בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק תובנות וידע חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מומחים מעריכים כי בעתיד בינה מלאכותית תשנה את חיינו לבלי הכר, כאשר תשתלט על מגוון פעולות מוכרות ותאפשר טווח רחב של יכולות ויישומים חדשים. טכנולוגיה זו משפיעה כבר כיום על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. ההבנה שבינה מלאכותית כבר אינה טכנולוגיה עתידנית או עתידית אלא דרישת יסוד בהווה שבו אנו חיים החלה לחלחל בשנים האחרונות במדינות ובארגונים רבים. לאור השפעתה הפוטנציאלית של הטכנולוגיה ומעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה, התכנס בשנת 2019 צוות מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על מנת לגבש מדיניות מומלצת לישראל בתחום.
מזכר זה מבקש בין היתר להוות ״מורה נבוכים״ להיכרות עם סוגיות הליבה והמונחים הקשורים לבינה מלאכותית, וכן להציג את המחקר שנערך סביב עבודת צוות המומחים ולאחריה, כמו גם את ההמלצות למדיניות שמתבססות על מסקנות הצוות. המזכר מציג את הטכנולוגיה ואת יישומיה הביטחוניים; סוקר את מצב הפיתוח והשימוש בטכנולוגיה במדינות מובילות בעולם ואת ההשפעות הנוכחיות והעתידיות שלה על הזירה הבינלאומית, ובתוכן ״מרוץ חימוש״; סוקר ומנתח את המצב בתחום בישראל כמו גם את האתגרים הרבים בפיתוח, בהטמעה ובשימוש, וכן בתחום הביטחון והמדיניות. על בסיס כל אלו ניתנות המלצות למדיניות בתחומי המחקר ופיתוח, התקצוב והתשתיות, משאבי אנוש, החקיקה, התקינה, המוסר ועוד.
מן המחקר שמסקנותיו מתוארות במזכר זה עולה כי ישראל נדרשת כיום לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית על מנת לגרוף הישגים משמעותיים בתחום, ולא להשאיר שדה טכנולוגי חשוב כל כך ורווי אתגרים לפעילותם של כוחות השוק בלבד. טיפול בנושאים המוצגים במזכר עשוי לחולל השפעה מכרעת על עוצמתה העתידית של ישראל, בכלל זאת על כלכלתה ועל יכולתה לשמר ולשפר את הביטחון הלאומי שלה.
בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק ידע ותובנות חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה – שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש. מדובר בתחום טכנולוגי פורץ דרך, שכיום ניתן לממש את יכולותיו במגוון יישומים ביעילות יחסית, במחיר סביר ובקנה מידה רחב. ההתקדמות הטכנולוגית הזו משפיעה על תחומים רבים, וביניהם באופן בולט על הביטחון הלאומי. עבור ישראל מהווה הבינה המלאכותית תחום טכנולוגי בעל חשיבות מכרעת, נוכח העובדה שכיום היא אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח (שכן חלק מחוסנה הכלכלי נסמך במידה רבה על תעשיית ההיי-טק) והן לנוכח האתגרים המרובים שהיא ניצבת בפניהם, ואשר לטכנולוגיה זו יש פוטנציאל לסייע בהתמודדות עימם. בינה מלאכותית כוללת מספר רב של תת-תחומים, ביניהם: למידת מכונה, למידה עמוקה, ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, וכן מספר טכנולוגיות נלוות בעלות השפעה הדדית ביניהן...
בינה מלאכותית וחשיבותה עבור הביטחון הלאומי של ישראל: בינה מלאכותית היא שם כולל למערכות מחשב מבוססות נתונים, שמסוגלות להפיק ידע ותובנות חדשים באמצעות יכולות כמו הבנה, הנמקה ותפיסה — שעד כה נתפסו כיכולות הייחודיות לבני אנוש...
בינה מלאכותית היא שם כולל לדרכי שימוש במידע ובמערכות מחשב, המאפשרות להציג התנהגות שנראית אינטליגנטית, או ליצור ידע ותובנות שלא היו קיימים קודם לכן. טכנולוגיה זו מהווה תחום חשוב ופורץ דרך משום שבפעם הראשונה בהיסטוריה, יכולות שנחשבו באופן מסורתי לאנושיות בלבד כגון הבנה, הנמקה, תפיסה או תקשורת, ניתנות לביצוע על ידי תוכנה ביעילות, במחיר לא־גבוה ובקנה מידה רחב, במגוון יישומים ושימושים. המיכון של יכולות אנושיות אלה יוצר הזדמנויות חדשות ומשפיע על תחומים רבים ובתוכם, באופן בולט, גם הביטחון הלאומי...
בעידן הנוכחי, שינויים טכנולוגיים מתחוללים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה וחלקם בעלי השפעה מכרעת על מדינות, חברות ופרטים. בתוך כך, בינה מלאכותית היא תחום טכנולוגי הולך ומתפתח, שנודעת לו השפעה מהפכנית כמעט על כל היבטי החיים. תחום טכנולוגי זה, שהיה בתחילת הדרך ענף של מדעי המחשב, הולך ותופס בשנים האחרונות מקום של כבוד בזירה הבינלאומית ומהווה מוקד לתחרות בין חברות ומדינות. התפתחות זו מתחוללת לצד פריצות דרך בתחומים טכנולוגיים ומדעיים נוספים ובהם מחשוב ענן, נתוני עתק, רובוטיקה מתקדמת ומכוניות ללא נהג, ונראה כי כבר בעתיד הקרוב עולמנו ישתנה בעקבות אותן התפתחויות...
המונח בינה מלאכותית מיוחס לג'ון מקארתי, מדען מחשב וחוקר בתחום המדעים הקוגניטיביים, שבשנת 1956 ארגן את הכנס האקדמי הראשון בנושא. תחילת הדרך מעט מוקדמת יותר ובין האבות המייסדים מקובל למנות את וניבר בוש (Vannevar Bush), שכבר בשנת 1945 הציע מערכת שתגביר ידע והבנה אנושיים, ואת אלן טיורינג, שבשנת 1950 כתב מאמר על מסוגלות של מכונות לדמות בני אדם ועל יכולתן לבצע פעולות אינטליגנטיות דוגמת משחק שחמט. מי שנחשב גם הוא בין האבות המייסדים הוא מרווין לי מינסקי, שהוכשר כד"ר למתמטיקה והיה מעורב במחקרים, בהמצאות ובפיתוחים רבים בתחום. מינסקי הוא שטבע את ההגדרה הפופולרית לבינה מלאכותית: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך"...
תת־התחום הנפוץ ביותר של בינה המלאכותית הוא למידת מכונה (Machine Learning) למידת מכונה מאפשרת לאלגוריתמים ללמוד ממידע ולפתח פתרונות באופן עצמאי, על ידי שימוש באלגוריתמים מבוססי סטטיסטיקה אשר "לומדים" ממאגרי מידע גדולים על מנת לשחזר יכולות קוגניטיביות אנושיות, וכך לבצע מטלות בסיטואציות בלתי מוכרות. למידת מכונה מאפשרת לאלגוריתמים ללמוד באמצעות אימונים חוזרים וליצור תוצאות המשתפרות בהתאם להיקף האימון והניסיון של האלגוריתם. זאת בשונה מתוכנה שנכתבת על ידי מתכנת אנושי. דוגמה לכך היא תוכנת בינה מלאכותית המקבלת מאגר מידע של אותיות שנכתבו בכתב יד, ולומדת להבחין בין אותיות הנכתבות בכתב יד גם על ידי אדם שכתב ידו לא הופיע במאגר הקיים. ישנן מספר גישות ללמידת מכונה, ביניהן למידה תחת הנחיה שבה המתכנת מבסס את הלמידה על מודל ראשוני קיים שאותו המכונה מטייבת; ולמידה ללא הנחיה, שבמסגרתה המערכות הלומדות מפתחות מודל משלהן, שאינו נשען על מודל קיים. גישה נוספת היא למידת חיזוק, שבמסגרתה התוכנה לומדת מניסוי וטעייה ולא ממאגר מידע קיים...
יישומי בינה מלאכותית בתחום הביטחון הלאומי הופכים נפוצים וזמינים בקצב מהיר מאוד. חלק מהיישומים מפותחים ביחידות הפיתוח של מערכות הביטחון במדינות השונות, וחלקם בחברות ביטחוניות ואף חברות אזרחיות. בצה"ל למשל מקובל לחלק את היישומים הרבים לשתי משפחות עיקריות...
תחום הרובוטיקה קיים משנות ה־ 60 של המאה ה־ 20 . עם השנים והודות להתפתחויות טכנולוגיות, יכולותיהם של הרובוטים השתכללו ורובוטים מהדור הרביעי השייכים לתחילת המאה ה־ 21 מסוגלים לנתח מצבים חדשים, לבחון את סביבתם ולפעול בהתאם. חלקם אפילו מסוגל להתייחס לרגשות אנושיים. ההתפתחות בבינה המלאכותית מהווה נדבך חשוב בהתפתחות הרובוטיקה, שכן היא ה"מוח" ששולט בגוף הפיזי של הרובוט, ועם ההתקדמות בה חל שיפור גם בתפקודם ובפעילותם של הרובוטים. רובוטים מסוגלים לבצע מגוון רחב של משימות — נהיגה אוטונומית, שינוע סחורות, ייצור מוצרים, ניקיון ומשימות נוספות רבות בתחומי חיים מגוונים...
בעוד התקופה הנוכחית מוגדרת כעידן 'הבינה המלאכותית הצרה', המסוגלת לפעולות מסוימות בלבד, כפי שהוגדרו לה, חוקרים ומומחים מתייחסים לאפשרות פיתוחה של 'בינה מלאכותית כללית', שתפעל כמכונה החושבת ופועלת בדומה למוח אנושי. הגדרה כללית זו מלמדת על מורכבות התחום, שכן היא משלבת בין קונספט המכונה ההנדסי לבין פונקציות ביולוגיות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות של האדם...
תפיסת הבינה המלאכותית כאמצעי חדשני ובעל השפעה באה היטב לידי ביטוי בדבריו של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה: "בינה מלאכותית היא העתיד, לא רק עבור רוסיה אלא עבור האנושות כולה [...] יש בה הזדמנויות אדירות, אך גם איומים שקשה לחזותם. מי שיהפוך למוביל בתחום זה יהיה לשליט העולם". ואכן, ניכר שמדינות מפנימות את האזהרה ויוצרות אסטרטגיה מגובשת בתחום. בפרק זה ייסקר המתרחש בתחום הבינה המלאכותית במספר מדינות מובילות בעולם, כבסיס לדיון בהשלכות בינלאומיות אפשריות ולהערכת מעמדה היחסי של ישראל בהקשר זה...
השפעותיה האפשריות של טכנולוגיות הבינה המלאכותית הן נרחבות, ועל כן מלבד למרוץ הכללי להשגתה ואולי אף למרוץ החימוש המתחולל בתחום, יש להתייחס למספר השפעות אפשריות על הזירה הבינלאומית. כן יש להיערך להשפעות לוואי הנובעות ממרוץ החימוש עצמו...
מערכות נשק אוטונומיות הן אחד התחומים שלגביהם מתקיים הדיון הנרחב ביותר בנוגע לשימוש באוטונומיות ובבינה מלאכותית, בתחום הביטחוני בכלל ובשדה הקרב בפרט. מערכות אלו נמצאות כבר מספר שנים בלב דיון ציבורי בנוגע להגבלתן, ומאז שנת 2014 גם בדיון רשמי באו"ם. מקרה מבחן זה עשוי לאפשר לנו להרחיב את הלמידה בנוגע לחלק מן האתגרים שמציבה ההתפתחות הבינה המלאכותית...
ישראל היא מובילה טכנולוגית עולמית. מעמדה זה בא לידי ביטוי הן בתחומים האזרחיים והן בתחומים הביטחוניים. בשנים האחרונות הפכה הבינה המלאכותית לאחד התחומים שבהם יש לישראל דריסת רגל ניכרת, בזכות חברות הזנק הצומחות בארץ וכן העלייה לרגל והקמת מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות בישראל. כמו כן, נושא הבינה המלאכותית הולך ותופס נתח נכבד בתחום הפתרונות הביטחוניים, שכן יישומים כאלו מוטמעים בטכנולוגיות ביטחוניות רבות ומעצימים את יכולותיהן. לישראל מספר מאפיינים ייחודיים המשפיעים על היבטים אלה, ופרק זה יתאר את תחומי ההובלה לרבות האקוסיסטם הייחודי ויחסי הגומלין בין רכיביו השונים...
על מנת לעסוק בסוגיה של בינה מלאכותית וביטחון לאומי, יש להבין לא רק את הטכנולוגיה ויכולותיה אלא גם את המושג ביטחון לאומי עצמו. מושג זה שנוי במידה מסוימת במחלוקת שעיקריה פוליטיים, תרבותיים או זירתיים־סביבתיים. פרק זה מציע תיאור של המושג הכללי, וכן התייחסות פרטנית לתפיסת הביטחון של מדינת ישראל שעומדת במרכזו של המסמך...
לצד ההתפתחות הטכנולוגית המהירה בתחום הבינה המלאכותית, עולה גם שורת אתגרים מגוונים בזירות שונות — זירת הפיתוח הטכני, זירת הארגון, זירת השימוש והזירה הביטחונית־מדינית. הדיון באתגרים נדרש על מנת לבחון דרכי התמודדות אפשריות עימם, במסגרת מדיניות סדורה...
בינה מלאכותית היא טכנולוגיה בעלת פוטנציאל מהפכני בכל תחומי החיים. היכולת להעביר לאחריות מכונה פעולות שבעבר בוצעו על ידי אדם, ברמות הגבוהות ביותר, וכן להתעלות עליהן גם בתחומי חיים שקשה היה לדמיין שיעברו מיכון, היא בעלת השפעות מרחיקות לכת. אומנם קשה עדיין להעריך באופן מלא את היקף המהפכה ומאפייניה, אולם לא ניתן להתעלם מהצורך להיערך אליה ולמשמעויות מרחיקות הלכת שהיא טומנת בחובה, בין למי שיצליח לאמץ אותה ולהוביל בתחום ובין למי שיפגר מאחור.
מדינות העימות וארגוני המחבלים שעימם מתמודדת ישראל מצטיידים בכמויות אדירות של טילים משוטטים. מחירם הנמוך וקלות הפעלתם הופכים אותם לאיום משמעותי, ברור ומיידי, במיוחד אם יופעלו בנחילים. נדרשת השקעה משמעותית בשיפור יכולות הגילוי והניטרול של האיום. ניתוח האיום מסוכם בהמלצות לצעדים שיסייעו להתמודד עימו.
10/06/25
Shutterstock
ענני תחרות – עלייתה של סין בשוק הענן במזרח התיכון
הנוכחות הטכנולוגית של סין במזה"ת הולכת ומתרחבת – והשתלבותה בשוק הענן האזורי היא דוגמה אחת מני רבות. אילו אתגרים מציבים צעדים אלה בפני ישראל?
26/05/25
דוברות משרד הביטחון
לייזר רב עוצמה ליירוט רקטות וטילים בשדה הקרב העתידי – מצב הפיתוח בעולם ובישראל
המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי.
לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות מפתחות נשק לייזר בהספקים של קילוואטים אחדים עד 100 קילוואט כנגד איומים רקטיים, ארטילריים או כטב"מים. מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין מתכננות גם מערכות לייזר רב עוצמה לטווחים ארוכים, כדי לפגוע ולהשמיד מטרות בחלל.
מדינת ישראל נמצאת בחזית פיתוח מערכות נשק לייזר מתקדמות עם פיתוחים ייחודיים, המאפשרים להביא את קרן הלייזר העוצמתית אל המטרה בדיוק מרבי תוך גרימת נזק למטרות עוינות.
על מדינת ישראל להמשיך לשדרג את מערכת נשק הלייזר להספקים גבוהים ולפלטפורמות מוטסות כדי ליירט מגוון רחב של איומים, כולל אלה של טילים בליסטיים ארוכי טווח ממדינות 'המעגל השלישי', וזאת כחלק בלתי נפרד ממעטפת ההגנה של מדינת ישראל מפני איום רקטי או טילי.