הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות והצהרת השלום בינה לבין בחריין ("הסכמי אברהם") מהווים פריצת דרך בתהליך השלום האזורי, מאז הסכם השלום עם ירדן, ופתח להצטרפות של מדינות ערביות נוספות למגמת הנורמליזציה עם ישראל. ביסוד ההסכמים עומדים שיקולי ביטחון לאומי, כאשר ברקע האיום האיראני המשותף ובעלת ברית משותפת – ארצות הברית. בה בעת, להסכמים אלה יש גם פוטנציאל כלכלי במגוון רחב של תחומים, ביניהם: סחר, תיירות, ביטחון, תחבורה, תקשורת, טכנולוגיה, אנרגיה, פיננסים, בריאות, והתמודדות עם שינויי אקלים. נוסף ליתרונות הבילטרליים, הסכמי אברהם...
ישראל איבדה את השליטה על מגפת הקורונה והממשלה החליטה על סגר כללי שני. המשבר הכלכלי והחברתי פוגע באוכלוסייה רחבה, ובמיוחד במעמד הביניים מהסקטור הפרטי. עוצמת המשבר על שלושת רבדיו – הרפואי, הכלכלי והחברתי – מושפעת גם מהיעדר היציבות הפוליטית, ניהול תזזיתי ואי-ציות בקרב חלקים מהציבור להנחיות. נגיף הקורונה הוא אמנם אסון טבע, אבל השלכות המשבר ועוצמת השפעתו נובעות במידה רבה מדרך ניהולו. מאמר זה מתאר את עיקרי המצב הכלכלי לפני הסגר ומציג מתאר להמשך ניהול המשבר והיחלצות ממנו מההיבט הכלכלי. בנקודת השפל הנוכחית יש הכרח לנהל את המשבר...
לאחרונה העביר מבקר המדינה ביקורת על הדרך שבה פעלה המדינה בהקשר למעורבות זרה בתשתיות הלאומיות. לדבריו, היעדר חובת היוועצות הרגולטורים בוועדה המייעצת עלולה להוביל אותם לתעדף שיקולים כלכליים על פני שיקולי ביטחון לאומי. הצורך ליישם את המלצות המבקר מתחדד בתקופה בה היריבות בין סין לארצות הברית מתעצמת, והממשל האמריקאי מפעיל לחץ על בעלות ברית להקים או לחזק מנגנוני פיקוח על השקעות ולשקול היטב הכנסת חברות סיניות לתשתיות לאומיות. למרות הרצון של ממשלת ישראל להימנע מקביעת מנגנון קבוע ובעל סמכות, ולא רק כגורם מייעץ, לבחינת השקעות זרות, המציאות...
החל מראשית השנה פועל צה"ל לפי תוכנית רב-שנתית (תר"ש) "תנופה", לשנים 2024-2020. אלא שהתוכנית טרם הגיעה לאישור מסודר ורשמי של הקבינט והיא אינה מגובה בהסכם תקציבי רב-שנתי. בלית ברירה, צה"ל מממש את התוכנית בהתאם למשאבים השוטפים המוקצים לו. זהו כשל שמקורו באי-היציבות הפוליטית. ועתה, בעיצומו של משבר הקורונה, על הפרק אישור תקציבי הביטחון לשנים 2020 ו-2021 (בין שיאושרו כתקציב דו-שנתי או שקודם לכן יאושר רק תקציב 2020, ובתנאי שלא תתקיימנה בקרוב בחירות נוספות). לכן מתבקש לאשר את תוכנית תנופה בקבינט כדלהלן: אישור כללי של...
חברת הנפט והגז האמריקאית "שברון" הודיעה ב-20 ביולי כי היא רוכשת את חברת נובל אנרג'י – גם היא אמריקאית – השותפה בקונסורציום שהוא בעליו של מאגר הגז הטבעי לווייתן, שבו מצויים שני שלישים מעתודות הגז הטבעי של ישראל. בהודעה הרשמית בדבר הרכישה נאמר שכך רוכשת שברון נכסים מניבים במימי ישראל ומחזקת את מעמדה במזרחו של אגן הים התיכון. מעורבות חברה אמריקאית גדולה כשברון תחזק את מעמדה של ישראל בפורום הגז של מזרח הים התיכון, שבו מעורבות גם מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין, יוון ואיטליה. חשיבות יתרה נודעת גם לעיתוי ההודעה,...
מעורבות של חברות זרות בתשתיות אסטרטגיות בישראל היא סוגיה כלכלית-ביטחונית מורכבת, הנדונה לאחרונה ביתר שאת בין ישראל לארצות הברית. מודל הסדרת משק החשמל הישראלי מדגים כיצד ניתן להגביל השפעה של גורם יחיד, מקומי או זר, על תשתית אסטרטגית של המדינה. ביזור השליטה והפרטת הרכיבים הפריפריאליים והתפעוליים של התשתית, תוך שמירה על ליבת הניהול ויתר הרכיבים האסטרטגיים בידי המדינה, מאפשרים לישראל לאזן בין הגברת התחרותיות במשק ויעילותו, לבין שימור השליטה על נכסיה האסטרטגיים. עם זאת, מודל זה אינו מספק מענה שלם לסיכונים ובמשק החשמל ניתן למנות בו כשלים...
לחצה של ארצות הברית על בעלות בריתה לא להתקין תשתיות סיניות לתקשורת מדור חמישי (5G) מחריף, ואיתו גם אפשרות לצעדי ענישה נגד אלו שיתעלמו מאזהרותיה. במקביל, תאגיד Huawei נמצא במוקד סערות פוליטיות ברחבי העולם וספקיות סלולר בוחרות לאחרונה בחלופות מערביות במקום להמתין להכרעת ממשלותיהן בעניין השימוש בטכנולוגיה סינית. למרות העדר הצהרות רשמיות של ממשלת ישראל בנושא, הסבירות כי תשתיות ה-5G במדינה יכללו טכנולוגיה סינית נותרה נמוכה עד אפסית. לאור מספר יוזמות אמריקאיות שצוברות תאוצה ולפיהן יש לגבש קואליציות של מדינות מערביות שימנעו משימוש...
מערכת הביטחון ומשרד האוצר נערכים לגיבוש תקציב הביטחון הבא, שמציב אתגר קשה במיוחד על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי. אלא שגם בתקציב זה צפוי לבלוט בהיעדרו "סעיף" העלות הישירה של מלחמות, או מבצעים גדולים, שעלולים להתרחש; כך היה גם בתקציבי הביטחון קודמים. בפועל מדובר בעלות שצה"ל והאוצר מתחשבנים עליה בדיעבד, ורק אז גם בוחנים את המקורות למימונה. מאמר זה בוחן סוגיה זו ומסקנתו היא, שעלויות המלחמה ונזקיה למשק צריכים להילקח בחשבון גם הם במסגרת השיקולים של יציאה למלחמה ודרך ניהולה, ובפרט כאשר היוזמה בידי ישראל. לכך יש להוסיף את הצורך...
זכייתה של חברת IDE טכנולוגיות, המתמחה בפתרונות לטיפול במים, על פני האצ'יסון מהונג קונג במכרז לבנייה והפעלה של מתקן ההתפלה "שורק 2" הוכרעה, לפי הודעת משרד האוצר (24 במאי), על פי שיקולי תמחור. עם זאת, ההחלטה הוצגה בתקשורת כהיענות לדרישת ארצות הברית, שנמסרה בעת ביקורו של מזכיר המדינה מייק פומפאו בארץ, אשר הזהיר ממעורבות סינית בתשתיות. למרות התחושה שכך נמנע משבר בין ירושלים לוושינגטון, סיומה של פרשת "שורק 2" דחה אמנם את המשבר, אך לא הסיר אותו מהפרק. לפיכך, ממשלת ישראל קיבלה ארכה לפעול כיום כדי למנוע משבר עתידי.
התעשיות הביטחוניות הן אחת מאבני היסוד של הביטחון בישראל. קיומן הכרחי משום שישראל אינה יכולה לסמוך על מקורות רכש חיצוניים בלבד. הייצור המקומי מהווה חלק בלתי נפרד גם מהמחקר והפיתוח בישראל, והוא מאפשר להתאים מערכות נשק ייחודיות לצרכים המשתנים של צה"ל, אשר מקנות לו יתרונות בשדה הקרב. מנקודת המבט של התעשיות הביטחוניות צה"ל הוא לקוח מרכזי, והשימוש שהוא עושה בתוצרים ובמוצרים של התעשיות מגביר את המוניטין שלהן בבואן לייצא את מוצריהן למדינות ברחבי העולם. התעשיות הביטחוניות נשענות במידה ניכרת על הזמנות של משרד הביטחון, אשר ממומנות...
המשבר הכלכלי שמדינות המפרץ חוות בעת הנוכחית נובע מהשלכות מגפת הקורונה על המשק המקומי והעולמי כאחד, לרבות הירידה החדה במחיר הנפט. במאמר זה נבחנת התמודדותן עם המשבר. הדילמות שבפני המשטרים כוללות באיזו מידה לפגוע ב"חוזה" בינם לבין האזרחים, המבטיח רווחה כלכלית, בלי לעורר תסיסה שתערער את היציבות; עד כמה לצמצם את תעסוקת העובדים הזרים בלי לפגוע בתפקוד המשק; ועד כמה לנצל את יתרות המט"ח ולהגדיל את החוב – על חשבון המשאבים הדרושים בעתיד. דילמות נוספות הניצבות בפני המשטר הסעודי הן האם לסגת מפרויקטים שאפתניים שעליהם גאוות...
טיפולה היעיל והמהיר של הרשות הפלסטינית בנזקי מגפת הקורונה העצים את הקשר הגורדי הרב-ממדי – גיאוגרפי, כלכלי, אזרחי, ביטחוני ובריאותי – בינה לבין ישראל. על הממשלה החדשה בישראל להכיר בכך ולראות ביציבותה, אחריותה ותפקודה האפקטיבי של הרשות רכיב חיוני לביטחון הלאומי הישראלי. יכולתה של הרשות להוביל צמיחה כלכלית מהווה נדבך מרכזי באינטרס זה.
