פרסומים

הסכם מכה שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן ב-7 באוגוסט כולל סעיף הגנה הדדית ומחבר בין שלוש מדינות מוסלמיות מרכזיות. ההסכם מעורר דאגה בישראל ובמדינות נוספות, בהן יוון והודו, אך ישימותו כברית צבאית הדוקה מוטלת בספק בגלל שונות במפות האיומים, תחרות על ההנהגה הסונית ויחסים מורכבים של טורקיה ופקיסטן עם איראן. הנשק הגרעיני הפקיסטני מעניק לברית משקל הרתעתי אך לא מטרייה אוטומטית. מאמר זה בוחן את משמעות הברית בארבעה תרחישים: המשך המצב הקיים, הצהרות הרתעתיות בלבד, העמקת שיתוף הפעולה הצבאי והרחבת הברית למדינות נוספות ובהן מצרים. על ישראל...

ערב הסעודית מעוניינת לדבוק בדטאנט מול איראן, תוך התמודדות נחושה יותר עם שלוחיה של הרפובליקה האסלאמית. בעוד שהיא מקפידה לקיים ערוצי דיאלוג עם טהראן, היא מגלה בשבועות האחרונים נכונות להפעיל כוח צבאי נגד החות'ים בתימן והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק, ואף השיקה יוזמה ביטחונית אזורית להגנה על נתיבי השיט בים האדום. אולם, הניסיון ההיסטורי מלמד שאסרטיביות צבאית סעודית, שממנה ניסתה הממלכה להימנע בשנים האחרונות, לא רק שאינה מבטיחה הכרעה מול שלוחיה של איראן, אלא עלולה לחשוף את ריאד להסלמה נוספת ולמחירים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים כבדים.

החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה. דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל. ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות...

הסכם הגרעין שנחתם בין ארצות הברית לערב הסעודית מסמן תפנית במדיניות הגרעין האמריקאית וטומן בחובו השלכות רחבות על ארכיטקטורת הביטחון האזורית. לאחר שנים שבהן התנתה וושינגטון כל שיתוף פעולה גרעיני בוויתור על יכולות במעגל הדלק, היא מאמצת כעת גישה גמישה יותר המבקשת לנהל את סיכוני התפוצה במקום למנוע אותם לחלוטין. בכך, ההסכם יוצר תקדים משמעותי ומעלה שאלות לגבי עתיד משטר ה-NPT והאפשרות למרוץ גרעיני אזורי. מבחינת ישראל, מדובר בדילמה אסטרטגית. מחד גיסא, ההסכם מחזק את מעמדה של ארצות הברית במפרץ, מצמצם את השפעתן של סין ורוסיה ומשמר מנופי השפעה...

מפה אינטראקטיבית זו מתעדת את תקיפותיה של איראן ושלוחותיה ברחבי המזרח התיכון, לצד תקיפותיה של ארצות הברית, החל מאפריל 2026. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומבוססת על מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), תיעוד חזותי, הצהרות רשמיות ודיווחים בתקשורת. מטרת הפרויקט היא לספק תמונת מצב נגישה, מבוססת-נתונים ועדכנית של העימות ככל שהוא מתפתח.

ערב הסעודית נמצאת בעיצומה של מהפכה כלכלית חסרת תקדים, שבמסגרתה היא מבקשת למצב את עצמה כמעצמה טכנולוגית וכלכלית אזורית. בד בבד, המזרח התיכון כולו נתון בתהליך עיצובו מחדש של מאזן הכוחות וההסדרים האזוריים, תהליך שלוקחות בו חלק מדינות המבקשות לבסס סדר אזורי שיתאפיין בשיתוף פעולה ויציבות – ארצות הברית והמדינות הסוניות הפרגמטיות – ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית. נושא זה לא ירד לחלוטין מסדר היום של ההנהגה הסעודית, אף על פי שמלחמת ׳חרבות ברזל׳ בלמה את התקדמות תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, שהייתה כבר בשלביה...

עשור לאחר השקתו, חזון 2030 עודנו מהווה מסגרת מעצבת לשינוי הפוליטי-כלכלי שעוברת ערב הסעודית תחת יורש העצר מוחמד בן סלמאן. אף שהיוזמה הביאה לשינויים חברתיים משמעותיים, הישגיה הכלכליים מעורבים, והממלכה ממשיכה להסתמך במידה רבה על הכנסות מנפט. המלחמה האחרונה עם איראן מסבכת עוד יותר את הפרויקט, שכן היא תיאלץ את ריאד להפנות משאבים לביטחון ולניהול סיכונים, ובמקביל עלולה לפגוע עוד באמון המשקיעים. כתוצאה מכך, חזון 2030 צפוי להיכנס לשלב חדש שיעוצב פחות באמצעות מגה-פרויקטים שאפתניים ויותר על-ידי הסתגלות אסטרטגית לחוסר יציבות אזורי. לפיכך, סביר...

המלחמה בין איראן, ארצות הברית וישראל לא שיפרה, נכון לעתה, את מצבן האסטרטגי של מדינות המפרץ, ויתכן שהיא אף החמירה אותו. למרות הפגיעות שספגה איראן, המשטר מוכיח עמידות תוך שמירה על מנופי לחץ מרכזיים – יכולת להפריע לשיט במצרי הורמוז ולפגוע בצינורות "עוקפים" ובתשתיות אנרגיה קריטיות במדינות המפרץ. במקביל, המלחמה חידדה בעיני מדינות המפרץ את מגבלות הערבות הביטחונית האמריקאית. כתוצאה מכך ולנוכח העובדה כי אין בידן פתרונות אופטימליים, סביר שהן ימשיכו במדיניות של גידור: המשך ההישענות על ארצות הברית, העמקת ההתעצמות הצבאית (בעיקר הגנה...

המלחמה עם איראן הציבה את מדינות המפרץ בעל כורחן בלב העימות. איראן זיהתה את מדינות המפרץ כמנוף לחץ פוטנציאלי על ארצות הברית לקצר את משך המערכה. עם זאת ולמרות התקיפות האיראניות בשטחן, הן נמנעו עד עתה מהצטרפות גלויה למערכה והעדיפו מדיניות זהירה: מתן אפשרות לכוחות אחרים לפעול משטחן, וכן נקטו פעולות התקפיות שניתן להתכחש להן. מדיניות זו משקפת את חששן מפני החרפת הפגיעה האיראנית בהן, לצד אי-בהירות אשר ליעדי ארצות הברית. מנקודת מבטן של מדינות המפרץ, מבחן מרכזי לתוצאות המערכה אינו רק מידת הפגיעה באיראן אלא גם ובעיקר המענה לשאלה בדבר סיכויי...

המערכה מול איראן גלשה לחזית הכלכלית, כשבמוקד ניסיונותיה של טהראן לפגוע בשוק האנרגיה העולמי כדי לאלץ את ארצות הברית לסיים את הלחימה. עם זאת, ניתוח מצב השוק מגלה תמונה מפתיעה: בעוד הכלכלה העולמית מפגינה חוסן ויכולה להכיל את עליית המחירים בטווח הקצר, נקודת התורפה האמיתית נמצאת במקום אחר. בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ עלולות להיאלץ לעצור את הפקת הנפט והגז עקב התמלאות מאגרי האחסון. ייתכן כי הלחץ המרכזי לעצירת המלחמה לא יגיע מיבואניות האנרגיה במערב או באסיה, אלא דווקא מיצואניות האנרגיה במזרח התיכון.

עדויות לשינוי בגישת ערב הסעודית כלפי ישראל ותהליך הנורמליזציה עולות מניתוח דעת הקהל בממלכה, עמדות ההנהגה הסעודית, השיח האינטלקטואלי בה והמהלכים המדיניים שהיא נוקטת. מדובר בניסיון סעודי לעצב סדר יום חדש שבו התרחקות מישראל משרתת הן את הלגיטימציה הפנימית של ההנהגה הסעודית והן את שאיפתה לביסוס מנהיגות אזורית. המשמעות היא לא רק שנורמליזציה סעודית-ישראלית אינה עומדת כעת על הפרק, אלא שחידוש התהליך מותנה בהתפתחויות בזירה הפלסטינית, אך גם בשינויים במאזן העוצמה האזורי ובאופן שבו נתפסת ישראל. ריאד מזהה כיום יותר סיכונים מהזדמנויות בנרמול היחסים...

חלק ממדינות המפרץ התניעו בעשור האחרון שינויים עמוקים במבנה החברתי, בכלכלה ובתפיסת מדיניות החוץ שלהן. הן מבקשות עתה להוביל את המרחב הערבי ולבסס סדר אזורי חדש הנשען על יציבות, מודרניזציה וגיוון כלכלי. לצד זאת הן פועלות להמשך הדטנט עם איראן ולהידוק יחסיהן עם ארצות הברית, ובמקביל לשימור עצמאות מדינית וגמישות אסטרטגית בזירה הבינלאומית. מדינות המפרץ שונות זו מזו במובנים רבים, וגם ביחסן לישראל. לכולן מלבד כווית יש או היו יחסים עם ישראל, אולם קטר נותרה אתגר מרכזי לישראל. זאת בשל השפעתה, מחד גיסא, בזירה הפלסטינית ועל חמאס, ומאידך גיסא בשל...