בינה מלאכותית וביטחון לאומי בישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים בינה מלאכותית וביטחון לאומי בישראל

בינה מלאכותית וביטחון לאומי בישראל

מזכר 205, 30 בספטמבר 2020

English
לירן ענתבי

בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק תובנות וידע חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מומחים מעריכים כי בעתיד בינה מלאכותית תשנה את חיינו לבלי הכר, כאשר תשתלט על מגוון פעולות מוכרות ותאפשר טווח רחב של יכולות ויישומים חדשים. טכנולוגיה זו משפיעה כבר כיום על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. ההבנה שבינה מלאכותית כבר אינה טכנולוגיה עתידנית או עתידית אלא דרישת יסוד בהווה שבו אנו חיים החלה לחלחל בשנים האחרונות במדינות ובארגונים רבים. לאור השפעתה הפוטנציאלית של הטכנולוגיה ומעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה, התכנס בשנת 2019 צוות מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על מנת לגבש מדיניות מומלצת לישראל בתחום.


מזכר זה מבקש בין היתר להוות ״מורה נבוכים״ להיכרות עם סוגיות הליבה והמונחים הקשורים לבינה מלאכותית, וכן להציג את המחקר שנערך סביב עבודת צוות המומחים ולאחריה, כמו גם את ההמלצות למדיניות שמתבססות על מסקנות הצוות. המזכר מציג את הטכנולוגיה ואת יישומיה הביטחוניים; סוקר את מצב הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה במדינות מובילות בעולם ואת ההשפעות הנוכחיות והעתידיות שלה על הזירה הבינלאומית, ובתוכן ״מרוץ חימוש״; סוקר ומנתח את המצב בתחום בישראל כמו גם את האתגרים הרבים בפיתוח, בהטמעה ובשימוש, וכן בתחום הביטחון והמדיניות. על בסיס כל אלו ניתנות המלצות למדיניות בתחומי המחקר ופיתוח, התקצוב והתשתיות, משאבי אנוש, החקיקה, התקינה, המוסר ועוד.


מן המחקר שמסקנותיו מתוארות במזכר זה עולה כי ישראל נדרשת כיום לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית על מנת לגרוף הישגים משמעותיים בתחום, ולא להשאיר שדה טכנולוגי חשוב כל כך ורווי אתגרים לפעילותם של כוחות השוק בלבד. טיפול בנושאים המוצגים במזכר עשוי לחולל השפעה מכרעת על עוצמתה העתידית של ישראל, בכלל זאת על כלכלתה ועל יכולתה לשמר ולשפר את הביטחון הלאומי שלה.


להורדת המזכר המלא - לחצו כאן

בינה מלאכותית וביטחון לאומי בישראל

בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק ידע ותובנות חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מדובר בתחום טכנולוגי פורץ דרך, שכיום ניתן לממש את יכולותיו במגוון יישומים ביעילות יחסית, במחיר סביר ובקנה מידה רחב. ההתקדמות הטכנולוגית הזו משפיעה על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. עבור ישראל מהווה הבינה המלאכותית תחום טכנולוגי בעל חשיבות מכרעת, נוכח העובדה שכיום היא אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח (שכן חלק מחוסנה הכלכלי נסמך במידה רבה על תעשיית ההיי-טק) והן לנוכח האתגרים המרובים שהיא ניצבת בפניהם, ואשר לטכנולוגיה זו יש פוטנציאל לסייע בהתמודדות עימם. בינה מלאכותית כוללת מספר רב של תת-תחומים, ביניהם: למידת מכונה, למידה עמוקה, ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, וכן מספר טכנולוגיות נלוות בעלות השפעה הדדית ביניהן...
קרא/י עוד

בינה מלאכותית וחשיבותה עבור הביטחון הלאומי של ישראל: בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק ידע ותובנות חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה — שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש...
קרא/י עוד

בינה מלאכותית היא שם כולל לדרכי שימוש במידע ובמערכות מחשב, המאפשרות להציג התנהגות שנראית אינטליגנטית, או ליצור ידע ותובנות שלא היו קיימים קודם לכן. טכנולוגיה זו מהווה תחום חשוב ופורץ דרך משום שבפעם הראשונה בהיסטוריה, יכולות שנחשבו באופן מסורתי לאנושיות בלבד כגון הבנה, הנמקה, תפיסה או תקשורת, ניתנות לביצוע על ידי תוכנה ביעילות, במחיר לא־גבוה ובקנה מידה רחב, במגוון יישומים ושימושים. המיכון של יכולות אנושיות אלה יוצר הזדמנויות חדשות ומשפיע על תחומים רבים ובתוכם, באופן בולט, גם הביטחון הלאומי...
קרא/י עוד

בעידן הנוכחי, שינויים טכנולוגיים מתחוללים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה וחלקם בעלי השפעה מכרעת על מדינות, חברות ופרטים. בתוך כך, בינה מלאכותית היא תחום טכנולוגי הולך ומתפתח, שנודעת לו השפעה מהפכנית כמעט על כל היבטי החיים. תחום טכנולוגי זה, שהיה בתחילת הדרך ענף של מדעי המחשב, הולך ותופס בשנים האחרונות מקום של כבוד בזירה הבינלאומית ומהווה מוקד לתחרות בין חברות ומדינות. התפתחות זו מתחוללת לצד פריצות דרך בתחומים טכנולוגיים ומדעיים נוספים ובהם מחשוב ענן, נתוני עתק, רובוטיקה מתקדמת ומכוניות ללא נהג, ונראה כי כבר בעתיד הקרוב עולמנו ישתנה בעקבות אותן התפתחויות...
קרא/י עוד

המונח בינה מלאכותית מיוחס לג'ון מקארתי, מדען מחשב וחוקר בתחום המדעים הקוגניטיביים, שבשנת 1956 ארגן את הכנס האקדמי הראשון בנושא. תחילת הדרך מעט מוקדמת יותר ובין האבות המייסדים מקובל למנות את וניבר בוש (Vannevar Bush), שכבר בשנת 1945 הציע מערכת שתגביר ידע והבנה אנושיים, ואת אלן טיורינג, שבשנת 1950 כתב מאמר על מסוגלות של מכונות לדמות בני אדם ועל יכולתן לבצע פעולות אינטליגנטיות דוגמת משחק שחמט. מי שנחשב גם הוא בין האבות המייסדים הוא מרווין לי מינסקי, שהוכשר כד"ר למתמטיקה והיה מעורב במחקרים, בהמצאות ובפיתוחים רבים בתחום. מינסקי הוא שטבע את ההגדרה הפופולרית לבינה מלאכותית: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך"...
קרא/י עוד

תת־התחום הנפוץ ביותר של בינה המלאכותית הוא למידת מכונה (Machine Learning) למידת מכונה מאפשרת לאלגוריתמים ללמוד ממידע ולפתח פתרונות באופן עצמאי, על ידי שימוש באלגוריתמים מבוססי סטטיסטיקה אשר "לומדים" ממאגרי מידע גדולים על מנת לשחזר יכולות קוגניטיביות אנושיות, וכך לבצע מטלות בסיטואציות בלתי מוכרות. למידת מכונה מאפשרת לאלגוריתמים ללמוד באמצעות אימונים חוזרים וליצור תוצאות המשתפרות בהתאם להיקף האימון והניסיון של האלגוריתם. זאת בשונה מתוכנה שנכתבת על ידי מתכנת אנושי. דוגמה לכך היא תוכנת בינה מלאכותית המקבלת מאגר מידע של אותיות שנכתבו בכתב יד, ולומדת להבחין בין אותיות הנכתבות בכתב יד גם על ידי אדם שכתב ידו לא הופיע במאגר הקיים. ישנן מספר גישות ללמידת מכונה, ביניהן למידה תחת הנחיה שבה המתכנת מבסס את הלמידה על מודל ראשוני קיים שאותו המכונה מטייבת; ולמידה ללא הנחיה, שבמסגרתה המערכות הלומדות מפתחות מודל משלהן, שאינו נשען על מודל קיים. גישה נוספת היא למידת חיזוק, שבמסגרתה התוכנה לומדת מניסוי וטעייה ולא ממאגר מידע קיים...
קרא/י עוד

יישומי בינה מלאכותית בתחום הביטחון הלאומי הופכים נפוצים וזמינים בקצב מהיר מאוד. חלק מהיישומים מפותחים ביחידות הפיתוח של מערכות הביטחון במדינות השונות, וחלקם בחברות ביטחוניות ואף חברות אזרחיות. בצה"ל למשל מקובל לחלק את היישומים הרבים לשתי משפחות עיקריות...
קרא/י עוד

תחום הרובוטיקה קיים משנות ה־ 60 של המאה ה־ 20 . עם השנים והודות להתפתחויות טכנולוגיות, יכולותיהם של הרובוטים השתכללו ורובוטים מהדור הרביעי השייכים לתחילת המאה ה־ 21 מסוגלים לנתח מצבים חדשים, לבחון את סביבתם ולפעול בהתאם. חלקם אפילו מסוגל להתייחס לרגשות אנושיים. ההתפתחות בבינה המלאכותית מהווה נדבך חשוב בהתפתחות הרובוטיקה, שכן היא ה"מוח" ששולט בגוף הפיזי של הרובוט, ועם ההתקדמות בה חל שיפור גם בתפקודם ובפעילותם של הרובוטים. רובוטים מסוגלים לבצע מגוון רחב של משימות — נהיגה אוטונומית, שינוע סחורות, ייצור מוצרים, ניקיון ומשימות נוספות רבות בתחומי חיים מגוונים...
קרא/י עוד

בעוד התקופה הנוכחית מוגדרת כעידן 'הבינה המלאכותית הצרה', המסוגלת לפעולות מסוימות בלבד, כפי שהוגדרו לה, חוקרים ומומחים מתייחסים לאפשרות פיתוחה של 'בינה מלאכותית כללית', שתפעל כמכונה החושבת ופועלת בדומה למוח אנושי. הגדרה כללית זו מלמדת על מורכבות התחום, שכן היא משלבת בין קונספט המכונה ההנדסי לבין פונקציות ביולוגיות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות של האדם...
קרא/י עוד

תפיסת הבינה המלאכותית כאמצעי חדשני ובעל השפעה באה היטב לידי ביטוי בדבריו של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה: "בינה מלאכותית היא העתיד, לא רק עבור רוסיה אלא עבור האנושות כולה [...] יש בה הזדמנויות אדירות, אך גם איומים שקשה לחזותם. מי שיהפוך למוביל בתחום זה יהיה לשליט העולם". ואכן, ניכר שמדינות מפנימות את האזהרה ויוצרות אסטרטגיה מגובשת בתחום. בפרק זה ייסקר המתרחש בתחום הבינה המלאכותית במספר מדינות מובילות בעולם, כבסיס לדיון בהשלכות בינלאומיות אפשריות ולהערכת מעמדה היחסי של ישראל בהקשר זה...
קרא/י עוד

השפעותיה האפשריות של טכנולוגיות הבינה המלאכותית הן נרחבות, ועל כן מלבד למרוץ הכללי להשגתה ואולי אף למרוץ החימוש המתחולל בתחום, יש להתייחס למספר השפעות אפשריות על הזירה הבינלאומית. כן יש להיערך להשפעות לוואי הנובעות ממרוץ החימוש עצמו...
קרא/י עוד

מערכות נשק אוטונומיות הן אחד התחומים שלגביהם מתקיים הדיון הנרחב ביותר בנוגע לשימוש באוטונומיות ובבינה מלאכותית, בתחום הביטחוני בכלל ובשדה הקרב בפרט. מערכות אלו נמצאות כבר מספר שנים בלב דיון ציבורי בנוגע להגבלתן, ומאז שנת 2014 גם בדיון רשמי באו"ם. מקרה מבחן זה עשוי לאפשר לנו להרחיב את הלמידה בנוגע לחלק מן האתגרים שמציבה ההתפתחות הבינה המלאכותית...
קרא/י עוד

ישראל היא מובילה טכנולוגית עולמית. מעמדה זה בא לידי ביטוי הן בתחומים האזרחיים והן בתחומים הביטחוניים. בשנים האחרונות הפכה הבינה המלאכותית לאחד התחומים שבהם יש לישראל דריסת רגל ניכרת, בזכות חברות הזנק הצומחות בארץ וכן העלייה לרגל והקמת מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות בישראל. כמו כן, נושא הבינה המלאכותית הולך ותופס נתח נכבד בתחום הפתרונות הביטחוניים, שכן יישומים כאלו מוטמעים בטכנולוגיות ביטחוניות רבות ומעצימים את יכולותיהן. לישראל מספר מאפיינים ייחודיים המשפיעים על היבטים אלה, ופרק זה יתאר את תחומי ההובלה לרבות האקוסיסטם הייחודי ויחסי הגומלין בין רכיביו השונים...
קרא/י עוד

על מנת לעסוק בסוגיה של בינה מלאכותית וביטחון לאומי, יש להבין לא רק את הטכנולוגיה ויכולותיה אלא גם את המושג ביטחון לאומי עצמו. מושג זה שנוי במידה מסוימת במחלוקת שעיקריה פוליטיים, תרבותיים או זירתיים־סביבתיים. פרק זה מציע תיאור של המושג הכללי, וכן התייחסות פרטנית לתפיסת הביטחון של מדינת ישראל שעומדת במרכזו של המסמך...
קרא/י עוד

לצד ההתפתחות הטכנולוגית המהירה בתחום הבינה המלאכותית, עולה גם שורת אתגרים מגוונים בזירות שונות — זירת הפיתוח הטכני, זירת הארגון, זירת השימוש והזירה הביטחונית־מדינית. הדיון באתגרים נדרש על מנת לבחון דרכי התמודדות אפשריות עימם, במסגרת מדיניות סדורה...
קרא/י עוד

בינה מלאכותית היא טכנולוגיה בעלת פוטנציאל מהפכני בכל תחומי החיים. היכולת להעביר לאחריות מכונה פעולות שבעבר בוצעו על ידי אדם, ברמות הגבוהות ביותר, וכן להתעלות עליהן גם בתחומי חיים שקשה היה לדמיין שיעברו מיכון, היא בעלת השפעות מרחיקות לכת. אומנם קשה עדיין להעריך באופן מלא את היקף המהפכה ומאפייניה, אולם לא ניתן להתעלם מהצורך להיערך אליה ולמשמעויות מרחיקות הלכת שהיא טומנת בחובה, בין למי שיצליח לאמץ אותה ולהוביל בתחום ובין למי שיפגר מאחור.
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון והשירות של קבוצת "ידיעות אחרונות" וה-INSS
15 ביולי, 2025
15:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Ukraine's Southern Operational Command/Telegram
איום הטילים המשוטטים (כטב"מי נפץ)
מדינות העימות וארגוני המחבלים שעימם מתמודדת ישראל מצטיידים בכמויות אדירות של טילים משוטטים. מחירם הנמוך וקלות הפעלתם הופכים אותם לאיום משמעותי, ברור ומיידי, במיוחד אם יופעלו בנחילים. נדרשת השקעה משמעותית בשיפור יכולות הגילוי והניטרול של האיום. ניתוח האיום מסוכם בהמלצות לצעדים שיסייעו להתמודד עימו.
10/06/25
Shutterstock
ענני תחרות – עלייתה של סין בשוק הענן במזרח התיכון
הנוכחות הטכנולוגית של סין במזה"ת הולכת ומתרחבת – והשתלבותה בשוק הענן האזורי היא דוגמה אחת מני רבות. אילו אתגרים מציבים צעדים אלה בפני ישראל?
26/05/25
דוברות משרד הביטחון
לייזר רב עוצמה ליירוט רקטות וטילים בשדה הקרב העתידי – מצב הפיתוח בעולם ובישראל
המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות מפתחות נשק לייזר בהספקים של קילוואטים אחדים עד 100 קילוואט כנגד איומים רקטיים, ארטילריים או כטב"מים. מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין מתכננות גם מערכות לייזר רב עוצמה לטווחים ארוכים, כדי לפגוע ולהשמיד מטרות בחלל. מדינת ישראל נמצאת בחזית פיתוח מערכות נשק לייזר מתקדמות עם פיתוחים ייחודיים, המאפשרים להביא את קרן הלייזר העוצמתית אל המטרה בדיוק מרבי תוך גרימת נזק למטרות עוינות. על מדינת ישראל להמשיך לשדרג את מערכת נשק הלייזר להספקים גבוהים ולפלטפורמות מוטסות כדי ליירט מגוון רחב של איומים, כולל אלה של טילים בליסטיים ארוכי טווח ממדינות 'המעגל השלישי', וזאת כחלק בלתי נפרד ממעטפת ההגנה של מדינת ישראל מפני איום רקטי או טילי.
25/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.