גלי המחאה הפוקדים את לבנון בשבועות האחרונים וחוסר היציבות הפוליטית במדינה נובעים בעיקר מבעיות יסוד בכלכלה המקומית, לרבות היעדר רפורמות והשחיתות של האליטה השלטונית וכל המוסדות הממשלתיים. הורדות דירוגי אשראי של לבנון, ירידה בצמיחה ואחוזי אבטלה גבוהים מדרדרים את כלכלת לבנון למצב הגרוע ביותר מאז תום מלחמת האזרחים. ההתרחשויות הללו מדירות שינה מעיני מקבלי ההחלטות במדינה, לרבות בכירי חזבאללה. ישראל מצידה עוקבת אחר ההתפתחויות, שבין היתר יכולות להוביל להתחזקותו של הארגון.
בדצמבר 2019 הנפיקה ערב הסעודית מניות של אראמקו, חברת הנפט הגדולה בעולם. כך נאלצה הממלכה לחלוק, ולו במקצת, את מקור עושרה עם אחרים. ההנפקה נועדה לגייס כספים למימון תוכנית "חזון 2030", שבין מטרותיה לצמצם את תלותה של הממלכה בהכנסות מנפט, באמצעות העתקת הון להשקעות בתחומים נוספים. אלא שהיקף ההנפקה והסכום שגויס רחוקים מאוד מלספק את צרכיה הגדולים. התקפת איראן על מתקני החברה בספטמבר 2019 לא נעלמה מעיני משקיעים במערב, שחלקם בהנפקה היה כנראה נמוך. ככל שאירועים ביטחוניים כאלה ימשכו, כך יקשו על ערב הסעודית לגייס השקעות החיוניות לעתידה....
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
פני החברה הישראלית בשנת 2019 עוצבו בעיקר על ידי השלכותיו הרחבות של המשבר הפוליטי המתמשך בעקבות שני סבבי לכנסת וההיערכות לקראת הסיבוב השלישי בחודש מרץ. הדבר יצר מבוי סתום שהתבטא בקושי להקים ממשלה, בהגבלת תפקודם השוטף של משרדי הממשלה וביכולתה של הממשלה לקבל החלטות בנושאים חיוניים. מעבר לכך, המשבר הפוליטי חשף שורה של חולשות עומק בחברה הישראלית ובמסגרות הפוליטיות שבתוכן היא פועלת. הוא התאפיין בהקצנה וברידוד של השיח הפוליטי – הן בקרב פוליטיקאים ומלוויהם והן בערוצי התקשורת – והתייחד בהתמקדות בסוגיה האישית באשר לגורלו של ראש...
בשני ימי לחימה שיגר הג'האד האסלאמי הפלסטיני 450 חימושים לישראל, חלקם לכיוון גוש דן. הנזק שנגרם לחזית האזרחית היה מזערי והמערכת הצבאית והאזרחית תפקדה במידה סבירה. אולם, ראיית הסבב הזה כהצלחה ישראלית, שהעידה על מוכנות העורף, אינה נכונה ואף עלולה לגרום שאננות שתפגע במוטיבציה לשפר את ההיערכות לקראת עימות נרחב שצפוי להסתיים בתוצאות קשות. השבתת הלימודים והמשק במרכז הארץ מעוררת תהיות לגבי השיקולים שהובילו להחלטה, ואולי מלמדת כי קיים חשש מפני מוכנות נמוכה של המערכת. במאמר זה מוצגים לקחים מרכזיים שאימוצם עשוי לשפר את המוכנות של החזית האזרחית...
לאחר עבודת מטה ממושכת בהובלת המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. ההחלטה באה לאחר לחצים אמריקאים שהופעלו על ישראל ומחשש לפגיעה ביחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית, לאחר שהובהר כי בוושינגטון מצפים מישראל לשנות עמדה כלפי הפעילות הסינית בשטחה. ההחלטה על הקמת מנגנון לפיקוח על השקעות זרות היא צעד חשוב ומתבקש, במיוחד לאור התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין והפיקוח הגובר על השקעות סיניות ברחבי העולם המערבי. עם זאת, על מנת שמנגנון...
במארס 2018 החל שחרורם מצה"ל של גברים שגויסו החל מיולי 2015, לאחר 32 חודשי שירות חובה (לעומת 36 חודשים קודם לכן). קיצור נוסף בשירות החובה לגברים, שעוגן בחקיקה, אמור לחול על מגויסים מיולי 2020, כך שישרתו 30 חודשים. עם זאת, על פי התקשורת, בצבא נשמעו בשנה האחרונה קולות נגד החלת קיצור השירות הנוסף, נוכח התגברות האתגרים הביטחוניים, ואילו במשרד האוצר מבקשים להעמיק עוד יותר את קיצור השירות ולהעמידו על 24 חודשים בלבד, למען המשק. במאמר יוצגו נימוקים עקרוניים בעד ונגד קיצור השירות החובה לגברים בשנת 2020. כך או כך, בטווח הנראה לעין, חיילי...
חידוש הסנקציות הכלכליות נגד איראן לפני שנה הביא, כצפוי, להחרפה במצבה הכלכלי הרעוע ממילא. מספר מדדים כלכליים מעידים על חומרתו של המשבר הכלכלי, ועיקרם גרעון תקציבי הנובע משפל חסר תקדים ביצוא נפט איראני, אינפלציה גבוהה וצמיחה כלכלית שלילית. לעומת זאת, כמה מדדים עשויים להצביע גם על הסתגלות הדרגתית של המשק האיראני למשטר הסנקציות. העמקת המשבר הכלכלי מגבירה את תחושת התסכול בקרב הציבור, אך אינה מובילה בשלב זה להתגברות התסיסה. אדרבא, בשנה האחרונה חלה דעיכה משמעותית בהיקף המחאה העממית. בסיכומו של דבר, חרף המשבר הכלכלי והייאוש הציבורי הגובר,...
התכנית הרב-שנתית "תנופה", שמגבש הרמטכ"ל אביב כוכבי, נועדה לתת מענה לשינויים המתפתחים והצפויים בחמש השנים הבאות, תוך דגש על שיפור האפקטיביות המבצעית. ברם, לאחרונה התגלו בתמונת המצב גורמים הנוגעים למצב הכלכלי והפוליטי, שעלולים לעכב את השקת התוכנית ואף לכרסם בה. חשיבותה של תוכנית רב-שנתית לצה"ל הינה מעבר לכל ספק – הן לצרכי בניין הכוח והכשרתו והן להתייעלות. על כן, יש לקוות שתוכנית רב-שנתית חדשה תאושר עם התייצבות המערכת הפוליטית והקמת ממשלה חדשה. בתוך כך, קיימת חשיבות רבה לכך שהתוכנית תהא מגובה בהסכם תקציבי בין...
הסדנה הכלכלית בבחריין היא החלק הראשון ב"עסקת המאה". חלקה המדיני של העסקה יוצג כנראה רק אחרי הבחירות בישראל, שיתקיימו בחודש ספטמבר. כינוס הוועידה בבחריין משתלב היטב במשנתו הפוליטית של דונלד טראמפ, שלפיה העוצמה הכלכלית של ארצות הברית היא המפתח לפתרון סוגיות ואתגרים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אולם, בחינת הסכמי השלום שמדינת ישראל חתומה עליהם, מראה כיצד הכלכלה תמיד שיחקה תפקיד משני בלבד בפתרונות מדיניים מהותיים. התמריצים הכלכליים לא היו הציר המרכזי של הסכמי השלום של ישראל אלא רק החלק המשלים למדיני. על כן, למרות הרצון האמריקאי...
החל בשנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון...
בשלהי כהונתו טען נציב קבילות החיילים, האלוף (מיל') יצחק בריק, כי כוחות היבשה אינם מוכנים למלחמה. בניגוד לטענתו, ועדה שהוקמה בצה"ל קבעה שכוחות היבשה ערוכים ומוכנים למלחמה. עם זאת, גם היא הצביעה על שורת ליקויים משמעותיים, שיש לתקנם, והמליצה על תוספת תקציב גדולה לחיזוק כוחות היבשה – כך שהביקורת שחולל בריק הניעה תהליך בדיקה מועיל ובעל עניין לציבור. שאלות בדבר מוכנות הצבא אינן נוגעות רק לדרגת הכשירות הטכנית של היחידות, אלא גם למתארי המלחמה וליכולות הצבאיות הנדרשות ממתארים אלה. אחת מהן, שאליה התייחס גם בריק, היא יכולת התמרון...
