פרסומים

מלחמת חרבות ברזל מאתגרת את מדינת ישראל לא רק מהפן הביטחוני אלא גם מבחינת חוסנה של החברה ועמידותה של הכלכלה. תקציב הביטחון ב-2024 כבר גדל יותר מפי שניים לעומת רמתו ערב המלחמה ועוד היד נטויה, שכן המאמץ המלחמתי חייב גיוס מילואים מסיבי לתקופה ארוכה, והלחימה בעצימות גבוהה כרוכה בשימוש אינטנסיבי בכלים ובחימושים יקרים. השאלה המכרעת היא מה יהיה המתווה של ההוצאה הביטחונית לאחר המלחמה – האם מדינת ישראל תשכיל לאזן לאורך זמן בין הצרכים הביטחוניים לאזרחיים או חלילה תלקה שוב ב"סינדרום מלחמת יום הכיפורים", אשר הביא לגידול עצום בתקציב...

מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...

שנת 2022 התאפיינה בהאצת תהליכים במרחב הכלל-עולמי, האזורי, הישראלי-פלסטיני והפנים-ישראלי, המאתגרים את ביטחונה הלאומי של ישראל, קוראים תיגר על תפיסות ועל כיווני מדיניות קיימים ומצריכים על כן הערכה מחדש של המציאות המתהווה וגיבוש מדיניות בהתאם. חלק מתהליכים אלה הגיעו כבר במהלך 2022 לנקודת מפנה ברורה, בו בזמן שאחרים ממשיכים להתפתח באופן הדרגתי, מה שמקשה על חשיבה מחודשת לגבי התפיסות האסטרטגיות הרווחות, על אף הסכנות הכרוכות בהמשך המצב הקיים.

בפרוס שנת 2022 מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל מאופיין בחוסר הלימה בין עוצמתה הביטחונית, הכלכלית והטכנולוגית, לבין חומרת האתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפתחה. אלה מציבים איום אסטרטגי מהמורכבים והמדאיגים שידעה ישראל, וחושפים אגב כך את היעדרה של תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מולם. במוקד האתגרים: איראן – הממשיכה בחתירתה להגיע לסף גרעין ובה בעת מעצימה ללא הרף את היכולת לאיים על ישראל באש היקפית, מסיבית ומדויקת מכמה זירות; הזירה הפלסטינית – המציבה בפני ישראל סיכונים ממשיים של הסלמה, התפרקות הרשות והיעדר משילות,...

כמו בסבבי לחימה קודמים מול חמאס, גם ל"שומר החומות" נלוו שלושה סוגי עלויות כלכליות: הצבאית הישירה, הפגיעה בפעילות המשק, ונזקי רכוש כתוצאה מירי הרקטות מרצועת עזה. מוקדם לקבוע את מלוא היקפן של עלויות אלה, שכן את חלקן קשה לאמוד, ובנוסף, לגורמים האמונים על עריכת אומדנים אלה, קרי משרד הביטחון מחד גיסא ומשרד האוצר מאידך גיסא, יש מן הסתם אינטרסים סותרים. עם זאת, ניתן להעריך כבר עכשיו כי, על אף העצימות הגבוהה של "שומר החומות", העלויות הכלכליות שלו יהיו נמוכות משמעותית מאלה של הסבב שקדם לו – "צוק איתן": "שומר...

הקורונה לא הולכת להיעלם מחיינו בוקר בהיר אחד, ועל כן החיפוש אחר נוסחה גואלת של ״אסטרטגיית יציאה״ הוא מוטעה ומטעה. מכאן ואילך נצטרך ללמוד לנהל את חיינו כפרטים, כמשפחות, כעובדים, תחת האילוצים שהקורונה מכתיבה, וכך גם לגבי ניהול המדינה, הכלכלה, החינוך, ויתר המערכות שמעצבות את החברה. במאמר זה מוצע מבנה רב-תחומי, שיכלול מגוון גורמים ציבוריים ואזרחיים, לניהול מתמשך של המשבר.