פרסומים

את הסטת הדגש באסטרטגיה האמריקאית לכיוון מזרח אסיה לא החל הנשיא טראמפ, כי אם קודמו בתפקיד, ברק אובמה, שביידן היה סגנו. את המגמה שהחל אובמה ב-2009 המשיך טראמפ, תוך זניחה מהירה של ניסיון מוקדם לצמצם את הגרעון של ארצות הברית בסחר עם סין ובדיפלומטיה מנומסת, ומעבר למדיניות של איומים וסנקציות. בד בבד, ממשל טראמפ פנה למאמץ אגרסיבי לחסום גישה סינית לטכנולוגיות וידע אמריקאיים והפעיל לחץ על בעלות בריתה ושותפותיה של ארצות הברית ליישר קו עם מדיניותו. על אף פערים פוליטיים חסרי תקדים בסוגיות אחרות, הדמוקרטים לא חלקו כמעט על מדיניותו של טראמפ כלפי סין. ולמרות זאת, בקמפיין הבחירות לנשיאות טראמפ איים כי ביידן לא יהיה מספיק "קשוח" עם סין. ביידן והמועמדת לתפקיד סגניתו קאמלה האריס מצידם אמרו כי סין היא אתגר מדיניות החוץ החשוב ביותר מבחינתם, אך בד בבד תקפו את מלחמת הסחר שהוביל טראמפ מול סין והבטיחו לנקוט מדיניות ניואנסית יותר, על בסיס החוזקות של ארצות הברית - פתיחות חברתית, דינמיות כלכלית, שותפויות ותאום עם בעלות ברית.

שינוי מרכזי בהתייחסות הממשל החדש לסוגיות בינלאומיות לעומת ממשל טראמפ, צפוי לבוא לידי ביטוי בחזרה של ארצות הברית למערכת הארגונית והמשפטית הבינלאומית. ביידן חזר ואמר שעל סין לפעול לפי החוקים של מערכת זו, וכי ארצות הברית תפעל בשיתוף עם בעלות ברית ושותפות בנושאים חיוניים, דוגמת דור 5 בתקשורת ומול איומים במרחב הסייבר. שובה של ארצות הברית לדפוס של שיתוף פעולה בינלאומי יאפשר דיאלוג חיובי וקונסטרוקטיבי עם האיחוד האירופי ושותפות במזרח אסיה, שלהן רגישות כלכלית וביטחונית גבוהה לא רק לחדירה המסיבית של סין לענף הסייבר, אלא גם לסקטורים של תשתיות, תחבורה וחשמל.

האיחוד האירופי, שהחמיר באחרונה את הטון הביקורתי והתקיף כלפי סין, יהיה שותף חשוב של וושינגטון בתחרות מול בייג'ינג. עמדתן של מדינות אירופה בסוגיות כגון זכויות הפרט וחופש הדיבור, היחס למיעוטים אתניים, דיכוי הביקורת בהונג קונג על צעדים שנקטה בייג'ינג על מנת להדק את שליטתה על העיר-מחוז זו, דומה לעמדותיהם של הנשיא הנבחר וסגניתו.

השותפות הבכירות באוקיינוס השקט, הסמוכות לסין וגם פגיעות יותר לעוצמתה, בפרט יפן, טאיוואן ואוסטרליה, תברכנה על אימוצה של מדיניות מסודרת ורציפה ביחס לסין, אך תמיכתן בארצות הברית תחת ממשל ביידן בהקשר זה תהיה מורכבת ורבת גוונים. הוכחה לכך קיבל הנשיא הנבחר ב"הסכם האזורי לשותפות כלכלית מקיפה", שעליו חתמו באמצע נובמבר - בחלון הזמן שבין הבחירות לנשיאות ארצות הברית לכניסתו של הנשיא הנבחר לבית הלבן - מדינות SEAN עם סין, וביניהן יפן, קוריאה הדרומית ואוסטרליה. ההסכם עדכן את הסכם הסחר החופשי עם סין, והוא כולל נושאים טכניים - מיסוי, כללי מקור, תקינה וכללים פיטוסניטרים (מוצרי חקלאות נקיים), ובנוסף השקעות, קניין רוחני, סחר אלקטרוני ותחומים אחרים. נכונותן של מדינות האזור להיכנס להסכם עם סין עלולה לנטרל את יכולתן להשתתף במערכה בינלאומית שירצה הנשיא הנבחר ביידן לקדם כדי לדרוש מסין התנהלות על פי נורמות בינלאומיות מקובלות, כולל על פי ארגון הסחר העולמי שבו חברה סין מ-2001.

מעבר להבדל בין הממשלים היוצא והנכנס בארצות הברית בשאלת המסגרת של ניהול התחרות עם סין, מתעוררת שאלת הכלים שבהם ישתמש הממשל החדש. הנשיא הנבחר וסגניתו (שהתמקדה במהלך שנותיה בסנאט בנושאי חברה וכלכלה) ביקרו את הטלות המכסים הגורפות של ממשל טראמפ על הייצוא הסיני לארצות הברית, בטענה שאלו הסבו נזקים לכלכלה האמריקאית ולצרכן האמריקאי. עיקר הנזק נגרם מהעלאת מחיריהם של מוצרי צריכה ואובדן מקומות עבודה, התלויים בייבוא והשקעות מסין. לביקורת על מלחמת המכסים שניהל הנשיא היוצא שותפים גם גורמים כלכליים אמריקאים לא-מפלגתיים. סוכנות המדרוג מודי'ס מעריכה כי בשל המכסים המוגבהים ואמצעים אחרים שנקט ממשל טראמפ אבדו 300,000 מקומות עבודה. ביידן והאריס סבורים כי ארצות הברית צריכה לאמץ אסטרטגיה מתוחכמת יותר, מקיפה וארוכת טווח.

לגיבוש אסטרטגיה זו, הממשל החדש יוכל להיעזר ביוזמת חקיקה של 11 סנטורים דמוקרטים, שבספטמבר 2020 הציעו את החוק "אמריקה מובילה" ובו ארבעה רכיבים מרכזיים: (1) השקעה של 350 מיליארד דולר בשיפור כושר התחרותיות האמריקאי, בין השאר על ידי מימון פדרלי למחקר ופיתוח בתחומים של טכנולוגיות התקשורת דור 5, קוואנטום ובינה מלאכותית, (2) חיזוק שיתוף הפעולה עם בעלות ברית, החזרת ערכים אמריקאים ליברליים כקווים מנחים במדיניות החוץ, (3) חיזוק המערכת הדיפלומטית, ו-(4) גביית מחיר מסין על התנהלות "טורפת" בתחום הסחר והשימוש בכוחה הצבאי. כן מציעים הסנאטורים לעבות את המחויבות האמריקאית להגנתן של מדינות האוקיינוסים השקט וההודי ולהגנת זכויותיהן במרחבים הימי והאווירי באזור. בנושא זה הם שותפים לדעותיהם של יועצים בכירים לממשל הנכנס, ביניהם מישל פלורנוי, המועמדת המובילה למזכירת ההגנה, אשר מצביעה על היעדר מענה אמריקאי למאמצי סין בשנים האחרונות בתחומים המדיניים, כלכלים, וצבאיים, שנועדו להרחיב את השפעתה. פלורנוי טוענת כי על ארצות הברית להעצים את יכולת ההרתעה האזורית שלה כדי למנוע מלחמה עתידית עם סין. סין מצדה עלולה לבחון את הממשל החדש ואת נחישותו להתמודד על מעמד ארצות הברית בכמה תתי-זירות, בפרט טאיוואן, האיים המלאכותיים בים סין הדרומי, הונג קונג והגבול עם הודו. במצע המפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות 2020 לנשיאות הושמט המינוח "סין אחת" שהתייחס לטאיוואן כחלק מסין, ובמקום זאת דובר על אודות פתרון בדרכי שלום, התואם את השאיפות והאינטרסים של העם בטאיוואן. לפני כ-20 שנה כתב הסנאטור ביידן כי לארצות הברית עניין בשימור הדמוקרטיה באי אך אין לה מחויבות להגן עליה מהתקפה. הנשיא ביידן עלול לעמוד בפני מבחן קשה בנקודה זו, במיוחד לאחר שהנרי קיסינג'ר המליץ לו לאחר היבחרו לנשיא לחדש את ההידברות עם הממשל הסיני כדי למנוע מלחמה. אם אכן יפעל הממשל הנכנס לחזק את שיתוף הפעולה הטרנס-אטלנטי מול סין בקשת רחבה, הכוללת נושאי כלכלה וטכנולוגיה מחד גיסא, ונושאי זכויות אדם ומיעוטים מאידך גיסא, סין עשויה לשקול מחדש את התנהלותה בזירה הבינלאומית ואת התאמתה לנסיבות והקואליציות החדשות.

שותפות טרנס-אטלנטית בלבד בחזית הכלכלית מול סין היא מסגרת פוליטית נוחה לישראל, המבקשת לשמר הן את היחסים המיוחדים עם ארצות הברית והן את היכולת להפיק את מירב התועלת משיתוף פעולה כלכלי הדוק עם סין - בלי שתיראה נכנעת לתכתיבים מוושינגטון. זאת ועוד, לתגובותיה של סין, במיוחד בנושאים הכלכליים, תהיינה השלכות גם על ישראל, המנהלת עם סין משא ומתן על אזור סחר חופשי. פתיחות ושקיפות גדולות יותר של הכלכלה הסינית לפעילות חברות זרות בשטחה, גם היא עשויה להביא למעורבות גדולה יותר של חברות ישראליות בסין ולהגדלת המסחר בין המדינות.

מול שינויים עמוקים בזירה הבינלאומית הנובעים בין השאר משינוי ממשל בארצות הברית, מהתוצאות הכלכליות של מגפת הקורונה ומהערכות מחודשת של המערכת הבינלאומית, יש לישראל, מהיותה תלויה בסחר בינלאומי, עניין רב לשמור על דו-שיח רציף עם השחקנים הבינלאומיים המרכזיים. הדברים אמורים במיוחד לגבי ארצות הברית, שכן יש להניח שממשל ביידן, כקודמו, ימשיך לעקוב אחרי האופן שבו מנהלות מדינות שונות את יחסיהן עם סין בתחומים המשפיעים על ביטחונה.