פרסומים

גל תקיפות אלימות וחשש מהשלכות המלחמה נגד איראן הגבירו את הקשב לנושא האנטישמיות בארצות הברית. ממצאי מחקרים חדשים מתעדים את היקף הבעיה ואת עומק הדאגה בקרב יהודי ארצות הברית, ומעוררים ויכוח נוקב בקרב הקהילה היהודית לגבי דרכי התגובה המיטביות. למחלוקת זו השלכות חשובות על המדיניות הישראלית. במסגרת הדיון התגבשו שלוש גישות מרכזיות: אסטרטגיית "זכויות אזרח", המתמקדת בהגנה משפטית ובסינגור; גישה המדגישה את הצורך להתעמת עם האנטי-ציונות שהיא אמצעי מודרני לעוינות נגד יהודים; ואסטרטגיה המתעדפת השקעה בחינוך יהודי ובהתחדשות קהילתית. מדובר...

על רקע מלחמת "חרבות ברזל" נרשמה פגיעה חמורה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. השפל מורגש במרבית תחומי החיים הלאומיים – בכלכלה, באקדמיה, בתרבות, בביטחון הקהילות היהודיות בתפוצות, ובעיקר בלגיטימיות הבסיסית של מדינת ישראל וזכותה להגן על עצמה. הניסיונות לבודד את ישראל אינם חדשים, יש להם בסיס במחלוקת על הפתרון הראוי לסכסוך הישראלי – פלסטיני, בהתנגדות אידיאולוגית לקיום ישראל, וכן במגמות דמוגרפיות ופוליטיות פנימיות במדינות שונות שאינם קשורים בהכרח לישראל. עם זאת, מלחמת "חרבות ברזל" חוללה שיא חדש בעוצמת המתקפה התודעתית...

מאמר זה עוסק בנרטיבים האנטישמיים המשתקפים בשיח הציבורי בארצות הברית בקרב חוגים קיצוניים ממימין ומשמאל, במהלך המבצע הצבאי האמריקאי-ישראלי באיראן ("שאגת הארי"/"זעם אפי"). נרטיבים אלה, המשתלבים בדיון הציבורי הפנים-אמריקאי בדבר נחיצות ומטרות המלחמה, מאשימים את ישראל בגרירת ארצות הברית למלחמה בניגוד לאינטרס הלאומי האמריקאי, תוך השתלטות לא-לגיטימית של ישראל ויהודים על הממשל. המאמר מסוכם בהמלצה לישראל לאמץ אסטרטגיה משולבת של פעולה מול ההנהגות הפוליטיות בארצות הברית לצד דיפלומטיה ציבורית מתונה, שתדגיש את נכסיותה האסטרטגית...

במאמר זה נבחן המסמך המסכם את המלחמה, אשר פרסם חמאס בדצמבר 2025, תוך התמקדות במאבק הנרטיבים המתעצם בינו לבין ישראל. חמאס פונה לשלושה קהלי יעד – הציבור הפלסטיני והערבי, ישראל, והקהילה הבינלאומית. במאמר נדונה במיוחד פנייתו לקהל המערבי בעיקר באנגלית ותוך שימוש בעולם מושגים הרווח בקרבו, למשל שימוש במונח  ״לוחמי חופש״ לתיאור מחבלי החמאס. כן נוקט חמאס ״גזלות דעת״ (gaslighting), עושה שימוש מתוחכם בעיתונאים ובמשפיענים ברשתות החברתיות לשם העברת אשמה מהארגון לישראל וליבוי שיח זכויות אדם נגדה. מטרת מאמצים אלה היא למצב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני...

ביולי 2024 נחשפה מעורבות סין בהעצמת מחאות אנטי-ישראליות בארצות הברית. במקביל לקשריה הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל, סין פועלת כך בגלוי, באמצעות כלי תקשורת רשמיים המציגים את ישראל וארצות הברית כאחראיות הבלעדיות לסבל ברצועת עזה וכמערערות יציבות, וגם בסתר, באמצעות קמפיינים של השפעה המפיצים נרטיבים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. ברשתות החברתיות הופצו תאוריות קונספירציה בדבר ״שליטה יהודית״ בפוליטיקה, בכלכלה ובתקשורת בארצות הברית ואף הותקפו פוליטיקאים תומכי ישראל. אף שהמטרה היא פגיעה בארצות הברית, ישראל נפגעת מהשפעות הלוואי של העימות...

מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, טאיוואן הפגינה תמיכה יוצאת דופן במדינת ישראל. על רקע זה התחזקו הקשרים ביניהן, הן ברמה הסמלית והן בפועל: טאיוואן סייעה לחברה האזרחית ולארגוני החירום בישראל והביעה עניין בלמידה מההתמודדות הישראלית עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים. עם זאת, קיימות מגבלות משמעותיות ליחסים, ובראשן סוגיית היחסים עם סין, המכתיבה קשר בין ישראל לטאיוואן בדרגי ביניים ובנושאים מסוימים בלבד. משום כך, מומלץ שישראל תפתח גישה שתתמקד בשיתופי פעולה בתחום החוסן האזרחי, בעיקר במצבי חירום, תגביר את השיח בערוצי 1.5 ו-2 בהתבסס על בכירים לשעבר...

סין מפעילה מאמצי השפעה על הציבור בישראל באמצעות שידורי הרדיו הבינלאומי של סין (CRI), פעילות השגרירות, הכוללת משלחות כתבים ופרסום מאמרים וראיונות בתקשורת, ושיתופי פעולה עם כלי תקשורת ישראליים. בעוד שסין פועלת לקדם נרטיבים המיטיבים איתה ברחבי העולם, חשוב שהציבור יידע להבחין בין מאמצי השפעה לגיטימיים למאמצים סמויים, שמקורם אינו ידוע, המיועדים לעיצוב התודעה הציבורית. לכן, על התקשורת הישראלית לבחון את מקורות המידע המגיעים מסין תוך שקיפות ובזהירות, תוך שמירה על איזון בין פתיחות להבנה מעמיקה של הגורמים הפועלים במרחב התקשורתי, ובה בעת להדק...

מינויו של ד"ר שיאו ג'ון-ג'נג לשגריר סין בישראל משקף את ניסיונה של בייג'ינג לשקם את היחסים המתוחים עם ישראל בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. בתקופת קודמו נרשמו שיאים בסחר הבילטרלי, אך אמון הישראלים בסין נפגע קשות בשל תגובתה למלחמה. בניגוד לקודמו, הרקע הדיפלומטי העשיר של שיאו במזרח התיכון והפעלתנות שהפגין מאז נכנס לתפקיד בתחילת דצמבר מעידים כפי הנראה על אודות הזדמנויות לשיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי. קשה לא להסכים עם קריאתו של השגריר החדש בדבר הצורך בשמירה על ראייה אסטרטגית, שלפיה קשרים תקינים בין ישראל לסין משרתים את האינטרסים של שני...

ב-20 בינואר 2025 יושבע הנשיא הנבחר דונלד טרמאפ, על רקע תחרות בין-מעצמתית המעצבת את מדיניות החוץ האמריקאית. הנשיא פרסם את שמות מועמדיו לחברי הקבינט שלו, ביניהם אלה שנקטו בעבר עמדות ניציות כלפי סין, ולצידם בעלי אינטרסים מסחריים משמעותיים בה. דומה שטראמפ עצמו חלוק בין הרצון ״לגרום לסין לשלם״, שהרי הוא סבור שיחסי הסחר בין המעצמות אינם הוגנים, לבין הערצתו הגלויה לנשיא סין, שי ג׳ין-פינג. כמו בממשלים קודמים, טאיוואן וסוגיות כלכליות ומסחריות צפויות להיות מרכזיות ביחסים הבין-מעצמתיים, אך בניגוד לממשלים הקודמים – הפעם אינטרסים ודעות...

פסגת מנהיגיהן של מדינות BRICS, שהתקיימה באוקטובר 2024 בקאזאן שברוסיה ובה השתתפו לראשונה חברות החדשות בארגון – איחוד האמירויות, מצרים, איראן ואתיופיה – הדגישה את האסטרטגיה שאפיינה את עידן המלחמה הקרה – אי-הזדהות עם מעצמה עולמית. זאת, למרות שאיפתן של רוסיה וסין להפוך את BRICS לאלטרנטיבה לסדר העולמי המובל על ידי המערב. וכך, הארגון מתגבש כמנגנון לשיתוף פעולה, אך לא לתיאום וקידום מדיניות אחידה של חברותיו. רצונן של מדינות מתפתחות רבות להיות חלק מה-BRICS מעיד על תפיסתן את השינויים המבניים במערכת הבינלאומית, שהפכה בהדרגה...

התנהלותן של סין וטאיוואן בהקשרי מלחמת "חרבות ברזל" מאז טבח ה-7 באוקטובר משקפת הבדלי אינטרסים, יעדים ועמדות אסטרטגיות שלהן ביחס לישראל, למזרח התיכון, ולזירה הבינלאומית – כשסין לעומתית לישראל ואוהדת לחמאס וטאיוואן מגלה אהדה לישראל ותמיכה בה. על אף הבהירות המסתמנת, אל לישראל, בשלב זה, לשנות מן היסוד את עיקרי המדיניות שלה משני צדי מיצרי טאיוואן.

על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' הודגש הפער הניכר בין אמירות סין למעשיה ביחס לישראל ולסוגיה הפלסטינית. סין התייצבה רטורית לימין הפלסטינים, ובה בעת תמכה בהם כספית פחות ממדינות אחרות; בחודשים האחרונים טענה בייג'ינג שעמדתה לגבי המלחמה אובייקטיבית, אמצה את הנרטיב של מדינות ערב; סין הכריזה שהיא נלחמת באנטישמיות, אך הרשתות החברתיות, אמצעי התקשורת הרשמיים והשיח הציבורי במדינה מלאו התבטאויות בעייתיות בקשר זה. המשחק הכפול לא מקרי, אלא אסטרטגיה מחושבת שהינה חלק מניהול יחסי החוץ של סין –  יחסים מורכבים עם המערב ובפרט עם ארצות הברית, שבמסגרתם היא...