פרסומים

ממשלת ישראל אישרה לצה"ל לסיים את ההכנות ל"מרכבות גדעון" – תכנית לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס, ריכוז אוכלוסיית הרצועה בדרומה ועידוד הגירה ממנה. ביצוע התוכנית יהיה כרוך במחירים כבדים: הרג חטופים ואובדן מקום המצאם, לצד נפגעים נוספים לצה"ל; התרחקות האפשרות לממש את הנורמליזציה עם ערב הסעודית; החרפת השסע הפנימי בישראל עקב המחירים הצבאיים הצפויים והמתיחויות הפוליטיות שיחריפו בעקבות זאת; עלויות כבדות למשק; חשיפה גבוהה לסיכונים משפטיים ומדיניים, לצד השלכות מוסריות של פעולותיו הצפויות של צה"ל. כל זאת, כאשר ספק אם...

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערכה סימולציה על מנת לבחון השלכות אפשריות למצב שבו ישראל, חמאס, ארצות הברית ושחקנים נוספים במזרח התיכון נמצאים בצומת החלטות בעקבות חוסר הסכמה אודות השלב השני של המתווה לשחרור החטופים. בסימולציה הומחשה המורכבות האסטרטגית של המצב ברצועת עזה, של תהליך המשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס ושל הדרך לסיום המלחמה. ארצות הברית שואפת להשיג הפסקת אש שתאפשר הסדר נרחב ותנסה לנווט את האירועים כך שיובילו לקידום ארכיטקטורה הסדרית אזורית ולגיבוש חזית ערבית מול איראן; מצרים, ירדן וערב הסעודית מעוניינות ביציבות...

למרות שתפיסת ניהול הסכסוך הובילה לאירועי ה-7 באוקטובר, ישראל עדיין שרויה בתפיסת "ניהול סכסוך לעד". התנהלותה מובילה לשליטה בכל הממדים וההיבטים על האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית (ויתכן גם ברצועת עזה) –  מה שבפועל יהווה "מדינה אחת" בין הירדן לים. משום שמתווה 'שתי המדינות לשני עמים' ובמסגרתו מדינה פלסטינית עם ריבונות מלאה אינו בר יישום בטווח הזמן שניתן לצפייה, וכדי למנוע אפשרות להיווצרותה של "מדינה אחת", אינטרס ישראלי הוא שהרשות הפלסטינית תקבל סמכויות שלטון עצמי.  שהרי, הרשות היא כיום הרע במיעוטו...

למרות שתפיסת ניהול הסכסוך הובילה לאירועי ה-7 באוקטובר, ישראל עדיין שרויה בתפיסת "ניהול סכסוך לעד". התנהלותה מובילה לשליטה בכל הממדים וההיבטים על האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית (ויתכן גם ברצועת עזה) –  מה שבפועל יהווה "מדינה אחת" בין הירדן לים. משום שמתווה 'שתי המדינות לשני עמים' ובמסגרתו מדינה פלסטינית עם ריבונות מלאה אינו בר יישום בטווח הזמן שניתן לצפייה, וכדי למנוע אפשרות להיווצרותה של "מדינה אחת", אינטרס ישראלי הוא שהרשות הפלסטינית תקבל סמכויות שלטון עצמי.  שהרי, הרשות היא כיום הרע במיעוטו...

ישראל לא השיגה את מטרות המלחמה מול חמאס – הכחדה מוחלטת של יכולותיו הצבאיות והשלטוניות. הארגון שורד, הגם שהיקף המכות שספג גובר על הישגיו. על כן, בשלב הנוכחי על ישראל להתמקד בשני מאמצים עיקריים: השלמת המתווה להחזרת החטופים בשל המחויבות לפדיון שבויים וערכיותה בקרב הציבור הישראלי; מינוף רעיון הגליית תושבי הרצועה שהציע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לקידום מעורבות אפקטיבית של מדינות ערב בייצוב ושיקום רצועת עזה ובמניעת שלטון חמאס בה.

שובו של טראמפ לבית הלבן החזיר ביתר שאת את סוגיית הנורמליזציה עם ערב הסעודית וכינון הסדר אזורי חדש במזה"ת. סקר בזק[1] של המכון למחקרי ביטחון לאומי, נערך בתחילת חודש ינואר על מנת לבחון סוגיות אלה בקרב הציבור הישראלי. על פי נתוני הסקר, רוב הישראלים, כ-70 אחוזים, תמכו בעסקה לשחרור החטופים והפסקת אש כשבועיים לפני שהעסקה יצאה לפועל. כמו כן, רוב הציבור הישראלי תומך בהשתלבות המתווה לשחרור החטופים עם סדר אזורי חדש במזה״ת הכולל הסכם שלום עם סעודיה, בניית קואליציה אזורית נגד איראן וכן מסלול להיפרדות מהפלסטינים, בגיבוי ממשל טראמפ ומדינות ערב...

ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א. לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים...

ישראל מיצתה את המהלך הצבאי העיקרי ברצועת והשיגה את הפירוק האופרטיבי של הזרוע הצבאית של חמאס. אולם, לא עלה בידה להביא לשחרור החטופים וגם להשמיד, לפחות לנטרל, את שליטת חמאס במתרחש ברצועת עזה. על רקע זה, הציגו לאחרונה  מספר אלופים במיל. תוכנית להשתלטות על צפון הרצועה, לפינוי האוכלוסייה האזרחית משם ולהטלת מצור על השטח ("תוכנית האלופים"). התוכנית תורמת אמנם לדיון בשאלה שממשלת ישראל נרתעת מלעסוק בה – עתיד השליטה ברצועה. עם זאת, היא מתעלמת ממספר בעיות ומגבלות מהותיות, הצפויות להקשות על יישומה ולמימוש יעדיה, והיא אף אינה...

במלאות שנה למלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, מתברר כי האופק היחיד שיש להנהגה הישראלית הוא מלחמה מתמדת. זאת, הגם שהמשך המלחמה משרת את אויבי ישראל ואת האסטרטגיה האיראנית, הדוגלת במלחמת התשה ממושכת ומרובת זירות נגד ישראל – עד קריסתה. עד כה מתמקדת ישראל בהפעלת הכלים הצבאיים-ביטחוניים, בלי רכיבים מדיניים שילוו את המערכה בתרגום ההצלחות הצבאיות לשינוי אסטרטגי חיובי ומהותי. אי לכך, על הנהגת המדינה לעבור מחשיבה לטווח קצר והתנהלות טקטית לשלב המעשה המדיני, שתכליתו לעצב ולייצב את זירת עזה ובצד זאת לנסות ולקדם מתווה מדיני-ביטחוני מול לבנון,...

מדינות ערב יכולות לסייע בקידום הסכם לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס, הפסקת אש וסיום המלחמה ברצועת עזה באמצעות נקיטת גישה נחרצת כלפי חמאס, שבמרכזה הגברת לחץ, בידוד ודה-לגיטימציה, במטרה לפגוע בדימויו ובמעמדו של הארגון בקרב דעת הקהל הערבית. הצעדים המוצעים כוללים קמפיינים תקשורתיים וגינויים פומביים, סנקציות משפטיות, הגבלת פעילות ועידוד שיח דתי חלופי. זאת, לצד תיקון וחיזוק הרשות הפלסטינית וסיוע בהשבת שליטתה ברצועת עזה. על ישראל מצדה לעודד מהלכים ערביים מעין אלה דרך נכונות לקדם בעתיד מתווה לפתרון של 'שתי מדינות לשני עמים', בכפוף לקבלת...