היבט מעצב משמעותי במזרח התיכון הוא המתיחויות והיריבויות בקרב המחנה הסוני. המדינות הסוניות נחלקות, בין היתר, על פי מידת תמיכתן באסלאם הפוליטי על גווניו השונים. מעבר לכך, מתנהלת תחרות בין המדינות הסוניות על מעמד והשפעה באזור ומעורבים בה גם אינטרסים כלכליים. המתיחות מתבטאת בין השאר בהמשך המצור על קטאר, בתמיכה בצדדים יריבים במלחמת האזרחים בלוב, ואף בתחרות על שליטה במיקומים אסטרטגיים לחופי הים האדום. ישראל אף היא הפכה במהלך השנים מגורם המאחד את העולם הסוני לגורם מפלג: טורקיה וקטאר מבקרות את מצרים ומדינות המפרץ על כי אינן עושות די על מנת...
בעוד עיקר הדיון בנושא החלת הריבונות הישראלית בגדה המערבית מתמקד בהשפעותיה על היחסים עם ירדן והרשות הפלסטינית, על ישראל לתת את הדעת גם למשמעויות המהלך על הקשרים עם מצרים. מצרים נטתה לפרש הצהרות בישראל בדבר סיפוח חד-צדדי כ"ספין" בחירות, אלא שמאז חתימת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן השתנתה הגישה בקהיר, שהחלה לפעול כדי להניא את ישראל וארצות הברית ממימוש המהלך. אם ייצא הסיפוח לפועל, תידרש מצרים להכריע בין צעדי תגובה נגד ישראל בזירה הערבית והבינלאומית לבין פגיעה ישירה ביחסי השלום בין המדינות. על סמך התנהלות מצרים בעבר,...
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
משבר הקורונה מעמיד בפני מצרים שורת אתגרים על רקע אוכלוסייתה הגדולה והצפופה, כלכלתה החשופה לזעזועים הגלובליים ומצבה הרעוע של מערכת הבריאות. ככל שיתארך המשבר, כך הוא עלול להוביל להרעת מצבה הכלכלי של מצרים ולסכן את יציבותה הפוליטית. המגזר הפגיע ביותר הוא מיליוני העובדים הזמניים, שאינם נהנים מביטחונות סוציאליים ועלולים להידרדר במהירות לאבטלה ולעוני. לפיכך, המבחן להצלחת המשטר המצרי בהתמודדות עם המשבר יהיה ביכולתו לגבש תוכנית פעולה שתאזן בין הצורך בריחוק חברתי שיצמצם את התחלואה לבין האילוצים הכלכליים המחייבים חזרה מהירה ככל האפשר לשגרת...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
נגיף הקורונה מתפשט ברחבי המזרח התיכון ומחייב את משטרי האזור להיערך לאפשרות של קריסת המערכות השלטוניות. הנגיף פוגע באזור הנאנק תחת עולן של מלחמות, תסיסה חברתית, מצוקות כלכליות חריפות קשות וסכסוכי זהות. נתוני התפשטות המגפה במדינות האזור אינם ברורים עקב מיעוט בדיקות, קשיי תפקוד ומדיניות הסתרה, אך מספר הנדבקים במדינות השונות גדול, כנראה משמעותית, מזה המפורסם. כל המשטרים מנסים להתמודד עם האתגר, נערכים למאבק במגפה ולפי שעה נראה שהם זוכים לתמיכה מהציבורים המודעים לאיום. עם זאת, האזור עלול לסבול מהתפרצות רחבת היקף של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה...
ב-15 בינואר הכריזו שר האנרגיה יובל שטייניץ, ועמיתו המצרי, טארק אל-מולא, על התחלת הזרמת הגז הטבעי מישראל למצרים. ההכרזה המשותפת מהווה נקודת ציון ביחסי המדינות, ומעניקה ביטוי נוסף לעלייה המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בחשיבות מעגל הים התיכון במדיניות החוץ, הביטחון והכלכלה של מצרים. מגמה זו ניכרה היטב גם בסדר היום של 'פורום הצעירים העולמי' שנערך בדצמבר 2019 בשרם א-שיח', אשר כלל דיונים במגוון נושאים ים תיכוניים, החל מאנרגיה ואקלים, דרך מצוקת התעסוקה וההגירה הבלתי חוקית וכלה בשורשי הזהות המחברים בין מדינות הים התיכון. ישראל אינה נפקדת...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
תשע שנים לאחר האירועים הדרמטיים של תחילת 2011, הטלטלה האזורית עדיין נמשכת והמזרח התיכון ממשיך להתאפיין באי-יציבות, באי-ודאות ובנפיצות. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרים ומשקיפים שלפיה האזור נמצא במשבר עמוק, בתהליך בעל משמעויות היסטוריות ובמאבק סוער על דמותו. מאבק זה ממשיך להתנהל בשני מרחבים ולאורך קווי שבר מגוונים: על הסדר האזורי – בין ארבעה מחנות שונים העוינים זה את זה ונאבקים על רעיונות, כוח, השפעה ושרידות; ובתוך המדינות עצמן – בין השליטים לבין הציבור במדינות אלו, הסובל משורה של בעיות יסוד שלא נפתרו בשנות הטלטלה ואף הועצמו.
מצרים מציינת בימים אלה 150 שנה לפתיחת תעלת סואץ. מרכזיות התעלה גברה מאז אוגוסט 2015, עת חנך הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי את "תעלת סואץ החדשה", פרויקט הנדסי שנועד להגדיל את הכנסותיה. הערכת ביניים של הישגי הפרויקט ושל מאמצי הפיתוח הכלכלי של אזור התעלה מגלה הצלחות לצד אכזבות, ומלמדת על האתגרים הצפויים למשטר המצרי בשנים הקרובות, ביניהם: גיוס ומשיכת השקעות לפיתוח אזור התעלה; הפחתת החסמים הבירוקרטיים הניצבים בפני משקיעים; הכשרת כוח עבודה מתאים. לישראל ולמצרים אינטרס משותף בטיפוח ובהעמקת קשריהן סביב התעלה באפיקים הבאים: אבטחת השיט...
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, התמודד בשבועות האחרונים עם המשבר הציבורי החמור ביותר שידע מאז נכנס לתפקידו. מוחמד עלי, קבלן שעבד בעבר עם הצבא המצרי, פרסם ברשתות החברתיות סרטונים שהאשימו את הצמרת הצבאית והפוליטית במסכת שחיתויות ועודדו את הציבור להפגין נגד הנשיא. חרף התפוצה הרחבה של הסרטונים, רק אלפים בודדים נענו לקריאתו של עלי ויצאו לרחובות. ואולם, הצלחת המשטר בהכלת המחאות אינה משרה עליו שאננות, מאחר שבעיות היסוד הכלכליות והפוליטיות שהניעו את הזעם הציבורי נותרו בעינן. רבים מתומכיו רואים בהפגנות קריאת השכמה והזדמנות להניע תיקוני...
במדינות מזרח הים התיכון – אזור למוד מחלוקות וסכסוכים – מתגברת ההבנה שחלון ההזדמנות לניצול הגז הטבעי לשיפור ניכר במצבן הכלכלי, עלול להיסגר בשל תחרות חזקה מצד אזורים אחרים הנהנים מיציבות פוליטית יחסית ומהיצע של כמויות גז משמעותיות יותר. התגברות התבונה הכלכלית במזרח אגן הים התיכון לא תפתור את הסכסוכים השונים בין מדינות האזור, אבל היא עשויה להקטין את הסיכוי להתלקחותם.
