כל הפרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים מגמות בקרב הציבור היהודי מגמות בקרב הציבור הערבי להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל לחודש אוגוסט נערך בין התאריכים 07-11.8.24 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "iPanel" במהלכה רואיינו באינטרנט ובטלפון 772 איש ואישה בשפה העברית ו-200 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה...

בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים שלל פעולות השפעה עוינות בשיח הישראלי, שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מתמקדת פעילות ההשפעה האיראנית בנושאים הקשורים למלחמה ובניסיון לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות, תוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית, ופעלה בו בזמן להשפיע על הציבור הרחב ולבצע פעולות השפעה על...

כחלק מהתגובה הצבאית של הציר בהובלת איראן למלחמת "חרבות ברזל", מאז תחילת נובמבר 2023 מיליציות שיעיות בעיראק משגרות טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מתקפות אלה, שהתרבו בחודשים האחרונים, משקפות שינוי בדפוסי פעילות הטרור של המיליציות, לאחר שבמשך שנים הן תקפו בעיקר את הכוחות האמריקאים בעיראק ובסוריה. התפתחות זאת דוחקת בישראל ובארצות הברית לתאם את המענה לאיום המשותף, שכן בהיעדר צעדים מרסנים תגבר התעוזה של המיליציות.

בחודש העשירי למלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת בצומת דרכים הן בהיבט המשך הלחימה ברצועת עזה והן בהיבט המערכה הרחבה יותר, מול איראן ו"ציר ההתנגדות", המעורבים ישירות בלחימה. לכל החלטה לגבי העתיד יהיו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות וזאת במצב התחלתי שהגירעון הצפוי לשנת 2024 יעלה במידה ניכרת על התחזית שבבסיס תקציב המדינה הנוכחי, ולנוכח השפעת המלחמה על הוצאות הביטחון, הצמיחה במשק, ההשקעות הזרות בישראל, דירוג האשראי שלה ושאר פרמטרים קריטיים של החוסן הכלכלי. במאמר זה נבחנים שלושה תרחישים: המשך המצב הקיים; הסלמה בזירה הצפונית; הסדרה על...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים מגמות בקרב הציבור היהודי מגמות בקרב הציבור הערבי להלן עיקרי הממצאים:  _________________ [1] סקר חרבות ברזל לחודש יולי נערך בין התאריכים 18-21.7.24 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית" במהלכה רואיינו באינטרנט ובטלפון 600 איש ואישה בשפה העברית ו-200 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה...

במכון למחקרי ביטחון לאומי נערכה סימולציה לבחינת מתווה אמריקאי-בין-ערבי לסיום המלחמה ברצועת עזה, לכינון נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל ולגיבוש קואליציה ביטחונית-כלכלית אזורית. בסימולציה חמאס דחה את המתווה, כל עוד הוא מסוגל להילחם ולא מתהווה מנגנון חלופי לשליטה ברצועת עזה. ישראל מצידה הגיבה חיובית למתווה, על אף המחירים הנדרשים ממנה במובן קידום תהליך מדיני לקראת פתרון שתי מדינות. התפתחות זו גרמה שינוי חיובי מהותי בעמדה האזורית והבינלאומית כלפי ישראל. עם זאת, נותרו שאלות לגבי מה יביא את איראן, חזבאללה ושאר שלוחיה להסכים לסיים את מלחמת...

באמצעות סימולציה מרובת שחקנים נבחן במכון למחקרי לאומי תרחיש שלפיו ישראל, במטרה למנוע את התאוששות חמאס או היווצרות כאוס מוחלט ברצועת עזה, נאלצת לכבוש את הרצועה ולהחיל עליה ממשל צבאי. הבחינה העלתה כי עלויות הכיבוש הן כבדות מאד לישראל. בנוסף, ישראל תתקשה לגבש אסטרטגיית סיום מלחמה ותימשך ואף תתעצם מלחמת ההתשה באמצעות שליחים שמנהלת איראן נגד ישראל. מעל לכל אלו, הנזק העיקרי הוא חיסול ההזדמנות לכונן נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית ולגבש קואליציה ביטחונית אזורית בהובלת ארצות הברית ובהשתתפות מדינות ערב המתונות וישראל.

מאז תחילת המלחמה מפרסם האו"ם דוחות ועדכונים לגבי המצב ההומניטרי ברצועה, המעלים תמונה קשה של משבר תזונתי חמור ואף של רעב המתפשט ברצועה. דוחות אלה מתבססים על נתונים מספריים חסרים המגיעים ממקורות בעזה, שאינם משקפים את כלל הסיוע הנכנס לרצועה. האו"ם מצטט נתונים אלה ללא אימות וסימוכין, בהעדר שקיפות וללא כל התייחסות לנתונים שמפרסמת ישראל ולמאמציה ההומניטריים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשי חמאס ואחריותו למצב בעזה. בכך יצר האו"ם בדיווחיו תמונה מסולפת של המצב ברצועה, ששימשה בסיס לטענות נגד ישראל על מניעת סיוע הומניטרי והרעבה מכוונת...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1]  המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים להלן עיקרי הממצאים: _________________ [1] סקר חרבות ברזל האחרון נערך בין התאריכים 6-13.6.24 בהובלת הדסק לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון "רפי סמית" במהלכה רואיינו באינטרנט ובטלפון 1000 איש ואישה בשפה העברית ו-200 בשפה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה...

מלחמת הכרעה בשתי חזיתות בו-זמנית היא אפשרית, אם כי לא רצויה. מלחמה כוללת בצפון לא תהיה דומה לאף אירוע שחווה העורף בישראל, ובטרם יציאה למלחמה כזו יש להבין את האתגרים שיהיו גלומים בה ואת הלקחים שניתן יהיה לגזור מהמלחמה המתנהלת ברצועת עזה. לקחים אלה מתייחסים במיוחד לשלושה היבטים: בידוד בינלאומי וחשש מהיעדר גיבוי אמריקאי, "תשישות קרב אסטרטגית", אפשרות ההכרעה בשתי חזיתות בו-זמנית. יתר על כן, בניגוד לאי-הגדרת מצב סיום, שהיה הטעות הגדולה הקשורה במלחמה ברצועת עזה, חובה על הדרג המדיני להתחיל את המלחמה מול חיזבאללה בהגדרת מצב הסיום...

לאחרונה ניכר בשיח הציבורי עיסוק מרובה באפשרות של מלחמה כוללת עם חזבאללה. מאמר זה מתמקד בנזקים הרבים הצפויים במלחמה כזו לעורף האזרחי הישראלי ולרציפות התפקודית שלו, ועקב כך לחוסנה של החברה הישראלית ולאפשרויות התאוששותה מהמלחמה. הניתוח מעלה צורך לשקול בזהירות רבה את הסיכונים הטמונים במלחמה כזו למרחב האזרחי, במיוחד כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה.      

אחד מרכיבי העוצמה של ישראל הוא החיבור שלה למערכת הבינלאומית. חיבור זה נתון תחת סכנה. ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה המתנהלת נגדה בזירה הבינלאומית, שחורגת בעוצמתה, הן בהיקפה והן בחומרתה, מהמתקפות המדיניות, התקשורתיות והציבוריות עליה, אשר התעוררו על רקע ובגין מבצעים צבאיים קודמים שניהלה. כתוצאה ממערכה זו ניכרת תופעת דמוניזציה של ישראל והתדרדרות במעמדה הבינלאומי. כשלון של ישראל להתמודד בהצלחה עם מערכה זו עלול להשליך על הכלכלה והביטחון הלאומי שלה, לפגוע בהשגת יעדי המערכה הצבאית, ולהסיגה לאחור בכל המישורים. כדי לבלום את המערכה נדרש שינוי...