תקציר מנהלים

תדמית ומעמד מדינת ישראל: אבחון מצב

כשנתיים לאחר מתקפת טרור חסרת תקדים על אזרחיה, מדינת ישראל ניצבת בפני משבר תדמיתי עמוק המאיים על מעמדה הבינלאומי, על הלגיטימציה הבסיסית לקיומה ועל ביטחון הקהילות היהודיות ברחבי העולם. אף שישראל גרפה הישגים אסטרטגיים וצבאיים משמעותיים מול חמאס, איראן, חיזבאללה ובזירות נוספות, ישראל נתפסת היום בקהילה הבינלאומית באופן שלילי ביותר ובמרחבים רבים אף כמדינה מצורעת.

הבידוד הישראלי משתקף, בין השאר, בפגיעה עמוקה בדעת הקהל על ישראל בארצות הברית ובאירופה, בכרסום במעמד ישראל במערכת הפוליטית האמריקאית, בתהליכי חרם גלויים ושקטים באקדמיה ובכלכלה, במתקפה משפטית ששיאה האשמה ברצח עם ובהוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, בעלייה חדה באנטישמיות, במתקפות נגד הקהילות היהודיות בעולם וערעור ביטחונן. מטרת מסמך זה היא לנתח את כשלי המדיניות והכשלים המערכתיים במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ובעקבותיה, אשר תרמו להידרדרות זו וממשיכים גם כעת לפגוע בתדמית ישראל.

עיקר הכשל במדיניות נבע מהתארכות המלחמה ללא תכלית מדינית ברורה. בהיעדר יכולת להבהיר את מטרות הלחימה ואת ההרס ואובדן החיים שנגרמו ברצועת עזה בעקבות פעילות צה״ל, פירשה הקהילה הבינלאומית את כוונות הממשלה על פי ההתבטאויות הקיצוניות של חלק מהשרים וכמסע נקמה נגד הפלסטינים כולם.

עיקר הכשל בתפעול ובארגון נבע מהיעדר ניהול אחוד של מאמץ ההסברה הישראלי, בעיקר בגלל אי-מינוי ראש מערך הסברה לאומי ופוליטיזציה עמוקה של דברור המלחמה שהכפיפה אותה במקרים מסוימים למציאות הפוליטית הפנים- ישראלית. הפוליטיזציה מנעה שיח פעיל שיכול היה להועיל לישראל בזירה הבינלאומית. כשלים אלה הובילו להזנחת התקשורת הבינלאומית, טיפול לקוי ותבוסה ברשתות החברתיות, ותפעול ודברור לקויים של הסיוע ההומניטרי.

צעדי חירום נדרשים בטווח המיידי

• מינוי ראש מערך הסברה לאומי – לבנות מחדש את מערך ההסברה הלאומי כגוף בעל סמכויות ותקציבים שיוביל וינהל את המאמץ לשיקום תדמיתה של מדינת ישראל.
• הקמת צוות חירום לטיפול בהאשמת רצח העם – פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק נגד ישראל תקבע נרטיב שלילי ביותר בעיני רבים במערב, תשפיע לרעה על הקהילות היהודיות ותפגע ביכולתה של מדינת ישראל להתנהל בזירה הבינלאומית. לכן, יש להתייחס למאמץ המשפטי והדוברותי בהיקף של פרויקט לאומי. בנוסף לצוות המשפט הטובה ביותר שישראל יכולה להציג, יש למנות מערך מחקר ומערך דיפלומטיה ציבורית שיתמכו את עבודת צוות ההגנה המשפטי.
• רתימת העם היהודי וקהלים נוצריים פרו-ישראלים לחיזוק הלגיטימציה של ישראל – על נשיא המדינה לכנס דיון חירום בבית הנשיא , שאליו יוזמנו בכירי המנהיגים במטרה לקדם הקמת מסגרת משותפת לאימוץ ולקידום תכנית-על לבלימת המתקפה על הלגיטימציה של ישראל ותומכיה. 4 הידרדרות תדמית ישראל כפגיעה בביטחון הלאומי: תכנית לשיקום מערך ההסברה הישראלי

מתווה לתוכנית עבודה לשיקום מערך ההסברה הישראלית

המתווה המוצע בחלק האחרון של המסמך מציג מפת דרכים והמלצות מפורטות לשיפור ההידרשות וההתייחסות לתקשורת הזרה, לתיקונים מבניים במערך ההסברה ולשיתוף הפעולה עם החברה האזרחית הנדרשים להתמודדות עם אתגר הרשתות החברתיות, לצעדים לשיקום מעמד ישראל באקדמיה העולמית, להקמת רשות לניהול פעילות תקשורתית ענפה בערבית ובפרסית, לפעילות לחיזוק הסולידריות עם הקהילה היהודית האמריקאית ועם הקהילות ברחבי תבל, והמלצה להקים מיזם משותף לישראל, העם היהודי והקהילות הנוצריות הפרו-ישראליות לביצור מעמדה הבינלאומי של ישראל וחידוש הלגיטימיות לרעיון הציונות.

הערה: מסמך זה נכתב בטרם פרוץ מבצע "שאגת הארי". אתגרי התדמית הניצבים בפני ישראל על רקע המלחמה, המתנהלת בעת כתיבת שורות אלה, שונים מאלה שהיה ועדיין עליה להתמודד עימם על רקע המלחמה ברצועת עזה. בעוד שבעת המלחמה בחמאס הואשמה ישראל בהרעבה מכוונת של תושבי הרצועה וברצח עם, בימים אלה מואשמת ישראל בגרירת ארצות הברית למלחמה יקרה ומסוכנת, שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי האמריקאי ואף בהשפעה מכרעת על ממשל האמריקאי. הקושי להתמודד עם אתגרים אלה אך מחדד את הליקויים במערך ההסברה הישראלי והכשל המתמשך בתקשור הנרטיב הישראלי לקהל הבינלאומי. תדמיתה הירודה של ישראל בציבוריות העולמית, בניגוד להישגים הצבאיים יוצאי דופן ולברית האינטימית עם ארצות הברית, מעניקה יתר תוקף לניתוח בחיבור זה, למסקנותיו וכן להמלצות המדיניות הנגזרות מהן.