כל הפרסומים בנושא המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר

ב-27 במארס 2021, במסגרת ביקור שר החוץ הסיני בטהראן, חתמו סין ואיראן על הסכם אסטרטגי, ובמרכזו השקעות ניכרות של סין באיראן בתמורה לאספקת נפט בעשרים וחמש השנים הבאות.[i] נוסח ההסכם ופרטיו טרם פורסמו, אולם עצם חתימתו מסייע לאיראן בהקלת הבידוד הכלכלי שהטילה עליה ארצות הברית. ככל שתכולת ההסכם דומה לטיוטתו שהודלפה על ידי איראן ביולי 2020, הוא כולל הסכמות לקדם שיתוף פעולה צבאי, טכנולוגי ומודיעיני, המצביעות על פוטנציאל סיכונים לביטחון ישראל. בעקבות פרסום הטיוטה בקיץ 2020 חידד הממשל האמריקאי דאז את דרישותיו מישראל לצנן את יחסיה עם סין ולהגביל...

תחרות אסטרטגית בין שתי מעצמות-על הופכת להיות הגישה השלטת בניתוח היחסים בין ארצות הברית לסין. לעיתים מדובר בהיבט מטריד עבור מדינות באזורים שונים בעולם, מכיוון שגישה זו מאלצת בחירה בינארית לנוכח בעיות מדיניות מורכבות, הדורשות מערך אפשרויות רחב ותיאום בין מעצמות עולמיות. מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) נמצאות באחד האזורים שאפשר שיושפע מאותה תחרות אסטרטגית, שכן הוא מתאפיין ביחסים אסטרטגיים ארוכי טווח עם ארצות הברית, לצד קשרים מתרחבים עם סין בתחומי כלכלה, טכנולוגיה ופיתוח תשתיות. מאמר זה מסכם תפיסות שונות בהקשר לנוכחות הגוברת של...

סין שבה והעלתה את הצעתה לקיים מפגש בינלאומי בהשתתפות כל המדינות המעורבות בעסקת הגרעין עם איראן (JCPOA) ובכללן ארצות הברית, במטרה לדון בחזרת ארצות הברית להסכם. ערב שיחת הטלפון הראשונה בין נשיאי שתי המדינות (11 פברואר), התקיימה שיחה בין השליח האמריקאי המיוחד לנושא האיראני וסגן שר החוץ הסיני לתיאום מהלכים בנושא. אפשר שתיווך פעיל בסוגיית הגרעין האיראני הינו חלק ממדיניות סינית רחבה שתכליתה קידום שיתופי פעולה עם ממשל ביידן בנושאים מהותיים עבור ארצות הברית, בתמורה לשימור אינטרסים חשובים לסין וכחלק ממיצובה, בהיותה חברה קבועה במועצת הביטחון,...

מדינות רבות ברחבי העולם נושאות עיניהן לחיסונים נגד נגיף הקורונה בתקווה להתגבר על המגפה ולעבור לשלב שיקום הכלכלה. בעוד חברות התרופות במערב פועלות כגופים עסקיים עצמאיים ומוכווני רווח, השלטון הסיני מכוון את מאמצי המחקר והפיתוח של החברות הסיניות, הממשלתיות והפרטיות כאחת, ומשלבם ככלי במדיניותו דרך ביקורים רשמיים בזירה הבינלאומית, הסכמי שיתוף פעולה, התחייבות לאספקת חיסונים או מתן הלוואות ותרומות. וכך, גם החיסונים שפותחו בסין הם בין החיסונים המבוקשים וכפי שמציגה מפת אישורי החיסונים במדינות שונות, הם מלמדים על הרחבת השפעתה הכלכלית והמדינית...

מעורבותה הכלכלית של סין בישראל התרחבה בעשור האחרון, וחברות סיניות השקיעו בחברות ישראליות רבות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. בחינה מעמיקה ומקפת את ההשקעות הסיניות בישראל מעלה כי ההשקעות הגיעו לשיא ב-2018 ומאז הן נמצאות בירידה. מקורן של הסיבות לכך בשינוי סדרי עדיפויות בסין עצמה, בהשלכות מגפת הקורונה ואולי גם בשינוי סביבת ההשקעות בישראל בנוגע לחברות סיניות, כחלק מהלחץ המדיני האמריקאי. מחקר זה מראה כי חברות ממשלתיות מסין משקיעות בעיקר בתחום התשתיות בישראל, בעוד שבתחום ההיי-טק מתמקדות חברות פרטיות וקרנות הון-סיכון. בניגוד לרושם הנוצר מדברי...

ראשי האיחוד האירופי ונשיא סין קיימו מפגש פסגה מקוון (30 בדצמבר 2020) והודיעו על השלמת הסכם השקעות מקיף ביניהם, לאחר שבע שנים של משא ומתן. הסכם זה מצטרף לחתימה על הסכם סחר חופשי באסיה (RCEP), לחיזוק יחסים בילטרליים בדגש כלכלי עם מדינות אפריקה ולהצהרות  מדיניות שקוראות  לשימור הסכם הגרעין עם איראן וקידום דיאלוג אזורי במפרץ הפרסי. החלטה סינית להאיץ תהליכי משא ומתן ולחתום על הסכמים כלכליים ולצד זאת לקדם מהלכים מדיניים, נועדה לחזק את צמיחת הכלכלה הסינית ואת מעמדה הגלובלי לקראת כניסת ביידן לבית הלבן. ישראל צריכה לעקוב מקרוב אחר המהלכים...

האיחוד האירופי הקפיד לא להזדהות עם ארצות הברית במאבק מול סין שניהל הנשיא טראמפ בחזית הכלכלית, נגד מדיניות הסחר של סין, ובחזית התודעתית, בתביעה לחקור ולהאשים את סין באי-מניעת מגפת הקורונה. מאידך גיסא, ראשי האיחוד האירופי לא הסתירו את חששם מהאגרסיביות הסינית בתחום הכלכלי, ועוד פחות מכך את ביקורתם על מדיניות סין בנושא זכויות האדם וזכויות מיעוטים. ואולם, בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית הגבירה את הסיכוי לחזית טרנסאטלנטית שתפעל לריכוך מדיניותה של סין בשני נושאים אלו. על כן, מפתיעה ההסכמה העקרונית שאליה הגיעו מנהיגי סין והאיחוד...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

בתקופת מנהיגותו של סִי גִ'ין-פִּינְג ובעיקר בארבע שנות ממשל טראמפ, השתנה המסר האסטרטגי שהוריש מנהיג סין לשעבר דנג סיאו-פינג טרם פרישתו, שעיקרו לשמור על פרופיל נמוך, להתקדם בשקט ולנהוג בסבלנות. את מקומו תפסה "דיפלומטית לוחם הזאב", הבאה לידי ביטוי בהקצנת הצהרותיה של סין נגד מדינות אחרות, בתגובות אגרסיביות לביקורת והענשת מדינות שלדעתה פוגעות באינטרסים שלה. בשנים הקרובות, ובעיקר מול ממשל אמריקאי חדש, תיבחן השאלה האם סין תמשיך בדיפלומטיה זו ואולי אף תגביר אותה, גם בהקשר השימוש בכוח צבאי. ישראל צריכה ללמוד היטב את המדיניות הסינית...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...