פרסומים

שתי התפתחויות מנוגדות התרחשו באיראן בשבועות האחרונים, והן משקפות את הדילמה החריפה שבפני ההנהגה בטהראן ביחס לעתיד תוכניתה הגרעינית. מצד אחד, בהתאם להצהרותיהם של גורמים מהמחנה השמרני במדינה נראה כי הנהגת איראן נוקטת צעדים משמעותיים לקראת שינוי אפשרי של אסטרטגית הגרעין. כך, לפי הפרסום בניו יורק טיימס, מדענים איראנים בחנו אפשרויות שונות להשגת יכולת גרעינית צבאית בזמן קצר, בהינתן החלטה של ההנהגה האיראנית בנושא. ומנגד, גוברים הקולות בקרב גורמים בהנהגה בטהראן, בדגש על אלו המזוהים כמחנה "המתון", אשר קוראים בפומבי להציג ויתורים בתוכנית הגרעין במסגרת משא ומתן עם ממשל טראמפ, שכבר הצהיר כי הוא מעוניין בהסכם כאלטרנטיבה לתקיפה של ישראל, ובכך להוביל להסכם אשר יביא להסרת הסנקציות ויקל על חיי העם האיראני.

ברקע לכך, לצד ההתדרדרות החמורה במצבה הכלכלי של איראן (עוד בטרם נכנס הנשיא טראמפ לתפקידו והחליט על חידוש קמפיין "הלחץ המקסימלי" על איראן), ומשבר האנרגיה חסר התקדים שפקד את המדינה, סובלת איראן ממשבר חמור גם ברמה הביטחונית לנוכח קריסת מערך "ציר ההתנגדות" שהיא בנתה, בעקבות המלחמה מול ישראל וכן בשל הפגיעה הקשה שגרמה ב- 26 באוקטובר 2024 המתקפה הישראלית באיראן, במערך ייצור הטילים ומערך ההגנה האווירית שברשותה.

נדמה כי המנהיג האיראני, ח'אמנהאי, עדיין לא החליט איזו עמדה לאמץ בעת הנוכחית והצהרותיו הפומביות מעידות על הדילמה בה הוא נתון. כך, המנהיג אמנם לא שלל משא ומתן עם ארצות הברית, אבל מנגד חזר בהצהרותיו על חוסר התוחלת בניהול משא ומתן כזה, ובעיקר הזהיר מהגשת ויתורים לממשל האמריקאי. כך או כך, ברור שח'אמנהאי מסתייג מאוד מניהול שיח עם מי שהורה על חיסולו של "בן טיפוחיו" קאסם סלימאני, וספק רב אם יהיה מוכן להגיש במשא ומתן ויתורים מרחיקי לכת, שיענו לדרישות הקהילה הבינלאומית. עובדות אלו לצד הזעם בהנהגה האיראנית מהטלת הסנקציות מצד ממשל טראמפ וחזרת מדיניות "הלחץ המקסימלי", וכן  האפשרות שלאיראן כבר הועברה רשימת דרישות מצד הממשל שרחוקה מאוד מציפיותיה במסגרת המו"מ, מרחיקים את האפשרות של הסכם. נראה כי למרות חולשתה של טהראן (ואולי בגללה), מנהיג איראן מקפיד להציג עמדה קשוחה אשר מגבילה גם היא את אפשרות ההגעה להסכם, גם אם איראן תאות לחדש את המו"מ (מחשש לתגובת המעצמות במידה והיא תבקש לנטוש את התהליך ההסדרי).

ניתן להניח, שהבלבול בהנהגה האיראנית נובע בעיקר מכך שהיא מתקשה מאוד להבין את מדיניותו של טראמפ ביחס לאיראן. מחד גיסא, טוענים טראמפ ואנשיו כי אין להם כל רצון להוביל לשינוי המשטר בטהראן והם מעוניינים בהסכם גרעין ולא בתקיפה צבאית (והצהרתו האחרונה של טראמפ בדבר העובדה שהסכם "יחסוך" תקיפה באיראן מחזקת לכאורה עמדה זו), אך מנגד הוא מטיל סנקציות נוספות על איראן וגם עמדותיו ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית אינן ברורות. עובדה זו, לצד חוסר האמון העמוק בטהראן ביחס לכוונות הממשל האמריקאי, מקשים מאוד על חידוש השיח בין הצדדים, ומובילים גם הם להקשחת העמדות (לפחות פומבית) של מנהיג איראן.

טהראן מצידה פועלת "למקסם" את חוסר רצונו של טראמפ בתקיפה באיראן ומנסה להתכתב עם חששו שאיראן תנצל את תוכניתה הגרעינית לבנייתה של הפצצה. לשם כך חוזרים בכירי המשטר ומדגישים את אי-רצונה של טהראן בפיתוח נשק גרעיני לצד מוכנות לדון עם הממשל בסוגיה זו תוך מתן ערבויות לכך. בפועל, ברור שטהראן מנסה להישאר במרחב הסף בתחום העשרת האורניום, תוך מוכנות לאפשר אמצעי פיקוח כאלו ואחרים אשר "יוודאו" שאין מטרתה לבנות פצצה, על מנת לאפשר את הסרת הסנקציות ובלי לפרק את תשתיות ההעשרה הקיימות.

אבל, בהינתן שסיכויי הצלחת המהלך האיראני מול ממשל טראמפ נמוכים, הדילמות הניצבות לפתחה של ההנהגה בטהראן לקראת חידוש אפשרי של שיחות הגרעין הן משמעותיות ורבות. כך, ההנהגה בטהראן (ובדגש על המנהיג העליון) תצטרך לקבל החלטה באשר לשיח ישיר עם הממשל בסוגית הגרעין (שיעלה את סיכויי ההצלחה, אבל נוגד כרגע את הנחיות המנהיג); להתגבר על התיעוב לממשל טראמפ, בעיקר בגין אחריותו לחיסול סלימאני ולפרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין הקודם; להתמודד עם הלחץ הכלכלי הגובר עקב חידוש מדיניות הלחץ המקסימלי; ובעיקר לבחון את גבולות הוויתורים שלהם במשא ומתן לאור העדויות הרבות לכך שהמעצמות יבקשו לכלול בשיח עם איראן סוגיות נוספות , דוגמת הסיוע שלה לרוסיה או פעילותה מערערת היציבות מזרח התיכון. מנגד, בהינתן קריסת התהליך ההסדרי, מנהיג איראן יצטרך לקבל החלטות "אסטרטגיות" ביחס לאפשרות להתקדם לעבר נשק גרעיני ובכלל זה העשרה לרמה צבאית ו/או הקמתה מחדש של קבוצת הנשק, בעיקר אם הסבירות להסלמה צבאית במפרץ תעלה.

מעל לכל, הבעיה של איראן היא העובדה שהיא אינה יכולה עוד "למרוח" זמן במשא ומתן. לצד הצורך האקוטי בהסרת הסנקציות, הפעם לאיראן ולמעצמות יש דד-ליין: אם לא יושג הסכם ו/או מפת דרכים להסכם בין איראן והמעצמות, מדינות ה-E3 (צרפת, גרמניה ובריטניה) יפעילו ככל הנראה באוקטובר הקרוב את "מנגנון ההדק" (SNAPBACK), המאפשר לחדש את כלל הסנקציות על טהראן. אם ייושם צעד זה, איראן עלולה לממש את איומיה ולנקוט צעדים דרמטיים בתוכניתה הגרעינית, דוגמת נטישת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). אם כך יקרה, תגבר הסבירות שהקהילה הבינ"ל ו/או ישראל ינקטו צעדים חסר תקדים נגד תוכנית הגרעין האיראנית שתישאר אז ללא פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

נראה שהיעד, בראיית ההנהגה בטהראן, הוא לחזור לתנאי הסכם הגרעין הקודם (בשעה שרוב המגבלות שהוטלו עליה במסגרתו כבר הוסרו או אמורות להיות מוסרות בקרוב), או לקדם הסכם חדש שיתמקד ביכולתה של הקהילה הבינלאומית לוודא כי תוכניתה מכוונת "למטרות שלום בלבד" ובלי שאיראן תיאלץ לנקוט ויתורים משמעותיים בתחום גרעין או בסוגיות אחרות. אולם, בהנחה שמדינות ה3E- וארצות הברית יבקשו לנצל את חולשתה הנוכחית של טהראן ולדרוש גם פירוק דרסטי של תשתיות העשרת האורניום של איראן כדי להרחיקה במידה ניכרת מיכולת להעשיר לרף ה-90% (העשרה צבאית), ובוודאי אם הן תדרושנה להכליל סוגיות נוספות במשא ומתן, חריפות הדילמה של המשטר באיראן תגיע לשיאה. איראן תיאלץ לבחור בין ויתור דרמטי בתחום גרעין, שיאפשר הקלה כלכלית אבל בפועל ירחיקה משמעותית מהיכולת להשיג פצצה בעתיד, לבין הפעלת "מנגנון ההדק" מצד המעצמות - שבהכרח יוביל את איראן לנקוט פעולות שיעלו חשש לגבי טיבה של תוכנית הגרעין, כולל האפשרות להתקדמות במסלול הצבאי לעבר פצצה.

מנהיג איראן בערוב ימיו. בעודו מחפש יורש (לאחר מותו של נשיא איראן הקודם, ראיסי), וכשעודנו רואה את ארצות הברית כ"שטן הגדול", הוא יצטרך לקבל החלטה מכרעת אשר תשפיע על גורלה של הרפובליקה האסלאמית. ח'אמנהאי אמנם כבר הוכיח בעבר את יכולתו להפגין "גמישות הירואית" ,כזו שהובילה להסכם הגרעין הקודם, אבל ספק רב מאוד אם הוא הדמות שיכולה לאפשר מפגש ישיר בין נשיאי איראן וארצות הברית, שלא לומר להסכים לוויתורים חסרי תקדים בתוכנית הגרעין ובסוגיות נוספות, בהתאם לדרישת המעצמות.

נראה שרק ויתור דרמטי מצד ארצות הברית, שיוביל את איראן להישאר במרחב הסף הגרעיני בתמורה להידוק אמצעי הפיקוח על התוכנית, או מנגד נכונות יוצאת דופן של מנהיג איראן להסב את תוכנית הגרעין לאחור לנוכח האיום על המשטר, יוכלו לאפשר הסדרה בסוגית הגרעין בפרק זמן רלוונטי. כרגע ,ספק רב מאוד האם מנהיג איראן נמצא במצב שיהיה מוכן להסכים לוויתורים כאלו. ולכן, בעת הנוכחית נראה שהסבירות להתנגשות בין הצדדים גבוהה יותר מאשר היכולת להגיע לפתרון בסוגית הגרעין, בעיקר אם האיראנים אכן יממשו את האיום שלהם ולעזוב את ה-NPT בהנחה ש"מנגנון ההדק" יופעל.