כל הפרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל

הפגנות המוניות מחוץ לשגרירות ישראל בעמאן, המאורגנות על ידי 'הפורום הלאומי לתמיכה בהתנגדות' שבהובלת האחים המוסלמים בירדן וכן חתרנות איראנית ושימוש בירדן כפלטפורמה להברחת אמצעי לחימה וכסף לגורמי טרור בגדה המערבית, מסכנים את יציבותה של ממלכת ירדן. חשש שערעור היציבות בירדן ייצור מצב שאיראן ושלוחיה יתייצבו על גבול ישראל-ירדן אמור לדרבן את ישראל להימנע מעימות פומבי עם בית המלוכה סביב הביקורת הירדנית הנוקבת כלפי ישראל על רקע המלחמה ברצועת עזה, ולהתחשב בצרכיה הקיומיים של הממלכה, תוך היענות חיובית להם בערוצי קשר חשאיים.   

כוונתה המסתמנת של איראן להגיב לחיסול חסן מהדוי, מפקד משמרות המהפכה בסוריה, מעידה כי טהראן רואה במהלך זה "צעד אחד רחוק מידי". למרות חוסר רצונה העקרוני בהסלמה, הנהגת איראן הבינה כי ללא תגובה חריפה, יכולתה להרתיע את ישראל מפעולות נוספות נגד אנשיה ואינטרסים שלה בסוריה ובמזרח התיכון בכלל תיפגע במידה דרמטית. אמנם, על רקע זה עולה הסבירות להסלמה בין ישראל לציר המובל על ידי איראן, אך התרחשותה של הסלמה זו תלויה ביכולת לסכל תגובה איראנית ובחריפות התגובה הישראלית לה.

בימים אלה מלאו 45 שנים לשלום בין ישראל למצרים, בצל טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. אירועי החודשים האחרונים הציבו את שתי המדינות בפני אחד המבחנים הקשים שידעו, אך עד כה הם לא השפיעו על המתכונת האמביוולנטית המסורתית של יחסיהן:  מצד אחד, נשמעו בשיח הציבורי והרשמי במצרים ובישראל ביטויים של התלהמות, עוינות, חשדנות וחוסר אמון; ומצד שני, נמשכו הדיאלוג הביטחוני השקט, המחויבות ההדדית להסכם השלום וההפנמה של האינטרסים האסטרטגיים הכרוכים בו. שניות זו, אף שהפכה במרוצת השנים חלק אורגני מ"השלום הקר", אינה מצב בריא. על קהיר...

לישראל אינטרס לכרוך הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית במעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובעיקר בהירתמותה לניהול ולשיקום רצועת עזה. אולם, סירוב ישראלי להגדיר אופק מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשילוב מותנה והדרגתי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה עלול להרחיק הסכם ישראלי-סעודי. וברקע, יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית משתפרים בהדרגה ומתהווה תרחיש, הגם שסבירותו כעת אינה גבוהה, שוושינגטון וריאד תחזקנה את הקשר ביניהן בלא כריכתו בנורמליזציה סעודית-ישראלית. כתוצאה מכך, מידי ישראל תישמטנה שתי הזדמנויות אסטרטגיות: (1) גיבוש מערך כוחות אזורי בהובלת...

במוקד חילוקי הדעות בין ארצות הברית לישראל עומד בעת הנוכחית המבצע הצבאי ברפיח, שישראל מתעתדת להוציא לפועל. הממשל מפעיל לחץ להימנע מהמבצע וקובע כי את היעדים המרכזיים מול רפיח ניתן להשיג באמצעים אחרים. זאת בנוסף לפערים שנותרו בעינם המתייחסים לדרישה האמריקאית מישראל לגבש תוכנית אסטרטגית ברורה ליום שאחרי המלחמה ולספק מענה מקיף לסוגיה ההומניטרית ברצועת עזה. נושאים אלה והאפשרות לעסקת חטופים קרובה בתמורה להפסקת אש לשישה שבועות יעמדו במוקד ביקורי הבכירים הישראליים בוושינגטון בימים הקרובים. ברקע גם התנצחות פומבית בין הנהגות שתי המדינות על רקע...

מלחמת "חרבות ברזל" הביאה את הממשלה להורות על פינוי ישובים הסמוכים לקווי החזית בחזיתות הדרומית והצפונית ועל קליטתם במסגרות ברחבי הארץ. במקביל, התפנו ישובים ותושבים נוספים באופן עצמאי. מנתוני רשות החירום הלאומית (רח"ל), המובאים בסקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי עד ל-1 בנובמבר פונו או התפנו כ-253,000 תושבים מבתיהם. תהליך זה לווה בקשיים רבים לתושבים, למשק ולחברה הישראלית. במאמר זה נסקור את הקריטריונים והתוכניות לפינוי וקליטה של תושבים שגובשו לפני המלחמה ואת אופן יישומן במהלכה. כן נציע קריטריונים אלטרנטיביים לפינוי...

על רקע חתירת הממשל האמריקאי והרשות הפלסטינית, בגיבוי חלקי במערכת הביטחון הישראלית, להשיב את הרשות ככתובת אזרחית וביטחונית לניהול רצועת עזה ולשיקומה, יש לזכור את לקחי הדינמיקה המחזורית – יריבות, ניסיונות פיוס ומשבר מחודש – של יחסי חמאס ופת"ח. משום שליריבות בין הארגונים נוספו בעת הנוכחית חילוקי דעות חריפים אשר למשמעות המלחמה המתנהלת בין ישראל לחמאס, קטן הסיכוי שהרשות תוכל לממש ברצועה כל מנדט שאולי יימסר לה. גם המשך שלטון חמאס באזור אינו אופציה. ומכיוון שאין מנגנון אזורי או בינלאומי המוכן ליטול את תפקיד ניהול ושיקום עזה, ישראל...

במסמך העקרונות של ראש הממשלה נתניהו ל"יום שאחרי" שלטון חמאס, הנעלם גובר על הגלוי. גם אם יושגו מטרות המלחמה המוצהרות – שחרור החטופים ומיטוט שלטון חמאס והזרוע הצבאית של הארגון, לא תתהווה "יש מאין" חלופת קסם לייצוב ולבנייה מחדש של רצועת עזה. בניגוד לחזונו של ראש הממשלה, רשות פלסטינית מחודשת השבה לשלוט ברצועה היא ברירת מחדל עבור ישראל, ובעיקר בעיני ארצות הברית ומדינות ערב – מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – שלהן תפקיד חשוב בעתיד הרצועה. יתרונותיה של חלופת הרשות המחודשת הם זמינותה, גיבוי...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך שבעה סקרי דעת קהל[1] שבועיים אשר ביקשו לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל האחרון נערך בין התאריכים 7-10.03.2024 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית" במהלכה רואיינו באינטרנט 500 איש ואישה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 4% ± ברמת ביטחון...

ההתייצבות האמריקאית לצד ישראל במלחמת "חרבות ברזל" היא חסרת תקדים, למעט אולי במלחמת יום הכיפורים. ארצות הברית שותפה ליעד מיגור החמאס וליצירת מציאות ביטחונית חדשה ברצועת עזה ובאזור הגבול. בפועל התקיימה חלוקת עבודה לא-פורמלית בין המדינות, כשישראל מתמקדת בחמאס וארצות הברית מרתיעה את איראן ושלוחיה מהסלמה עד כדי מערכה אזורית. אלא שלצד זאת הציב הממשל גבולות למהלכי ישראל – ולאופי הלחימה בעזה, תוך דרישה לצמצום הפגיעה באזרחים ולמתן סיוע הומניטרי מירבי; להכלת המלחמה לרצועה עזה ולמניעת הסלמה בזירות נוספות; לאיסור גירוש פלסטינים...

ב-10 (או ב-11) במארס אמור להתחיל הרמדאן – חודש חשוב במיוחד עבור המוסלמים ובכללם הפלסטינים. לרמדאן אופי ודינמיקה ייחודיים, העלולים לייצר אנרגיה שלא קיימת היום ולהניע פלסטינים להסלמה אלימה. בשל רגישות הרמדאן ופוטנציאל ההסלמה הגלום בו, חשוב לשקול מהלך ישראלי חריג, שמהותו היא היפוך מגמות והעברת האחריות למתרחש במהלכו לכתפי חמאס, באמצעות הצעה שתכלול את הפסקת הלחימה ברצועת עזה, הפסקת תפקוד חמאס כגורם שלטוני ברצועה, שחרור בני ערובה המוחזקים בידי הארגון ושחרור אסירים פלסטיניים על ידי ישראל. סביר להניח שחמאס ידחה את ההצעה, אלא שאז...

על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' הודגש הפער הניכר בין אמירות סין למעשיה ביחס לישראל ולסוגיה הפלסטינית. סין התייצבה רטורית לימין הפלסטינים, ובה בעת תמכה בהם כספית פחות ממדינות אחרות; בחודשים האחרונים טענה בייג'ינג שעמדתה לגבי המלחמה אובייקטיבית, אמצה את הנרטיב של מדינות ערב; סין הכריזה שהיא נלחמת באנטישמיות, אך הרשתות החברתיות, אמצעי התקשורת הרשמיים והשיח הציבורי במדינה מלאו התבטאויות בעייתיות בקשר זה. המשחק הכפול לא מקרי, אלא אסטרטגיה מחושבת שהינה חלק מניהול יחסי החוץ של סין –  יחסים מורכבים עם המערב ובפרט עם ארצות הברית, שבמסגרתם היא...