פרסומים

האנטישמיות באמריקה גוברת בכל קשת העמדות הפוליטיות ובכל שכבות האוכלוסייה. במשך עשורים הזהירו סוכנויות אכיפת החוק המובילות במדינה מפני שורה של גורמים עוינים המפיצים שנאה ופעילותם מונעת מדימויים אנטישמיים. ההתפרצויות האלימות שאירעו, בין השאר, בפיטסבורג, בפוויי, בג'רזי סיטי ובמונסי, הן ביטוי כאוב להתגברות האנטישמיות, אבל היא מחלחלת לתודעה הציבורית גם בדרכים מתוחכמות יותר. הדו"ח של הבולשת הפדרלית (FBI) על פשעי שנאה ב־2019 מאמת את הממצאים שלנו: רוב פשעי השנאה מבוססי הדת בארצות הברית הם אנטישמיים (Federal Bureau of Investigations, 2020). על פי נתוני הליגה נגד השמצה המספר הכולל של תקריות אנטישמיות בארצות הברית עלה ב־2019 ב־12 אחוזים בהשוואה למספרן בשנה הקודמת (Anti-Defamation League, 2020). האיום הזה נהיה נפוץ יותר בזמן מגפת הקורונה – תיאוריות קונספירציה ליבו אותו ומגוון גורמים קיצוניים אימצו אותן. זו הסיבה שהקהילה היהודית השקיעה רבות בקידום החינוך בנושא האנטישמיות, במעקב אחרי קבוצות קיצוניות, בשיפור האבטחה ובשיתוף פעולה עם רשויות החוק כדי להתגונן מפני איומים פוטנציאליים.

האנטישמיות בארצות הברית באה לידי ביטוי בדרכים חדשות. במהלך העימות האחרון בין ישראל לחמאס, חלה עלייה של כ־75 אחוזים בתקריות אנטישמיות בארצות הברית (Anti-Defamation League, 2021). יהודים חובשי כיפות הותקפו ברחובות העיר ניו יורק, בתי כנסת נפגעו והרשתות החברתיות הוצפו בהערות אנטישמיות. סבב הלחימה האחרון המחיש, אולי באופן הברור ביותר, את הקשר ההדוק שבין אנטי־ציונות לאנטישמיות. הקשר הזה מאפיין את האנטישמיות בשנים האחרונות על אף שלא כולם מכירים בו; לאחר אירועי מאי 2021, יהודים ולא־יהודים כאחד אינם יכולים עוד לטעון באופן נחרץ ששתי התופעות אינן קשורות זו לזו.

עם זאת, אנו מודעות לכך שאנטישמיות יכולה להתבטא גם בדרכים מתוחכמות יותר – בדפוסים שקשה הרבה יותר לזהות אותם, לעקוב אחריהם ולמנוע אותם. למעשה תקריות שעל פניו נראות תמימות עלולות להיות אנטישמיות במסווה או לשקף בורות עמוקה – מגמה מדאיגה שיש לטפל בה.

האתגרים

זיהוי אנטישמיות

כשאריאל מוכתרזאדה, נשיאת ה־Jewish Undergraduate Students Association Council באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס (UCLA)‏,‏ חזרה לאוניברסיטה מחופשת החורף של 2018 היא גילתה כי המזוזה הוסרה מדלת המשרד שלה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שאירוע כזה קרה, ואחרי ויכוח היא הצליחה לשכנע את המשטרה להתקין מצלמת אבטחה מעל הדלת שלה. התקרית הזאת הייתה רק אחת מתוך סדרה של אירועים שתועדו במשך עשור (Lerner & Susskind, 2019). בסוף שנת 2018 פתח משרד החינוך בחקירה בגין "הטרדה על בסיס מוצא משותף" (Stop Antisemitism, 2020).

דפוס דומה זוהה באוניברסיטת אילינוי שבאורבנה־שמפיין (UIUC). גם שם כמו ב־UCLA הגישו לבסוף סטודנטים יהודים וקבוצות מן הקהילה היהודית המקומית תלונה רשמית על הפרת זכויות אזרח בגין דפוס מתועד של תקריות אנטישמיות. במקרה הזה מלבד הסרת מזוזות וציור צלבי קרס על מבנים העבירו אנשי מנהלה סטודנטית יהודייה מתפקידה באגודת הסטודנטים של האוניברסיטה כי לתפיסתם דעותיה בנושאים הקשורים לישראל היו מוטות (Padilla, 2020).‏ בסופו של דבר הכירה האוניברסיטה בכך שנחצה קו אדום ושהיו בקמפוס תקריות של אי־סובלנות ושל אנטישמיות, אבל רק אחרי שהוגשה תלונה למחלקה לזכויות אזרח במשרד החינוך (Office of the Chancellor, 2020).‏ במקרים שקרו ב־UCLA‏ וב־UIUC‏ היה המעקב לאורך זמן אחר תקריות חיוני לזיהוי ההתנהלות האנטישמית. למרבה הצער כשני שליש מפשעי השנאה בארצות הברית אינם מדווחים, ובלי נתונים מדויקים נפגמת היכולת לנקוט צעדים מתאימים בתגובה (Federal Bureau of Investigations, 2020).

זאת ועוד, לא תמיד ברור לגורמי האכיפה ולגורמים אחרים מה הופך תקרית לאנטישמית. בעיני רבים השחתת רכוש באמצעות ציור של צלבי קרס עליו היא בבירור מעשה אנטישמי, אבל איך נוהגים כשהעבריין הוא יהודי או אינו צלול בדעתו?‏ מה עושים כשהקורבן של המעשה האנטישמי אינו יהודי?‏ בלי הגדרה ברורה של אנטישמיות לא נוכל לצפות שהבעיה תטופל כיאות.

הִצְטָלְבִיוּת (Intersectionality) ואנטישמיות

"הצטלביות" הוא שמו של תחום מחקר שנבחנת בו האינטראקציה בין סוגים שונים של דיכוי. המושג משמש כדי להסביר כיצד גורמים אנטישמיים יכולים להשתמש באקטיביזם ולנצל אותו לרעה. ככלל חקר ההצטלביות בוחן כיצד ההצטלבות של קטגוריות חברתיות, כגון מגדר, מעמד וגזע, משפיעות על חייהם של נשים, של אנשים ממגוון גזעים, של חברי הקהילה הלהט"בית ושל אחרים שהודרו לשולי החברה על-ידי מבנים חברתיים דומיננטיים, כגון פטריארכיה ועליונות לבנה. חקר ההצטלביות מסייע להבין אי־צדק חברתי ולהתמודד עימו, והמונח "הצטלביות" זכה לחשיפה מחודשת בארבע השנים האחרונות ונכנס לשימוש שגור יותר בהקשר של התארגנויות פוליטיות. אנו צופות שהמגמה הזאת תימשך ככל שתינתן יותר תשומת לב לדיכוי של קהילות הנדחקות לשוליים. אקטיביסטים נגד ישראל, בפרט אקטיביסטים הפועלים לקעקע את מעמדה של ישראל ולהחרים אותה, השתמשו בקמפיין שלהם בטקטיקה זו של התארגנויות פוליטיות המבוססות על מחאה נגד דיכוי קהילות שוליים, כדי לחתור תחת התמיכה בישראל ולערער את הלגיטימציה שלה.

עוד ניצול לרעה של עיקרון ה"הצטלביות" הוא המאמץ להדיר יהודים מקבוצות של אקטיביזם פרוגרסיבי. במקרים אלו היהודים מוגדרים חלק ממבנה הכוח האמריקאי הדומיננטי ומקושרים אוטומטית למדינת ישראל ולצבאה החזק. העניין הזה מטריד במיוחד כי יהודים הוכיחו את עצמם לחלוטין כשותפים ניטרליים במאבק לצדק חברתי. עוד טוענים נגד היהודים כי ביקורת מצידם על הממשל הנוכחי בישראל ועל מדיניותה הנוכחית אינה מספיקה, ומצפים מהם להתנגד לישראל מכול וכול. דוגמה ברורה לדרישה כזו התרחשה בסתיו 2020 – חברי תא Students for Justice in Palestine באוניברסיטת טאפטס הגישו לאגודת הסטודנטים הצעה שלפיה האוניברסיטה נדרשת להתנצל על השתתפותה בתוכנית שבמסגרתה עובדים מרשויות אכיפת החוק בארצות הברית נשלחים לישראל לצורכי הדרכה והחלפת מידע. מבחן הלקמוס הזה נקרא "Deadly Exchange" ("החלפת ידע קטלנית"); הוא מפלה מטבעו ומנסה לקשור בין בעיות של אלימות משטרתית בארצות הברית לבין הסכסוך הישראלי־פלסטיני. היישום שלו בקמפוסים בהקשר הסכסוך הוא זדוני ומטרתו להדיר את רגליהם של סטודנטים יהודים מתנועות פרוגרסיביות שבנסיבות אחרות ייתכן שהם היו תומכים בהן. אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת טאפטס אישרה בהצבעה את ההצעה, וסטודנטים יהודים, כגון מקס פרייס, סומנו כמטרות והוטרדו כאשר הם התנגדו להחלטה (Weiss, 2021). נוסף על כך, סטודנטים יהודים ופרו־ישראלים באוניברסיטת אילינוי שבאורבנה­־שמפיין הגישו למשרד החינוך תלונה על הפרת זכויות אזרח לאחר שסבלו מהטרדות – הופעל לחץ על הסטודנטים היהודים באוניברסיטה לגנות את ישראל כתנאי להצטרפותם לארגונים כגון אגודת הסטודנטים; וסטודנטים יהודים שהביעו תמיכה פומבית בישראל תויגו "קולוניאליסטים", "גזענים" או "תומכי אפרטהייד".

האשמת יהודים אמריקאים ב"נאמנות כפולה" למשל היא חציית קו. תיוג יהודים אמריקאים בתווית "האחר" מרמזת שמחויבותו של אדם לאמונתו או למדינת ישראל מתנגשת עם נאמנותו לאמריקה. האישום הזה הופנה כלפי יהודים ברחבי העולם ובמשך מאות שנים, בתקופות היסטוריות ששום אמריקאי לא צריך לרצות שיחזרו – החל באינקוויזיציה הספרדית המשך בפוגרומים ברוסיה וכלה בשואה.

ב־2019‏ ניסה ברט סטפנס, בעל הטור בניו יורק טיימס,‏ להסביר את ההבדל – "‏‏תאורטית ברור שאפשר להבחין בין אנטי־ציונות לבין אנטישמיות," הוא אמר, "בדיוק כמו שתאורטית אפשר להבחין בין הפרדה גזעית לבין גזענות. אבל המאפיין הבולט ביותר של הרטוריקה האנטי־ציונית הוא השימוש הנרחב בה בדימויים אנטישמיים מסורתיים" (Stephens, 2019)‏.‏

המענה

זיהוי אנטישמיות

 אנו מאמינות כי חשוב שארצות הברית תאמץ את הגדרת העבודה של "אנטישמיות" שהגדיר כוח המשימה הבין־לאומי להנצחת זכר השואה (IHRA). מאז שנוסחה ההגדרה ב־2016‏ יותר מ־200 ארגונים, אוניברסיטאות, מדינות וערים ברחבי העולם אימצו אותה, כמו גם משרד החוץ ומשרד החינוך האמריקאים, האיחוד האירופי ו־28 מדינות בעולם. היינו רוצות לראות את הממשל הפדרלי מחיל בעקביות את ההגדרה של ה־IHRA שאושרה בצו נשיאותי ב־2019, כדי שדפוסים של הטרדה וסביבות עוינות שיהודים סובלים מהם ייבחנו לפי אמות מידה מתאימות ואפשר יהיה לזהות מקרים של אפליה ולסייע בהם.

קביעה של הגדרה ברורה ושיפור בכמות ובאיכות הדיווחים יכולים לעזור להתמודד טוב יותר עם בעיית האנטישמיות הגוברת, אך לא סביר שנצליח להיפטר כליל מן הפורענות הזאת בארצות הברית.

כדי להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות חשוב להכיר ולהבין את מגוון סוגי האנטישמיות הקלסית: דתית (היהודים רצחו את ישו), כלכלית (היהודים שולטים בכלכלה העולמית), גזענית (יהודים הם ממוצא אתני נחות) ואידאולוגית (היהדות היא תרבות חתרנית). להלן כמה דוגמאות לסוגי הטיעונים, הדימויים והמוטיבים העולים בשיחות על ישראל וחוצים את הקו שבין ביקורת לגיטימית לבין אנטישמיות:

• הצגת יהודים או ישראלים כשולטים על הכלכלה ועל המדיה או מכתיבים את פעולותיהן של ממשלות מחוץ לישראל.
• הכחשת הלגיטימיות של מדינת ישראל וזכותו של העם היהודי לריבונות בחלק כלשהו ממולדתו ההיסטורית, ובאותה נשימה תמיכה בזכותם של אחרים, לרבות הפלסטינים, לזהות לאומית.
• אימוץ מוסר כפול – העברת ביקורת על המדיניות של ישראל והתעלמות ממדיניות דומה של מדינות אחרות או הצדקתה.
•  שימוש בתמונות מן השואה או בתמונות אנטישמיות אחרות כדי לבקר את ישראל (למשל כינוי ישראלים "הנאצים החדשים").
• דמוניזציה של ישראל, של אזרחיה היהודים או של יהודים בעולם בדיון בנושאים מורכבים כגון הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
• הצגת היהודים בישראל כקולוניאליסטים אירופאים לבנים, הכחשת הזיקה ההיסטורית שלהם לארץ ישראל ומחיקת ההיסטוריה של יותר מחצי מאזרחי ישראל היהודים שאינם לבנים.
• הטלת אחריות על ישראל לכל האלימות וההסתה של הפלסטינים או הצדקת כל האלימות וההסתה של הפלסטינים.
• הכחשת זכותם של יהודים או של ישראלים להגן על עצמם מפני אלימות ואיומים קיומיים.
• הכפשה של היהדות או של מנהגים יהודים כפרימיטיביים, שבטיים או צרי אופק.
• שיפוט של מדינת ישראל והטלת אחריות עליה בלי לשפוט באופן דומה שום מדינה אחרת, או אמונה שהעם היהודי איבד את זכותו על הארץ בגלל שדחה את הנצרות.

"אנטישמיות קלסית שוללת את זכויותיהם של יהודים כאזרחים בחברה", אמר הדיפלומט והמלומד הישראלי הדגול אבא אבן. "אנטי־ציונות שוללת מן העם היהודי את זכותו לריבונות כחלק מקהיליית העמים [...] מה שקרה הוא שעיקרון האפליה הוסט מזירת זכויות הפרט לזירת הזהות הקולקטיבית" (Eban, 1975).

תיאום

ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), הגוף המרכזי של ארגוני הקהילה היהודית, משתף פעולה עם כמה גופים ברמה הלאומית. הארגון המשמעותי ביותר מבחינה זו הוא הליגה נגד השמצה (ADL); היא הוקמה כדי למחות נגד אנטישמיות ושנאה בכל אופני הביטוי שלהן.

זאת ועוד, הליגה נגד השמצה עוקבת אחרי פעילויות של גורמים קיצוניים ומפעילה תוכניות לימוד בנושא האנטישמיות המיועדות למגוון קהלים. הליגה עובדת בתיאום צמוד עם ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ועם רשת אבטחת הקהילה (SCN) – ארגון שייסדו הפדרציות היהודיות; הוא משמש זרוע האבטחה של הקהילות היהודיות ואחראי על הקשר והתיאום עם רשויות אכיפת החוק הפדרליות. רשת אבטחת הקהילה משתפת פעולה עם המחלקה לביטחון המולדת, עם ה־FBI ובאמצעות מנהלי האבטחה בקהילה גם עם רשויות אכיפת החוק המקומיות. לאחרונה הכריז ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה על יוזמת LIVESecure – מטרתה לסייע לקהילות ולמוסדות יהודיים להגיש בקשות ולקבל תקציב לשמירה על ביטחונם הפיזי של חברי הקהילה. ברור לנו שהקשרים האלה עם הרשויות המקומיות לאכיפת החוק חיוניים לשמירה על ביטחונה של הקהילה היהודית ולהגנה עליה.

ב־‏2010‏ הקים ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה את Israel Action Network‏ – ארגון שמטרתו היחידה הייתה למצוא דרכים לזהות תקריות אנטי־ישראליות ואנטישמיות ולטפל בהן, וכן לפעול עם פדרציות מקומיות ועם ארגונים שותפים כדי לנקוט צעדים מתאימים נגד תקריות מסוג זה ולחלוק שיטות פעולה מומלצות עם גורמים ברחבי ארצות הברית. בדרך כלל מאמצים מקומיים למלחמה באנטישמיות מתואמים על ידי הפדרציות היהודיות וזוכים לתמיכה של ה־Israel Action Network ושל סניפים מקומיים של הליגה נגד השמצה.

יוזמה חדשה של ועידת הנשיאים למלחמה באנטישמיות, בראשותם של ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ושל הליגה נגד השמצה, הובילה לשיתוף פעולה בין עשרות ארגונים שמטרתו לתאם את תגובותיהם ואת אופן ההתמודדות שלהם עם נושאים הקשורים לחקיקה, לעבודה עם קהלים מגוונים ולשמירה על הביטחון הפיזי של חברי הקהילה היהודית. חשוב לציין כי אף על פי שיש הרבה מאוד גופים הנלחמים בדה־לגיטימציה של ישראל, מספר הגופים הנלחמים באנטישמיות קטן יותר והתיאום ביניהם הדוק יותר.

התגברות האנטישמיות התקבלה בדאגה בקרב קהילות יהודיות ושאינן יהודיות, ונראה שיש גידול גם במספר הארגונים הפועלים כדי להתמודד איתה. לעיתים קרובות הקמה מהירה של ארגונים נוספים יכולה לסייע למאמצים מקומיים בהתמודדות עם אנטישמיות. עם זאת, לעיתים היא עלולה להכשיל את המאמצים ולאתגר את התיאום.

הצטלביות ואנטישמיות

 נכון להיום האיומים על כל האמריקאים גוברים ולכן עלינו לאמץ גישה חדשה ולשתף פעולה עם קבוצות אחרות כדי להילחם בשנאה מכל הסוגים וללמד את הציבור על אנטישמיות ועל הסכנות הטמונות בה. התגובה צריכה להיות קמפיין חינוכי נרחב על ההגדרה של אנטישמיות ועל איך מזהים אותה. במאמר המופתי שלו "How Antisemitism Animates White Supremacy" (כיצד האנטישמיות מפיחה חיים בתפיסת העליונות הלבנה) העלה אריק וורד, מנהל ה־‏Western States Center‏,‏ ‏ את הטיעון המשכנע כי אי אפשר להילחם בתפיסת העליונות הלבנה בלי להילחם באנטישמיות.‏ יש להפיץ את הטיעון הזה לקהל הרחב באמצעות קמפיינים חינוכיים ויחסי ציבור בקהילה.‏ אנו משתפות פעולה עם כמה פדרציות יהודיות כדי להבטיח אחדות דעים מקומית בנושאים האלה וכדי שהקהילות היהודיות ישמיעו קול אחיד בתקשורת שלהן עם שותפים לא יהודים, עם שותפים מדתות שונות, עם רשויות אכיפת החוק ועם נבחרי ציבור.

ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ושותפיו בקהילה היהודית נלחמים באנטישמיות ובאנטי־ציונות גם באמצעים חינוכיים. מצאנו שבהרבה מקרים דימויים אנטישמיים מופצים בגלל שהמפיצים אינם מודעים למקורותיהם, במיוחד בתרבות הפופ ובמדיה החברתית. יש לעשות יותר כדי להסביר את ההיסטוריה של האנטישמיות ואת הקשר בינה לבין אנטי־ציונות וכדי ללמד כל מי שאין לו ידע מספיק. גם הקהילה היהודית המאורגנת עושה מאמצים לפתח קשרים עם קבוצות שנלחמות בדעות קדומות באופן כללי אבל אין בהן ייצוג לקול היהודי.

רשויות הממשל

שלושת הנשיאים האחרונים מינו נציגים מיוחדים למלחמה באנטישמיות (Special Envoys to Combat Antisemitism) וראו בה סוג של אפליה. לאחרונה אימץ משרד החוץ האמריקאי את הגדרת העבודה של אנטישמיות שהגדיר כוח המשימה הבין־לאומי להנצחת זכר השואה (IHRA), ובדצמבר 2019 אימץ רשמית צו נשיאותי את ההגדרה וקבע שיש להשתמש בה לקביעת אפליה בהתאם לסעיף VI בחוק זכויות האזרח מ־1964. הצו הנשיאותי הזה התבסס על החוק למודעות לאנטישמיות (Antisemitism Awareness Act); ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה תמך בחוק זה, והוא זכה גם לתמיכה נרחבת של נציגים משתי המפלגות בקונגרס. כבר ראינו איך ההגדרה הזאת יכולה לעזור לאוניברסיטאות לזהות אנטישמיות וביטויים אנטישמיים של אנטי־ציונות. כדי לקדם את הנושא נדרש מאמץ מרוכז ומתואם שבין השאר יעודד את השימוש בהגדרה של ה־IHRA כקו מנחה לאנשי חינוך, לשופטים, לתובעים ולנציגי הרשויות לאכיפת החוק כאשר הם נדרשים לזהות פעילות אנטישמית או לקבוע האם הכוונה שעמדה מאחורי פעולה שהועלו נגדה האשמות הייתה אפליה אנטישמית.

בו־זמנית לכל מה שתואר כאן עשה הממשל המקומי במדינות השונות מאמצים כדי לשפר את החקיקה בנושא פשעי שנאה ולהפיץ מידע על אנטישמיות. שלוש מדינות כבר אימצו את ההגדרה של ה־IHRA – פלורידה, דרום קרוליינה וקנטקי.

סיכום

כמו קבוצות פגיעות אחרות גם הקהילה היהודית מתמודדת בשנים האחרונות עם עלייה באיומים פיזיים ופסיכולוגיים על חבריה. האנטישמיות פושה בכל השכבות בחברה, החל בקונגרס המשך בקמפוסים של קולג'ים וכלה בכל פלטפורמות המדיה החברתית. במיוחד לאחרונה נוצר קישור הדוק בין אנטישמיות לבין אנטי־ציונות, והוא מקשה בעיקר על צעירים יהודים ליישב בין תמיכתם בישראל לתמיכתם במטרות פרוגרסיביות. כדי להתמודד עם האתגרים האלה ארגוני הקהילה היהודית, ובראשם ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, עושים מאמצים לא רק לשמור על ביטחונם הפיזי של כל היהודים, אלא גם להתמודד עם תפיסות אנטישמיות ואנטי־ציוניות באמצעות חינוך, חקיקה ופיתוח שותפויות.

מקורות

Anti-Defamation League. (2020. May 12). Antisemitic incidents hit all-time high in 2019. https://www.adl.org/news/press-releases/antisemitic-incidents-hit-all-time-high-in-2019

 Eban, A. (1975, November 3). Zionism and the U.N. New York Times. https://www.nytimes.com/1975/11/03/archives/zionism-and-the-un.html

Federal Bureau of Investigations. (2020, November 3). 2019 Hate Crime Statistics. https://ucr.fbi.gov/hate-crime/2019

Lerner, A. & Susskind, A. (2019, June 3). An Open Letter to the UCLA Community. ADL LA. https://la.adl.org/an-open-letter-to-the-ucla-community/

Office of the Chancellor. (2020. November 16). Joint Statement on Anti-Semitism. University of Illinois Urbana-Champaign. https://blogs.illinois.edu/view/6231/1530347443

 Padilla, D. (2020, November 17). Dept. of Ed. to investigate alleged anti-semitism complaint at U of Illinois at Urbana-Champaign. Diverse Issues in Higher Education. https://diverseeducation.com/article/196749/‎

 Stephens, B. (2019, February 8). The progressive assault on Israel. New York Times. https://www.nytimes.com/2019/02/08/opinion/sunday/israel-progressive-anti-semitism.html

Stop Antisemitism. (2020, January 14). U.S. Dept. of Education investigating UCLA over antisemitic 2018 SJP conference. https://www.stopantisemitism.org/policy-news-6/us-dept-of-education-investigating-ucla-over-antisemitic-2018-sjp-conference

Weiss. M. (2021, February 24). Tufts student alleges antisemitism and harassment at university. Jewish Insider. https://jewishinsider.com/2021/02/tufts-university-student-harassment/

________________

* סטפני האוזנר היא מנהלת התוכניות הראשית בוועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית ולשעבר המנהלת הכללית של Israel Action Network בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. היא מילאה תפקידים רבים במערכת הפדרציות ושימשה פעמיים חברת מועצת העיר קלארקסטאון שבמדינת ניו־יורק.

** בקי (רבקה) כספי היא סגנית נשיא בכירה בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה והמנהלת הכללית של משרדי JFNA בישראל, תפקיד שהיא ממלאת מאז שהצטרפה לארגון ב־2007. לפני שהצטרפה ל־JFNA עבדה רבקה יותר מ־16 שנה בג'וינט.