חוקרי INSS: "חשיבותה האסטרטגית של ישראל רלוונטית לארה"ב אך ורק אם הערכים המשותפים נשמרים. בעת הזו, היחסים המיוחדים בסכנה בעיקר נוכח פערים מתרחבים בתפיסת הדמוקרטיה, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית וניכור הולך וגובר בין הקהילות היהודיות בארה"ב למדינת ישראל".
בשבועות האחרונים דווח על אודות מגעים המתקיימים בין ארצות הברית לאיראן, לגיבוש מסגרת הבנות שבמסגרתן איראן תסכים להגבלות מסוימות על תכנית הגרעין שלה ותשחרר אמריקאים העצורים על ידה. זאת בתמורה להקלה בסנקציות המוטלות עליה, ובכלל זה הפשרת כספים איראנים המוקפאים בחו"ל. אם ההבנות תתממשנה, איראן תזכה בתמורה כלכלית ניכרת ואף תוכל לשמר את החומר הבקיע שצברה. מבחינת ארצות הברית, יידחה הכורח לפעול נגד איראן. במאמר זה מנותחות משמעויותיה של מסגרת ההבנות ונדונה אפשרות מינופה על ידי ישראל לקידום האינטרסים שלה.
הסכם שיתוף הפעולה הטכנולוגי שנחתם במהלך ינואר 2023 בין הודו לארצות הברית, על אף מחלוקות אידאולוגיות ביניהן, גובש על רקע רצון אמריקאי להעמיק את השפעתה במרחב האינדו-פסיפי ולהחליש את היחסים בין הודו לסין ורוסיה. זאת, במסגרת מימוש מדיניות ה-Friendshoring – הסתמכות על ייצור רכיבים טכנולוגיים קריטיים במדינות ידידותיות. הסכם זה משרת גם את רצונה של הודו להרחיב את השפעתה במרחב הגיאוגרפי בין מערב אסיה למזרח התיכון, וכן להתמודד עם אתגרים הניצבים בפניה עקב היריבות עם סין.
ארצות הברית הטילה לאחרונה את הקנס הגדול אי-פעם על הפרת הגבלות היצוא האמריקאיות. הקנס הוטל על חברה זרה בשל יצוא מוצרים שיוצרו מחוץ לארצות הברית. הפרשה מדגימה כיצד האקסטריטוריאליות של כללי הפיקוח האמריקאיים על היצוא, הופכת אותם לבעיה ממשית גם לחברות ישראליות, שעלולות לשלם מחיר על הפרת הכללים האמריקאיים גם בלא שהפרו את הדין הישראלי. הפרשה יכולה ללמד גם על ההתנהלות הנדרשת מרשויות הפיקוח בישראל כדי לאפשר את המשך הפעילות הכלכלית של ישראל מול סין, ובה בעת להגן על חברות ישראליות ולהימנע מהקשחת הפיקוח האמריקאי על הפעילות הטכנולוגית והכלכלית...
שיחת הטלפון שנערכה ב-19 במארס בין נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושבמהלכה הביע הנשיא ביידן דאגה מההתפתחויות בזירה הפלסטינית ומתהליכי החקיקה בישראל מצטרפת לשורת התפתחויות בארצות הברית המחייבות את ממשלת ישראל להתחשב בכך שמהלכים שהיא נוקטת עלולים לחולל הידרדרות במערכת היחסים בין שתי המדינות. גם אם לישראל הזכות להגן על מה שהיא מעריכה שחשוב לביטחונה הלאומי, הרי שחשיבותה של ארצות הברית לביטחונה הלאומי מחייבה לייחס עדיפות לשימור היחסים עימה כנדבך במכלול השיקולים הרלוונטיים, ובעיקר ליכולת לקיים קשרים טובים בין...
בהודעה מפתיעה בעיתוי ובזהות המתווך, הודיעו איראן וערב הסעודית, בשושבינות של סין, על חידוש היחסים (שנותקו ב-2016) והחזרת השגרירים שתתבצע לכל המאוחר בעוד חודשיים. המהלך משקף הגברה במעורבות הסינית במפרץ ומחזק את מעמדה מול ארצות הברית באזור. הממשל האמריקאי רואה אמנם בחיוב את צמצום המתיחות במפרץ ושואף להמשיך במאמצים לחידוש ההידברות לחזרה להסכם הגרעין, אולם המעורבות הסינית בוודאי לצנינים בעיניו. המבחן העיקרי לחידוש היחסים יהיה בהמשך הפסקת האש בתימן כשהעוינות הבסיסית ביניהן לא תעלם. ניתן לראות בהתפתחות משום פגיעה במאמצים לבסס מחנה...
ביקורו בישראל של היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, וככל הנראה גם של שר החוץ, אנתוני בלינקן, נועדים לתאם עם ישראל מדיניות בשורת סוגיות ובראשן איראן, ובה בעת להבהיר חשש מהאפשרות שצעדיה של ממשלת ישראל יפרו את הסטטוס קוו בסוגיה הפלסטינית. פני הנשיא ביידן וממשלו, הידידותיים לישראל, אינם לעימות. עם זאת, צעדים שיסתרו אינטרסים וערכים אמריקאיים עלולים להוביל בכיוון זה. נכסיותה של ישראל עבור ארצות הברית נגזרה לאורך שנים מדמויה כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ומהלכים שיתפרשו כפגיעה בדימוי זה, לצד ביקורת גוברת על ישראל כבר כיום...
הממשל האמריקאי מקפיד להדגיש כי הוא מכבד את הבחירות הדמוקרטיות שהתקיימו בישראל וכי בכוונתו להתייחס "למדיניותה של הממשלה החדשה ולא לאישים ספציפיים שיכהנו בה". עם זאת, הרושם הוא כי גוברת בוושינגטון הדאגה מההשלכות האפשריות של מדיניותה הצפויה על היחסים בין המדינות. גם אם לא יתממשו כל הצעדים, שמפלגות הקואליציה המסתמנת מציגות כהכרחיים בהקשר לסוגיה הפלסטינית, למערכת המשפט ולשמירה על זכויות מיעוטים, התנגשות עם הממשל האמריקאי תהייה בלתי נמנעת. אפשרות זו עלולה לפגוע ביכולת של ישראל לנהל שיח מעמיק עם הממשל בנושאים מרכזיים, ובראשם...
בעת שהמערכת הבינלאומית, וארצות הברית בראשה, עסוקה במתיחות מול סין ובמלחמת רוסיה באוקראינה, מקדמת איראן צעדים מסלימים בתוכנית הגרעין, מסייעת למוסקבה, על ידי מכירת כטב"מים, לפגוע בתשתיות חיוניות באוקראינה וממשיכה בצעדי דיכוי והרג של המוחים נגד המשטר. בנסיבות אלה, הסיכוי להמשך הדיאלוג עם המשטר האיראני ולפיכך גם לחזרה להסכם הגרעין הוא קלוש ביותר, גם אם הצדדים אינם ממהרים להכריז על קריסת התהליך. השאלה המרכזית היא האם נפלה בטהראן ההחלטה להתקדם לעבר נשק גרעיני, אמנם תוך בחינה מתמדת של התגובות לצעדיה, והאם היא מכשירה את הקרקע לקראת...
אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל ביידן, מביאה לידי ביטוי אבולוציה של אסטרטגיית ממשל טראמפ במובן הדגשה גוברת של ההתמודדות עם סין כאתגר המרכזי. אתגר זה מתואר כתחרות בין דמוקרטיות לאוטוקרטיות על עיצוב הסדר העולמי, גם אם תוך הפחתה בתפיסת האתגר שמציבה רוסיה. הממשל מזהה את העשור הבא כקריטי לעיצוב המאה הקרובה בהתמקד במאבק במשבר האקלים לצד ההתמודדות עם סין. את הניצחון הנשאף בתחרות עם סין הוא מבסס על חיזוק מקורות העוצמה והחוסן מבית, בדגש על שימור הובלה טכנולוגית והרחבת יכולות ייצור, וכן על ביסוס מארג היכולות והשותפויות של ארצות הברית עם...
התוצאות המסתמנות של בחירות האמצע בארצות הברית ממחישות את הקיטוב במערכת הפוליטית האמריקאית בשנים האחרונות, ולא פחות מכך הן מעידות על דאגה גוברת בקרב ציבור גדול מההשלכות לעתידה של הדמוקרטיה האמריקאית מההתנהלות של הנשיא לשעבר טראמפ ותומכיו. מניסיון העבר, אין לגזור מכך על התוצאות בבחירות לנשיאות ב-2024. כן ניתן להעריך שמערכת הבחירות לקראתן תיפתח מוקדם מהרגיל ותהיה טעונה וסוערת. בדרך כלל, בחירות האמצע אינן משפיעות על מדיניות החוץ של הממשל, גם אם הממשל יהיה כבול עתה יותר בשל רוב רפובליקאי באחד הבתים או בשניהם. כן לא צפוי שינוי בתמיכת הממשל...
