פרסומים

תמצית הממצאים הזירה שהכי מטרידה את הציבור היהודי היא יהודה ושומרון (77 אחוזים); פחות משליש מהציבור היהודי סבור כי המצב הביטחוני בצפון מאפשר ביטחון לתושבים – כמעט מחצית מאמינים כי המצב מחייב חזרה ללחימה מוגבלת; רוב בציבור (59 אחוזים) חושב שהחלטות הדרג המדיני לא מתבססות על שיקולים מקצועיים; 61 אחוזים מהציבור היהודי מתנגד להסדר הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהתאם לרעיון שתי מדינות לשני עמים.  מתודולוגיה הסקר נערך בין התאריכים 16-13 בנובמבר, 2025, בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | תמצית הממצאים צה"ל והדרג הצבאי ממשיכים להנות מאמון גבוה, בעוד האמון בדרג המדיני נותר נמוך. רוב גדול תומך בהסכם לסיום המלחמה בעזה, אך מרבית הציבור סקפטי באשר לאפשרות של שנים ארוכות של שקט בעקבותיו. עם תום המלחמה, הציבור תומך...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | תמצית הממצאים בחלוף כשנתיים למלחמת חרבות ברזל, רוב הציבור הישראלי (66 אחוזים) מדווח כי אמונו בצה"ל נותר כשהיה או עלה מאז תחילת המלחמה, בעוד כשליש (31 אחוזים) ציין כי...

שלושים שנים לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שיתוף הפעולה בתחום המים ממשיך לשמש נדבך מרכזי ביחסים בין המדינות. מצוקת המים בירדן מעמידה אתגרים בפני הממלכה, ועלולה להוביל לתסיסה חברתית ופוליטית פנימית, להגירה המונית ואף לערעור הסדר האזורי. לתרחישים אלה השלכות גם על ישראל, הרואה ביציבות ירדן והאזור עוגן ביטחוני חשוב. על רקע זה, על שתי המדינות להתייחס לשיתוף הפעולה בתחום המים לא רק כאל עניין הומניטרי וכלכלי, אלא גם כאינטרס משותף של ביטחון לאומי. הבנת החשיבות האסטרטגית של הסכמי המים עם ירדן וקידום הצעדים המוצעים להרחבתם יסייעו...

קליפורניה עומדת בפני משבר כפול: אקלים ואנרגיה. כאשר נחשפה פגיעות רשת החשמל בקליפורניה עקב עלית הטמפרטורות, המדינה העבירה בסנאט את חוק 100, שמטרתו להגיע ל-100% אנרגיה נקייה עד שנת 2045, והוא מעודד ייצור סולארי ורכבים המונעים באפס פליטות. בישראל עצמה מתמהמהים בהקמת מתקני אנרגיה מתחדשת ובשילוב מתקני אגירת אנרגיה – עיכוב שניתן לייחס להיעדר תשתית חשמל מתאימה ולרגולציה מכבידה, התורמים לחוסר יכולת להגיע להסכמות על אודות רפורמה מקיפה במערך החשמל. על ישראל ללמוד ממקרה קליפורניה ולהסיק שעליה להפריט ולבזר את ייצור והפצת החשמל, להגביר את...

מלחמת 'חרבות ברזל' הדגישה את הצורך הדחוף באסטרטגיית ביטחון חדשה עבור משק החשמל של ישראל, לאור האיומים הצבאיים שבאו לידי ביטוי במלחמה, וכן סיכוני האקלים המתממשים וההתקדמות הטכנולוגית. המעמד הייחודי של ישראל כ"אי חשמלי", המנותק מרשתות חשמל שכנות והתלות הרבה של המשק בגז, הופך אותה לפגיעה במיוחד לאיומים על תשתיות האנרגיה שלה. כל אלו מחייבים את ישראל לגבש תפיסה חדשה לביטחון מערכות החשמל, שתיתן מענה לשעת חירום ותביא לשיפור ביצועי המערכת גם בשגרה.

מרבית מדינות העולם המפותחות מכירות בכך שכדי לעמוד ביעדים להתמודדות עם משבר האקלים, שנקבעו בהסכם פריז 2015, הן משתמשות בכלים מדינתיים וכלכליים על מנת לאפשר זרימה של כסף מהממשלה והסקטור הפרטי. שימוש ברגולציות סביבתיות, דוגמת מיסוי פחמן, מעודד יעילות אנרגטית וצמצום שימוש בדלקים מזהמים וכן כניסת כסף המקדם יוזמות ירוקות ומעבר לאנרגיה ירוקה. ואולם, בישראל לא מתקיים כל הליך בכוון זה, אין מדיניות אקלים שמעוגנת בחקיקה אשר יכולה ליצור מוטיבציה להקמת מערך רישום וסחר בפליטות. מס הפחמן לא אושר בחוק התקציב המקורי או המעודכן, שאושר באחרונה, ואין...

מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת 'חרבות ברזל' בעקבותיה יצרו משבר גיאופוליטי ביטחוני מסוכן, שבין היתר מאתגר את תהליכי הפיוס והנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. אולם, המשבר עשוי להוות חלון הזדמנות היסטורי להסכם מדיני משותף לישראל, ארצות הברית וציר המדינות הסוניות המתונות, הרואות לנגד עיניהן את טובת המזרח התיכון ומעדיפות לשתף פעולה למען השקט והיציבות האזורית. על היציבות האזורית מאיים גם משבר האקלים, הממחיש את התלות ההדדית בין מדינות העולם בכלל ובין מדינות שכנות בפרט. אותן מדינות, המכירות בהשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות ההרסניות של...