אסטרטגיית מזעור המשבר (mitigation) שמיישמת ארצות הברית למאבק בנגיף הקורונה היא איטית ולא אחידה, ותפגע ביכולתה להתמודד עם המגפה. תוצאות ההתפרצות יהיו ככל הנראה משמעותיות בזירה הפנימית: משבר בריאותי-כלכלי משולב, לו עשויות להיות השלכות פוליטיות ובכלל זה השפעה על האופן שבו תתנהל מערכת הבחירות לנשיאות, כולל על דרכי ההצבעה עצמן. בהקשר הגלובלי, ארצות הברית צפויה להפנות את מוקד תשומת הלב פנימה בעודה מנסה להתמודד עם המשבר רב-הממדים ובבוא העת גם להתאושש ממנו – שינוי שעשוי להיות בעל השלכות שליליות על ישראל, לרבות אפשרות לצמצום בסיוע החוץ השנתי.
למגפת הקורונה פוטנציאל השפעה על המתחולל בזירה הסורית, ובמגוון היבטים: אם יגבר קצב ההידבקות של גורמים איראנים בסוריה ובאיראן, טהראן תתקשה לקדם את פרויקט ההתבססות בסוריה; הישגיו הצבאיים של המשטר יואטו ככל הנראה, נוכח המצב ובעיקר עקב פגיעה פוטנציאלית במשענות הסיוע – איראן, חזבאללה וייתכן אף רוסיה; התפשטות הנגיף בסוריה ובשכנותיה עלול להעמיק את הקטסטרופה ההומניטארית, שעמה מתמודדים אזרחי סוריה במשך שנים, בעיקר באזורים צפופי אוכלוסין וביניהם מחוז אידליב. לבסוף, מעמדו והלגיטימציה המפוקפקת לה זוכה בשאר אל-אסד עלולים להתערער עוד נוכח הלחץ...
ערב הסעודית נקלעה למשבר הקורונה בעיתוי רגיש ומורכב. יורש העצר, מחמד בן-סלמאן, מבקש להעמיק את אחיזתו בשלטון באמצעות המשך המעצרים בקרב מספר בני משפחה ונושאי תפקיד בכירים אחרים. לכך יש להוסיף את המתיחות ביחסים עם רוסיה סביב המשך הפעלת קרטל "אופ"ק+" וכן ויסות מחיר הנפט, שגרר מפולת במחיר הנפט בשווקים. כל אלה מתלכדים לצבר אתגרים המטיל עומס רב על מערכת קבלת ההחלטות הסעודית הריכוזית, בעת הנוכחית יותר מתמיד, ומקשה על קידום יעדים לאומיים מתוכננים ומתבקשים.
נגיף הקורונה מתפשט ברחבי המזרח התיכון ומחייב את משטרי האזור להיערך לאפשרות של קריסת המערכות השלטוניות. הנגיף פוגע באזור הנאנק תחת עולן של מלחמות, תסיסה חברתית, מצוקות כלכליות חריפות קשות וסכסוכי זהות. נתוני התפשטות המגפה במדינות האזור אינם ברורים עקב מיעוט בדיקות, קשיי תפקוד ומדיניות הסתרה, אך מספר הנדבקים במדינות השונות גדול, כנראה משמעותית, מזה המפורסם. כל המשטרים מנסים להתמודד עם האתגר, נערכים למאבק במגפה ולפי שעה נראה שהם זוכים לתמיכה מהציבורים המודעים לאיום. עם זאת, האזור עלול לסבול מהתפרצות רחבת היקף של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה...
מניין הנדבקים בנגיף הקורונה ממשיך לעלות. ישראל אינה רחוקה מהֶסְגֵּר מלא וחלק גדול מהמשק מושבת. במאמר זה נבחנת האסטרטגיה שנוקטת ממשלת ישראל אל מול אסטרטגיה חלופית, שבה דוגלים החולקים עליה. בין ההמלצות המסכמות – על המערכת הפוליטית, הדורשת מהעם הקרבה ברגעי משבר ומלחמה, להתעלות ולהתלכד כדי לאפשר לישראל להתמודד באופן מיטבי עם המשבר. במסגרת זו נדרש לנהל את המשבר באמצעות קבינט ולאשר בדחיפות תקציב חירום, שיכלול צעדים לשיפור כושר העמידה של הציבור. בתוך כך מומלץ להפעיל מטה הסברה מיומן, להימנע מתדירות גבוהה של הודעות בדבר שינויי מדיניות,...
התמודדות מדינת ישראל עם מגפת הקורונה מסתמנת כאחד האירועים המאתגרים ביותר מיום הקמתה. כפי שמסתמן כעת, מדובר במשבר מרובע: בריאותי, כלכלי, תודעתי ופוליטי. נוכח עוצמת האירוע בישראל והצפי להסלמתו החל גם צה"ל להיערך להשתתפות אקטיבית ונרחבת במאמץ הלאומי לניהול החירום שנוצר עקב התפשטות המגפה. צעדים ראשונים כבר ננקטים בשטח, בעיקר על ידי פיקוד העורף (פקע"ר). מטרת מאמר זה הינה לבחון את ההשלכות של מעורבות הצבא בניהול המערכה ולהציג המלצות לקראת יישומה הנרחב.
איראן נמצאת בשפל מהחמורים שידעה, הנובע בעת הנוכחית משילוב של היקף מגפת הקורונה שפרצה בה, המצב הכלכלי הקשה בשל הסנקציות, ירידת מחירי הנפט וחוסר אמון גובר בין המשטר לציבור. טהראן מנסה לנצל את חומרת המגפה כדי ללחוץ על ארצות הברית להסיר את הסנקציות, או לפחות להקל בהן, אולם הממשל האמריקאי הבהיר שאין בכוונתו לעשות כן ואף הטיל בימים האחרונים סנקציות נוספות. במקביל, המיליציות השיעיות, כנראה בתאום עם איראן, ממשיכות לתקוף כוחות אמריקאים המוצבים בעיראק כדי לדרבן החלטה על הוצאתם. התגובה האמריקאית הסתכמה עד כה בתקיפת בסיסים של מיליציה שיעית...
התפשטות נגיף הקורונה היא משבר בביטחון הלאומי בישראל, ונדרש לגבש אסטרטגיית התמודדות רב-תחומית, ולמנות מנהל מערכה השולט בכלל המאמצים להשגת בריאות הציבור, שמירה על איתנות הכלכלה והחברה, ומוכנות להשלכות האחרות של המגפה. בתהליך תכנון אסטרטגי אנו מציעים רעיון מרכזי לאופן הטיפול במשבר, המבוסס על הגישה השלבית שכוללת: שלב א' – סגר (השלב הנוכחי) – לשם שליטה בהיקף התחלואה ולהשגת זמן כדי להתאים את יכולות מערכת הבריאות לטפל במספר העולה של הנדבקים, ובעיקר החולים הקשים, ולשפר את הלמידה לאופן ההתמודדות עם הנגיף ותפוצתו. שלב ב' –...
לא יהיה זה מופרז לומר שמאז מלחמת העולם השנייה לא עמדו חלקים כה גדולים של אוכלוסיית העולם בפני משבר רב-מערכתי ובעל השלכות חמורות וארוכות טווח, כזה המתרחש מאז התפרצות נגיף הקורונה. כבר בימיה הראשונים של התפשטות הנגיף התברר, שעל אף שהעולם הכיר בסכנות של מלחמה גרעינית, כימית וביולוגית, ואף אימץ אמנות שתכליתן להגביל את ייצור ותפוצת אמצעי הלחימה מסוגים אלו, אין הוא ערוך להתמודד בשיתוף פעולה אזורי ובינלאומי עם אסונות טבע, כגון התפרצות מגפה עולמית. על מדינות, וישראל בתוכן, פרט להכלת המשמעויות המידיות וארוכות הטווח של המשבר הנוכחי, גם לאמץ...
על אף הבדלים משמעותיים בין מגפה למלחמה, בשני המקרים מדובר בשאלות של חיים ומוות ובמערכות (campaigns) מורכבות ורב ממדיות. בשני המקרים יש צורך לנהל משבר ולקבל הכרעות מדיניות גורליות לעתיד האומה ואזרחיה, בראייה אסטרטגית רחבה ואינטגרטיבית. הניסיון המצטבר של מערכת הביטחון בישראל מספק לקחים ותובנות רלבנטיים לניהול משבר הקורונה, לצמצום מחיריו ואולי אף למיצויו כהזדמנות: בתחום המודיעין, התכנון האסטרטגי והמבצעי, הגנת העורף, בניין הכוח ותהליכי קבלת ההחלטות.
מדינת ישראל נמצאת במצב חירום: מוסדות החינוך סגורים, עסקים נסגרים ואנשים מאבדים את מקור פרנסתם. כדי להתמודד עם האתגר באופן מיטבי יש לשלב בין אסטרטגית המניעה, ההתגוננות וההכלה, הננקטת כמאמץ עיקרי, לבין האסטרטגיה של קידום חוסן חברתי כמאמץ משני. הראשונה מיועדת לבלום את ההפרעה והשנייה מיועדת לייצר רציפות תפקודית ולבנות תשתית להתאוששות חיונית לאחריה. השילוב בין שתי האסטרטגיות יבסס עמודי תווך חיוניים להתמודדות מוצלחת עם מצב החירום. זאת, תוך הקפדה על הפצת ידע ומידע אמינים לצד שימור וחיזוק אמון הציבור, ביזור של המנהיגות, מעורבות של אזרחים...
כרמית פדן | מאיר אלרן | עינב לוי | ששון חדד | אחז בן ארי
התפרצות וירוס הקורונה מלווה בריבוי שמועות ופייק ניוז, שתכליתם להעצים את הפחד מהמגפה או להצביע על האשם בהתפשטותה. השמועות מקודמות הן על ידי מדינות בעלות אינטרס להסתיר את המתרחש בשטחן או להסיח את הדעת מהתנהלותן בהקשר זה, הן על ידי אזרחים תמימים, וגם על ידי חובבי תיאוריות קונספירציה ואמצעי תקשורת, שמהדהדים חלק מהשקרים. ככל שהזמן חולף מתחזקת המודעות להצפה במידע בלתי מבוסס או אינטרסנטי, וגובר צורך להתמודד עם התופעה. ההתמודדות נעשית תוך שיתוף פעולה של ארגונים בינלאומיים, חברות טכנולוגיה וממסדים מדיניים. גם החברה האזרחית והתקשורת הממוסדת...
