בימים אלה מתרחבת בארצות הברית מחאה ציבורית נגד מצלמות Flock Safety לזיהוי לוחיות רישוי, ומחדדת את הדיון בגבולות השימוש בטכנולוגיות מעקב לצרכי ביטחון לאומי. מאמר זה משווה בין המערכת האמריקאית ל״עין הנץ״ בישראל, ובוחן כיצד איסוף נתוני תנועה ויכולות הצלבה תורמים לסיכול איומים ולאכיפת חוק, אך גם מעוררים סיכונים לפרטיות, לאמון הציבור ולביטחון המידע. לבסוף מוצעים עקרונות למדיניות מאוזנת, המשלבת יעילות מבצעית, פיקוח, צמצום מידע והגנת סייבר, תוך שמירה על הלגיטימציה הדמוקרטית לאורך זמן.
ויקיפדיה האנגלית הפכה בשנים האחרונות לחוליה מרכזית באקוסיסטם גלובלי של ייצור, הסמכה והפצת מידע מוטה, המשועתק למנועי חיפוש ולמערכות בינה מלאכותית ומגיע באמצעותם לקהלים נרחבים ברחבי העולם כידע אמין וסמכותי. הפעילות השיטתית של רשת עורכים מתואמים המונעים אידיאולוגית הופכת את הפלטפורמה לתשתית משמעותית להרעלת ידע בכל הנוגע לישראל. זאת, באמצעות מסגור חד־צדדי, בחירה סלקטיבית של מקורות, השמטת הקשרים, שינוי מונחים מרכזיים ועיצוב מסגרת נרטיבית המציגה את הקמתה וקיומה של המדינה כעוול מתמשך ובכך מערערת על עצם זכותה להתקיים. תוצרי הטיית הידע מהווים...
מבוא
בשנים האחרונות הושקעו מאמצים ניכרים בסיכול ניסיונות של גורמים מדינתיים סמכותניים להפיץ מידע שעבר מניפולציה, החותר תחת מוסדות דמוקרטיים־ליברליים ומשפיע על קהלים מקומיים. פעילויות אלה, המכונות לרוב מבצעי השפעה,[1] הביאו את האיחוד האירופי להרחיק לכת ולקבוע כי "טנקים או טילים אינם עוד כלי הנשק העיקריים במתקפות על חברות דמוקרטיות. מניפולציה והתערבות זרה במידע (FIMI)[2] הפכה לאחד האתגרים המגדירים של מדיניות הביטחון והחוץ בשנות ה־20 של המאה ה־21, לצד איומים היברידיים אחרים".[3] בעוד שמרבית המחקר והספרות התמקדו בנרטיבים, בתכנים וברשתות...
דו״ח מבקר המדינה מצביע על ליקויים משמעותיים בהיערכות ישראל להתמודדות עם התערבות זרה במרחב הדיגיטלי, ובהם היעדר מדיניות מתכללת, פערי תיאום והיערכות חלקית לקראת הבחירות. המאמר טוען כי ממצאים אלה משקפים בעיה רחבה יותר של היעדר תפיסה לאומית מוסכמת ביחס לאיום ולהתמודדות עמו. בהתאם לכך, הוא מציע לפתח תפיסה אסטרטגית משולבת, הכוללת מודיעין, רגולציה, תקשורת אסטרטגית, חברה אזרחית, אוריינות דיגיטלית והיערכות לאתגרים החדשים שמציבות מערכות בינה מלאכותית.
בינה מלאכותית משתלבת כיום בליבת העשייה הביטחונית, המודיעינית והכלכלית, אך אמינותה נשענת לחלוטין על שלמות הנתונים שמהם היא לומדת. במזכר חדש מאת ד"ר שי הרשקוביץ, נבחנת אחת מנקודות התורפה המשמעותיות ביותר בעידן הבינה המלאכותית: "הרעלת נתונים" – מניפולציה חשאית ומכוונת של מערכי נתונים או מודלים. המזכר מראה כיצד איום זה חורג מבעיית סייבר טכנית ומהווה איום אסטרטגי וקוגניטיבי עמוק. יריבים יכולים לנצל חולשות אלו כדי להטמיע "הרעלות רדומות", שיישארו בלתי מורגשות בשגרה אך יעוותו את תהליכי קבלת ההחלטות ברגעי משבר. המזכר...
הטיית הידע נגד ישראל בוויקיפדיה האנגלית היא תופעה מוכרת ומתועדת, אך מנגנוניה הפנימיים נותרים לרוב סמויים מן הציבור הרחב. מאמר זה בוחן את מנגנוני התופעה באמצעות מעקב ממוקד אחר דפוסי ההתנהלות של איסקנדר323 (Iskandar323), עורך בכיר ומנוסה, שפעל בפלטפורמה במשך קרוב לשתים עשרה שנים עד לחסימתו לצמיתות בתחילת 2026, לאחר שהפר הרחקה קודמת שהוטלה עליו מעריכה בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. המחקר נשען על מיפוי היקף פעילותו, קטגוריזציה של תחומי העריכה המרכזיים שלו בתחום הנבחן וניתוח תוכן איכותני של עריכות נבחרות בערכי ליבה.
ממצאי המחקר מצביעים על...
מאמץ התקשורת האסטרטגית האיראני במלחמת ״שאגת הארי״ מדגים שילוב בין פעולה צבאית, לוחמת מידע וטכנולוגיות מתקדמות, שתכליתו להשפיע על מגוון קהלים – פנימיים, אזורים ובינלאומיים. המערכה הנוכחית משקפת שלב מתקדם בהתפתחות הדוקטרינה האיראנית, אשר עברה מתעמולה אידאולוגית דתית ללוחמת מידע ריאליסטית ורב-ממדית. במאמר זה נבחנים דפוסי הפעולה המרכזיים של איראן, ביניהם שימוש בטילים וכטב״מים כאמצעי תקשורתי, הפצת דיסאינפורמציה גלויה וסמויה, הפעלת רשתות השפעה דיגיטליות ושימש גובר בבינה מלאכותית. מהניתוח עולה כי איראן לא מבקשת לייצר רק הישגים צבאיים...
תום מלחמת ״חרבות ברזל” באוקטובר 2025 הציב אתגר מהותי בפני קמפיינים של השפעה זרה שפעלו בזירה הישראלית במהלך הלחימה, וביניהם קמפיין ״איסנאד”, המקושר לאחים המוסלמים. קמפיינים אלה נשענו על תחושת חירום, רמות קשב ציבורי גבוהות וגיוס רגשי אינטנסיבי, ונדרשו כעת להסתגל למציאות חדשה המאופיינת בחזרה הדרגתית של השיח לסוגיות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. במציאות זו, היכולת לשמר רלוונטיות והשפעה דורשת שינוי והתאמות. מאמר זה בוחן כיצד מגיב "איסנאד” למציאות זו ומצביע על מעבר מאסטרטגיה מלחמתית קצרת טווח לניסיון לגבש מאבק תודעתי־חברתי מתמשך, המכונה...
הטיית הידע בוויקיפדיה והמגמתיות הפוליטית בשיח לגבי ערכים רגישים עוררו ביקורת גוברת וצמיחתן של חלופות דיגיטליות, ביניהן גרוקופדיה וג׳סטפדיה. מאמר זה מציע ניתוח איכותני של חקר מקרה (Case Study), המתבסס על בחינה השוואתית של עיצוב ומסגור הידע על אודות הציונות בשלוש הפלטפורמות ושל הפערים בנרטיבים שהן מייצרות. הניתוח מתמקד במשפטי הפתיחה לאורך ארבעה צירים: הטון המשתמע, הרציונל הפרשני, עוגני הלגיטימציה ומיקום הסכסוך בנרטיב המשתמע. הממצאים מעלים כי בוויקיפדיה האנגלית ננטש עקרון הניטרליות והוחלף במסגור פוסט-קולוניאלי ביקורתי, המציג את הסכסוך...
ויקיפדיה האנגלית היא אחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים על עיצוב התודעה העולמית ביחס לישראל, אולם נוכחותה הדומיננטית של עריכה אנטי־ישראלית הופכת אותה לכלי המשעתק נרטיב חד־צדדי. עם השקתה בשנת 2001 עוררה ויקיפדיה תקווה עצומה לדמוקרטיזציה של הידע, אך עם השנים הפכה לזירת מאבק על עיצוב נרטיבים בסוגיות רגישות. כוחות עוינים לישראל קובעים לא אחת את מסגרות התוכן, מכריעים לגבי קבילות מקורות ומכתיבים את הנרטיב. תופעה זו באה לידי ביטוי במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר נושאים הקשורים לישראל זוכים לטיפול מובחן ומגמתי המייצר הצגה מוטה וחד־צדדית של...
פרסומים בבריטניה ובאיטליה על אודות מעורבות ערוץ הטלוויזיה PRESSTV האיראני במבצעי השפעה מתוחכמים במדינות אלו מעידים על המאמץ הנמשך של מערך שידורי התעמולה האיראניים, המתנהל בפיקוח רשות השידור האיראנית, להחליש מדינות מערביות ולחזק בהן את הנרטיב האיראני. היכולת להגביל את השפעת איראן ברחבי העולם תלויה בין השאר ביכולתה של הקהילה הבינלאומית לשבש את המערך המתוחכם הזה, שאיראן מטפחת על מנת להפיץ משנתה.
במאמר זה נבחן קמפיין ההשפעה שמובילה תנועת האחים המוסלמים נגד המשטר המצרי מאז הדחת הנשיא מורסי ב-2013. התנועה מפעילה ערוצי טלוויזיה לווייניים, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, במקביל להסתייעות בתנועות־בת ובקמפיינים חוצי גבולות, במטרה לערער את יציבות המשטר ולעודד תסיסה והתנגדות פנימית. הקמפיין מציג את כישלונות המשטר בתחומי הכלכלה, התשתיות וזכויות האדם, ומסמן את הנשיא אלסיסי כאחראי למצב. בנוסף, התנועה מנצלת את המלחמה ברצועת עזה ואת היחסים בין מצרים ישראל כדי להעמיק את הפער בין הציבור לשלטון. בקמפיין משתלבים גורמים נוספים, חלקם אינם מצהירים...
