בשיח הישראלי המתנהל ברשתות החברתיות, ובפרט לקראת הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר, פועלים מספר שחקנים זרים. המוכרים שבהם הם איראן, רשת איסנאד, הפועלת מטורקיה ומזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelgänger. הגורמים האלה שונים זה מזה במשאבים העומדים לרשותם, במבנה ובמניעיהם.
מוערך כי המטרה המשותפת של הגורמים השונים היא שחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, בתהליך הבחירות ובחלקי החברה האחרים. הכרעה לטובת מחנה מסוים או שינוי בדפוסי ההצבעה היא מטרה משנית, אם בכלל. עם זאת, הגם שאין ראיה לתיאום ביניהם בהקשר הישראלי, הם...
מחקר מדיניות זה מציע ניתוח השוואתי של לקחי ההתמודדות של מדינות שונות באירופה עם איום ההתערבות הזרה במרחב המידע. המחקר עשוי להוות בסיס מעשי להיערכות מדינת ישראל לקראת בחירות, על בסיס הבנה שהניסיון האירופי הוא תשתית ללמידה, ותוך התאמה למאפיינים הייחודיים של ישראל.
דו״ח מבקר המדינה מצביע על ליקויים משמעותיים בהיערכות ישראל להתמודדות עם התערבות זרה במרחב הדיגיטלי, ובהם היעדר מדיניות מתכללת, פערי תיאום והיערכות חלקית לקראת הבחירות. המאמר טוען כי ממצאים אלה משקפים בעיה רחבה יותר של היעדר תפיסה לאומית מוסכמת ביחס לאיום ולהתמודדות עמו. בהתאם לכך, הוא מציע לפתח תפיסה אסטרטגית משולבת, הכוללת מודיעין, רגולציה, תקשורת אסטרטגית, חברה אזרחית, אוריינות דיגיטלית והיערכות לאתגרים החדשים שמציבות מערכות בינה מלאכותית.
מאמץ התקשורת האסטרטגית האיראני במלחמת ״שאגת הארי״ מדגים שילוב בין פעולה צבאית, לוחמת מידע וטכנולוגיות מתקדמות, שתכליתו להשפיע על מגוון קהלים – פנימיים, אזורים ובינלאומיים. המערכה הנוכחית משקפת שלב מתקדם בהתפתחות הדוקטרינה האיראנית, אשר עברה מתעמולה אידאולוגית דתית ללוחמת מידע ריאליסטית ורב-ממדית. במאמר זה נבחנים דפוסי הפעולה המרכזיים של איראן, ביניהם שימוש בטילים וכטב״מים כאמצעי תקשורתי, הפצת דיסאינפורמציה גלויה וסמויה, הפעלת רשתות השפעה דיגיטליות ושימש גובר בבינה מלאכותית. מהניתוח עולה כי איראן לא מבקשת לייצר רק הישגים צבאיים...
תום מלחמת ״חרבות ברזל” באוקטובר 2025 הציב אתגר מהותי בפני קמפיינים של השפעה זרה שפעלו בזירה הישראלית במהלך הלחימה, וביניהם קמפיין ״איסנאד”, המקושר לאחים המוסלמים. קמפיינים אלה נשענו על תחושת חירום, רמות קשב ציבורי גבוהות וגיוס רגשי אינטנסיבי, ונדרשו כעת להסתגל למציאות חדשה המאופיינת בחזרה הדרגתית של השיח לסוגיות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. במציאות זו, היכולת לשמר רלוונטיות והשפעה דורשת שינוי והתאמות. מאמר זה בוחן כיצד מגיב "איסנאד” למציאות זו ומצביע על מעבר מאסטרטגיה מלחמתית קצרת טווח לניסיון לגבש מאבק תודעתי־חברתי מתמשך, המכונה...
במאמר זה נבחן קמפיין ההשפעה שמובילה תנועת האחים המוסלמים נגד המשטר המצרי מאז הדחת הנשיא מורסי ב-2013. התנועה מפעילה ערוצי טלוויזיה לווייניים, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, במקביל להסתייעות בתנועות־בת ובקמפיינים חוצי גבולות, במטרה לערער את יציבות המשטר ולעודד תסיסה והתנגדות פנימית. הקמפיין מציג את כישלונות המשטר בתחומי הכלכלה, התשתיות וזכויות האדם, ומסמן את הנשיא אלסיסי כאחראי למצב. בנוסף, התנועה מנצלת את המלחמה ברצועת עזה ואת היחסים בין מצרים ישראל כדי להעמיק את הפער בין הציבור לשלטון. בקמפיין משתלבים גורמים נוספים, חלקם אינם מצהירים...
קמפיין "איסנאד" הוא מאמץ מתוחכם ורחב היקף של התערבות זרה, שעומדת מאחוריו תנועה עממית לכאורה, המזדהה עם האחים המוסלמים, ומטרתו לסייע לחמאס במלחמתו בישראל ברצועת עזה באמצעות השפעה תודעתית רחבה ברשתות החברתיות. הקמפיין עושה שימוש בטכניקות של לוחמה פסיכולוגית והתחזות לפרופילים ישראליים מזויפים, על מנת ליצור רושם של ביקורת פנימית אותנטית נגד המדינה ולערער את הלגיטימציה הציבורית בישראל למלחמה. עם פרוץ המלחמה בין ישראל לאיראן ביוני 2025, קמפיין "איסנאד" התאים את מסריו בכוונה לערער את המורל הציבורי ולהחליש את החברה...
בשנים האחרונות וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, איראן מנהלת מבצעי התערבות המכוונים לציבור הישראלי, שמטרתם להעמיק שסעים בחברה ולהחלישה. לאחרונה אף התגלה קמפיין איראני אגרסיבי שנועד לגייס ישראלים לפעולות ריגול, טרור וסיוע לאיראן בעת מלחמה. הגילויים האחרונים על אודות מבצעי השפעה והתערבות ארוכת שנים של איראן בבריטניה, מייצרים "אחדות גורל" בין ישראל למדינות המהוות מטרה לפעילות איראנית זו ובין היתר מאפשרים לישראל ללמוד מההתמודדות הבריטית עם האיומים מסוג זה.
חזרת דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר 2025 בישרה שינויים דרמטיים בהתמודדותה של ארצות הברית עם איומי השפעה והתערבות זרה בממד הדיגיטלי. הממשל נקט צעדים מהירים לפירוק מנגנונים ממשלתיים שהוקמו בשנים קודמות ואשר נועדו להגן על ארצות הברית מפני השפעה זרה עוינת. צעדים אלה – מפיטורי בכירים בשירותי הביטחון עד סגירת צוותים ייעודיים במשרדי ממשל – מעוררים דאגה לגבי יכולת המערב בכלל להתמודד עם מתקפת מידע מצד רוסיה, סין ואיראן, שכן היעדר מאמצי הגנה מכשירים את הקרקע להתפשטות גוברת של קמפיינים זרים להשפעה, שאף עלולים לחולל שינויים במאזן הכוחות הגלובלי....
השפעה זרה באמצעות התערבות שתכליתה לערער את התשתית הפוליטית-חברתית ולפגוע בתהליכי קבלת ההחלטות היא אתגר אסטרטגי שחשיבותו עולה בשנים האחרונות. נקודת ציון בולטת בהתגברות המודעות לאיום הייתה התערבות רוסיה בבחירות בארה"ב בשנת 2016.
גיליון זה הוא פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי, שהחל בתמיכת משרד המודיעין והמשיך בתמיכת אגף 'קו האופק' במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הוא מהווה בעת ובעונה אחת גיליון של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" היוצא לאור על- ידי המכון לחקר המתודולוגיה של...
דו"ח של ה-FBI חושף קמפיין השפעה רוסי, שכלל התערבות במדינות ובכללן ארצות הברית וישראל. הדו"ח מפנה זרקור לניסיונות רוסיה להשפיע על דעת הקהל הישראלית, במיוחד בתקופת ההפיכה המשטרית, בין היתר כדי לעודד תמיכה ברוסיה במלחמה עם אוקראינה. לראשונה נודע כי אף האוכלוסיה הערבית בישראל מהווה יעד להשפעה רוסית. הקמפיין כלל שימוש במדיה דיגיטלית ויצירת תכנים מזויפים, שהופצו דרך רשתות חברתיות. על מנת להתמודד עם התופעה, מומלץ לישראל לשדרג את מערכי ההגנה על המרחב הדיגיטלי, לאפשר שיתופי פעולה בינלאומיים וכן חקיקה ורגולציה בהקשר זה, ולהגביר...
