כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-פלסטינים

באמצעות סימולציה מרובת שחקנים נבחן במכון למחקרי לאומי תרחיש שלפיו ישראל, במטרה למנוע את התאוששות חמאס או היווצרות כאוס מוחלט ברצועת עזה, נאלצת לכבוש את הרצועה ולהחיל עליה ממשל צבאי. הבחינה העלתה כי עלויות הכיבוש הן כבדות מאד לישראל. בנוסף, ישראל תתקשה לגבש אסטרטגיית סיום מלחמה ותימשך ואף תתעצם מלחמת ההתשה באמצעות שליחים שמנהלת איראן נגד ישראל. מעל לכל אלו, הנזק העיקרי הוא חיסול ההזדמנות לכונן נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולגבש קואליציה ביטחונית אזורית בהובלת ארצות הברית ובהשתתפות מדינות ערב המתונות וישראל.

מאז תחילת המלחמה מפרסם האו"ם דוחות ועדכונים לגבי המצב ההומניטרי ברצועה, המעלים תמונה קשה של משבר תזונתי חמור ואף של רעב המתפשט ברצועה. דוחות אלה מתבססים על נתונים מספריים חסרים המגיעים ממקורות בעזה, שאינם משקפים את כלל הסיוע הנכנס לרצועה. האו"ם מצטט נתונים אלה ללא אימות וסימוכין, בהעדר שקיפות וללא כל התייחסות לנתונים שמפרסמת ישראל ולמאמציה ההומניטריים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשי חמאס ואחריותו למצב בעזה. בכך יצר האו"ם בדיווחיו תמונה מסולפת של המצב ברצועה, ששימשה בסיס לטענות נגד ישראל על מניעת סיוע הומניטרי והרעבה מכוונת...

הסיכון הכרוך בקריסת הרשות הפלסטינית מחד גיסא, לצד הצורך בשינויי עומק בה כתנאי לשיקומה, חזרתה לרצועת עזה ויצירת תנאים להסדר מדיני על בסיס עיקרון שתי מדינות כבסיס למימוש הנורמליזציה עם ערב הסעודית כמהלך משלים ומסייע לסיום המלחמה ברצועה מאידך גיסא, מחייבים גישה שונה מזו המקובלת מזה זמן. בין היתר, הקמת שתיים או שלוש ערים פלסטיניות (דוגמת העיר רוואבי שמצפון לרמאללה), ובהמשך העתקת הדגם גם לרצועת עזה, כרכיב של עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה, יכולה לייצר מענה לשורת אתגרים. מימוש מוצלח של המגה-פרויקט המוצע,יעודד פרויקטים נוספים בסדרי גודל...

ממשלת ישראל החליטה לגבש את צעדי התגובה מול הרשות הפלסטינית בגין המערכה המדינית-משפטית שהיא מנהלת נגד ישראל בפורומים שונים בזירה הבינלאומית. אלא שבמרבית הצעדים עליהם הוחלט גלום נזק, שיעלה על התועלת הצפויה מהם. שהרי, הם לא ישנו את מדיניותה הלעומתית של הרשות הפלסטינית נגד ישראל, ולא יצמצמו את הלגיטימציה הבינלאומית שהרשות נהנית ממנה. מנגד, מהלכיה של ממשלת ישראל מאיצים את הסיכון לבידוד מדיני משמעותי ומתעלמים מהזהרות מערכת הביטחון אשר לסיכון הגלום בערעור נוסף של מצב הביטחון ביהודה ושומרון וההשלכות למקרה שהרשות הפלסטינית תגיע למצב של חוסר...

מאמר זה בוחן את תוקף הטענה כי הענקת אישורי עבודה לפועלים פלסטינים מהגדה המערבית יוצרת סכנה ביטחונית לאזרחי מדינת ישראל. הניתוח מתבסס על מסד נתונים מקורי וחדש על אודות 153 הישראלים שנרצחו בתחומי הקו הירוק ובמזרח ירושלים מאז ה-1 בינואר 2007 עד ה-6 באוקטובר 2023. הנתונים מראים שב-17 שנים אלה נרשמו שלושה פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים בעלי אישור עבודה, שבהם נרצחו ארבעה אנשים. 44 אחוזים מסך כל הנרצחים הישראלים נפגעו מירי רקטות או צלפים מתוך רצועת עזה ו-33 אחוזים נוספים נרצחו על ידי מחבלים בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, המתגוררים במזרח...

למרות הפגיעה הקשה בו, חמאס צפוי לגייס מחבלים שימלאו מחדש את השורות. בהנהגה הישראלית עדיין מתנהל ויכוח האם בכלל לקבל את ההחלטה – זו שבפועל תקבע את גורל המלחמה, לאחר כשמונה חודשים. אלא שעל רקע זה כבר עולות שאלות מרכזיות: מהם היתרונות והחסרונות של תרחיש הממשל הצבאי הישראלי ברצועת עזה, מהן ההשלכות של תרחיש זה על יכולותיו של צה"ל, ומהן משמעויותיה של הצעת מדינות המפרץ ל”יום שאחרי” המלחמה?

ישראל מסוגלת להכניע את חמאס וזאת באמצעות צמצום דרסטי בהשפעתו בקרב הציבור שאותו הוא מתיימר לייצג ולהוביל, על ידי שלילת "כוח ההיזק" וכוח "הווטו" שבהם הוא אוחז. לשם כך, נדרשת הפעלת שישה מאמצים – צבאי, אזרחי, מדיני, הומניטרי, שיתוף פעולה אזורי ותודעתי – באופן מגובש ומסונכרן.



הקדמה מאת ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן בחלוף חצי שנה מה-7 באוקטובר, למרות שבשדה הקרב ברצועת עזה נרשמו הישגים אופרטיביים ניכרים, טרם הושגה במלואה אף לא אחת ממטרות המלחמה. 133 חטופים וחטופות נמצאים עדיין בשבי בעזה, וחמאס טרם הוכרע. המלחמה מול חמאס דועכת, כפי שצפוי היה להיות בשלב זה, וגם מבצע ברפיח לא ישנה מהותית את המגמה הזו. דעיכה זו יכולה להוביל לדשדוש, שבצידו מפח נפש, אכזבה ותסכול, אך מנגד, מצב זה עשוי להציע שורת הזדמנויות, המפורטות ומנומקות במסמך זה, אשר ישפרו את מצבה הביטחוני של ישראל לאורך זמן. המסמך, אשר נכתב על ידי חוקרי...

הפגנות המוניות מחוץ לשגרירות ישראל בעמאן, המאורגנות על ידי 'הפורום הלאומי לתמיכה בהתנגדות' שבהובלת האחים המוסלמים בירדן וכן חתרנות איראנית ושימוש בירדן כפלטפורמה להברחת אמצעי לחימה וכסף לגורמי טרור בגדה המערבית, מסכנים את יציבותה של ממלכת ירדן. חשש שערעור היציבות בירדן ייצור מצב שאיראן ושלוחיה יתייצבו על גבול ישראל-ירדן אמור לדרבן את ישראל להימנע מעימות פומבי עם בית המלוכה סביב הביקורת הירדנית הנוקבת כלפי ישראל על רקע המלחמה ברצועת עזה, ולהתחשב בצרכיה הקיומיים של הממלכה, תוך היענות חיובית להם בערוצי קשר חשאיים.   

כוונתה המסתמנת של איראן להגיב לחיסול חסן מהדוי, מפקד משמרות המהפכה בסוריה, מעידה כי טהראן רואה במהלך זה "צעד אחד רחוק מידי". למרות חוסר רצונה העקרוני בהסלמה, הנהגת איראן הבינה כי ללא תגובה חריפה, יכולתה להרתיע את ישראל מפעולות נוספות נגד אנשיה ואינטרסים שלה בסוריה ובמזרח התיכון בכלל תיפגע במידה דרמטית. אמנם, על רקע זה עולה הסבירות להסלמה בין ישראל לציר המובל על ידי איראן, אך התרחשותה של הסלמה זו תלויה ביכולת לסכל תגובה איראנית ובחריפות התגובה הישראלית לה.

בימים אלה מלאו 45 שנים לשלום בין ישראל למצרים, בצל טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. אירועי החודשים האחרונים הציבו את שתי המדינות בפני אחד המבחנים הקשים שידעו, אך עד כה הם לא השפיעו על המתכונת האמביוולנטית המסורתית של יחסיהן:  מצד אחד, נשמעו בשיח הציבורי והרשמי במצרים ובישראל ביטויים של התלהמות, עוינות, חשדנות וחוסר אמון; ומצד שני, נמשכו הדיאלוג הביטחוני השקט, המחויבות ההדדית להסכם השלום וההפנמה של האינטרסים האסטרטגיים הכרוכים בו. שניות זו, אף שהפכה במרוצת השנים חלק אורגני מ"השלום הקר", אינה מצב בריא. על קהיר...