פרסומים

תשומת הלב לרצועת עזה צפויה להתחדש ככל שתדעך המערכה עם איראן. חמאס מנצל בינתיים את הוואקום האסטרטגי לשיקום שלטונו ויכולותיו הצבאיות, בעוד מתווה טראמפ תקוע ו"מועצת השלום" מתקשה מקצועית, תפעולית ותקציבית לקדם את יעדיה המוצהרים. סוגיית הפירוז נותרת לכודה בין דרישת ישראל לפירוק מלא ומיידי של חמאס מנשקו לבין משיכת הזמן של הארגון. בפני ישראל שלוש חלופות עיקריות: (1) חידוש המאמץ ליישום מלא של מתווה טראמפ בכל הרצועה, הכרוך בסיכון ל"פירוז מדומה" ותלוי בהסכמת חמאס; (2) חלופה דיפרנציאלית, שתתחיל בשיקום אזורים שטוהרו מחמאס...

המפה האינטגרטיבית מציעה מבט ויזואלי רחב, ברור ונגיש על תמונת המצב של תשתיות התעבורה, התקשורת והאנרגיה במזרח התיכון, הן הקיימות והן המתוכננות לעתיד. בעידן שבו תשתיות אזוריות הופכות לגורם מרכזי בעיצוב יחסים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים, המפה מאפשרת להבין במהירות את רשת החיבורים המורכבת המשתרעת בין מדינות האזור. באמצעות שילוב של שכבות מידע מגוונות, ניתן להתמקד בכל תחום בנפרד או לבחון את יחסי הגומלין ביניהם: צירי תחבורה יבשתיים וימיים, קווי תקשורת ותשתיות דיגיטליות, לצד רשתות הולכה של אנרגיה כגון נפט, גז ואנרגיות מתחדשות. המפה מדגישה לא...

זירת יהודה ושומרון מצויה בעיצומו של מהפך תפיסתי ומעשי לגביו. בחסות נימוקים ביטחוניים וחתירה ל"ביטחון מוחלט", מקדמת הממשלה מדיניות של החלת ריבונות ישראלית, חסימת הדרכים להסדר מדיני עתידי, החלשת הרשות הפלסטינית עד כדי קריסתה, ודחיקת הפלסטינים ממקומות מושבם בתוך השטח. מדיניות זו מאמצת בפועל את עקרונות "תכנית ההכרעה״ שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה מבית מדרשו של השר בצלאל סמוטריץ׳, המסכנת את היציבות והביטחון ביהודה ושומרון ומובילה למציאות של מדינה אחת, תוך שינוי מן היסוד את דמותה של ישראל. כתוצאה מכך, ישראל עלולה למצוא את...

בהנחה שמלחמת "שאגת הארי" לא תסתיים בהכרעה מוחלטת של חזבאללה, בסיומה ימשיך לעמוד על הפרק פירוק חזבאללה מנשקו – שהינו אינטרס משותף לישראל ולמדינה הלבנונית כאחת – במאמר זה מוצגת הצעה לאמץ את מודל ה-DDR–Disarmament, Demobilization and Reintegration,  ולקדם  L(ebanon)DDR כתהליך סדור לפירוק חזבאללה מנשקו ושילובו בלבנון. זאת, במקביל לתיקון המדינה הלבנונית, שיקומה וחיזוקה. מתווה זה מציע חלופה לפירוק חזבאללה בכוח צבאי שידרוש מישראל לכבוש את כל שטח לבנון. אמנם ברי כי חזבאללה לא יוותר בקלות, אך יש למצות את מה שנראה...

ישראל, לאחר ה-7 באוקטובר, שבויה בתפיסת 'ביטחון אבסולוטי' המובילה אותה למלחמה מתמדת. אם הביטחון מוגדר כהסרה מוחלטת של כל איום, כבר בשלבי התהוות ראשוניים ויתר על כן כשהוא ברור ומוחשי – לא צמצומו ולא בניית מסגרת הסדרית מייצבת – אזי כמעט כל תוצאה אחרת של עימות תיתפס כלא מספקת, כל הסדר ככניעה, וכל הישג כחלקי וככישלון. על רקע תפיסתי-מדיני זה, בשלב הנוכחי של המלחמה עם איראן ניצבת ישראל מול שתי מלכודות: (1) הפסקת אש – בלי מנגנוני הסדרה אפקטיביים בנושא הגרעין והטילים הבליסטיים, שתותיר אותה עם צורך במערכה עוקבת מתמשכת וסבבי...

מאמר זה מנתח את מרחב התמרון האסטרטגי של ישראל ברצועת עזה בשנת 2026. ברקע, נחישות ממשל טראמפ ליישם את המתווה לרצועת עזה והשתקמותו של חמאס כל עוד מגמת השינוי מתעכבת. ישראל ניצבת בפני דילמה בין שתי חלופות עיקריות: הראשונה חותרת למיצוי אופציית הפירוז על פי מתווה טראמפ, ולשם כך היא תידרש להגמיש את התנאים לשיבת הרשות הפלסטינית לרצועה; חלופה נוספת מציעה את יישום המתווה במודל דיפרנציאלי, שיתבצע רק בחלקים המטוהרים מחמאס ומתשתיות טרור, אך מסתכנת בקיבוע שלטון חמאס בשטח האדום – אזור שליטתו הנוכחי. שתי חלופות אחרות פחות מומלצות הן הקפאת...

מאמר זה מפרט 'מפת דרכים' משולבת – ביטחונית, מדינית, כלכלית וחברתית – לעיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה ובזירה הפלסטינית בכלל. נקודת המוצא היא הבנה כי חזרה למצב ששרר טרם אוקטובר 2023 אינה אפשרית, וכי יש צורך ברעיון מסדר חדש. הרעיון המוצג משלב: (1) מענה לאינטרסים הביטחוניים המהותיים של ישראל, הזוכים להבנה בינלאומית; (2) מענה מדורג לשאיפות להגדרה מדינית פלסטינית, שנתמכות על ידי הקהילה הבינלאומית והמערכת האזורית; (3) התבססות על מתווה 20 הנקודות של הנשיא טראמפ והחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2803; (4) תהליך מעבר ברצועת עזה ((Gaza...

ארצות הברית מפגינה נחישות רבה בהתקדמות ליישום מתווה הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה ולעיצוב רצועת עזה מחדש, בלי חמאס וכשהאזור מפורז מיכולות צבא וטרור. הפער בין היעד האסטרטגי לבין אתגרי היישום מצביע על כך שהצלחת המתווה תדרוש מעורבות אמריקאית כופה וממושכת, תיאום הדוק עם ישראל, ושכנוע אמריקאי את מדינות ערב המתונות להתערבות פעילה בייצוב, פירוז ושיקום רצועת עזה. אשר לכוח הייצוב הבינלאומי המתגבש (ISF), על ישראל לעמוד על כך שיפעל בהתאם ליעדים מוכווני ביצוע, החל מייצוב ראשוני, דרך תהליך פירוק מנשק ועד העברת השליטה לרשות הפלסטינית, לאחר שזו...

סקר זה בוחן סוגיות ועמדות חברתיות ופוליטיות בקרב הציבור הפלסטיני בגדה המערבית, על רקע אירועי ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. זהו סקר ייחודי המתמקד בגדה המערבית בתקופת המלחמה ומספק תמונת מצב עדכנית על תפיסות הציבור הפלסטיני. הדוח מציג ניתוח ראשוני של דעת הקהל ומדגיש את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני ישראלים ופלסטינים. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية מתודולוגיה הסקר נערך בין 1 עד 7 בספטמבר 2025 בהובלה משותפת של המרכז לאיסוף ולניתוח נתונים ותוכנית המחקר "מסכסוך...

המזכר מציע תשתית מחקרית לניתוח ולהבנת אתגר אסטרטגי כבד משקל הניצב בפני מדינת ישראל – תהליך גלישה הדרגתי, אך מואץ, למציאות של 'מדינה אחת' בין הירדן לים – מצב שצפוי לפגוע קשות בחזון הציוני של מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת. באמצעות ניתוח מגמות ותהליכים בזירה הפוליטית, הביטחונית, הכלכלית, החברתית והמשפטית, ובסיוע שיטת הערכה המבוססת על חוכמת מומחים ממגוון תחומים נבחנים הגורמים המרכזיים הדוחפים את ישראל לעבר מודל של מדינה אחת, ובכלל זה קריסת רעיון שתי המדינות, התערערות תפקודה של הרשות הפלסטינית, הרחבת ההתנחלויות, סיפוח זוחל של שטחי...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

בשבועות האחרונים גוברים קולות בזירה הפוליטית בישראל ובפרט מקרב לובי המתנחלים מעבר  לקו הירוק, הקוראים לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון וגם ברצועת עזה – החלת הריבונות הישראלית עליהם – כמענה לגל הנכונות המוצהרת של מדינות רבות להכיר במדינה פלסטינית. עידוד הסיפוח, שאינו תופעה חדשה כלל ועיקר, נועד לחסום כל דרך להיפרדות ישראלית בגדה המערבית או ממנה ולכינון מדינה פלסטינית עצמאית בעתיד. על מנת לסייע להבנת השלכותיו האפשריות של סיפוח שטחים נבחנו אירועי סיפוח טריטוריות שהתבצעו באורח חד‑צדדי בהיסטוריה העולמית. הניתוח העלה כי סיפוחים נוטים...