פרסומים

מאמר זה מנתח את מרחב התמרון האסטרטגי של ישראל ברצועת עזה בשנת 2026. ברקע, נחישות ממשל טראמפ ליישם את המתווה לרצועת עזה והשתקמותו של חמאס כל עוד מגמת השינוי מתעכבת. ישראל ניצבת בפני דילמה בין שתי חלופות עיקריות: הראשונה חותרת למיצוי אופציית הפירוז על פי מתווה טראמפ, ולשם כך היא תידרש להגמיש את התנאים לשיבת הרשות הפלסטינית לרצועה; חלופה נוספת מציעה את יישום המתווה במודל דיפרנציאלי, שיתבצע רק בחלקים המטוהרים מחמאס ומתשתיות טרור, אך מסתכנת בקיבוע שלטון חמאס בשטח האדום – אזור שליטתו הנוכחי. שתי חלופות אחרות פחות מומלצות הן הקפאת...

מאמר זה מפרט 'מפת דרכים' משולבת – ביטחונית, מדינית, כלכלית וחברתית – לעיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה ובזירה הפלסטינית בכלל. נקודת המוצא היא הבנה כי חזרה למצב ששרר טרם אוקטובר 2023 אינה אפשרית, וכי יש צורך ברעיון מסדר חדש. הרעיון המוצג משלב: (1) מענה לאינטרסים הביטחוניים המהותיים של ישראל, הזוכים להבנה בינלאומית; (2) מענה מדורג לשאיפות להגדרה מדינית פלסטינית, שנתמכות על ידי הקהילה הבינלאומית והמערכת האזורית; (3) התבססות על מתווה 20 הנקודות של הנשיא טראמפ והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2803; (4) תהליך מעבר ברצועת עזה ((Gaza...

ארצות הברית מפגינה נחישות רבה בהתקדמות ליישום מתווה הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה ולעיצוב רצועת עזה מחדש, בלי חמאס וכשהאזור מפורז מיכולות צבא וטרור. הפער בין היעד האסטרטגי לבין אתגרי היישום מצביע על כך שהצלחת המתווה תדרוש מעורבות אמריקאית כופה וממושכת, תיאום הדוק עם ישראל, ושכנוע אמריקאי את מדינות ערב המתונות להתערבות פעילה בייצוב, פירוז ושיקום רצועת עזה. אשר לכוח הייצוב הבינלאומי המתגבש (ISF), על ישראל לעמוד על כך שיפעל בהתאם ליעדים מוכווני ביצוע, החל מייצוב ראשוני, דרך תהליך פירוק מנשק ועד העברת השליטה לרשות הפלסטינית, לאחר שזו...

סקר זה בוחן סוגיות ועמדות חברתיות ופוליטיות בקרב הציבור הפלסטיני בגדה המערבית, על רקע אירועי ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. זהו סקר ייחודי המתמקד בגדה המערבית בתקופת המלחמה ומספק תמונת מצב עדכנית על תפיסות הציבור הפלסטיני. הדוח מציג ניתוח ראשוני של דעת הקהל ומדגיש את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני ישראלים ופלסטינים. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية מתודולוגיה הסקר נערך בין 1 עד 7 בספטמבר 2025 בהובלה משותפת של המרכז לאיסוף ולניתוח נתונים ותוכנית המחקר "מסכסוך...

המזכר מציע תשתית מחקרית לניתוח ולהבנת אתגר אסטרטגי כבד משקל הניצב בפני מדינת ישראל – תהליך גלישה הדרגתי, אך מואץ, למציאות של 'מדינה אחת' בין הירדן לים – מצב שצפוי לפגוע קשות בחזון הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת. באמצעות ניתוח מגמות ותהליכים בזירה הפוליטית, הביטחונית, הכלכלית, החברתית והמשפטית, ובסיוע שיטת הערכה המבוססת על חוכמת מומחים ממגוון תחומים נבחנים הגורמים המרכזיים הדוחפים את ישראל לעבר מודל של מדינה אחת, ובכלל זה קריסת רעיון שתי המדינות, התערערות תפקודה של הרשות הפלסטינית, הרחבת ההתנחלויות, סיפוח זוחל של שטחי...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

בשבועות האחרונים גוברים קולות בזירה הפוליטית בישראל ובפרט מקרב לובי המתנחלים מעבר  לקו הירוק, הקוראים לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה – החלת הריבונות הישראלית עליהם – כמענה לגל הנכונות המוצהרת של מדינות רבות להכיר במדינה פלסטינית. עידוד הסיפוח, שאינו תופעה חדשה כלל ועיקר, נועד לחסום כל דרך להיפרדות ישראלית בגדה המערבית או ממנה ולכינון מדינה פלסטינית עצמאית בעתיד. על מנת לסייע להבנת השלכותיו האפשריות של סיפוח שטחים נבחנו אירועי סיפוח טריטוריות שהתבצעו באורח חד‑צדדי בהיסטוריה העולמית. הניתוח העלה כי סיפוחים נוטים...

ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה נשחקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ומעמדה הבינלאומי נפגע, וזאת לצד שחיקה של צה״ל והתרחבות השסע בחברה הישראלית. היחלצות מן המיצר מחייבת שינוי פרדיגמטי, שיפרוץ את מגבלות החשיבה המתמקדת בשתי חלופות בלבד (כפי שהגדירן ראש הממשלה בנימין נתניהו): כיבוש מלא של הרצועה או כניעה לחמאס, שיוותר על כנו, עבור שחרור החטופים. אלא קיימת אפשרות נוספת, המשלבת בין הממד הצבאי למדיני ועל בסיס מינוף קונצנזוס אזורי ובינלאומי קיים בנוגע לסיום שלטון חמאס ברצועה, פירוקו מנשק, אי שיתופו בכל ממשל עתידי ופירוז הרצועה. בחלופה המוצעת...

מסמך זה מציג פרדיגמה חדשה כתשתית לנורמליזציה לגיטימית-מלאה, קרי לקשר אזרחי, רב-תחומי ועמוק בין ישראל לעמי האזור. לנורמליזציה כזו פוטנציאל לשמש גל נושא אסטרטגי, שיחזק את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל ויקדם בניית קואליציה אזורית נחושה למען השלום והיציבות. בתקווה, קואליציה זו תצמח דווקא מתוך אסון ה-7 באוקטובר והמלחמה הקשה והארוכה שפרצה בעקבותיו, ותהווה בסיס לתהליכי השיקום והאינטגרציה האזוריים, שיסמנו את הניצחון האמיתי על חמאס וציר ההתנגדות.

השלכות צונאמי ההכרה הבינלאומית המתרחבת במדינה פלסטינית תלויות בעיקר בתגובת ממשלת ישראל להתפתחות זו. רוב המשמעויות השליליות של הגל המתגבר קיימות כבר ממילא, כשההכרה הבינלאומית הנרחבת במדינה פלסטינית עשויה להקצין  אותן.  אם ממשלת ישראל תבחר בתגמול נוקשה, שיכלול הטלת מצור על רצועת עזה או כיבושה, תקדם את רעיון ה"הגירה מרצון" של תושבי הרצועה ותחיל את הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון ובפרימטר הביטחוני של הרצועה, התוצאה תהיה בידוד בינלאומי, הקפאת הסכמי השלום ו'הסכמי אברהם', הכבדת עול הקיום של האוכלוסייה הפלסטינית על כתפי...

לנוכח השינוי הדרמטי שחל במאזן הכוחות באזור בעקבות העימות בין ישראל לאיראן – שיקום ההרתעה הישראלית; המוטיבציה הגלויה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להביא לסיום המלחמה; החלשת ציר ההתנגדות והגורמים הלא-מדינתיים השייכים אליו; מצבו המוחלש והמבודד של חמאס, כשהוא תלוי בחסדי המדינות מתווכות;  נכונותן של מדינות ערב להירתם ולסייע בייצוב הרצועה ללא שלטון חמאס –  נוצר חלון הזדמנויות לסגירת מעגל המלחמה שהחל ברצועת עזה, ובראש ובראשונה להחזיר את החטופים. סיום המלחמה הוא גם תנאי להרחבת 'הסכמי אברהם' וליצירת קואליציה אזורית בהובלת ארצות...

ממשלת ישראל אישרה לצה"ל לסיים את ההכנות ל"מרכבות גדעון" – תכנית לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס, ריכוז אוכלוסיית הרצועה בדרומה ועידוד הגירה ממנה. ביצוע התוכנית יהיה כרוך במחירים כבדים: הרג חטופים ואובדן מקום המצאם, לצד נפגעים נוספים לצה"ל; התרחקות האפשרות לממש את הנורמליזציה עם ערב הסעודית; החרפת השסע הפנימי בישראל עקב המחירים הצבאיים הצפויים והמתיחויות הפוליטיות שיחריפו בעקבות זאת; עלויות כבדות למשק; חשיפה גבוהה לסיכונים משפטיים ומדיניים, לצד השלכות מוסריות של פעולותיו הצפויות של צה"ל. כל זאת, כאשר ספק אם...