הכישלון הצבאי בהגנה על תושבי הדרום ב-7 באוקטובר יצר שבר אמון עמוק בין הציבור לצה"ל, והיה מבחן חסר תקדים ביחסים בין החברה הישראלית לצבא. אף שהציבור המשיך לבטא זיקה רגשית הדוקה כלפי צבא העם, הנהנה בקביעות מהדרגה הגבוהה ביותר של לגיטימציה ואהדה, יצר המחדל הקשה סדק עמוק באמון המקצועי בצה"ל.
הכישלון המקצועי של מערכות המודיעין, ההגנה והפיקוד נתפס בתודעה הישראלית גם ככישלון ערכי. הצבא שהושקעו בו משאבים אדירים של שנות שירות, תקציבים ולגיטימציה, כשל במשימה הבסיסית ביותר שלו.
אזרחי המדינה ישבו במשך שעות רבות במרחבים המוגנים והתחננו...
במלחמת חרבות ברזל ניכרים ביתר שאת כשלים בתהליכי קבלת ההחלטות, הנובעים מהסדרה לקויה ומתרבות שיח בעייתית בין גורמים שונים בדרג המדיני בישראל וביניהם לבין הצבא, והרמטכ"ל בראשו. לנוכח התמשכות מצב הלחימה, האופי הרב-זירתי של העימות והצורך לקבל החלטות מורכבות מאשר בעבר, גובר גם הצורך להסדיר מערכות יחסים אלה ולמסד שיח ראוי ופורה בין הדרגים.
מחקר זה מתמקד בתפקיד שר הביטחון, שעל פי חוק הוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא, ואולם בפועל סמכויותיו אל מול הדרג הצבאי, אחריותו לפעולת הצבא ומעמדו אל מול ראש הממשלה והקבינט אינם ברורים. באמצעות...
לאחרונה דווח כי הממשלה והצבא מסמנים את ה-1 במארס 2025 כמועד חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם. אולם מדי יום נחשפים תושבי הצפון לדיווחים על אודות הפרות הדדיות של הסכם הפסקת האש, הן מצד ישראל והן מצד חיזבאללה, וכן חזרה של תושבי דרום לבנון לבתיהם – חלקם אף נושאים דגלי חזבאללה ואת תמונתו של נסראללה. מתח מרכזי נוסף נובע מכך שעבור תושבים רבים בעלי משפחות, התאריך בעייתי שכן אינם מעוניינים להעביר את ילדיהם מסגרת חינוכית באמצע השנה. גם הפסקת המענקים בתאריך היעד לחזרה ליישובים נתפסת בעיניהם כאיום. לתפיסתם, לא די בכך שהטיפול בהם נזנח במשך...
מאמר זה דן בדו"ח "ועדת נגל" לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, שהוגש לאחרונה לראש הממשלה, תוך השוואה לדו"חות שהגישו ועדות קודמות שעסקו בנושא ("ועדת ברודט" ו"ועדת לוקר"). הניתוח מעלה פגמים במנדט הרחב שניתן לוועדה, בלוח הזמנים שלה, בתוקף של חלק ממסקנותיה, הן בהיבטי תפיסה והן בבניין הכוח, וכן בהתעלמותה מנושאי יסוד קריטיים. אמנם, אימוץ המלצות "ועדת נגל" לא יביאו ל"עשור אבוד" בכלכלה הישראלית, כפי שקרה בעבר, אולם הפגמים היסודיים בדו"ח מעלים ספק ממשי בתוקף המלצותיה ובאפשרות...
בשבועות האחרונים דווח כי צה"ל הציג לשר הביטחון מתווה שלבי גיוס לאוכלוסייה החרדית, כשהחל מעוד שנתיים יהיה הצבא ערוך לקלוט כל מספר של מתגייסים חרדים, בלי הגבלה. מתווה זה משקף שינוי ניכר ועקרוני בעמדת צה"ל אשר ליכולתו לקלוט מתגייסים חרדים ומבטל למעשה את יכולתה של המערכת הפוליטית להישען על טיעונים הקשורים למגבלות הקליטה שלהם בצבא כנימוק לחקיקת חוק גיוס מפלה ובלתי ראוי..
בשלב המעבר לקראת גיוס כללי, על מנת למצות באופן מיטבי את פוטנציאל הגיוס הקיים באוכלוסייה החרדית, אנו ממליצים להביא בחשבון שתי קבוצות מרכזיות מקרב אוכלוסייה זו:...
בהנחה שהכרעה צבאית מוחלטת של חיזבאללה ושל "ציר ההתנגדות" אינה אפשרית בטווח המיידי, ומתוך הכרה בכך שהישארות ארוכת טווח בשטח לבנון תזיק לצה"ל וללגיטימציה הבינלאומית והפנימית בישראל לשהיה זו, יש לחתור להסדרה מדינית מול ארצות הברית ומדינות העולם ואולי אף מול מדינת לבנון, על בסיס עמדת העוצמה הישראלית הנוכחית, במטרה ליצור תנאים להשבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. זוהי האופציה המועדפת לישראל.
אם הסדרה זו לא תהיה אפשרית בטווח הקצר והמערכה באש נגד חיזבאללה, שהשיגה הישגים יוצאי דופן עד כה, תאבד מיעילותה, תישקל אופציית התמרון הקרקעי...
הניסיונות הרבים לאורך השנים לצמצם את מרחב הטעות של קהילת המודיעין באמצעות שינויים ארגוניים לא צלחו, לא החזיקו מעמד או שלא יצרו את השינוי המקווה. זאת מכיוון שגם אם ייושמו עד הסוף, אין בהם למנוע את הכשלים באופים של הדיון הפנים-צבאי והשיח בין הדרגים, שהם מקור מרכזי ובעייתי לקושי. רק שינוי תרבותי עמוק, הקשה במיוחד בדרגים אלה בשל אופים ומערכת היחסים ביניהם, עשוי ליצור דיון פורה באמת, שאולי גם ימנע מחדלים בעתיד.
בחודש העשירי למלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת בצומת דרכים הן בהיבט המשך הלחימה ברצועת עזה והן בהיבט המערכה הרחבה יותר, מול איראן ו"ציר ההתנגדות", המעורבים ישירות בלחימה. לכל החלטה לגבי העתיד יהיו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות וזאת במצב התחלתי שהגירעון הצפוי לשנת 2024 יעלה במידה ניכרת על התחזית שבבסיס תקציב המדינה הנוכחי, ולנוכח השפעת המלחמה על הוצאות הביטחון, הצמיחה במשק, ההשקעות הזרות בישראל, דירוג האשראי שלה ושאר פרמטרים קריטיים של החוסן הכלכלי. במאמר זה נבחנים שלושה תרחישים: המשך המצב הקיים; הסלמה בזירה הצפונית; הסדרה על...
מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
בימים אלה, כשמתעצם הוויכוח על המשך הלחימה ברצועת עזה במסגרת מערכת "חרבות ברזל" – מהן המטרות הראויות והניתנות להשגה, וכיצד להשיגן – ובצידו קיים שיח הולך וגובר על העצמת המערכה בלבנון, כולל על האפשרות של כיבוש שטח בדרומה, ראוי לחזור לתהליכי קבלת ההחלטות, לאווירה הציבורית ולהשלכות על צה"ל באותה תקופה קריטית, ובעיקר לפרק הראשון שלה – מספטמבר 1982 ועד שנה מאוחר יותר, עת נסוג צה"ל חד-צדדית אל מדרום לאוואלי. קווי הדמיון עם מה שמתרחש עתה, ועם מה שעלול להתרחש אם תהיה חזרה על טעויות העבר, הם רבים – ויש בהם משום נורת אזהרה...
במיזם זה אנו מבקשים להציג את מפת הנופלים והנופלות בפילוחים שונים ולספק התבוננות במפת הנופלים במהלך המלחמה, המאפשרת קבלת מושג על מיהו צה"ל הלוחם כיום. המיפוי המובא בפרויקט זה מגלם את כלל הנופלים בגזרות השונות כחלק ממהלכי ושלבי המלחמה השונים. העמקה בנתונים מלמדת כי בצה"ל משרתים חיילים וחיילות ממגזרים שונים, בני הקיבוצים, ישובי איו"ש, הערים והמושבים. זהו ביטוי למשמעותו של צבא העם בישראל 2024.
