מדינות ערב יכולות לסייע בקידום הסכם לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס, הפסקת אש וסיום המלחמה ברצועת עזה באמצעות נקיטת גישה נחרצת כלפי חמאס, שבמרכזה הגברת לחץ, בידוד ודה-לגיטימציה, במטרה לפגוע בדימויו ובמעמדו של הארגון בקרב דעת הקהל הערבית. הצעדים המוצעים כוללים קמפיינים תקשורתיים וגינויים פומביים, סנקציות משפטיות, הגבלת פעילות ועידוד שיח דתי חלופי. זאת, לצד תיקון וחיזוק הרשות הפלסטינית וסיוע בהשבת שליטתה ברצועת עזה. על ישראל מצדה לעודד מהלכים ערביים מעין אלה דרך נכונות לקדם בעתיד מתווה לפתרון של 'שתי מדינות לשני עמים', בכפוף לקבלת...
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערכה סימולציה לבחינת מתווה אמריקאי-בין-ערבי לסיום המלחמה ברצועת עזה, לכינון נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל ולגיבוש קואליציה ביטחונית-כלכלית אזורית. בסימולציה חמאס דחה את המתווה, כל עוד הוא מסוגל להילחם ולא מתהווה מנגנון חלופי לשליטה ברצועת עזה. ישראל מצידה הגיבה חיובית למתווה, על אף המחירים הנדרשים ממנה במובן קידום תהליך מדיני לקראת פתרון שתי מדינות. התפתחות זו גרמה שינוי חיובי מהותי בעמדה האזורית והבינלאומית כלפי ישראל. עם זאת, נותרו שאלות לגבי מה יביא את איראן, חזבאללה ושאר שלוחיה להסכים לסיים את מלחמת...
קריסת הרשות הפלסטינית מוזכרת בשנתיים האחרונות כאפשרות ריאלית על רקע קביעת עובדות בגדה המערבית על ידי ממשלת ישראל, קרי הרחבת מפעל ההתנחלות, שהיא ברובה בלתי-הפיכה ומאתגרת את מעמדה החלש ממילא של הרשות. קריסת הרשות, או הקרסתה, תשיב את המערכת הישראלית-פלסטינית למעלה מ-30 שנים לאחור ותעמיד את ישראל במצב מדיני ובינלאומי קשה משום שתיחשב כמסמנת את סוף העידן ההסדרי, ואף תרחיק את המדינות הערביות המתונות מניסיון לקדם נורמליזציה עימה. בנוסף, קריסת הרשות תשים סוף לשותפות האינטרסים בין ישראל לרשות הפלסטינית שבאה לידי ביטוי בתיאום ביטחוני, לרוב...
באמצעות סימולציה מרובת שחקנים נבחן במכון למחקרי לאומי תרחיש שלפיו ישראל, במטרה למנוע את התאוששות חמאס או היווצרות כאוס מוחלט ברצועת עזה, נאלצת לכבוש את הרצועה ולהחיל עליה ממשל צבאי. הבחינה העלתה כי עלויות הכיבוש הן כבדות מאד לישראל. בנוסף, ישראל תתקשה לגבש אסטרטגיית סיום מלחמה ותימשך ואף תתעצם מלחמת ההתשה באמצעות שליחים שמנהלת איראן נגד ישראל. מעל לכל אלו, הנזק העיקרי הוא חיסול ההזדמנות לכונן נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולגבש קואליציה ביטחונית אזורית בהובלת ארצות הברית ובהשתתפות מדינות ערב המתונות וישראל.
מאז תחילת המלחמה מפרסם האו"ם דוחות ועדכונים לגבי המצב ההומניטרי ברצועה, המעלים תמונה קשה של משבר תזונתי חמור ואף של רעב המתפשט ברצועה. דוחות אלה מתבססים על נתונים מספריים חסרים המגיעים ממקורות בעזה, שאינם משקפים את כלל הסיוע הנכנס לרצועה. האו"ם מצטט נתונים אלה ללא אימות וסימוכין, בהעדר שקיפות וללא כל התייחסות לנתונים שמפרסמת ישראל ולמאמציה ההומניטריים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשי חמאס ואחריותו למצב בעזה. בכך יצר האו"ם בדיווחיו תמונה מסולפת של המצב ברצועה, ששימשה בסיס לטענות נגד ישראל על מניעת סיוע הומניטרי והרעבה מכוונת...
הסיכון הכרוך בקריסת הרשות הפלסטינית מחד גיסא, לצד הצורך בשינויי עומק בה כתנאי לשיקומה, חזרתה לרצועת עזה ויצירת תנאים להסדר מדיני על בסיס עיקרון שתי מדינות כבסיס למימוש הנורמליזציה עם ערב הסעודית כמהלך משלים ומסייע לסיום המלחמה ברצועה מאידך גיסא, מחייבים גישה שונה מזו המקובלת מזה זמן. בין היתר, הקמת שתיים או שלוש ערים פלסטיניות (דוגמת העיר רוואבי שמצפון לרמאללה), ובהמשך העתקת הדגם גם לרצועת עזה, כרכיב של עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה, יכולה לייצר מענה לשורת אתגרים. מימוש מוצלח של המגה-פרויקט המוצע,יעודד פרויקטים נוספים בסדרי גודל...
ממשלת ישראל החליטה לגבש את צעדי התגובה מול הרשות הפלסטינית בגין המערכה המדינית-משפטית שהיא מנהלת נגד ישראל בפורומים שונים בזירה הבינלאומית. אלא שבמרבית הצעדים עליהם הוחלט גלום נזק, שיעלה על התועלת הצפויה מהם. שהרי, הם לא ישנו את מדיניותה הלעומתית של הרשות הפלסטינית נגד ישראל, ולא יצמצמו את הלגיטימציה הבינלאומית שהרשות נהנית ממנה. מנגד, מהלכיה של ממשלת ישראל מאיצים את הסיכון לבידוד מדיני משמעותי ומתעלמים מהזהרות מערכת הביטחון אשר לסיכון הגלום בערעור נוסף של מצב הביטחון ביהודה ושומרון וההשלכות למקרה שהרשות הפלסטינית תגיע למצב של חוסר...
מאמר זה בוחן את תוקף הטענה כי הענקת אישורי עבודה לפועלים פלסטינים מהגדה המערבית יוצרת סכנה ביטחונית לאזרחי מדינת ישראל. הניתוח מתבסס על מסד נתונים מקורי וחדש על אודות 153 הישראלים שנרצחו בתחומי הקו הירוק ובמזרח ירושלים מאז ה-1 בינואר 2007 עד ה-6 באוקטובר 2023. הנתונים מראים שב-17 שנים אלה נרשמו שלושה פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים בעלי אישור עבודה, שבהם נרצחו ארבעה אנשים. 44 אחוזים מסך כל הנרצחים הישראלים נפגעו מירי רקטות או צלפים מתוך רצועת עזה ו-33 אחוזים נוספים נרצחו על ידי מחבלים בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, המתגוררים במזרח...
למרות הפגיעה הקשה בו, חמאס צפוי לגייס מחבלים שימלאו מחדש את השורות. בהנהגה הישראלית עדיין מתנהל ויכוח האם בכלל לקבל את ההחלטה – זו שבפועל תקבע את גורל המלחמה, לאחר כשמונה חודשים. אלא שעל רקע זה כבר עולות שאלות מרכזיות: מהם היתרונות והחסרונות של תרחיש הממשל הצבאי הישראלי ברצועת עזה, מהן ההשלכות של תרחיש זה על יכולותיו של צה"ל, ומהן משמעויותיה של הצעת מדינות המפרץ ל”יום שאחרי” המלחמה?
ישראל מסוגלת להכניע את חמאס וזאת באמצעות צמצום דרסטי בהשפעתו בקרב הציבור שאותו הוא מתיימר לייצג ולהוביל, על ידי שלילת "כוח ההיזק" וכוח "הווטו" שבהם הוא אוחז. לשם כך, נדרשת הפעלת שישה מאמצים – צבאי, אזרחי, מדיני, הומניטרי, שיתוף פעולה אזורי ותודעתי – באופן מגובש ומסונכרן.
הקדמה
מאת ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן
בחלוף חצי שנה מה-7 באוקטובר, למרות שבשדה הקרב ברצועת עזה נרשמו הישגים אופרטיביים ניכרים, טרם הושגה במלואה אף לא אחת ממטרות המלחמה. 133 חטופים וחטופות נמצאים עדיין בשבי בעזה, וחמאס טרם הוכרע. המלחמה מול חמאס דועכת, כפי שצפוי היה להיות בשלב זה, וגם מבצע ברפיח לא ישנה מהותית את המגמה הזו. דעיכה זו יכולה להוביל לדשדוש, שבצידו מפח נפש, אכזבה ותסכול, אך מנגד, מצב זה עשוי להציע שורת הזדמנויות, המפורטות ומנומקות במסמך זה, אשר ישפרו את מצבה הביטחוני של ישראל לאורך זמן. המסמך, אשר נכתב על ידי חוקרי...