מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...
הטבח בנגב המערבי והמלחמה נגד ארגון החמאס הביאו להתפרצות חריגה בעוצמתה של שנאת ישראל ואנטישמיות בארצות הברית. בין המאפיינים הבולטים של התופעה: רמת עוינות גבוהה כלפי ישראל, ריבוי תקריות אלימות נגד יהודים, השתתפות גבוהה בהפגנות מחאה של בני הדור הצעיר (המילניום וה-Z), שחלקים גדולים ממנו מסרבים לראות בישראל קורבן של מעשי הזוועה ומצדיקים את פעולת החמאס. מקורן של תופעות אלה בזרמים אידיאולוגיים שפשטו בחברה האמריקאית בעשורים האחרונים ואשר מתבססים על אידיאולוגיות רדיקליות בנושא אי-שוויון גזעי, מגדרי וחברתי, המושפעות מגישות פוסט-מודרניסטיות...
הממשל האמריקאי ממשיך לגבות את ישראל ולתמוך ביעד של הבסת חמאס, ולכן נמנע עד כה מלקרוא להפסקת אש ואף מנע קבלת החלטה בנושא במועצת הביטחון. אולם, הממשל מציב גבולות ברורים יותר לפעילות ישראל, בעיקר לגבי הבטחת הסיוע ההומניטרי והקפדה על חיי אזרחים, ומגלה תסכול נוכח מה שנתפס כהיענות בלתי-מספקת לדאגותיו ובעיקר היעדר חזון ל"יום שאחרי". זאת, לאחר שהממשל הציג עקרונות, שמבחנתו צריכים להיות בסיס לדיון אשר לעתיד הרצועה. למרות ההבנה כי לארצות הברית אינטרס ברור לתמוך בישראל עד השגת היעדים הצבאיים של המלחמה, יש לקחת בחשבון כי שינוי משמעותי...
הממשל האמריקאי ממשיך להעניק לישראל אשראי מדיני כדי לאפשר את המשך הלחימה בחמאס. ואולם, ישראל חייבת להימנע מהתייחסות לסבלנות האמריקאית כמובנת מאליה ויש לקחת בחשבון שבנקודת זמן מסוימת, ואולי קרובה, לא עוד יסתנכרנו השעון המדיני האמריקאי והשעון הצבאי הישראלי. לכן, יש לייחס עדיפות לנקיטת מדיניות שתתמוך בשימור המחויבות האמריקאית ובהבטחת מרחב הפעולה המדיני, המאפשר את המשך המערכה להשגת היעדים הצבאיים.
התגברות התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק ובסוריה והתגבור המקביל של הכוחות האמריקאיים באזור, לצד אזהרות בכירי הממשל המטילים את האחריות למתיחות על איראן – כל אלה מעידים על אפשרות להסלמה. אמנם, ארצות הברית ואיראן שתיהן אינן מעוניינות בעימות ישיר ביניהן, אך להתפתחויות אלה, נוסף לאפשרות של הידרדרות בין חיזבאללה לישראל, פוטנציאל ממשי להביא להתנגשות ישירה בניהן. אם ההרתעה האמריקאית תיכשל, יעלה הצורך לתרגם את האיומים שמשדר הממשל למעשים ובכלל זאת פעולות קינטיות ישירות נגד יעדים איראניים. ככל שהמסרים האמריקאים...
ביקור הנשיא ביידן בישראל ובאזור בעיצומה של הלחימה ממחיש ביתר שאת את התייצבותה המלאה של ארצות הברית לצד ישראל ואת תמיכתה המעשית בשימור ובחיזוק יכולות צה"ל ובהרתעת איומים פוטנציאליים מזירות אחרות, בדגש על חיזבאללה ואיראן. אך הביקור נועד גם כדי להבין מהן מטרות המערכה, הסיכויים להשיגן והדגשים לגבי היום שאחרי. התמשכות המערכה צפויה לייצר פערים בין מדיניות ישראל וארצות הברית עקב רגישות הממשל להתפתחויות בזירת הלחימה, לחצים שיפעילו שחקנים אזוריים ובינלאומיים ודעת הקהל בארצות הברית עצמה. כבר עתה הממשל מתעקש על מימוש לאלתר של מנגנון שיאפשר...
המלצה: על ישראל לחתור לכינון חוזה הגנה עם ארצות הברית, מוגבל לאיומים קיצוניים וקיומיים ומתוחם למזרח התיכון, נוכח הנסיבות האסטרטגיות המשתנות והאיומים על עתיד היחסים.
במסגרת היוזמה האזורית שמקדם הממשל האמריקאי, מבקשת ערב הסעודית לחתום על הסכם הגנה בינה לבין ארצות הברית. חיזוק המחויבות לבעלת ברית מרכזית כערב הסעודית ועמה הגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון היא אינטרס ישראלי מובהק. ולכן לא אמורה להיות לישראל בעיה מהותית עם התחייבות אמריקאית ביטחונית לממלכה, ובכלל זאת הסכם הגנה בין המדינות. אולם, ישראל צריכה להתנות את הסכמתה בהתקרבות בין ארצות הברית לערב הסעודית בכך שלא יהיו ויתורים אמריקאים בתחום הגרעין, שיש בהם פוטנציאל פגיעה בביטחונה.
חוקרי INSS: "חשיבותה האסטרטגית של ישראל רלוונטית לארה"ב אך ורק אם הערכים המשותפים נשמרים. בעת הזו, היחסים המיוחדים בסכנה בעיקר נוכח פערים מתרחבים בתפיסת הדמוקרטיה, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית וניכור הולך וגובר בין הקהילות היהודיות בארה"ב למדינת ישראל".
בשבועות האחרונים דווח על אודות מגעים המתקיימים בין ארצות הברית לאיראן, לגיבוש מסגרת הבנות שבמסגרתן איראן תסכים להגבלות מסוימות על תכנית הגרעין שלה ותשחרר אמריקאים העצורים על ידה. זאת בתמורה להקלה בסנקציות המוטלות עליה, ובכלל זה הפשרת כספים איראנים המוקפאים בחו"ל. אם ההבנות תתממשנה, איראן תזכה בתמורה כלכלית ניכרת ואף תוכל לשמר את החומר הבקיע שצברה. מבחינת ארצות הברית, יידחה הכורח לפעול נגד איראן. במאמר זה מנותחות משמעויותיה של מסגרת ההבנות ונדונה אפשרות מינופה על ידי ישראל לקידום האינטרסים שלה.
הסכם שיתוף הפעולה הטכנולוגי שנחתם במהלך ינואר 2023 בין הודו לארצות הברית, על אף מחלוקות אידאולוגיות ביניהן, גובש על רקע רצון אמריקאי להעמיק את השפעתה במרחב האינדו-פסיפי ולהחליש את היחסים בין הודו לסין ורוסיה. זאת, במסגרת מימוש מדיניות ה-Friendshoring – הסתמכות על ייצור רכיבים טכנולוגיים קריטיים במדינות ידידותיות. הסכם זה משרת גם את רצונה של הודו להרחיב את השפעתה במרחב הגיאוגרפי בין מערב אסיה למזרח התיכון, וכן להתמודד עם אתגרים הניצבים בפניה עקב היריבות עם סין.
ארצות הברית הטילה לאחרונה את הקנס הגדול אי-פעם על הפרת הגבלות היצוא האמריקאיות. הקנס הוטל על חברה זרה בשל יצוא מוצרים שיוצרו מחוץ לארצות הברית. הפרשה מדגימה כיצד האקסטריטוריאליות של כללי הפיקוח האמריקאיים על היצוא, הופכת אותם לבעיה ממשית גם לחברות ישראליות, שעלולות לשלם מחיר על הפרת הכללים האמריקאיים גם בלא שהפרו את הדין הישראלי. הפרשה יכולה ללמד גם על ההתנהלות הנדרשת מרשויות הפיקוח בישראל כדי לאפשר את המשך הפעילות הכלכלית של ישראל מול סין, ובה בעת להגן על חברות ישראליות ולהימנע מהקשחת הפיקוח האמריקאי על הפעילות הטכנולוגית והכלכלית...