פרסומים

תקציר

סקירה גיאוגרפית של האיזור

מלחמת איראן-עיראק היא מלחמה, שהחלה, מבחינה גיאוגרפית, באזור יבשתי מצומצם, באזור שפך המפרץ. בממד היבשתי התפשטה המלחמה על פני כל מרחב הגבול בין איראן לעיראק, מרחב ארוך מאוד, המשתרע על פני כ-1000 ק"מ מהצפון ועד למפרץ.

למלחמה זו יש גם היבטים טקטיים-מקומיים, הנוגעים בכמה וכמה נקודות, המלחמה היא בעלת היבטים מרחביים אסטרטגיים, מכיוון שקיימת מעורבות ישירה או עקיפה של כמה וכמה מדינות או מרחבים במזרח התיכון.

המלחמה החלה, למעשה, בניסיונותיה של עיראק להגיע עד לשתי הערים הגדולות חורמשהר ואבדן, היושבות על הנהר, ואח"כ התפשטה למרחב. מבחינה מרחבית זוהי אמנם מלחמה שמשתתפים בה אנשים וכלי רכב משוריינים רבים, אך בכל זאת היא מזכירה מאוד את מלחמת העולם הראשונה בטווח הפעולה שלה.

עמדת מעצמות-העל כלפי המלחמה

תגובות ארה"ב וברית המועצות למלחמה איראן-עיראק מציבות אתגר בפני תפיסות קודמות שלנו בדבר התערבות של מעצמת-על במזרח התיכון. כשהמלחמות פורצות באזור הסכסוך הישראלי-ערבי, הרי מצביאי שני הצדדים המסוכסכים מצפים להתערבותן של מעצמות-העל, כדי שאלה תכפינה הפסקת אש. כך, לפחות היה עד 1980.

אולם, מלחמת איראן-עיראק מתנהלת זה ארבע שנים וחצי סמוך למקורות הנפט העשירים ביותר בעולם, ושום צד מעצמתי אינו מתערב כדי להכריע את המאבק לטובת צד זה או אחר.

יתירה מכך, לכאורה נדמה, כי שתי המעצמות נוקטות בשנה האחרונה בעמדות דומות כלפי המלחמה: שתיהן נוטות לעיראק, ובשתיהן מתעוררות בעיות סביב השלטון האיסלאמי-פונדמנטליסטי בטהראן.

המעצמות לא התערבו עד כדי שימת קץ למלחמה, וכל אחת סיבותיה עמה: האמריקנים הצליחו לעצור בעד התפשטות המלחמה למפרץ הפרסי עצמו, ובכך מנעו איום ישיר על אינטרסים חיוניים שלהם, שכן לא התרחש פיוס איראני-אמריקני וכן לא הוחזרה הנוכחות האמריקנית לגבולה הדרומי של ברה"מ.

השלכות מלחמת איראן-עיראק על המצב הפנימי באיראן

כ- 250 אלף הרוגים, קרוב לחצי מיליון פצועים ונכים, למעלה משני מיליון עקורים והפסדים כלכליים הנאמדים במיליארדי דולרים – אלה הם האבדות והנזקים המשוערים של איראן במלחמה הנמשכת 55 חודשים, ובכל זאת ממשיכה להדהד עדיין ברחבי המדינה הסיסמה 'ג'נג, ג'נג תא פירוזי' (מלחמה מלחמה עד הניצחון).

מה מדרבן את האיראנים להמשיך בדבקות כה רבה במלחמה ולדחות את כל הניסיונות פיוס? מה הם מניעיו האידיאולוגיים של המשטר? מה מידת היענות העם? מה כושרו הכלכלי של השלטון ומה מידת חוסנו החברתי וליכודו הפוליטי? – אלה הן אחדות מן השאלות שננסה לברר ולבדוק.