פרסומים

ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה נשחקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ומעמדה הבינלאומי נפגע, וזאת לצד שחיקה של צה״ל והתרחבות השסע בחברה הישראלית. היחלצות מן המיצר מחייבת שינוי פרדיגמטי, שיפרוץ את מגבלות החשיבה המתמקדת בשתי חלופות בלבד (כפי שהגדירן ראש הממשלה בנימין נתניהו): כיבוש מלא של הרצועה או כניעה לחמאס, שיוותר על כנו, עבור שחרור החטופים. אלא קיימת אפשרות נוספת, המשלבת בין הממד הצבאי למדיני ועל בסיס מינוף קונצנזוס אזורי ובינלאומי קיים בנוגע לסיום שלטון חמאס ברצועה, פירוקו מנשק, אי שיתופו בכל ממשל עתידי ופירוז הרצועה. בחלופה המוצעת...

הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה...

מדינת ישראל נדרשת לתפיסת ביטחון לאומי מעודכנת ומוסכמת, אשר תשקף את ערכי מגילת העצמאות כבסיס לעקרונות וליעדים הלאומיים, כפי שמוצג במסמך זה. מטרת-העל ותכלית הביטחון הלאומי הן הבטחת קיומה של ישראל כמדינה בטוחה ומשגשגת, בעלת צביון יהודי ודמוקרטי, עם רוב יהודי מוצק וגבולות מוכרים בני-הגנה.

מבצע "בית וגן" הוכתר כהצלחה אופרטיבית, אולם השפעות המבצע יישחקו במהרה אם לא יתחולל שינוי בתמונת המצב, בפרט ביחסי הכוחות בצפון השומרון. לפיכך, נדרש מהלך מדיני משלים למיצוי פוטנציאל שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית ולעיצוב תנאים שיאפשרו ויעודדו את הרשות הפלסטינית לשוב לג'נין, בראש וראשונה כגורם המשקם את ההרס שנגרם במהלך פעולת צה"ל. במקביל יש להפעיל מנופי השפעה על הרשות, בעיקר באמצעות ארצות הברית וירדן, לחידוש פריסתם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במרחב. החלופה הנגדית להשבת הרשות לצפון השומרון היא השתלטות צה"ל...

אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – השגת זמן, דחיית החלטות כבדות משקל וביסוס רגיעה ביטחונית ממושכת ככל האפשר | המצב הנוכחי –  עקב ההסלמה באירועים ביהודה ושומרון בשנה האחרונה גובר פוטנציאל הנפיצות לנוכח מדיניות ישראל המסתמנת, היחלשות הרשות הפלסטינית והתעצמות חמאס | הפער באסטרטגיה הישראלית – התמקדות בניהול הסכסוך ללא ניסיון לחתור להסדר עתידי. הזמן שחולף מעמיס את הנטל הפלסטיני על מדינת ישראל ומהווה וקטור קריטי בגלישה למציאות של מדינה אחת בין הים התיכון לנהר הירדן | החלופות לאסטרטגיה – ניהול הסכסוך ומניעת הסלמה באמצעות הפעלת מרסנים, כמו שמירת...

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

"פסגת הנגב" מתמקדת בדימויים: המדינות שנציגיהן נוטלים חלק במפגש חותרות להעביר מסר של התארגנות משותפת לנוכח אתגרים משותפים. גם ארצות הברית מבקשת להפגין באמצעות הפסגה מחויבות לבעלות בריתה באזור וליציבותו. אמנם בפועל, מדינות האזור אינן יכולות למנוע את גיבוש הסכם הגרעין עם איראן ולמעט ישראל, הן נרתעות מלהתעמת צבאית עם איראן; החות'ים ממשיכים להכות בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, ללא מענה של ממש מצידן; על אף בקשת וושינגטון, מדינות המפרץ בוחרות לא לשאוב דלק לטובת המערב. לכן, שאלה הנותרת פתוחה, גם לנוכח ההישג המרשים שגרפה ישראל מעצם...

ההתרחשויות סביב משבר אוקראינה, בין שימומשו איומי רוסיה בפלישה ובין שמדינות ברית נאט"ו ורוסיה יגבשו הסכמות שלעת עתה יסירו את האיום במתקפה רוסית נגד אוקראינה, כבר יוצרות אתגרים לסדר הבינלאומי הקיים מזה כשלושה עשורים והן בעלות השלכות ישירות ועקיפות, מידיות ולטווח הרחוק יותר, על המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט. גם אם תעדיף "לשבת על הגדר", על ישראל לצדד בעמדת וושינגטון לאור היחסים המיוחדים בין המדינות והמחויבות האמריקאית לביטחונה. בין היתר, מומלץ לישראל להימנע מכניסה לעימות עם הממשל, בוודאי בפומבי, גם אם יחתם בתקופה הקרובה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

יציאת צה"ל מלבנון לפני 20 שנה הייתה מהלך חד-צדדי שנקטה ישראל: היערכות מחודשת על קו גבול בינלאומי שהוכר על ידי האו"ם. לעומת זאת, החלת ריבונות ישראלית על שטחים בגדה המערבית, גם היא כמהלך חד-צדדי, תהיה סיפוח שטח הנתון במחלוקת בין ישראל לבין הפלסטינים ואשר קיים קונצנזוס רחב בקרב גורמים בינלאומיים לגבי אי-חוקיותו. מניתוח היציאה מלבנון ניתן לגזור שלושה לקחים עקרוניים – מעצב אסטרטגי, הקשר, וחד-צדדיות – העשויים לסייע בבחינת השלכותיו של מהלך סיפוח בגדה המערבית. סיפוח בלי הסדר מדיני עם הפלסטינים יהיה מעצב אסטרטגי, שכן יטרוף את...