כל הפרסומים בנושא כלכלה וביטחון לאומי

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

בשנת 2018 נכנסו לישראל כ-4.1 מיליון תיירים מרחבי העולם – שיא של כל הזמנים. זאת, חרף האירועים הביטחוניים, הסיקור הנרחב שלהם בתקשורת הזרה וברשתות החברתיות, ומאמצי החרם של ה-BDS. מדובר בגידול של כ-100 אחוזים בתיירות בתקופת 2007 – 2018, לעומת גידול של כ-60 אחוזים בתיירות הכלל עולמית בתקופה זו. נתון זה הוא סימן חיובי לקשרים שבין ישראל לעולם ומדד לכך שהמצב הביטחוני של ישראל בעיני התיירים בתקופה הזו היה איתן. היקף התיירות לישראל היא הישג שיש לפתחו בשל חשיבותו המדינית, החברתית והכלכלית ולהביאו בחשבון גם בענייני הביטחון.

פתיחת השיחות הרשמיות בדבר הקמת פורום הגז של מזרח הים התיכון מהווה חיבור ראשון מסוגו של הבריתות המשולשות שרקמו בשנים האחרונות מצרים וישראל – כל אחת בנפרד – עם יוון וקפריסין, והיא גם תוצר של עסקת ייצוא הגז מישראל למצרים, שנחתמה בפברואר 2018. ייסוד הפורום משקף מגמה שבמסגרתה מערכות היחסים המשולשות לא זו בלבד שאינן הופכות למערכות מתחרות, אלא יוצרות נקודות השקה. בעוד שנושא האנרגיה הוא הבסיס להקמת פורום הגז, ניתן לזהות תהליכים גאו-אסטרטגיים רחבים יותר שהביאו לייסודו ואשר אותם עשויות מדינות האזור למנף לשיתופי פעולה נוספים.

לאחר שורה של הישגים שנרשמו לזכות איראן בזירת המזרח התיכון ותחילתה של התאוששות כלכלית באיראן בעקבות הסרת הסנקציות, גברו בשנה החולפת האתגרים החיצוניים והפנימיים המערערים את היציבות האסטרטגית שממנה גזרה ההנהגה האיראנית את מדיניותה בשנים האחרונות, ובעיקר מאז החתימה על הסכם הגרעין. אתגרים אלה באים לידי ביטוי בכל התחומים הרלוונטיים למצבה האסטרטגי של איראן; בזירה הפנימית נמשכים הקשיים הבאים לידי ביטוי בהפגנות, בשביתות ובמחאות נגד המשטר בכל רחבי המדינה. אלה נובעות בעיקר ממצוקה כלכלית, ממשבר מים חמור, ומביקורת עממית נגד השחיתות השלטונית...

בשנה האחרונה ניכרת פעילות ערה בשוק הנפט העולמי בעקבות הסנקציות שהטילה ארצות הברית על איראן והתפתחויות במשק העולמי. מבחינת הממשל האמריקאי, לערב הסעודית נועד תפקיד חשוב – לווסת את המחסור הצפוי בנפט האיראני בשוק ולמתן את מחיר הנפט בעולם, אלא שצורכי הממלכה עצמה מחייבים מחירי נפט גבוהים יותר. מה גם שהיא עומדת דה-פקטו בראש ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק), שחותר להעלות את מחירי הנפט. נכון לתחילת 2019 מחיר חבית נפט (מסוג WTI), עומד על כ-46 דולר. מאמר זה בוחן כיצד מנסה הממלכה לתמרן בשוק הנפט בין צרכיה התקציביים מבית לבין הצורך...

ישראל וסין ציינו בשנת 2017 מלאת 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים ביניהן. כינון היחסים התאפשר, בין היתר, בזכות שינויים גיאו־אסטרטגיים — התפרקות ברית המועצות והגוש הקומוניסטי וכינוס ועידת השלום במדריד בנובמבר 1991. במהלך שבוע אחד בינואר 1992 כוננה ישראל יחסים עם סין ועם הודו. אופיים של קשרי ישראל־סין עבר שינוי לאורך השנים. בהכללה, העשור הראשון של היחסים התמקד בקשר הדוק בין הממסדים הצבאיים ובמכירות של התעשיות הביטחוניות הישראליות )שהחלו כבר בשנות השמונים(. העשור השני התמקד, לאור ירידת הרכיב הצבאי־ביטחוני בעקבות משבר ה'פלקון' וה'הארפי', בשיתוף...

מאמר זה מנתח את תולדות הקשרים הכלכליים בין סין וישראל, החל מכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן בשנת 1992 ועד היום. לאור ניתוח זה יועלו שאלות באשר לעתיד היחסים וכיווני התפתחות אפשריים, תוך הצעת מתווה רצוי ליחסים עתידיים. שאלה מרכזית שעולה מתוך הניתוח היא — האם יחסי ישראל־סין יכולים להתפתח בכיוונים הרצויים והמועילים לאינטרס הכלכלי הלאומי של ישראל, וכיצד. ב־25 השנים האחרונות, מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וסין, התרחשו בסין שינויים כלכליים מרחיקי לכת שהפכו אותה ממדינה מתפתחת ונחשלת למעצמה הכלכלית השנייה בעולם. כיום ממשיכה סין לצמוח...

חברות סיניות ממשלתיות ופרטיות רוכשות בעשור האחרון חברות ישראליות, ומשקיעות בקצב גובר בתחומים אזרחיים שונים כגון תשתיות תחבורה, מזון, כימיקלים, משאבי כרייה, טכנולוגיות סלולר, ביטחון סייבר ומֶד־טק. במדינות רבות כפופה רכישת נכסים מקומיים על ידי חברה זרה להוראות רגולציה. בישראל מחויבים תאגידים מסחריים לדווח מיידית לרשות לניירות ערך על התקשרות לרכישת נכסיהם (או השקעה המקנה שליטה) כבר החל משלב המשא ומתן. ההליך הרגולטורי בישראל מתמקד בהיבטים פיננסיים במהותם, ובוחן בין היתר את מידת המינוף הפיננסי של החברה הרוכשת ואת המבנה התאגידי שלה. לעומת...

מאז שנות התשעים של המאה הקודמת חל שיפור משמעותי במאזן היחסים הבינלאומיים של ישראל, ובמיוחד בהיבט הכלכלי. התפוררות הגוש הקומוניסטי, כינון היחסים עם הודו וסין ושדרוג היחסים עם האיחוד האירופי אפשרו לישראל פריצה לשווקים חדשים, תוך מינוף היכולות המתפתחות שלה בתחומים מגוונים, מפיתוח וייצור מערכות נשק ועד התפלה ומִחזוּר של מים והשקיה. הזירה הבינלאומית, שהתאפיינה בדו-קוטביות גושית עד נפילת המשטר הסובייטי ברוסיה, ולאחר מכן- במשך כשני עשורים- בעליונות הבלתי מעורערת של ארצות-הברית, שינתה את פניה. העליונות הצבאית הטכנולוגית של ארצות-הברית נותרה...

במלאת יותר מחצי יובל לכינון יחסיה הדיפלומטיים עם סין, ניצבת ישראל בפני אתגרי מדיניות מרתקים. בלבם: מיצוי היתרונות מן היחסים לתועלת שני הצדדים ולאורך זמן, מצד אחד, תוך ניהול המורכבות וצמצום הסיכונים הכרוכים בהם, מצד שני. ביחסיה עם סין ישראל אמנם ייחודית אך כמובן אינה יחידה. ברחבי העולם מתמודדות מדינות וחברות רבות עם אתגרים אלה, והן צברו ניסיון ממושך, ידע עשיר ולקחים עמוקים, אשר ישראל יכולה להסתייע בהם לשם גיבוש פתרונה שלה ל"כתב החידה הסיני". המאמרים בקובץ זה מאירים מזוויות שונות את מדיניות ישראל ליחסיה עם סין, הן במבט ישיר...

הסבב השני של הסנקציות המחודשות, שהטיל הממשל האמריקאי על איראן, אינו מבטיח שינוי במדיניות הרפובליקה האסלאמית. יוזכר שאיראן, ידעה לעקוף סנקציות בעבר ועמדה בלחצים כבדים בלי לוותר על רכיבים מרכזיים במדיניותה. מעבר לכך, בעקבות הסכם הגרעין והסרת הסנקציות ב-2016, יתרות המט"ח של איראן תפחו ל-100 מיליארד דולר, והן אמורות לסייע למשטר לשרוד כלכלית גם לאחר תום הפטור הזמני מיישום הסנקציות, שארצות הברית העניקה לשמונה מדינות. אפקטיביות הסנקציות תימדד במידה רבה בהיקף ההכנסות שהאיראנים יפיקו מהנפט. זו אכן תלויה ביכולת האמריקאית להביא את היקף...

"לוחמה כלכלית רחבה" היא מכלול פעולות לשם פגיעה, או איום בפגיעה, במשק אויב/יריב, במטרה להפעיל עליו לחצים, או להחלישו, וזאת כדי להשיג את יעדיו האסטרטגיים של מפעיל הלוחמה. "לוחמה כלכלית רחבה" כוללת בתוכה: לוחמה כלכלית מקובלת (כגון סנקציות), לוחמה קינטית ולוחמת סייבר נגד כלכלת האויב. עידן הסייבר משַנה את תחום הלוחמה הכלכלית הרחבה. בהיבט ההתקפי, יכולות סייבר מאפשרות לפגוע בכלכלת האויב, בעת מלחמה ובין המלחמות. לוחמת סייבר עשויה להעצים את הפגיעה במשק האויב, בנוסף על סנקציות כלכליות ו/או התקפות קינטיות. בהיבט ההגנתי מדובר...