פרסומים

האתגר של מערכות החינוך בארצות הברית הוא להתמודד עם האנטישמיות בתוכן ובאמצעותן (Organization for Security and Co-operation in Europe [OSCE], 2018). פירושו של דבר הוא כי המחנכים נדרשים ללמד על האנטישמיות, אך גם לבער שנאת יהודים מתוך המוסדות עצמם. האתגר הוא גדול בגלל המורכבות הפוליטית של האנטישמיות בת־זמננו, בגלל הקושי לזהות נכונה תקריות אנטישמיות ובגלל הפילוג בקרב הקהילה היהודית. לכן מחנכים וקובעי מדיניות כאחד חייבים להכיר את המורכבויות הייחודיות של הנושא, את הגדרותיו המקובלות, את הזיקה שלו לנושא זכויות האדם ואת הקשר בינו ללימודי השואה וללימודי היהדות כאחד. אף שיש לראות בלימוד על האנטישמיות היבט בלתי נפרד של החינוך לאזרחות, לזכויות אזרח, לזכויות אדם, לאזרחות גלובלית ולדמוקרטיה, יש לראות באנטישמיות גם תופעה ייחודית שיש לה מאפיינים מובחנים ופוטנציאל יוצא דופן לפגיעה קטלנית (Marcus, 2015, pp. 106–119). בשנים האחרונות ניכרת התקדמות חשובה בהתמודדות עם האנטישמיות מצד פקידי ממשל ומצד כמה מראשי האוניברסיטאות, בייחוד בקמפוסים עצמם, אולם עדיין נותרה עבודה רבה.

ההתמודדות עם האנטישמיות במוסדות להשכלה גבוהה            

הנשיא ג'ו ביידן הבטיח במסע הבחירות שלו לנקוט "גישה מקיפה למאבק באנטישמיות...." (Biden, 2020). הוא צדק בעשותו כן. כדי להצליח עליו להתגבר על מכשולים שסיכלו מאמצים קודמים להתמודדות עם הנושא: בורות בנוגע להיקפה ולאופייה של האנטישמיות בת־זמננו; חוסר יכולתם של אנשים להכיר בקיומן של דעות קדומות בצד שלהם במפה הפוליטית; תפיסות שלפיהן יהודים אמריקאים נהנים מזכויות היתר שיש לכל אנשי הגזע הלבן, ולכן הם אינם זקוקים להגנה על זכויות האזרח שלהם; והכשל בזיהוי אנטישמיות כאשר היא מופיעה במסווה של עוינות פוליטית אנטי־ציונית (Marcus, 2016).

מאז 2004, כאשר כיהנתי לראשונה בתפקיד מנהל המשרד לזכויות אדם במשרד החינוך של ארצות הברית (Office for Civil Rights, OCR), הרחיבה המדיניות של ה־OCR את ההגנה על זכויות האזרח גם להגנה על סטודנטים יהודים אמריקאים ועל סטודנטים המשתייכים למיעוטים אתניים־דתיים אחרים (Marcus, 2004). את המדיניות הזאת אישרו הן ההנחיה התת־רגולטורית של ממשל אובמה (Ali, 2010) והן הצו הנשיאותי של ממשל טראמפ בדבר המאבק באנטישמיות (Executive Office of the President, 2019). כעת, על פי הנחיית ה־OCR, אם מתנהגים כלפי סטודנטים יהודים "התנהגות חמורה, נרחבת או מתמשכת עד כי היא משבשת או מגבילה את יכולתם להשתתף בפעילויות או ליהנות משירותים ומהזדמנויות" שמציע מוסד אקדמי, הנהלת המוסד עלולה להימצא אחראית, לפי סעיף VI של חוק זכויות האזרח משנת 1964, לגילוי סובלנות כלפי "סביבה עוינת" (Ali, 2010).

הבעיה היא כי פקידי ממשל ומנהלי אוניברסיטאות מתקשים לזהות אנטישמיות, בייחוד כאשר היא מופיעה במסווה של אנטי־ציונות. יתרה מזו מנהלים נרתעים לעיתים קרובות מלטפל באירועים מסוג זה עקב חשש מפני תגובת נגד פוליטית, בייחוד מצידם של מרצים ושל סטודנטים בעלי נטייה לשמאל, העלולים להזדהות עם האנטי־ציונים. הפילוג הרווח בקרב הקהילה היהודית אינו מסייע בכך, כמו גם העובדה שיש התופסים את הסטודנטים היהודים כבעלי זכויות יתר. לעיתים תכופות מדי אנטי־ציונות זוכה ליחס מבטל בטענה כי מדובר בדעה פוליטית, אף כי למעשה שורשיה נטועים לעיתים בדעות קדומות עתיקות יומין נגד יהודים והיא מכוונת נגד עניינים שהמחויבות של יהודים לתמוך בהם נטועה עמוק בזהותם היהודית.

מסיבות אלה הצו הנשיאותי בדבר המאבק באנטישמיות דורש ממשרדים ומגופים מנהליים האמונים על אכיפת סעיף VI להתחשב בהגדרת העבודה של האנטישמיות שאימץ ב־26 במאי 2016 "כוח המשימה הבין־לאומי להנצחת זכר השואה" (International Holocaust Remembrance Alliance, IHRA), ובדוגמאות לאנטישמיות בת־זמננו שנותן ה־IHRA (ההגדרה והדוגמאות יחדיו מכונים "הגדרת ה־IHRA"), ככל שהדוגמאות עשויות לשמש ראייה לכוונה מפלה (Executive Office of the President, 2019).

במבט קדימה חשוב כי ממשל ביידן ימשיך את ההתקדמות שנרשמה בתקופה של שלושת הממשלים האחרונים. על ה־OCR להמשיך לכל הפחות להשתמש, בנסיבות המתאימות, בהגדרה של ה־IHRA כדי לקבוע האם התנהגות המפרה לכאורה סטנדרטים פדרליים של זכויות אזרח מונעת או שאינה מונעת מכוונה אנטישמית. שימוש חשוב גם אם מוגבל זה בהגדרה אינו מציב כל איום על חופש הדיבור, משום שהוא מתמקד אך ורק במניע להתנהלות הבלתי־חוקית. למעשה הוא מחזק את חופש הדיבור משום שהוא מעניק כלים נוספים להתמודדות עם התנהלות המגבילה דוברים יהודים או מענישה סטודנטים וקבוצות של סטודנטים המבטאים היבטים ציוניים של זהותם היהודית.

הצו הנשיאותי בדבר המאבק באנטישמיות לא בוטל בניגוד לרבים מן הצווים של הנשיא הקודם. אומנם פקידים בבית הלבן גנזו אותו עם שאר הצווים הנשיאותיים של ממשל טראמפ (נכון למועד כתיבת מאמר זה), אולם הוא נותר חלק מקוד התקנות הפדרליות. זאת ועוד, באתר של משרד החינוך האמריקאי הצו הנשיאותי נותר אחד מקווי המדיניות הפעילים, ועדיין מופיעות בו הנחיות המבהירות את הצו ומציינות כי הוא משקף את עמדתו הנוכחית של ה־OCR בנושא (U.S. Department of Education, Office of Civil Rights, 2021). מבחינה זו הוא נותר בעל תוקף חוקי לעניין זה. על ממשל ביידן לא להותיר כל ספק בדבר מחויבותו למאבק באנטישמיות ולדאוג לבהירות רבה יותר באמצעות חקירות יזומות, באמצעות סיוע טכני ובאמצעות חינוך הציבור, ובפרט באמצעות המרכז לקירוב, למניעה, לחינוך ולאי־אפליה (Outreach, Prevention, Education and Non-discrimination Center, OPEN) שהקים לאחרונה ה־OCR. על הממשל החדש להוסיף על מה שנעשה לפניו, בדיוק כפי שעשו שלושת קודמיו.

על ראשי האוניברסיטאות להשתמש בכלים החשובים הקיימים לצורך המאבק באנטישמיות בקמפוס, לרבות "מדריך השיטות המומלצות למאבק באנטישמיות ובאנטי־ישראליות בקמפוס" (Best Practices Guide for Combating Campus Anti-Semitism and Anti-Israelism) של מרכז לואי ד. ברנדייס לזכויות אדם על פי חוק (Louis D. Brandeis Center for Human Rights Under Law). כמה מרכזי מחקר מציעים מקורות אקדמיים חשובים ורלוונטיים; עימם נמנים: המכון לחקר אנטישמיות גלובלית ומדיניות (Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy), המכון לחקר אנטישמיות בת־זמננו של אוניברסיטת אינדיאנה (Institute for the Study of Contemporary Antisemitism, Indiana University) והתוכנית לחקר האנטישמיות של אוניברסיטת ייל (Program for the Study of Anti-Semitism, Yale University). הארגונים Scholars for Peace in the Middle East ו־Academic Exchange Network מאפשרים שיח בין אנשי אקדמיה העוסקים בנושא. כמה ארגונים מעורבים במאבק באנטישמיות בחינוך מלבד מרכז ברנדייס לזכויות אדם: הוועד היהודי־אמריקאי (American Jewish Committee), יוזמת עמך (AMCHA), הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League, ADL), ארגון הלל הבין־לאומי, ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית (Israeli American Council) וארגון StandWithUs. קבוצות חדשות וקטנות יותר נוצרות כל העת. אומנם Israel on Campus Coalition, ועידת הנשיאים (Conference of Presidents of Major Jewish American Organizations) וארגונים נוספים מספקים שירותים לתיאום הפעילות בתחום, אך ארגונים אלה לרוב פועלים באופן עצמאי.

הגישה של מרכז ברנדייס מדגישה: הבטחת אדיבות; פתרון בעיות; מניעת אפליה; מאבק בפשע; הגנה על חופש הדיבור; מניעת שיבוש; תגובה לדיבור באמצעות דיבור נוסף; הבנתה של האנטישמיות והגדרתה (Marcus, 2017). בכל הקשור לחופש הדיבור מחנכים נדרשים להישמע לחוק הפדרלי ולחוקי המדינה וכן לעיקרון החופש האקדמי. עם זאת בכל המקרים המנהלים נדרשים לפעול בהתאם לעקרונות הכלליים הבאים: לעולם אין לשבת בחיבוק ידיים לנוכח ביטויי שנאה ודעות קדומות; על ראשי האוניברסיטאות להימנע מהפעלה בררנית או מוטה של שיקולים חוקתיים; גם במקרים שבהם תגובה רגולטורית תקפה מבחינה משפטית, היא עלולה להיות בלתי מספיקה וגם לא תמיד הדרך הנבונה ביותר להגיב; ולבסוף, מנהלים יכולים להשיג התקדמות ניכרת אם יאמצו את הגדרת האנטישמיות של ה־IHRA.

כמה מן האוניברסיטאות בארצות הברית אמצו את ההגדרה של ה־IHRA, אף שמבחינה זו ארצות הברית משתרכת הרחק מאחורי בריטניה ומדינות אחרות. עם האוניברסיטאות שאימצו את הגדרת ה־IHRA או שהכירו רשמית בתופעת האנטישמיות נמנות: אוניברסיטת וושינגטון המערבית (Fields, 2018), אוניברסיטת מדינת פלורידה (Thrasher, 2020), אוניברסיטת ניו יורק (Wolf, 2020) והמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה (Schechter, 2021). יותר מתריסר אגודות סטודנטים ברחבי ארצות הברית קיבלו גם הן החלטות המאמצות את הגדרת ה־IHRA או את ההגדרה, הזהה כמעט, של מחלקת המדינה.

אוניברסיטאות אחרות התחייבו לטפל בביטויים אנטי־ציוניים של אנטישמיות, אף אם עדיין לא אימצו את ההגדרה של ה־IHRA. עובדה זו חשובה משום שלעיתים קרובות מדי סטודנטים יהודים שרוצים להשתתף בפעילויות בקמפוס נדרשים לוותר על תמיכתם בנושאים שהם חלק בלתי נפרד מזהותם (Lewin, 2020). אוניברסיטת מדינת קליפורניה הכירה רשמית בכך ש"הציונות היא חלק חשוב מזהותם של יהודים רבים" (Lawfare Project, 2019). בנובמבר 2020 פרסמה אוניברסיטת אילינוי באורבנה בשיתוף מרכז ברנדייס וארגונים אחרים הצהרה מרחיקת לכת:

עבור סטודנטים יהודים רבים הציונות היא חלק בלתי נפרד מזהותם, ממורשתם האתנית וממורשת אבותיהם. סטודנטים אלה זכאים להביע בגלוי את הזדהותם עם ישראל. האוניברסיטה תשמור על זכותם של סטודנטים אלה ושל כל הסטודנטים להשתתף בפעילויות המתקיימות בחסות האוניברסיטה מבלי לחשוש מאפליה ומהטרדה (Office of the Chancellor, 2020).

מוקדם יותר הכירה רשמית מועצת הנגידים של אוניברסיטת קליפורניה בעובדה כי הביטויים ההיסטוריים של האנטישמיות השתנו במרוצת הזמן, וכי "ביטויי אנטישמיות הם מוצפנים וקשים יותר לזיהוי. בפרט ההתנגדות לציונות מתבטאת לעיתים קרובות לא רק בהצהרות בדבר אי־הסכמה בנושאים פוליטיים ומדיניים, אלא גם בדעות קדומות ובחוסר סובלנות כלפי העם היהודי ותרבותו" (Regents of the University of California, 2016, p. 2).

שינויים חברתיים בארצות הברית מתרחשים פעמים רבות רק באמצעות הליכים משפטיים. בכלל זה גם הטלת אחריות על אוניברסיטאות כשהן אינן מעניקות לסטודנטים יהודים את ההגנות שהם זכאים להן על פי החוקים הפדרליים ועל פי חוקי המדינה. עם הארגונים המשתמשים כך בהליכים משפטיים נמנים: מרכז לואי ד. ברנדייס לזכויות אדם, The Lawfare Project, ארגון ציוני אמריקה (Zionist Organization of America) וארגון StandWithUs. מדובר בעשייה עתירת משאבים, אך גם בעלת השפעה רבה. הקהילה היהודית החלה לנקוט גישה זו בשלב מאוחר יחסית, משום שהמממנים נלהבים פחות לתמוך במאמצים משפטיים מבפרויקטים חינוכיים. לכן לא זכתה אסטרטגיה זו לתמיכה העקבית שהיא זקוקה לה. עם זאת הולך ומתבהר כי יש מנהלים שיגיבו לבעיות עתיקות היומין הללו רק כאשר יבינו כי הם עלולים לשאת באחריות ציבורית וחוקית אם לא יעשו כן.

התמודדות עם אנטישמיות בחינוך היסודי והעל־יסודי

האנטישמיות היא בעיה גם ברמת בתי הספר היסודיים והעל־יסודיים, אם כי היא נחקרת ומטופלת שם במידה פחותה. ברמות אלה אנטי־ציונות אינה מתועדת לעיתים קרובות, אולם תלמידים יהודים בכל זאת מתמודדים עם הטרדות ועם בריונות. השיפור בציות לחוק חייב להיות מלווה באמצעי אבטחה קפדניים יותר ובאיסוף נתונים טוב יותר. תלמידים בבתי ספר יהודיים פרטיים נותרים חשופים גם לקיצוניות אלימה, בייחוד מצד אנשי ימין תומכי העליונות הלבנה וניאו־נאצים. ממשל ביידן, הקונגרס והמדינות חייבים להעניק סיוע כספי כדי להבטיח את ביטחונם של מוסדות דת, לרבות בתי ספר יהודיים.

אין איסוף נתונים מקיף על תקריות של הטרדה ובריונות על רקע אנטישמי בבתי ספר ציבוריים. איסוף הנתונים של הליגה נגד השמצה הוא שימושי, אך הוא מוגבל לדיווח מרצון ולפעילויות ניטור פרטיות של הארגון. הממשלה הפדרלית חייבת להיכנס לפעולה. המשרד לזכויות האזרח של משרד החינוך האמריקאי (OCR) מפקח על פעילות איסוף מקיפה ומחייבת של דיווחים עצמיים על תקריות הקשורות למגוון עבירות אחרות, אך לא לאנטישמיות כשלעצמה. במהלך כהונתי החליט ה־OCR לראשונה לאסוף נתונים על עבירות שלהן רקע דתי ברור, דוגמת הטרדות של יהודים, של סיקים ושל מוסלמים. חשוב כי ממשל ביידן ימשיך לנקוט מדיניות זו במחזור הבא של איסוף הנתונים על זכויות האזרח (CRDC), כדי לצייר תמונה ברורה ואמינה של תקריות אנטישמיות ושל מגוון אופני הביטוי שלהן המשתנים מבית ספר לבית ספר, ממחוז למחוז, ממדינה למדינה ומאזור לאזור.

התמודדות עם האנטישמיות באמצעות חינוך

גישה מקיפה להתמודדות עם האנטישמיות באמצעות חינוך חייבת לתת מענה לממדים קוגניטיביים, חברתיים־רגשיים והתנהגותיים בחינוך היסודי והעל־יסודי (OSCE, 2018, pp. 36-38). על הלמידה הקוגניטיבית לעסוק במקורותיה של תופעת האנטישמיות, באטיולוגיה שלה, בטבעה ובהתפתחותה, לרבות דימויים נפוצים, סטריאוטיפים, תיאוריות קונספירציה, דעות קדומות ואופני הסוואה. על הגישות החברתיות־רגשיות לעורר אהדה כלפי החוויה של התלמידים היהודים. לדוגמה התלמידים יכולים ללמוד על ההיסטוריה, על התרבות ועל המבנה החברתי של יהדות ארצות הברית במסגרת חודש המורשת היהודית ובמשך כל השנה, ולא לפגוש ביהודים רק כדמויות תנ"כיות וכקורבנות השואה.^[1] ולבסוף יש ללמד את התלמידים להתייחס זה לזה בשוויון ובכבוד, גם לתלמידים יהודים. יש לחזק ממד התנהגותי זה באמצעות: קודים התנהגותיים, צעדים משמעתיים, פיקוח ברמות הבכירות, תוכניות ציות לחוק ואכיפה פדרלית.

ההתמודדות עם האנטישמיות בחינוך היסודי והעל־יסודי היא בסיס לא רק להגנה על התלמידים היהודים, אלא גם למאבק בקיצוניות האלימה, לקידום זכויות האדם, לקידום מוסדות דמוקרטיים ולכיבוד התחייבויות בין־לאומיות. מאז 2014 מעודד הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE) את המדינות המשתתפות, כולל ארצות הברית, "לקדם תוכניות חינוכיות למאבק באנטישמיות; לאפשר לצעירים לקבל חינוך בנושא זכויות אדם, כולל בנושא האנטישמיות; ולהגיב מייד וביעילות למעשי אלימות על רקע אנטישמי" (OSCE, 2014). כמה מדינות באירופה כבר עשו זאת. לדוגמה מחנכים באוסטריה פיתחו תוכנית חינוכית לעיסוק באנטישמיות בת־זמננו באוסטריה: "הנציונל־סוציאליזם והשואה: הזיכרון וההווה" (OSCE, 2018, p. 46).

על אף הביקורת הבין־לאומית החינוך הציבורי האמריקאי בנושא האנטישמיות נותר שטחי. בשנים האחרונות נעשו מאמצים לשפר את לימודי השואה. לדוגמה במאי 2020 חתם הנשיא טראמפ על "חוק החינוך לעולם־לא־עוד" (Never-Again Education Act, Public Law No. 116-141), הדורש ממוזיאון השואה בארצות הברית לפתח ולהפיץ תכנים לשיפור הבנת השואה ומאשר לשלב מורים בפעילויות חינוכיות בנושא השואה.

יש לשלב את החינוך בנושא האנטישמיות עם לימודי השואה ועם לימודי היהדות, אך בד בבד להבחין בינו לבין שני הנושאים האלה. לימוד השואה חשוב למטרות רבות, אולם הוא אינו תחליף הולם לחינוך בנושא האנטישמיות (OSCE, 2018, p. 45; United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization [UNESCO], 2017). אם לימוד השואה אינו מלווה בלימוד על האנטישמיות בת־זמננו, סיכוייו לצמצם את הבעיה פחותים; התלמידים עלולים להסיק כי שנאת יהודים אינה בעיה בארצות הברית כיום או לא להבין את אופני הביטוי העכשוויים שלה. על המחנכים האמריקאים לפתח כלים חינוכיים המבוססים על חוויותיה של הקהילה היהודית בארצות הברית. כדי לעשות זאת הם יכולים ללמוד מניסיונם של עמיתיהם באירופה ולהשתמש במגוון הכלים שמספק המשרד למוסדות דמוקרטיים ולזכויות אדם (ODIHR) של ה־OSCE באמצעות התוכנית "Words into Action to Address Intolerance" ("הפיכת מילים למעשים כדי להתמודד עם חוסר סובלנות").^[2]

המחנכים נדרשים לנקוט "גישה שיטתית הכוללת תוכנית לימודים על אופני הביטוי של האנטישמיות בת־זמננו" (OSCE, 2018, p. 15). תוכנית זו חייבת לכלול ביטויים של אנטישמיות מן הצד הימני ומן הצד השמאלי של המפה הפוליטית וכן גרסאות לאומניות ואנטי־ציוניות של אנטישמיות. יש לתת את הדעת הן על העליונות הלבנה והן על התעמולה של ה־BDS. הדבר קשה לביצוע משום שהאנטישמיות משנה כל העת את צורתה ומסווה את עצמה במגוון הסוואות, כגון הטרדה אנטי־ציונית, שמחנכים עלולים לפרש כדעה פוליטית.

השלבים הבאים

בכל אחת מן הרמות על המחנכים לטפל באנטישמיות הן בתוך מוסדות החינוך והן באמצעות החינוך. התמודדות עם האנטישמיות בתוך מערכת החינוך דורשת להגדיר הגדרה ברורה של הבעיה ולהביע אותה מפורשות. הדבר עלול להיות בעייתי מבחינה פוליטית, אולם חרף זאת הוא חיוני. בשנים האחרונות מתקדם הממשל הפדרלי בכיוון הנכון. התקדמות זו חייבת להימשך. ברמת החינוך האוניברסיטאי נדרשים המנהלים הבכירים לעדכן את מדיניות האוניברסיטה כך שתכלול את הגדרת האנטישמיות ואת דרכי ההתמודדות עימה. עליהם לפחות להדביק את הפער שנפער בינם לבין אוניברסיטאות באירופה שהזדרזו לאמץ את ההגדרה של ה־IHRA. כשאוניברסיטאות אינן מגינות על סטודנטים יהודים מפני סביבות עוינות, עליהן לשאת באחריות; מקרים מסוימים עשויים לחייב שימוש בהליכים משפטיים, לרבות תביעות משפטיות והפעלת המערכת המנהלית הפדרלית. ברמת החינוך היסודי והעל־יסודי נדרשים נתונים רבים יותר כדי להבין את מלוא היקפה של הבעיה. טוב יהיה להתחיל בהרחבת איסוף הנתונים הפדרלי בנושא זכויות האזרח (Civil Rights Data Collection) כך שיכלול גם הטרדה ובריונות על רק אנטישמי.

התמודדות עם האנטישמיות באמצעות החינוך דורשת גישה חדשה למחקר ולתוכנית הלימודים. במערכת ההשכלה הגבוהה יש כמה תוכניות אוניברסיטאיות למאבק באנטישמיות שעורכות מחקר רב ערך, אולם מספרן רחוק מלהיות מספיק. יש לעודד את האוניברסיטאות לפתח מוסדות מחקר בנושא האנטישמיות שיציעו משרות קבועות למרצים, קורסים לתואר ראשון ושני, הזדמנויות מחקר לבוגרים, כנסים אקדמיים, הרצאות פומביות ומימון למחקרים. ברמת החינוך היסודי והעל־יסודי על בית הספר ללמד הן על השואה והן על האנטישמיות. את תחום הלימודים האתניים, הצובר תאוצה ברמה הלאומית, יש לבנות מחדש כך שיראה ביהודים האמריקאים לא רק קורבנות השואה, אלא גם חברים בחברה האמריקאית שתרומתם לה רבת ערך. כמו כן יש ללמד את האנטישמיות כבעיה של ארצות הברית, ולא רק כבעיה של גרמניה הנאצית. התקדמות נאותה תושג רק כאשר מחנכים בכל אחת מן הרמות יתמודדו עם האנטישמיות ועם צורות אחרות של שנאה ושל דעות קדומות על שלל היבטיהן.

מקורות

Ali, R. (2010, October 26). Harassment and Bullying. https://www2.ed.gov/about/offices/list/ocr/letters/colleague-201010.pdf

Biden, J. (2020, July 29). Joe Biden and the Jewish community: A record and plan of friendship, support and action. https://joebiden.com/joe-biden-and-the-jewish-community-a-record-and-a-plan-of-friendship-support-and-action/

Executive Office of the President (2019, December 11). Executive Order 13899, Combating Anti-Semitism. https://www.federalregister.gov/documents/2019/12/16/2019-27217/combating-anti-semitism

Fields, A. (2018, April 10). Western responds to antisemitic vandalism with 120 new books. The AS Review. https://wp.wwu.edu/theasreview/2018/04/10/western-responds-to-antisemitic-vandalism-with-120-new-books/

Lawfare Project. (2019, March 20). California State University (CSU) agrees to landmark settlement with the Lawfare Project and Winston & Strawn LLP to safeguard Jewish students’ rights [Press release]. https://www.thelawfareproject.org/releases/2019/3/20/sfsu-settlement

Lewin, A. D. (2020). Zionism - the integral component of Jewish identity that Jews are historically pressured to shed. Israel Affairs, 26(3), 330–347. https://doi.org/10.1080/13537121.2020.1754577

Marcus, K. L. (2004, September 13). Title VI and Title IX religious discrimination in schools and colleges. https://www2.ed.gov/about/offices/list/ocr/letters/religious-rights2004.pdf

Marcus, K. L. (2015). The definition of anti-Semitism. Oxford University Press.

Marcus, K. L. (2016). Antisemitism in North American higher education. In S. K. Baum, N. J. Kressel, F. Cohen-Abady, & S. L. Jacobs (Eds.), Antisemitism in North America: New world, old hate (pp. 348–373). Brill.

Marcus, K. L. (2017). Best practices guide for combating campus anti-Semitism and anti-Israelism. Louis D. Brandeis Center. https://brandeiscenter.com/wp-content/uploads/2017/10/guide_01.pdf

Organization for Security and Co-operation in Europe (2014). Declaration on enhancing efforts to combat anti-Semitism. Ministerial Council No. 8/14. shttps://www.osce.org/files/f/documents/2/d/130556.pdf

Organization for Security and Co-operation in Europe, Office of Democratic Institutions and Human Rights, & United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization. (2018). Addressing anti-Semitism through education: Guidelines for policymakers. https://www.osce.org/odihr/383089

Regents of the University of California. (2016, January 22). Final report of the Regents Working Group on principles against intolerance. http://ucioie.wpengine.com/wp-content/uploads/2016/08/principles.pdf

Schechter, D. (2021, January 22). Hillel, Georgia Tech to jointly oppose anti-Semitism. Atlanta Jewish Times. https://atlantajewishtimes.timesofisrael.com/hillel-georgia-tech-to-jointly-oppose-anti-semitism/

Thrasher, J. (2020, April 12). A message from President John Thrasher: An update on antisemitism and religious discrimination. Florida State University News. https://news.fsu.edu/news/university-news/2020/08/12/a-message-from-president-john-thrasher-an-update-on-antisemitism-and-religious-discrimination/

U.S. Department of Education, Office for Civil Rights. (2021, January 19). Questions and answers on Executive Order 13899 (Combating Anti-Semitism) and OCR’s enforcement of Title VI of the Civil Rights Act of 1964. https://www2.ed.gov/about/offices/list/ocr/docs/qa-titleix-anti-semitism-20210119.pdf

Office of the Chancellor. (2020, November 16). Joint statement on anti-Semitism. University of Illinois Urbana-Champaign. https://blogs.illinois.edu/view/6231/1530347443

United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization. (2017). Education about the Holocaust and preventing genocide: A policy guide. UNESCO.

Wolf, R. (2020, October 3). NYU adopts IHRA definition of antisemitism, settles antisemitism lawsuit. Jerusalem Post. https://www.jpost.com/diaspora/antisemitism/nyu-dept-of-education-settle-antisemitism-lawsuit-with-student-644315

__________________

** קנת' ל. מרכוס הוא המייסד ויושב הראש של Louis D. Brandeis Center for Human Rights Under Law; לשעבר עוזר שר החינוך של ארצות הברית לענייני זכויות אדם; ופרופסור אורח למדע המדינה בישיבה יוניברסיטי. המחבר מודה לביילה זוהן על עזרתה במחקר.

[1] על חודש המורשת היהודית ראו: https://www.jewishheritagemonth.gov/

[2] אפשר למצוא מגוון כלים מסוג זה באתר של ה־ODIHR: https://www.osce.org/project/words-into-action. המחבר שימש יועץ מומחה לפרויקט זה.