ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית: לא רק ''מה'' אלא ''איך'' - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית: לא רק ''מה'' אלא ''איך''

ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית: לא רק ''מה'' אלא ''איך''

מבט על, גיליון 1302, 16 באפריל 2020

English
מנואל טרכטנברג
ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות ליצמן, מנכ

הקורונה לא הולכת להיעלם מחיינו בוקר בהיר אחד, ועל כן החיפוש אחר נוסחה גואלת של ״אסטרטגיית יציאה״ הוא מוטעה ומטעה. מכאן ואילך נצטרך ללמוד לנהל את חיינו כפרטים, כמשפחות, כעובדים, תחת האילוצים שהקורונה מכתיבה, וכך גם לגבי ניהול המדינה, הכלכלה, החינוך, ויתר המערכות שמעצבות את החברה. במאמר זה מוצע מבנה רב-תחומי, שיכלול מגוון גורמים ציבוריים ואזרחיים, לניהול מתמשך של המשבר.


מדינת ישראל ניהלה עד כה את משבר הקורונה בצורה מוצלחת למדי, אך יחד עם זאת התגלו תקלות וכשלים, חלקם חמורים, כגון האיטיות בביצוע הבדיקות, ההדבקה בבתי אבות, או הכניסה הבלתי מבוקרת של מאות נוסעים חולים מארצות הברית. אין הכוונה כאן לבוא חשבון עם העבר – זו מערכה חסרת תקדים במורכבותה, והחשוב כרגע הוא לא הביקורת בדיעבד אלא הפקת לקחים והתארגנות נכונה לבאות. לנוכח האתגרים הגדולים העומדים לפתחינו, ברור לחלוטין כי אופן ניהול המשבר כפי שהיה עד היום (באופן ריכוזי מאוד, תוך ריבוי "צוותי מומחים", היעדר הגדרה ברורה של אחריות וסמכות, וכו') לא יכול להימשך. במקום זאת דרושה הערכות חדשה, שמתאימה לניהול מערכה ארוכה, רב-תחומית וסבוכה מאוד, שבה נוטלים חלק לא רק גופים שלטוניים שלאו דווקא מתאימים לכך, אלא מגוון רחב של גורמים נוספים, ציבוריים ואזרחיים, שיכולים לתרום רבות למערכה. הרי הצעה למבנה ארגוני ברמה הלאומית ברוח זאת.

בראש המערך החדש יעמוד "קבינט השרים לקורונה", שיהיה בעל מבנה וסמכויות דומות לאלו של הקבינט הביטחוני-מדיני. קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות המרכזיות לניהול המשבר ייעשו על ידי הקבינט, בהסתמך על עבודת המטה וההמלצות המקצועיות של "מטה הקורונה" ("מט'ק"). הרכב הקבינט יהיה כדלקמן: ראש הממשלה, שר הבריאות, שר האוצר, שר הביטחון, שר העבודה והרווחה, השר לביטחון פנים, שר החינוך ושר הפנים. מטה הקורונה יהיה מופקד על איסוף נתונים, ניתוח, מחקר, וגיבוש המלצות, ולצורך זה יקים תחתיו שבע ועדות תחומיות:

  1. מידע ומודיעין: אפידמיולוגיה, בדיקות, מעקב.
  2. רפואה: טיפול בחולי קורונה; טיפול בחולים אחרים.
  3. כלכלה: מאקרו, תקציב; היבטים ענפיים; תכנון לטווח בינוני-ארוך.
  4. משפחה, ילדים: חינוך, עיסוק בבית, חוסן והיבטים נפשיים.
  5. קשר עם הציבור: איסוף פניות, מפגשים, הסברה.
  6. אוכלוסיות מיוחדות: חרדים, ילדי החינוך המיוחד, קשישים, וכו'.
  7. הממד האזורי והבינלאומי: איסוף והחלפת מידע, שיתופי פעולה, קשר עם קהילות יהודיות.

הוועדות התחומיות יכללו את נציגי הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, וכמו כן גורמים אחרים שיש בהם כדי לתרום בכל תחום ותחום, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת ייצוג קבוצות אוכלוסייה וסקטורים רלוונטיים, כמו למשל נשיאות המעסיקים והעסקים. הרכב הוועדות חייב לשמור על איזון מגדרי ומגזרי. חלק מהוועדות יהיו שותפות גם לביצוע, כמו למשל הוועדה לקשר עם הציבור בנוגע להסברה.

מינוי המט"ק יעשה על ידי קבינט הקורונה, יוענק לו מעמד משפטי הולם, ויעמוד לרשותו תקציב ייעודי. המט"ק יהיה מורכב מ-11 חברים: היו"ר - אישיות בעלת ניסיון מוכח בניהול מערכות מורכבות ומעמד ציבורי רם; שבעה יושבי הראש של הוועדות התחומיות; שני נציגי ציבור, ונציג האקדמיה.

יש להקים מבנה שכזה לאלתר, שכן לא מדובר על אודות משבר תחום בזמן שיחלוף כלעומת שבא, אלא בזעזוע אשר גלי ההדף שלו ישפיעו עמוקות על אורחות החיים שלנו. ההתמודדות הן עם המכה ההתחלתית והן עם התופעות לטווח ארוך דורשת צורת ניהול אחרת לחלוטין.

* פרופ' מנואל טרכטנברג, מאוניברסיטת תל אביב ומוסד נאמן שבטכניון, משמש חבר בוועד המנהל של המכון למחקרי ביטחון לאומי

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםנגיף הקורונהחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הערכה אסטרטגית לישראל 2023
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
23/01/23
Shutterstock
המערכת הבינלאומית: שתי תפיסות ומחנאות גוברת
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל האמריקאי ועם שחקני המפתח בקהילה הבינלאומית ורתימתם לקידום יעדיה של ישראל, ובראשם מניעת התגרענותה של איראן. זאת במקביל למיצוי יתרונותיה היחסיים של ישראל, בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, לקידום יוזמות שיסייעו לייצוב המזרח התיכון ולהתמודדות עם משבר האקלים העולמי.
23/01/22
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.
23/01/22

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.