בסוף נובמבר 2019 אישר הפרלמנט האירופי את מינויים של נשיא המועצה האירופית, שרל מישל, ושל נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, וכן את מינויים של 27 הנציבים שאותם היא תנהיג בחמש השנים הקרובות. הנציבות היא למעשה הממשלה האירופית, האחראית לביצוע האסטרטגיה של האיחוד וניהולם השוטף של כלל הנושאים שהופקדו בידיו על ידי החברות בו. בעשור האחרון הוקפאו היחסים המדיניים במישור הבכיר בין ישראל והאיחוד, בעיקר בשל הביקורת הנוקבת של האיחוד על מדיניות ישראל לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לאחר שתוקם בישראל ממשלה חדשה, רצוי שמשרד החוץ...
במאי 2019 רמזה איראן כי תחל להפר את תנאיו של ההסכם בינה לבין המעצמות לגבי תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA). הפרות אלה תלבשנה אופי של צעדים מצטברים והדרגתיים, שעליהם יוכרז מדי 60 יום, בתגובה לפרישתו של ממשל טראמפ מהסכם הגרעין שנה קודם לכן והסנקציות החריפות אשר הוטלו בעקבות צעד זה על ידי הממשל. הצעד הרביעי, אותו נקטה איראן בנובמבר, הוא החמור ביותר עד כה: איראן הודיעה כי תחל להעשיר אורניום במתקן ההעשרה התת-קרקעי המבוצר היטב בפורדו. עם כל צעד שנקט הדגיש המשטר האיראני כי ההפרות הן הפיכות וכי ישוב לתנאי ההסכם אם תסיר ארצות הברית את כל...
המשטר האיראני מנהל מערכה בחזית הדיפלומטית, בחזית הכלכלית וכן בתחום הגרעין, מול מדיניות ה"מקסימום לחצים" של ממשל טראמפ. המדיניות האיראנית, המוגדרת על ידי המשטר כ"מקסימום התנגדות", מתמקדת בסירוב להיפגש עם טראמפ ולחזור למשא ומתן לפני שהסנקציות שהוא הטיל על טהראן תוסרנה. שר החוץ האיראני עצמו, מוחמד זריף, מקיים שורת ביקורים מדיניים במדינות רבות כחלק מההתרסה נגד הסנקציות האישיות שוושינגטון הטילה עליו. במישור הכלכלי, איראן חתמה בחודשים האחרונים הסכמים עקרוניים להרחבת הסחר, בעיקר עם מדינות שכנות לה. ואולם, ההתמודדות של...
בחלוף שלושה חודשים מפרוץ סבב חדש במלחמת האזרחים בלוב, מתעצם תפקידה כזירת מאבק אלים בין המחנות הסונים המתחרים על השפעה במזרח התיכון. העימות הנוכחי מאופיין ברמה מוגברת של מעורבות מצד איחוד האמירויות, טורקיה וקטר, ואף רוסיה וצרפת – כולן רואות בכאוס הלובי הזדמנות לקדם אינטרסים שלהן במדינה כושלת זו. עבור ישראל, המצב בלוב עלול להיות בעל משמעות, אם כי עקיפה בלבד, בארבעה מובנים: השלכותיו על יציבותה של מצרים, האפשרות שלוב תהפוך מקלט לארגונים אסלאמיסטים אלימים, הסבירות שמערכות נשק שתסופקנה לצדדים תזלוגנה הלאה, והמידה שבה מדינות הפועלות...
מאמצי ההשפעה המופעלים בעיקר על ידי מדינות מהווים אתגר ביטחוני ואיום על הדמוקרטיה במדינות רבות בעולם. מדינות אירופה זיהו אתגר זה כאיום ברמת הביטחון הלאומי ומתמודדות עמו דרך פעילות ממשלתית, פעילות אזרחית ושיתופי פעולה בין-מדינתיים, מה שיכול ללמד על גישות שונות ועל פתרונות שונים לבעיה. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את צורות ההתמודדות השונות של המדינות המרכזיות באירופה עם אתגר ההשפעה ולאמוד את השוני ביניהן באמצעות תיאורית התרבות הפוליטית. בנוסף לכך, המאמר מצביע על השוני הנובע מעצמתו ומשונותו של האיום. בדרך זו ניתן יהיה לשער מהם גבולות...
תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, שנערכו לאחרונה, מצביעות אמנם על ירידה בכוחן של המפלגות שהנחו לאורך שנים של דרכו של האיחוד האירופי – אך עדיין על תמיכה גבוהה יחסית בקרב אזרחי המדינות החברות בארגון חזק, בעל סמכויות והשפעה. מכאן, שלא צפוי שינוי מהותי במדיניות האיחוד, גם בנושאי חוץ וביטחון. משמעות הדברים בהקשר לישראל, ובפרט בנוגע לסוגיית הגרעין האיראני והציפיה להצגת תכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי ממשל טראמפ, היא ששורשי המחלוקות בין ישראל לאיחוד יישארו בעינם. גם אם האיחוד אינו צפוי לצמצם את קשריו עם ישראל, מוערך שבנסיבות...
החל בשנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון...
בעשורים האחרונים ניכרה התעניינות גוברת בפזורות אתניות ובהשפעתן על סכסוכים ועל תהליכי שלום במדינה או באזור שמהם היגרו קהילות אלה. בעוד קיימות מגמות סותרות ביחס לכיוון ולמידת ההשפעה של פזורות אתניות על סכסוכים שונים בתקופות שונות, הרי יש עדויות מספקות לכך שתפקיד הפזורה יכול להיות בעל משמעות. כך נמצאה תמיכה מחקרית בטענה שקיומה של פזורה גדולה במערב יכול להזין את הסכסוך ולהחריפו (בין היתר על ידי מימון והעברת אמצעי לחימה, ועל ידי שליחת מתנדבים שייקחו בו חלק), אך גם לרסנו (למשל על ידי מגעים בלתי רשמיים בין נציגי הפזורות היריבות במערב). מטרת...
שלושים שנה בדיוק חלפו מאז פרצו במזרח אירופה 'מהפכות הקטיפה'. תחילה בברלין ואחר כך בפראג ובברטיסלבה. נחילי אדם מילאו אז את הכיכרות, רוח חדשה של חופש נשבה. בנובמבר 1989 נפלה חומת ברלין וביטאה באופן דרמטי את קריסת ברית־המועצות, התמוטטות הגוש הסובייטי וסיום המאבק האידיאולוגי בין שתי אידיאולוגיות־העל של המחצית השנייה של המאה ה־ 20 . ההתרגשות במערב הייתה רבה עד כדי כך שפרנסיס פוקוימה ייחס למאורע משמעות הגליאנית ממש, וכתב על "קץ ההיסטוריה". העולם כולו, כך קבע בסמכותיות, כולל ברית־המועצות לשעבר ואפילו סין, יעבור תהליך של הידמות...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
בספטמבר 2017 עדכן האיחוד האירופי את אסטרטגיית ביטחון הסייבר שלו משנת 2013. הגרסה החדשה נועדה לשפר את ההגנה על התשתיות הקריטיות של אירופה ולהעצים את האסרטיביות הדיגיטלית של האיחוד מול אזורים אחרים בעולם. כדי למנוע מצבים שבהם עימותים במרחב הסייבר ייצאו מכלל שליטה, גיבש האיחוד האירופי באוקטובר 2017 את מה שכונה "ארגז כלים לדיפלומטיית סייבר", המגדיר מהם אמצעי הנגד האפשריים שיגבו מחיר מהתוקפים במקרה של מתקפת סייבר חיצונית. מסגרת הפעולה המתוכננת כוללת זימון דיפלומטים וסנקציות מדיניות, כלכליות ופליליות נוספות, לצד תגובות דיגיטליות....
הזירה הבינלאומית עברה טלטלה מאז תחילת כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וביתר שאת במהלך 2018 , כתוצאה מהמדיניות ומהצעדים שנקט הממשל האמריקאי. בתגובה נאלצו שחקני המפתח הבינלאומיים האחרים ובעיקר רוסיה, מדינות אירופה וסין להתאים את מדיניותן, כדי להבטיח שהדינמיקה המתהווה לא תפגע באינטרסים שלהם. התפתחויות אלה השפיעו ישירות גם על מאפייני ההתנהלות של הגורמים הבינלאומיים במזרח התיכון והציבו אתגרים חדשים למדינת ישראל. יתר על כן, למציאות הבינלאומית שממנה נגזרים, בין היתר, מעמדה הגלובלי של ארצות הברית וכן היחסים בין המדינות השונות וביניהן...
