איראן בין מהומות הדלק לבחירות לפרלמנט - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על איראן בין מהומות הדלק לבחירות לפרלמנט

איראן בין מהומות הדלק לבחירות לפרלמנט

מבט על, גיליון 1245, 9 בינואר 2020

English
רז צימט
נשיא איראן חסן רוחאני נואם בפרלמנט. טהראן, 8 בדצמבר 2019.

ב-21 בפברואר 2020 יתקיימו באיראן הבחירות לפרלמנט (המג'לס). הבחירות המתקיימות בצל מהומות הדלק, שפרצו ברחבי איראן בנובמבר 2019, מהוות מבחן כוח משמעותי לשני המחנות הפוליטיים המרכזיים באיראן (הימין השמרני והפרגמטי-רפורמיסטי), במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות הצפויות בקיץ 2021. האדישות היחסית המאפיינת את המחנה הרפורמיסטי ושיעור הצבעה נמוך לנוכח תחושת התסכול הגוברת בקרב הציבור, עשויים לשפר את סיכויי הימין השמרני לנצח בבחירות. גם חיסולו של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, עשוי לחזק את הקו הנצי בקרב מקבלי ההחלטות באיראן ולהחליש אף יותר את מעמדם של החוגים הפרגמטיים בהובלת הנשיא רוחאני. החזרת השליטה המוחלטת במג'לס לידי השמרנים צפויה לחזק את המגמה השמרנית בניהול ענייני המדינה ולהקשות אף יותר על הנשיא לקדם את יעדי מדיניותו הן בענייני פנים והן בסוגיות חוץ בשנת כהונתו האחרונה. ברור, עם זאת, כי גם לשמרנים אין היכולת לספק מענה למצוקות האזרחים העלולות להזין גלי מחאה נוספים.


ב-21 בפברואר 2020 ילכו אזרחי איראן להצביע בבחירות לפרלמנט (המג'לס). אף שהמג'לס נעדר השפעה משמעותית על קביעת האסטרטגיה האיראנית, בעיקר בתחומי מדיניות החוץ, מעוררות הבחירות עניין מיוחד בשל השפעת המג'לס על עיצוב מדיניות הפנים והכלכלה ובהיותן מבחן כוח משמעותי לשני המחנות הפוליטיים המרכזיים: השמרנים והפרגמטים-רפורמיסטים, במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות איראן הצפויות בקיץ 2021. בנוסף לכך, שיעור ההצבעה בבחירות עשוי לספק אינדיקציה נוספת למידת הלגיטימציה של המשטר האיראני בעקבות מהומות הדלק, שפשטו ברחבי איראן בנובמבר 2019.

המהומות, שפרצו בעקבות העלאת מחירי הדלק בשיעור חד, דוכאו על-ידי שלטונות איראן בתום פחות משבוע. המשטר הפגין, כצפוי, את נכונותו ויכולתו להפעיל את אמצעי הדיכוי הרבים שברשותו גם במחיר דמים כבד של מאות הרוגים. על-פי נתוני משרד הפנים האיראני, מספר המפגינים הכולל בגל המחאה האחרון נע בין 130 ל-200 אלף ביותר ממאה מוקדים שונים ברחבי איראן. מספר זה גבוה יותר ביחס לגל המחאה הקודם של דצמבר 2017–ינואר 2018, אך נמוך משמעותית ביחס למחאת 2009 ("המהפכה הירוקה"), שפרצה בעקבות הבחירות לנשיאות איראן והוציאה לרחובות מאות אלפי מפגינים, ועל אחת כמה וכמה ביחס למהפכה האסלאמית ב־1979 שהקיפה מיליוני בני אדם.

מנתוני משרד המודיעין האיראני, שנמסרו לידי ועדת החוץ והביטחון של המג'לס, עולה כי רוב העצורים במהומות היו מובטלים, מועסקים בשכר נמוך או בעלי השכלה נמוכה. נתונים אלה מחזקים את ההערכה כי בדומה לגל המחאה הקודם, השתייכו רוב המפגינים לשכבות החלשות ולא למעמד הביניים העירוני המשכיל, שהוביל את מחאת 2009. הישארותו מחוץ למעגל המחאה לא אפשרה גם הפעם את גיבושה של קואליציה חברתית כלל־ארצית נרחבת, שהיא תנאי הכרחי לקידום שינויים פוליטיים באיראן.

בדומה לגל המחאה הקודם, ביטאה גם מחאת הדלק את ההקצנה הגוברת בציבור האיראני. כישלון המשטר לספק מענה למצוקות האזרחים והתחושה כי שני המחנות הפוליטיים המרכזיים אינם מסוגלים לפתור את בעיות היסוד של הרפובליקה האסלאמית העצימו בשנים האחרונות את תחושת הייאוש ותרמו להקצנה הגוברת בקרב הציבור. הקריאות, שנשמעו במהלך ההפגנות בנוסח "שמרנים, רפורמיסטים, הסיפור נגמר עבור כולכם", גילויי האהדה כלפי המשטר המלוכני שקדם למהפכה האסלאמית והמתקפות האלימות נגד בנקים, מבני ציבור, ואף מכללות דתיות, מספקות עדות ברורה לתסכול הנרחב.

סקר דעת קהל, שנערך לאחרונה במחוז טהראן על-ידי מכון הסקרים האיראני ISPA, העלה כי רק 15 אחוזים מהאזרחים שבעי רצון מהמצב במדינה, ירידה של כ-50 אחוזים ביחס לסקר דומה שנערך לפני שנתיים. 16 אחוזים בלבד מהנשאלים העריכו כי צפוי שינוי חיובי במצבם בעתיד לעומת 52 אחוזים שצפו כי המצב רק יחריף. כ-75 אחוזים מהנשאלים הצדיקו את גל המחאה האחרון, אך רובם הביעו את דעתם, כי גם מחאה זו לא תחולל שינוי חיובי במדיניות השלטונות. 54 אחוזים מהנשאלים העריכו כי הפגנות המחאה יימשכו גם בעתיד.

מאז מהומות הדלק הזהירו פרשנים, אנשי רוח ואקדמאים איראנים בולטים מפני החרפת התסכול, הייאוש ואובדן האמון הציבורי בשלטונות. אזהרות אלה נשמעות גם בקרב המחנה השמרני. כך, למשל, הזהיר הפרשן הפוליטי והעיתונאי אמיר מוחביאן, המזוהה עם הימין השמרני, כי פרק הזמן בין גלי המחאה עלול להתקצר אף יותר.

מהומות הדלק והייאוש בציבור עשויים להשפיע על שיעור ההצבעה בבחירות. בשתי מערכות הבחירות האחרונות למג'לס (2012 ו-2016), נרשם שיעור הצבעה של יותר מ-60 אחוזים. בבחירות למג'לס בשנים 2004 ו-2008 נרשם שיעור הצבעה נמוך יותר (קצת למעלה מ-50 אחוזים) ואילו שיעור ההצבעה בבחירות 1996 ו-2000 היה גבוה יותר (כ-70 אחוזים). שיעור הצבעה גבוה משרת, בדרך כלל, את המחנה הרפורמיסטי-פרגמטי הנהנה מתמיכה ציבורית רחבה יותר ביחס לשמרנים. מאידך, שיעור הצבעה נמוך עלול להוות סמן נוסף למשבר הלגיטימציה של המשטר. החשש מפני שיעור הצבעה נמוך גובר לנוכח קריאות, שהשמיעו כמה בכירים במחנה הרפורמיסטי, להחרמת הבחירות.

למעלה מ-16 אלף מועמדים (קרוב ל-90 אחוזים מהם גברים) הגישו את מועמדותם בבחירות, אך חלקם כבר נפסלו בשלב סינון המועמדים על-ידי משרד הפנים האיראני ומועמדותם של אחרים צפויה להיפסל על-ידי מועצת שומרי החוקה. בבחירות הפרלמנטריות הקודמות ספגו השמרנים מכה קשה ושליטתם המוחלטת במג'לס התערערה באופן משמעותי. תומכי הנשיא רוחאני הצליחו להגדיל באופן ניכר את ייצוגם במג'לס והפכו ממיעוט זניח יחסית לגוש משמעותי של כ-100 נציגים ואף יותר. בזכות הרכב המג'לס, הצליח הנשיא רוחאני להתבסס בארבע השנים האחרונות על קואליציה נוחה יחסית המבוססת על רפורמיסטים מתונים, שמרנים מתונים ומועמדים עצמאיים.

ערב הגשת המועמדויות לבחירות, הודיע יו"ר המג'לס הנוכחי, עלי לאריג'אני, כי אין בכוונתו להתמודד בבחירות, ייתכן על רקע רצונו להתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות איראן. לעומתו, הודיע מוחמד באקר קאליבאף, ראש עיריית טהראן לשעבר המזוהה עם הימין השמרני, על השתתפותו בבחירות. אם ייבחר מטעם מחוז טהראן, ייחשב קאליבאף כמועמד מוביל לתפקיד יו"ר המג'לס הבא. במקרה כזה הוא עשוי להציב אופוזיציה משמעותית לנשיא רוחאני, במיוחד אם יזכו השמרנים ברוב המושבים.

לנוכח האכזבה ממדיניות הנשיא רוחאני, החשש מפני פסילת מועמדים רפורמיסטים על-ידי מועצת שומרי החוקה והתסכול הפוקד את המחנה הרפורמיסטי, העדיפו פוליטיקאים רבים המזוהים עם המחנה הפרגמטי-רפורמיסטי לא להתמודד כלל בבחירות. גם כמה חברי מג'לס רפורמיסטים מכהנים, ובראשם ראש סיעת הרפורמיסטים במג'לס היוצא, מוחמד-רזא עארף, הודיעו כי לא יתמודדו. חברת המג'לס הרפורמיסטית פרוואנה סלאחשורי, שהודיעה כי אינה רואה עוד טעם בהתמודדות בבחירות, עוררה סערה ציבורית ופוליטית לאחר שניצלה את נאומה האחרון במג'לס כדי לתקוף בחריפות את השלטונות. היא האשימה את המשטר בדיכוי האזרחים ובהתעלמות ממצוקותיהם וטענה, שריכוז השליטה בידי מוסדות שאינם נבחרים על-ידי הציבור מהווה ביטוי לרודנות.

לנוכח השחיקה במעמדו של הנשיא רוחאני ובניסיון לבדל את המחנה הרפורמיסטי ממנו, אף יצאו כמה מאנשי הרוח הרפורמיסטים הבולטים, בהם עבאס עבדי וסעיד חג'אריאן, בקריאה לנשיא להתפטר ולהקדים את הבחירות לנשיאות. לטענתם, אין עוד בכוחו לממש את הבטחותיו לציבור ולחולל שיפור במצב לנוכח המשבר הכלכלי המחריף והעימות בין איראן לארצות הברית. החלטת רפורמיסטים רבים לא להתמודד בבחירות ופסילתם של מועמדים רפורמיסטים אחרים על-ידי משרד הפנים ומועצת שומרי החוקה, יגבילו עוד יותר את יכולתו של המחנה הרפורמיסטי להציב מועמדים חזקים בכלל המחוזות וישפרו את סיכוייהם של המועמדים השמרנים. גם לחיסולו על ידי ארצות הברית של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, עשויה להיות השפעה על מאזן הכוחות הפוליטי באיראן לקראת הבחירות. הפעולה האמריקאית צפויה לחזק את הקו הנצי בקרב מקבלי ההחלטות באיראן בהובלת משמרות המהפכה ולהחליש אף יותר את מעמדם של החוגים הפרגמטיים בהובלת הנשיא רוחאני ושר החוץ זריף, הנתפסים כאחראים לכישלון המהלך הדיפלומטי שאותו הובילו בשנים האחרונות מול המערב וארצות הברית. כמו כן, העימות המחריף עם ארצות הברית עשוי לדחוק במשטר האיראני להגביר את מאמצי הדיכוי הפנימיים שלו כדי לשמר את כושר ההרתעה שלו מבית ומחוץ, שנפגע כתוצאה מפעולת החיסול.

החזרת השליטה המוחלטת במג'לס לידי השמרנים צפויה לחזק את מגמת ההקצנה באיראן על רקע האתגרים החיצוניים בפניהם היא ניצבת, ובראשם מדיניות מקסימום הלחצים של הנשיא טראמפ. אתגרים אלה מייצרים לחץ גובר על השלטונות להפגין אחדות פנימית ולהגביר את הדיכוי הפנימי. ניצחון שמרני יקשה עוד יותר על הנשיא, שמעמדו נשחק ממילא בשנתיים האחרונות, לקדם את יעדי מדיניותו הן בענייני פנים והן בסוגיות חוץ בשנת כהונתו האחרונה כנשיא. ברור, עם זאת, כי גם לימין השמרני אין כל יכולת לפתור את המצוקות הבסיסיות הניצבות בפני איראן, ובראשן המשבר הכלכלי המעמיק. לפיכך, גם ניצחון שמרני בבחירות לא יספק מענה לדרישות הציבור העשויות להזין גלי מחאה נוספים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.