרים עמוקים עם מבריחי סמים באמריקה הלטינית והם משתמשים ברווחים מקשרים אלו למימון חיזבאללה. לנוכח הצורך האקוטי של איראן וחיזבאללה בכספים כדי לשקם את הזרוע הצבאית של הארגון לאחר המערכה מול ישראל, עולה הסבירות שחיזבאללה ואיראן יגבירו את מאמציהם בתחום זה.

לנוכח מעורבות איראן בשורת ניסיונות פיגוע בשנים האחרונות נגד אינטרסים ואישים ישראלים בפרו, אקוודור וברזיל, נדרשים גם מהלכים אפקטיביים נגד תשתית הטרור, הכוללת גם גורמים מקומיים, שאפשרה אותם.

מהלכים אמריקאים נגד הנוכחות האיראנית באמריקה הלטינית גם יאותתו על מוכנותה של ארצות הברית להרחיב את המערכה נגד ההשפעה השלילית האיראנית ולא להגבילה רק לתחומי המזרח התיכון. להבנה זו עשויה להיות השפעה חיובית גם על רצונן של מדינות לא רק באמריקה הלטינית, אלא גם באפריקה או באסיה, להגביל את הפעלתנות האיראנית בשטחן כדי להימנע מפעולות מצד הממשל האמריקאי נגדן. נכונות זו תהווה רכיב משמעותי נוסף ביכולת להגביר את הלחץ על המשטר האיראני.

בשורה התחתונה, הרצון של ממשל טראמפ להרחיב במידה ניכרת את הפעילות הביטחונית והמדינית ביבשת אמריקה הלטינית על מנת להבטיח את האינטרסים החיוניים של ארצות הברית, על רקע ראיית הממשל האמריקאי את איראן כמאיימת על אותם אינטרסים, מייצרים קרקע פורייה לבנייתה של אסטרטגיה ממוקדת שמטרתה תהיה פגיעה בנוכחות האיראנית ביבשת. בהינתן מימוש יעד זה, היכולת של איראן לאיים ביטחונית על ארצות הברית ישירות (באמצעות תקיפה מאזור ונצואלה), או בעקיפין (פיגועי טרור), לצד היכולת להשתלט על משאבי טבע ואוצרות כלכליים של מדינות אמריקה הלטינית או לשלוט על האוכלוסייה השיעית המרובה ברחבי היבשת, תיפגע באופן משמעותי וכך תשרת היטב את המערכה להגברת הלחץ על טהראן. על שום  ההתנהלות הכאוטית של הממשל בעת הנוכחית, ברור כי היכולת להוציא תוכנית כזו לפועל איננה ברורה, אולם דווקא העובדה שסוגית אמריקה הלטינית היא "עוגן" בהתנהלות הממשל בעת הנוכחית במסגרת מדיניות החוץ שלו, בעיקר על רקע הרצון לצמצם או לסגור את הנוכחות הדיפלומטית ביבשות אחרות, דוגמת אפריקה, מעידה כי קיימת אפשרות ממשית לקדם תוכנית שכזו מול הממשל.