פרסומים

מבוא

מגוון של גופי ממשל, של ארגוני אכיפת חוק ושל ארגוני חברה אזרחית - יהודיים ולא־יהודיים - עוקבים כיום אחרי אירועים בעלי אופי אנטישמי בארצות־הברית. הם מנהלים מאגרי מידע נרחבים, מקיימים סקרי דעת קהל ומפיצים מעת לעת דוחות המסכמים את תמונת המצב של התופעה בארצות־הברית ובמקומות אחרים בעולם: מספר האירועים, אופי האירועים ומגמתם בהשוואה לשנים קודמות. מאגרי המידע המוצגים במאמר הזה הם הכלי הבסיסי ביותר כיום למעקב אחר אירועים אנטישמיים ולניתוח מגמות בתופעת האנטישמיות בארצות־הברית. ניטור התופעה נדרש כדי שיהיה אפשר למדוד ולהעריך מגמות ושינויים בנוגע לאנטישמיות, להעלות את המודעות לתופעה בקרב הציבור הרחב, לתמוך בתהליכים של גיבוש אסטרטגיה ושל קבלת החלטות בנושא וכן כדי שהנתונים ישמשו למתן מענה לתופעה בתחומי האכיפה, החינוך, המשפט והשמירה על ביטחון הקהילות והמוסדות היהודיים.

במאמר הזה מוצגות שתי השיטות המרכזיות הנהוגות כיום כדי להעריך את מצב האנטישמיות - ניטור אירועים וסקרי דעת קהל - וכן מוצגים הארגונים המרכזיים העוסקים בכך. נוסף על כך נבחנות במאמר המתודולוגיות המשמשות את הארגונים האלה למעקב אחר אירועים אנטישמיים ולעריכת סקרים בנושא. לאחר מכן מוצגים האתגרים המרכזיים שניצבים בפני מי שרוצים למדוד ולהעריך את תופעת האנטישמיות, וכן מוצגות המלצות לשיפורן של דרכי ההערכה והמדידה. יש לציין כי המאמר אינו עוסק בכך בהרחבה, אלא רק מציע כיווני חשיבה ראשוניים בנוגע לתחום החדש והמתפתח של ניטור ביטויי אנטישמיות ברשתות החברתיות ובנוגע למדידת הזיקות שבין תפיסות אנטישמיות, שיח אנטישמי ומעשים אנטישמיים.

ניטור אירועים אנטישמיים

הסוג הבסיסי ביותר של מאגרי מידע העוסקים בניטור האנטישמיות בארצות־הברית הוא מאגרים המפרסמים דיווח יום־יומי על אודות אירועים אנטישמיים המתרחשים במדינה. את מאגרי המידע האלה ניתן לחלק לשניים: כאלה העוסקים בריכוז פרסומים רלוונטיים מאתרי חדשות וממקורות מידע אחרים וכאלה שמקבלים בנוסף דיווחים עצמאיים.

הארגון הבולט ביותר העוסק בניטור אירועים אנטישמיים בארצות־הברית הוא הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League). הליגה היא אחד הארגונים היהודיים המרכזיים בארצות־הברית והמוביל ביניהם שעוסק בלעדית במאבק נגד שנאה וגזענות. הארגון הוקם ב־1913 ועוסק עד ימינו במאבק בשנאה, בגזענות, באנטישמיות ובחינוך נגד אפליה. הארגון מפעיל ומתחזק שלל מאגרי מידע, כגון Tracker of Antisemitic Incidents, על אירועים אנטישמיים ועל המאבק נגדם. מרבית הארגונים העוסקים בניטור אנטישמיות בעולם בכלל ובארצות־הברית בפרט נסמכים על דיווחי הארגון.

הליגה קובעת שאירוע מסוים הוא ביטוי לאנטישמיות בהסתמך על ההגדרה של IHRA (כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה). מידע על תקריות אנטישמיות מגיע לידי הליגה באמצעות דיווחים של הציבור, של התקשורת, של רשויות החוק ושל מומחים שונים בארגון. הליגה בוחנת כל דיווח ובמידת האפשר מצליבה אותו עם בירור עצמאי.

הליגה, בדומה לארגונים אחרים, מחלקת אירועים אנטישמיים לשלוש קטגוריות: הטרדה (Harassment) של יהודים או של מוסדות יהודיים, ונדליזם (Vandalism) של בתי קברות או של מוסדות יהודיים ותקיפה (Assault), ניסיון לפגוע פיזית ביהודים בצירוף עדות למניע אנטישמי. הליגה אינה עוקבת אחרי אירועים אנטישמיים או הצהרות אנטישמיות במרחב הפרטי (ולכן גם אינה מדווחת עליהם), למשל פגישות של ארגונים גזעניים. הארגון גם אינו מדווח על אפליה נגד יהודים בכלל אם היא אינה מלוּוה בהטרדה מילולית בעלת אופי אנטישמי או בהבעה של דעות גזעניות שאינן אנטישמיות.

במקרה של הבעת דעה נגד מדינת ישראל, מדיניות הארגון היא לעסוק אך ורק באירועים שבהם נעשה שימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים מובהקים. דיווחים על תקריות אנטישמיות ברשתות החברתיות מובאים רק במקרה של הטרדת אינדיבידואלים או קבוצות במקומות שבהם אפשר היה לצפות באופן סביר שלא ייתקלו בהתקפות כאלה. זאת אומרת, הארגון אינו עוקב אחר אתרי אינטרנט ופורומים של ארגונים קיצוניים, ואלה אינם נכללים בדיווחיו (Anti-Defamation League, 2020).

תרשים 1: נתוני הליגה נגד השמצה על אירועים אנטישמיים בשנת 2020, בחלוקה לפי מדינות (Anti-Defamation League, 2020)

תרשים 2: נתוני הליגה נגד השמצה על תקריות אנטישמיות בעשור האחרון (Anti-Defamation League, 2020)

באתר הארגון ניתן למצוא דיווח יום־יומי על תקריות אנטישמיות וכן "מפת חום" המאפשרת לבחון היכן התרחשו אירועים אנטישמיים או אירועים על רקע אידיאולוגיה קיצונית - שאינה אנטישמית בהכרח - בארצות־הברית משנת 2002 ועד היום. במפה ישנו פירוט של סוגי האידיאולוגיות שעומדים מאחורי  האירועים האנטישמיים: שמאל קיצוני (Left Wing), איסלאמיסטים (Islamist), ימין קיצוני (Right Wing), אחר (Other).

הפעולות עצמן מסווגות על פי הקטגוריות הבאות: פעולות נגד הממשלה (Anti-Government), תקריות אנטישמיות (Anti-Semitic Incidents), רצח על רקע אידיאולוגיה קיצונית (Extremist Murder), תוכניות טרור והתקפות טרור (Terrorist Plans & Attacks), חילופי ירי בין קיצוניים לבין המשטרה (Extremists/Police Shootouts), אירועי עליונות לבנה (White Supremacist Events), תעמולת עליונות לבנה (White Supremacist Propaganda).

הבולשת האמריקאית, ה־FBI, עוקבת גם היא - מאז מלחמת העולם הראשונה ובעיקר מאז שנחקק חוק זכויות האזרח ב־1964 - אחרי פשעי שנאה המתרחשים בארצות־הברית. ההגדרה של פשע שנאה היא "מעשה של אלימות פיזית או של ונדליזם שהמניע שלו הוא דעה קדומה כלפי קבוצה כזו או אחרת, ובכלל זה כל פשע נגד אדם או נגד רכוש שנעשה בעקבות דעה קדומה על רקע גזע, דת, נכות, העדפה מינית, השתייכות אתנית או מגדרית" (FBI, 2021). פגיעה ביהודים מסווגת בקטגוריה של דעה קדומה על בסיס דת (Religious Bias). הבולשת מפרסמת פעם בשנה סטטיסטיקה על אודות פשעי שנאה בארצות־הברית.

ה־FBI דיווח בדו"ח האחרון שלו על 7,759 פשעי שנאה בשנת 2020. 9% מהפשעים כוּונו נגד יהודים, בסך הכול 676 אירועים. קשה להצביע על מגמה ספציפית מנתוני ה־FBI, שכן עולה מהם כי בכל שנה בעשור האחרון היה שיעור דומה של תקריות אנטי־יהודיות מתוך סך כל פשעי השנאה שעליהם מדווח הארגון. יש לציין שפשעי שנאה בארצות־הברית נעשים בעיקר על רקע גזעי. 36% מתוך פשעי השנאה שדוּוחו ב־2020, 2,755 אירועים, כוּונו נגד אפרו־אמריקאיים (FBI Hate Crime Report, 2020). יושב ראש הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט (Jonathan Greenblatt) מתח ביקורת על הדוח האחרון. לדבריו, הוא מייצג ספירה חלקית בלבד של פשעי השנאה כלפי יהודים שהתרחשו בשנה האחרונה. לטענת גרינבלט, העובדה שישנן רשויות מקומיות שדיווחו על אפס פשעי שנאה שהתרחשו בתחום שיפוטן בשנה האחרונה מעידה כי הנתונים חסרים ואינם מייצגים את המצב כפי שהוא (Nakamura, 2021).

תרשים 3: נתוני ה-FBI על תקריות אנטישמיות בין 2009 ל־2020 (FBI, 2020)

בישראל מפרסם מרכז קנטור באוניברסיטת תל־אביב דיווחים חודשיים על תקריות אנטישמיות בכל רחבי העולם וכן דוח שנתי המסכם את מצב האנטישמיות בעולם (Kantor Center, 2020). ממשלת ישראל עוסקת גם היא בניטור תופעות אנטישמיות - במשרד התפוצות, במשרד החוץ ועד לאחרונה גם במשרד לנושאים אסטרטגיים (עד שבוטל, וסמכויותיו הועברו לידי משרד החוץ). מבין שלושת המשרדים האלה, משרד התפוצות הוא היחיד שמפרסם באופן גלוי דוחות סיכום בנוגע למידע שהוא אוסף. נוסף על כך, המשרד מפרסם פעם בשנה דוח אנטישמיות שנתי העוסק בתופעה בכל רחבי העולם וברשתות החברתיות במהלך השנה שחלפה (Ministry of Diaspora Affairs, 2021).

יש לציין גם את מאגר המידע של הארגון Southern Poverty Law Center, ארגון זכויות אזרח אמריקאי שהוקם בתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 ועוסק משנת 2000 במעקב אחר קבוצות שנאה (Hate Groups) המשויכות לימין הקיצוני במדינה. הארגון אינו עוסק באופן ספציפי באנטישמיות, מכיוון שלטענתו כל קבוצות הימין הקיצוני נגועות ברמה כזו או אחרת בדעות אנטישמיות חריפות (SPLC, 2020).

מספר ארגוני השנאה בארה"ב היה במגמת ירידה בין 2011 ל־2014, אך נמצא במגמת עלייה מסוימת משנת 2017. ישנה ירידה משמעותית במספר הארגונים הניאו־נאציים מסך ארגוני השנאה באמריקה, מבערך שליש מהקבוצות בתחילת שנות האלפיים לעשירית מהם בשנים 2016-2015. עם זאת, כפי שמציין תום סמית' (Tom W. Smith), מומחה לסקרי דעת קהל, על אף שקבוצות ניאו־נאציות הן הקבוצות האנטישמיות המובהקות ביותר מתוך הקבוצות שאותן מנטר ה־SPLC, כל שאר קבוצות השנאה האמריקאיות מקדמות דעות קדומות והסתה נגד יהודים ברמה כזו או אחרת. הוא מציין שהעלייה המסוימת במספר קבוצות השנאה האמריקאיות עשויה להעיד על עלייה מסוימת ברמת האנטישמיות בארצות־הברית, אם כי אי־אפשר להסיק מכך על השכיחות ועל הפופולריות של הדעות האלה בקרב הציבור הכללי (Smith & Schapiro, 2019, pp. 120-122).

ישנו סוג נוסף של ארגונים העוקבים אחר אירועים אנטישמיים. מדובר בארגונים שמתמקדים במעקב אחר הפעילות של ארגוני BDS ושל גופים ששוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל. בעיני הארגונים העוסקים בסוג המעקב הזה כל פעילות הקשורה לדה־לגיטימציה של מדינת ישראל היא פעילות אנטישמית. גוף מעקב כזה הוא AMCHA Initiative, שמסווג אירועים המתרחשים בקמפוסים לשלוש קטגוריות: הטרדת סטודנטים וסגל יהודיים (Targeting Jewish Students and Staff), התבטאויות אנטישמיות (Antisemitic Expression) ופעילות BDS. יש לציין שרוב הארגונים היהודיים בארצות־הברית אינם מסכימים לקביעה שלפיה כל מאמץ לדה־לגיטימציה של מדינת ישראל הוא פעולה אנטישמית. כך, למשל, לפי הליגה נגד השמצה, יש לראות בפעילות BDS או בפעילות אנטי־ישראלית פעילות אנטישמית רק במקרה שבו נעשה שימוש בסטריאוטיפים או בביטויים אנטישמיים מובהקים (ADL, 2018).

אתגרים ובעיות בניטור אירועים אנטישמיים

הבעיה הראשונה בניטור אירועים אנטישמיים היא דיווח חסר. אין שום מאגר מידע שמכיל את כל הנתונים הרלוונטיים. מכיוון שהמאגרים מבוססים ברובם על דיווחים של הציבור הרחב, הרי כל אירוע אנטישמי שאינו מדוּוח אינו נכנס למאגרים הקיימים. זוהי בעיה רחבה המעסיקה את המומחים ואת הארגונים העוקבים אחרי פשעי שנאה. בעוד שה־FBI מדווח על כמה אלפים בודדים של פשעי שנאה שמתרחשים בארצות־הברית בכל שנה, מומחים מעריכים כי בפועל מתרחשים במדינה יותר מ־200 אלף פשעי שנאה בשנה. יש לציין שרק ל־FBI יש חובה חוקית למסור נתונים על פשעי שנאה, ואילו לרשויות במדינות אין חובה כזאת. לכן ישנן מדינות ורשויות מקומיות בארצות־הברית שמדווחות על אפס פשעי שנאה בשנה (Joffre, 2019).

לעומת זאת קיימת תמיד האפשרות כי ישנם אירועים שנטען כי הם אנטישמיים, ואילו בפועל הם כלל אינם כאלה. יתר על כן, מכיוון שמאגרי המידע מבוססים על דיווחים, הרי ייתכן שעלייה או ירידה במספר האירועים השנתיים המדוּוחים קשורות למידת המודעות של הציבור היהודי למנגנוני הדיווח ולמידת החשש שלהם מאנטישמיות (Cohen, 2010, p. 93)

 נקודה מרכזית נוספת קשורה בכך, כפי שהוזכר לעיל, שהמדינות והרשויות המקומיות בארצות־הברית אינן מחויבות לפי החוק הפדרלי לדווח על פשעי שנאה או על תקריות אנטישמיות, ולכן הדיווחים מרשויות החוק מגיעים אך ורק ממדינות שהחליטו לאסוף את הנתונים (Morava & Hamedy).

מעבר לכך ישנה הבעיה של כפילויות בדיווח. אירוע אחד עשוי לעיתים להירשם כעשרות אירועים שונים אם אנשים רבים מדווחים עליו. כך, למשל, ב־2018 ספרה הליגה נגד השמצה 1,879 אירועים אנטישמיים, אך התברר ש־80 מהם היו למעשה דיווחים שונים על אירוע אחד: הודעה טלפונית מוקלטת של מועמד רפובליקני בקליפורניה, תומך עליונות לבנה, שהגיעה לטלפונים רבים של בתים ושל מוסדות יהודיים (ADL, 2018).

בעיה נוספת היא הטיה איסופית. ב־2017 דיווחה הליגה נגד השמצה על עלייה חדה במספר התקריות האנטישמיות, אך התברר שרבות מהן היו איומים טלפוניים או איומים בדואר האלקטרוני ששלח צעיר יהודי, ישראלי־אמריקאי. לפחות 163 אירועים מתוך 1,986 האירועים שנספרו ב־2017 היו בגללו. מעשיו לא נבעו משנאת יהודים, ולכן לא מדובר בתקריות אנטישמיות על אף שלהודעותיו של הצעיר היו סממנים אנטישמיים מובהקים. אין בכך בכדי להפחית מחומרת האירועים, אלא להפנות את תשומת הלב לכך שספירת אירועים אנטישמיים אינה מדע מדויק.

ייתכן שנקבל תמונת מגמה טובה יותר בנוגע לחומרת האירועים האנטישמיים ככל שהמעקב יתמקד יותר באירועים האנטישמיים האלימים. כך, למשל, על פי הליגה נגד השמצה היו ב־2017 19 התקפות אלימות נגד יהודים, ב־2018 היו 39 אירועים אלימים נגד יהודים, וב־2019 היו 61 התקפות אלימות נגד יהודים (ADL, 2019). זוהי מגמה מדאיגה שקל יותר לאבחן אותה מאשר עלייה במספר האירועים שאינם אלימים, אשר המודעות לקיומם תלויה במידה רבה בנכונות הציבור לדווח עליהם. כמובן שגם האירועים האלימים נבדלים זה מזה. ההתקפה החמורה ביותר על הקהילה היהודית-אמריקאית הייתה הטבח בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, באוקטובר 2018, בו נרצחו 11 אנשים.

כפי שכבר צוין, אחת הדילמות המרכזיות של שיטות הניטור היא כיצד להתייחס לסוגיות הקשורות לישראל. בעוד שישנם ארגונים, כמו הליגה נגד השמצה, שאינם רואים בביקורת על ישראל - כמו זו של ארגוני ה־BDS - תופעה אנטישמית, אלא אם הביקורת כוללת שימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים מובהקים, הרי ארגונים אחרים רואים בכל פעילות נגד ישראל - ובמיוחד של חרם על ישראל - תופעה אנטישמית. אי־האחידות הזאת בנוגע לשאלה מהו אירוע אנטישמי יוצרת פערים מסוימים בשיטות הניטור השונות. הגדרת IHRA אמורה לסייע בקביעת קריטריונים אחידים, אולם כמה קבוצות וארגונים החולקים על הגדרת IHRA הציעו הגדרות אחרות לאנטישמיות (Bartov, 2021). הארגונים המרכזיים העוסקים בניטור שמרו עד כה אמונים להגדרת IHRA, ולא נראה שהם מתכוונים לאמץ הגדרה אחרת.

ויכוח בנושא הזה פרץ באחרונה על רקע דיווחי הליגה נגד השמצה על תקריות אנטישמיות בזמן מבצע "שומר החומות" במאי 2021. על פי דיווחי הליגה, בעוד ש־131 תקריות דוּוחו בשבוע שלפני תחילת המבצע, הרי במהלך המבצע התקבלו דיווחים על 193 תקריות, 11 מהן כללו תקיפה אלימה של יהודים (ADL, 2021). על פי מארי כהן (Mari Cohen), עיתונאית במגזין היהודי הפרוגרסיבי Jewish Currents, האופן שבו דיווחה הליגה על העלייה באנטישמיות יוצרת הטיה בעייתית. כך, למשל, לפחות 14 מהאירועים שדוּוחו היו קשורים לאמירות ולשלטים בהפגנות פרו־פלסטיניות, שאפשר לטעון שמבטאים ביקורת חריפה על מדינת ישראל ועל מדיניותה כלפי הפלסטינים אך לא אנטישמיות (Cohen, 2021).

הוויכוח הפוליטי סביב הגדרת האנטישמיות והשאלה מתי אנטי־ציונות הופכת לאנטישמיות (Stern, 2021) משפיעים אפוא באופן מהותי על אופי הניטור של אירועים אנטישמיים, וניתן להעריך כי ימשיכו להיות נקודת מחלוקת. נכון להיום נראה כי הארגונים המרכזיים העוסקים בניטור אנטישמיות ימשיכו לדבוק בהגדרה של IHRA, שכמה מסעיפיה ומהדוגמאות שהיא מביאה קשורים ליחס למדינת ישראל. כיום ישנו קונסנזוס רחב יחסית בארצות־הברית בפרט ובזירה הבינלאומית בכלל בנוגע להגדרה של IHRA. מספר הולך וגדל של ממשלות ושל ארגונים אימץ אותה, אך במקביל גם גוברים קולות הביקורת על ההגדרה. ב־2021 פירסמה קבוצה של יותר מ־200 חוקרים ואקדמאים משלל תחומים כמו לימודי אנטישמיות, יהדות, שואה, ישראל והמזרח התיכון את "הצהרת ירושלים" (Jerusalem Declaration) ובה הגדרה שונה לאנטישמיות וכן הבחנות שונות מאשר של IHRA בנוגע להבדלים בין אנטישמיות לבין אנטי־ציונות.

באופן כללי, מספרם הרב של הגורמים העוסקים בניטור ומספרם הרב של הסטנדרטים, של הקריטריונים ושל הפרמטרים הנבדקים יוצרים כלים ותוצרים השונים זה מזה. נוסף על כך, כדי להבין את תמונת המצב העדכנית של האנטישמיות כיום יש לגשת למספר רב של מאגרי מידע שכל אחד מהם מציג תמונה חלקית בלבד ובאופן שונה זה מזה ובהתבסס על נתונים שונים. קשה אפוא לקבל תמונה מלאה ומוסכמת על היקף האנטישמיות מכלל הגורמים העוסקים בדבר, אבל אפשר בהחלט לעשות שימוש בנתונים כדי להצביע על מגמות ועל שינויים. לשם כך יש להשתמש במאגרים ובשירותי ניטור שפועלים ברציפות לאורך תקופה ארוכה לפי אותם הסטנדרטים ולפי אותה השיטה למעקב אחר התופעה כמו הליגה נגד השמצה.

על אף הקשיים המתודולוגיים המשמעותיים בניטור מדעי ומדויק של אירועים אנטישמיים יש לזכור כי אחת ממטרותיו המרכזיות של הניטור הזה אינה בהכרח מעקב פרטני אחר כל אירוע שהתרחש. אומנם לרשויות החוק יש עניין ברור ומובהק בקטלוג כל פשע שנאה שהתרחש על אדמת ארצות־הברית, אך מטרה משמעותית נוספת של מאגרי הניטור העוסקים באנטישמיות היא להעלות את המודעות לתופעה בקרב הציבור הרחב ובקרב גורמי מקצוע ומקבלי החלטות באמצעות פרסומים פומביים עיתיים.

סקרי דעת קהל

ישנם שלושה סוגים מרכזיים של סקרי דעת קהל העוסקים באנטישמיות: כאלה הבוחנים את יחסו של הציבור הכללי למיעוט היהודי, כאלה הבוחנים את קיומן של דעות אנטישמיות ושל סטריאוטיפים אנטישמיים בקרב הציבור הרחב וכאלה הבוחנים את האופן שבו תופסים היהודים עצמם את מצב האנטישמיות. שילוב של שלושת המדדים האלה מסייע להבין את תמונת המצב של תופעת האנטישמיות בתקופה נתונה.

שיטה מקובלת לבחון את יחס הציבור הכללי בארצות־הברית ליהודים היא באמצעות מדידת שיעור האנשים המוכנים לבחור במועמד יהודי לנשיאות ארצות־הברית. ב־1937 הביעו 46% בלבד מהציבור האמריקאי הסכמה להצביע למועמד יהודי לנשיאות ארצות־הברית. השיעור הזה עלה לאורך השנים, עד שהגיע בסביבות 1999 ל־92% מהציבור האמריקאי. מאז ועד היום נותר השיעור הזה יציב למדי.

העלייה בשיעור הציבור האמריקאי שמקבל ואוהד את המיעוט היהודי מתבטאת גם במדדים אחרים, למשל במידת האהדה ליהודים, כלומר במידת ה"חום" שהציבור הכללי חש כלפי יהודים (57.3% ב־1976, 70.6% ב־2016) (Smith & Schapiro, 2019). יהודים זוכים באופן יציב בעשרות השנים האחרונות ליחס "החם" ביותר מכל הקבוצות הדתיות בארה"ב, יותר מקתולים, ממורמונים, מאוונגליסטים וממוסלמים. ייתכן שבארצות־הברית תופעה משמעותית לא פחות מהאנטישמיות היא פילושמיות, חיבה כלפי יהודים ואמונה בתרומת היהודים לתרבות ולחברה בעולם (Kampeas, 2020).

תרשים 4: סקר מכון Pew מ־2019 על יחסם של האמריקאים לבני קבוצות דתיות שונות. היהודים זוכים ליחס החיובי ביותר מבין כלל הקבוצות, לפני הקתולים, המורמונים והמוסלמים (Pew, 2019)

מאז 1964 מנהלת הליגה נגד השמצה סקר שנתי הכולל 11 שאלות על סטריאוטיפים קלאסיים בנוגע ליהודים כדי למדוד את שכיחותן של גישות אנטי־יהודיות בקרב החברה האמריקאית הכללית. לפי הליגה, אדם מוגדר אנטישמי אם הוא מסכים עם לפחות 6 מההצהרות האלה. נוסף על כך שואלת הליגה בסקר על עמדות הנשאלים בנוגע לסטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים, למשל על מידת אחריותם של היהודים לצליבתו של ישו. הסקר הראשון של הליגה נגד השמצה שמדד עמדות אנטישמיות בארצות־הברית נערך ב־1964, ועלה ממנו שכ־29% מהציבור האמריקאי מאמינים בשישה או יותר סטריאוטיפים אנטישמיים. בסקר האחרון מ־2019 מדובר היה ב־11% (ADL, 2019).

תרשים 5: תוצאותיו של סקר דעת הקהל של הליגה נגד השמצה על סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים (ADL, 2019a)

הוועד היהודי־האמריקאי (The American Jewish Committee - AJC) החל לקיים בשנים האחרונות סקר שנתי על אודות תפיסתם של יהודים אמריקאים את מצב האנטישמיות במדינה. משתתפי הסקר נשאלו, בין היתר, עד כמה הם חושבים שהאנטישמיות היא בעיה בארצות־הברית כיום, האם הם חושבים שהייתה עלייה או ירידה באנטישמיות בחמש השנים האחרונות, האם ביטחונם של יהודי ארצות־הברית עלה או ירד בשנה האחרונה, האם הם היו קורבן להתקפה אנטישמית (פיזית, מילולית או באינטרנט) בחמש השנים האחרונות, האם הם חששו להציג סממנים יהודיים בציבור, מהו, לדעתם, המקור העיקרי לאנטישמיות בארצות־הברית כיום (הימין הקיצוני, השמאל הקיצוני או האסלאם הקיצוני) (AJC, 2020a).

בסקר שנערך ב־2020 השיבו כ־88% מהיהודים בארצות־הברית כי לדעתם האנטישמיות היא בעיה באמריקה כיום. 82% טענו שהתופעה התגברה בחמש השנים האחרונות (AJC, 2020a). התפיסה הזאת אינה ייחודית לגיל מסוים, לשיוך מפלגתי או למידת הדתיות. ב־2019 93% מהיהודים הדמוקרטים, 75% מהיהודים הרפובליקנים ו־87% מהיהודים הלא מפלגתיים הסכימו כי האנטישמיות היא בעיה בארצות־הברית של היום (AJC, 2019).

תרשים 6: תוצאותיו של סקר דעת הקהל של הוועד היהודי־אמריקאי ב־2020, על החשש מאנטישמיות בקרב יהודי ארצות הברית (AJC, 2020b)

49% מהיהודים האמריקאים אומרים שהאיום של הימין הקיצוני הוא "חמור ביותר" (very serious), לעומת 27% שאומרים זאת על האסלאם הקיצוני ו־16% שאומרים זאת על השמאל הקיצוני. כשהם נשאלים על מידת האנטישמיות במפלגות הפוליטיות האמריקאיות, 69% ענו כי ישנה אנטישמיות במידה כזו או אחרת במפלגה הרפובליקנית, בעוד ש־37% אמרו זאת על המפלגה הדמוקרטית. יהודים אורתודוקסים רואים יותר אנטישמיות בשמאל מאשר בימין. כ־66% מהנשאלים האורתודוקסים טענו כי ישנה אנטישמיות במפלגה הדמוקרטית לעומת 22% שאמרו זאת על המפלגה הרפובליקנית (AJC,2020a).

סקר חשוב נוסף על אודות תפיסת היהודים האמריקאים את מצב האנטישמיות עורך פעם בכמה שנים מכון המחקר והסקרים Pew. זהו מכון מחקר לא פוליטי ושלא למטרות רווח. בסקר האחרון, שפורסם במאי 2021, נבחנו, בין היתר, תחושת הביטחון של יהודי ארצות־הברית נוכח האנטישמיות וכן כיצד הם תופסים את מצב האנטישמיות במדינה. בסקר נבחן גם הקשר בין תפיסות היהודים בנוגע לאנטישמיות לבין הזיקה הפוליטית שלהם. כך, למשל, נמצא מתאם בין הזיקה של היהודים למפלגה הדמוקרטית או למפלגה הרפובליקנית לבין האופן שבו הם תופסים את מצב האנטישמיות בארצות־הברית בשנים האחרונות. 81% מהיהודים המזדהים עם המפלגה הדמוקרטית ענו כי האנטישמיות בארצות־הברית עלתה בחמש השנים האחרונות, ולעומת זאת רק 61% מהמזדהים עם המפלגה הרפובליקנית טענו כך (Pew, 2020).

אתגרים ובעיות של סקרי דעת קהל בנוגע לאנטישמיות

בעיה קלאסית של סקרי דעת קהל היא שאופן ניסוח השאלה משפיע על התשובה הניתנת (Winiweski & Bilewicz, 2013, pp. 85-87). מיקולאי וינייבסקי (Mikolaj Winiewski) ומיקאל בילוויץ (Michal Bilewicz) הראו שניסוחים שונים של אותן השאלות בסקרי דעת קהל הקשורים לאנטישמיות עשויים לשנות את התשובות הניתנות. הם ממליצים לא לראות בתשובות שמתקבלות ייצוג מדויק של התפלגות הגישות (בנוגע לאנטישמיות) באוכלוסייה הכללית (Ibid, pp. 88)

 בעיה נוספת שמומחים מעלים היא שעצם העלאת שאלה בנוגע ליהודים או לאנטישמיות עלולה להעלות תשובה בעייתית, שלולא נשאלה השאלה לא הייתה גורמת לכך שהנשאל יוגדר אנטישמי. וישנה גם האפשרות ההפוכה: נשאלים שואפים לעיתים לרצות את עורכי הסקר ולכן עלולים להסתיר את דעותיהם האמיתיות (Ibid, p. 94). ממחקר שנערך בפולין עולה כי כאשר הנשאל יודע כי מאחורי השאלות שהוא נשאל על אנטישמיות עומד ארגון יהודי, פוחתת הסבירות שהוא יחשוף את גישתו האמיתית כלפי יהודים (Ibid, p. 95).

נוסף על ההטיות האלה, המשפיעות למעשה על כל סקר בכל נושא, זיהו חוקרים גם התפלגות מסוימת והטיות בתשובות של יהודים לשאלות על תחושותיהם בנוגע למצב האנטישמיות בהתאם לשלל תנאים מקדימים כמו גיל, מצב סוציו־אקונומי, שיוך פוליטי, הזדהות עם ישראל ותחושה כללית של קרבה ליהדות (Rebhun, 2014, pp. 44-60). ג'פרי כהן (Jeffrey Cohen) הראה כי ככל שהזהות היהודית של הנשאלים חזקה יותר וככל שההכנסה שלהם נמוכה יותר והם מבוגרים יותר כך גדלה הסבירות שהם יחושו כי האנטישמיות היא בעיה רצינית יותר (Cohen, 2010, p. 85). יתר על כן, הוא מראה כי יהודים נהיים רגישים יותר לאנטישמיות כאשר הם מבחינים בדעות קדומות, באפליה ו/או בהתקפות נגד לא־יהודים (Cohen, 2018, p. 407). נוסף על כך עיתוי הסקרים יכול במקרים רבים לשקף הלכי רוח זמניים המושפעים מאירועים חריגים.

על אף שסקרי דעת קהל מסוגים שונים משמשים כדי לבחון את מצב האנטישמיות בתקופה נתונה, יש לעשות בהם שימוש זהיר, לבחון אותם על פני תקופה ממושכת ולעשות שימוש בכמה סקרים שונים כדי להגיע לתמונה טובה ככל האפשר.

סיכום ומסקנות

בשורה התחתונה, בראייה היסטורית, מצבם של היהודים בארצות־הברית הוא כיום טוב. יהודי אמריקה הם בין הקבוצות המשכילות ביותר בארצות־הברית, בעלות ההכנסה הגבוהה ביותר ומחזיקים בתפקידים ציבוריים ובעמדות השפעה שונות בהיקפים ובשיעורים שעולים בהרבה על שיעורם באוכלוסייה (Lederhandler, 2021). מעבר לכך, סקרים מראים שוב ושוב עד כמה הציבור הלא־יהודי אוהד יותר את הציבור היהודי מאשר קבוצות מיעוט רבות אחרות.

אין זה אומר שיש לזלזל בסכנות ובאיומים שעימם מתמודדת הקהילה היהודית בשנים האחרונות או להתעלם מהם. מגמת העלייה במספר האירועים האלימים והקטלניים כלפי יהודים וכלפי מוסדות יהודיים היא מדאיגה ביותר. יתר על כן, סקרי דעת הקהל של השנים האחרונות מראים שוב ושוב כי הציבור היהודי מודאג מהאנטישמיות במדינה וחש כי היא נמצאת במגמת עלייה. עם זאת, יש לבחון בזהירות את הנתונים המעידים על עלייה כללית במספר האירועים האנטישמיים ולזכור שאיסוף הנתונים תלוי באופן מהותי בסיקור התקשורתי או בדיווח של יהודים לרשויות החוק או לליגה נגד השמצה. במילים אחרות: המודעות של היהודים לארגוני הניטור ואווירת החשש מפני אנטישמיות משפיעות על מידת הדיווח על אירועים אנטישמיים. לכן תשומת הלב המרכזית צריכה להינתן בראש ובראשונה למגמות ולמספר האירועים האנטישמיים האלימים.

כדי לקבל את תמונת המצב המלאה ביותר בנוגע למצב האנטישמיות בזמן נתון יש לשלב את הנתונים המתקבלים מסקרי דעת הקהל - הן בנוגע לדעת הציבור הרחב על יהודים והן בנוגע לתפיסת היהודים את מצב האנטישמיות - יחד עם הנתונים על מספר התקריות האנטישמיות, כפי שמציע המדד המשולב של המכון למדיניות העם היהודי (Jewish People Policy Institute, 2019). רצוי להסתמך על המדד הזה, שעושה שימוש במקורות קבועים ורציניים ונותן משקל רב יותר לנתונים אמינים שנמדדו לאורך תקופת זמן ארוכה.

ראוי גם לזכור שמטרת הניטור של תופעת האנטישמיות בארצות־הברית אינה רק לעקוב בדקדקנות אחר התופעה, אלא בעיקר לעורר מודעות ציבורית ופוליטית לעצם קיומה של התופעה ולמגמות המשתנות שלה מעת לעת. המטרה היא למנוע מראש התפרצויות חריפות של הטרדות ושל אלימות נגד המיעוט היהודי במדינה ולאפשר היערכות מתאימה כדי להתמודד עם החרפה של התופעה. כל עוד ארגונים אנטישמיים וכן דעות, התבטאויות ופעולות אנטישמיות הם טאבו בחברה האמריקאית, ביטחונם של היהודים גובר. הניטור הוא כלי נוסף - לצד חקיקה, חינוך והסברה - שמטרתו היא לוודא שהאנטישמיות נשארת טאבו ולאפשר התמודדות יעילה נגדה.

המאמר הזה אומנם לא עסק בסוגיית הניטור של האנטישמיות ברשתות החברתיות, אך ראוי, כמובן, להתייחס לכך בהרחבה מכיוון שהרשתות החברתיות הן כר להפצה של ביטויים אנטישמיים, ויותר ויותר ארגונים משקיעים משאבים כדי לעסוק באופן נרחב בתופעה הזאת מאז אמצע העשור הקודם (ראו, למשל, Oboler, 2016). הליגה נגד השמצה הקימה ב־2017 את "המרכז לטכנולוגיה ולחברה" (Center for Technology and Society) שעוסק בניסיון לעקוב אחרי הטרדות ברשתות החברתיות ולחקור אותן באופן שיטתי. בישראל פועלים בתחום זה מספר גופים, בהם משרד התפוצות והארגון הלא-ממשלתי "התנועה למאבק באנטישמיות ברשת" (Fighting Online Antisemitism), שעוסקים בניטור תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות ובדיווח עליהם. בניגוד למעקבי הניטור הרגילים שנסקרו כאן, שבהם עוסקים בעיקר ארגונים של החברה האזרחית במטרה לשתף פעולה עם רשויות החוק ולהביא את התופעה למודעות הציבור הרחב, הרי במקרה של הרשתות החברתיות יש לארגוני החברה האזרחית אתגר כפול: גם לנטר את הפעילות האנטישמית ברשת וגם להתמודד עם הנהלות הפלטפורמות של הרשתות החברתיות.

המספר הרב של הארגונים העוסקים בשנים האחרונות בניטור של תופעות אנטישמיות - שאליהם מצטרפים עוד ועוד גופים ואנשים פרטיים הנוקטים יוזמה בנושא - מעיד על עניין רב במעקב אחר התופעה ועל תחושה כי יש בכך צורך כעת וגם על האופי המבוזר של מוסדות הקהילה היהודית־אמריקאית כיום ושל הגופים הפילנתרופיים שמשקיעים בכך משאבים. גם סביר להניח שהאירועים הדרמטיים של השנים האחרונות, ובהם הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג באוקטובר 2018, עודדו הפניית משאבים לתחום הזה של מעקב אחר האנטישמיות.

יתר על כן, יותר ויותר אתרים של ארגונים שאינם עוסקים בניטור שיטתי אלא באיסוף דיווחים מהתקשורת מציעים לגולשים לדווח אליהם ישירות על תקריות אנטישמיות שבהן נתקלו. לא תמיד ברור אם הארגונים האלה יוצרים מאגרים מסודרים של המידע שמועבר אליהם או אם הם מעבירים אותו הלאה לרשויות הרלוונטיות. ניתן לשער כי הניסיונות הרבים לעקוב אחר התופעה מעידים על העניין הרב של ארגונים יהודיים ולא־יהודיים באנטישמיות בשנים האחרונות, אך גם על חוסר רצונם לשתף פעולה זה עם זה בשלב זה, אולי בגלל היעדר אמון הדדי. אחת ההמלצות שלנו היא להשקיע מחשבה ומאמצים נוספים בתכלול (אינטגרציה) של כל הפעילות הזאת.

אף שכמה מהארגונים שמנטרים את האנטישמיות בארצות־הברית עושים זאת באופן מקצועי מאוד זה שנים רבות, עדיין ישנם לא מעט אתגרים שיש לתת עליהן את הדעת.

ראשית, חוסר האחידות בין הגופים השונים בנוגע להגדרת האנטישמיות כבסיס לניטור עשוי להיות לברכה אך גם לרועץ.

שנית, היעדרה של חקיקה ברמה הפדרלית המחייבת את רשויות החוק המדינתיות לנהל רישום של פשעי שנאה אנטישמיים ולדווח עליהם.

שלישית, הביזור של המידע שנאסף על התופעה בין מספר רב של ארגונים ושל מאגרים - מה שגורם לכך שכל אחד מהם אוסף מידע חלקי בלבד ואינו מסוגל להציג לבדו תמונה שלמה.

כדי לשפר את ניטור האנטישמיות בארצות־הברית יש קודם כול להתמודד עם הפערים הגדולים בדיווח על התופעה. היעדרה של חקיקה המחייבת מדינות ורשויות מקומיות לדווח על פשעי שנאה בכלל ועל אנטישמיות בפרט יוצר ככל הנראה פער אדיר בדיווח.

שנית, כדי לוודא שהניטור יישאר כלי יעיל שזוכה לאמון החברה האמריקאית ולתשומת לב חיובית של התקשורת יש להקפיד שהוא ייעשה באופן זהיר, ביקורתי ואחראי. חשוב שעורכי המדדים השונים יהיו גלויים בנוגע להנחות היסוד שלהם ויבהירו באילו הגדרות הם משתמשים. מעבר לכך, על אף שברור כי עצם המאבק הציבורי הגלוי נגד האנטישמיות יכול לסייע לתחושת הביטחון של היהודים, יש לזכור לא להגזים בתיאור התופעה כדי שתפיסת הביטחון של היהודים לא תושפע מאופן הדיווח.

שלישית, ראוי לבחון את האפשרות לשלב את מאגרי המידע הקיימים במסגרת מדד משולב - מה שיאפשר לציבור הרחב ולקהל החוקרים לגשת לכל הנתונים של כל הארגונים העוסקים בנושא ולצפות בהם זה לצד זה. שקיפות של הנתונים הגולמיים לציבור הרחב עשויה לסייע בהפקת ידע ותובנות שאותם אי־אפשר להפיק כיום.

נספח - ארגונים ומאגרי מידע מרכזיים העוסקים בניטור אנטישמיות

לקריאת הנספח לחץ כאן

מקורות

American Jewish Committee. (2019). AJC Survey of American Jews on Anti-Semitism in America. https://www.ajc.org/AntisemitismSurvey2019

American Jewish Committee. (2020a). AJC 2020 Survey of American Jewish Opinion. https://www.ajc.org/news/survey2020

American Jewish Committee (2020b). The State of Antisemitism in America 2020: AJC’s Survey of American Jews. https://www.ajc.org/AntisemitismReport2020/Survey-of-American-Jews

Anti-Defamation League. (n.d). Tracker of Antisemitic Incidents. https://www.adl.org/education-and-resources/resource-knowledge-base/adl-tracker-of-antisemitic-incidents

Anti-Defamation League. (2018). Audit of Anti-Semitic Incidents: Year in Review 2018. https://www.adl.org/audit2018

Anti-Defamation League. (2019a). Audit of Anti-Semitic Incidents: Year in Review 2019. https://www.adl.org/audit2019

Anti-Defamation League. (2019b). Antisemitic Attitudes in the US: A Guide to ADL’s Latest Poll. https://www.adl.org/survey-of-american-attitudes-toward-jews

Anti-Defamation League. (2020). Audit of Anti-Semitic Incidents: Year in Review 2020. https://www.adl.org/audit2020

Anti-Defamation League. (2021, May 20). Dozens of anti-Israel protests; 17,000+ tweets of “Hitler was right” and increase in antisemitic incident reports [Press release]. https://www.adl.org/news/press-releases/preliminary-adl-data-reveals-uptick-in-antisemitic-incidents-linked-to-recent

Bartov, A. (March 8, 2021). Between anti-Semitism and legitimate criticism. Ha’aretz. https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.9655113

Cohen, M. (2021, May 27). A closer look at the ‘uptick’ in antisemitism. Jewish Currents. https://jewishcurrents.org/a-closer-look-at-the-uptick-in-antisemitism/

Cohen, J. E. (2010). Perceptions of anti-semitism among American Jews, 2000–05, A survey analysis. Political Psychology, 31(1), 85–107. https://doi.org/10.1111/j.1467-9221.2009.00746.x

Cohen, J. E. (2018). Generalized discrimination perceptions and America Jewish perception of antisemitism. Contemporary Jewry 38, 405–433. https://doi.org/10.1007/s12397-018-9259-4

FBI. (2020). Federal Bureau of Investigation Crime Data Explorer. https://crime-data-explorer.fr.cloud.gov/pages/explorer/crime/hate-crime

FBI. (2021). What We Investigate. FBI. https://www.fbi.gov/investigate/civil-rights/hate-crimes

Jewish People Policy Institute. (2019). Annual assessment of the situation and dynamics of the Jewish people. http://jppi.org.il/en/article/aa2019/

Joffre, T. (2019, April 15). Untold number of U.S. hate crimes go unreported by Feds. Jerusalem Post. https://www.jpost.com/international/untold-number-of-us-hate-crimes-go-unreported-by-feds-586783

Kampeas, R. (2019, May 4). An era of ‘philo-semitism’? The US will push countries to love their Jews more, anti-semitism monitor says. Jewish Telegraphic Agency. https://www.timesofisrael.com/us-will-push-countries-to-love-their-jews-more-anti-semitism-monitor-says/

Kantor Center. (2020). Antisemitism worldwide 2020. https://en-humanities.tau.ac.il/sites/humanities_en.tau.ac.il/files/media_server/Antisemitism%20Worldwide%202020.pdf

Lederhandler, E. (2021, August 1). Anti-Semitism in the United States in the historical and social context. Institute of National Security Studies. https://www.inss.org.il/he/publication/american-antisemitism-historical/

Ministry of the Diaspora. (2021, January 27). Anti-semitism in 2020: Picture of the situation, trends and incidents. https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/report_anti240121/he/anti-semitism_anti240121.pdf

Morava, M. and Hamedy, S. (2021, March 17). 49 states and territories have hate crime laws–but they vary. CNN. https://edition.cnn.com/2021/03/17/us/what-states-have-hate-crime-laws-2021-trnd/index.html

Nakamura, D. (2021, August 30). Hate crimes rise to highest level in 12 years amid increasing attacks on Black and Asian people, FBI says. Washington Post. https://www.washingtonpost.com/national-security/hate-crimes-fbi-2020-asian-black/2021/08/30/28bede00-09a7-11ec-9781-07796ffb56fe_story.html

Oboler, A. (2016, January). Measuring the hate: The state of antisemitism in social media. Online Hate Prevention Institute. https://mfa.gov.il/MFA/ForeignPolicy/AntiSemitism/Documents/Measuring-the-Hate.pdf

Pew Research Center. (2019, July 23). What Americans know about religion. https://www.pewforum.org/2019/07/23/what-americans-know-about-religion/

Pew Research Center. (2021, May 11). Jewish Americans in 2020. https://www.pewforum.org/2021/05/11/jewish-americans-in-2020/

Rebhun, U. (2014). Correlates of experiences and perceptions of anti-semitism among Jews in the United States. Social Science Research, 47, 44–60. https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/j.ssresearch.2014.03.007

Smith, T. & Schapiro B. (2019). Antisemitism in contemporary America. In Dashefsky, A. & Sheskin, I. (Eds.). American Jewish Year Book (pp. 113–161). New York. https://doi.org/10.1007/978-3-030-03907-3_3

Southern Poverty Law Center (2020). Frequently asked questions about hate groups. https://www.splcenter.org/20200318/frequently-asked-questions-about-hate-groups#antisemitism

Stern, K. S. (2021, June 14). Anti-Zionism, Antisemitism, and the fallacy of bright lines. Institute for National Security Studies. https://www.inss.org.il/publication/anti-zionism-antisemitism-and-the-fallacy-of-bright-lines/

Winiewski, M. & Bilewicz M. (2013). Are surveys and opinion polls always a valid tool to assess antisemitism? Methodological considerations. Jewish Studies at the Central European University, 7, 83–98. https://www.researchgate.net/publication/311486718_Are_surveys_and_opinion_polls_always_a_valid_tool_to_assess_antisemitism_Methodological_considerations

_________________________

* תום אשד הוא עוזר מחקר בפרויקט המחקר על אודות האנטישמיות בארה"ב כיום. הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית וכיום דוקטורנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית המתמקד בהיסטוריה של זיכרון השואה בדיפלומטיה התרבותית של ישראל