הפילוג המפלגתי בדעת הקהל האמריקנית בנושא ישראל הגיע לרמות חסרות תקדים. לפי סקר בנצ'מרק שפורסם בתחילת החודש, רק שליש מהדמוקרטים לעומת למעלה מ-80% מהרפובליקנים מחזיקים בדעה חיובית על ישראל. הפער הגדל במהירות הוא תוצאה של מספר מגמות ארוכות טווח: הירידה בדתיות בציבור האמריקאי; העלייה בתחרות הבין-מפלגתית סביב רוב הסוגיות שבמחלוקת; והתרחבות הפער הבין-דורי בעמדות כלפי ישראל. מתקפת חמאס באוקטובר 2023 העצימה את הקיטוב המפלגתי, עד כדי סכנה להמשך התמיכה האמריקאית בישראל בטווח הבינוני והארוך. המקרה של אוקראינה, שגם היא הפכה מוקד לתחרות מפלגתית...
מאז תחילת כהונתו השנייה התבטא הנשיא טראמפ מספר פעמים בנושא הנשק הגרעיני, הדגיש את דחיפות העניין והצהיר כי בכוונתו להידרש אליו לאחר שיביא לסיום את המשברים באוקראינה ובמזרח התיכון. כן עמד על הצורך לדון עם רוסיה וסין על אודות בקרת נשק וקיצוץ מחצית מתקציבי הביטחון בכלל ובתחום הגרעין בפרט. זאת לעומת תקופת כהונתו הראשונה, שתאפיינה בנסיגה מצעדים לקידום פירוק נשק ובקרת נשק, בעדיפות למודרניזציה של הארסנאל הגרעיני ובמאבק האסטראטגי מול סין. למעשה, במקום להכשיר תנאים שיאפשרו לקדם את מטרתו המוצהרת של טראמפ, הוא מתנהל באופן העלול לקדם תפוצה...
דונלד טראמפ נכנס בסערה לתפקיד נשיא ארצות הברית. בשבועות הראשונים לנשיאותו נקט ממשלו סדרת מהלכים חסרי תקדים, שנועדו לעצב מחדש את ארצות הברית באמצעות שינויים חוקתיים, פוליטיים ומדיניים מרחיקי לכת, ואת מקומה של ארצות הברית בזירה הגלובלית, על ידי שינוי תנאיהם של בריתות והסכמים שבמשך שנים היו במרכזו של הסדר הדמוקרטי-ליברלי שהיא הובילה. רבים מהצעדים האלה עשויים להשפיע ישירות על מדינת ישראל, חלקם באופן שירחיב את אפשרויות הפעולה שלה אך חלקם הגדול עשוי לערער את יציבותן של מערכות בינלאומיות שעליהן ישראל נשענת.
ה"טראמפיזם" הוא אסטרטגיה משבשת, המייצרת הזדמנויות וסיכונים על ידי ערעור הנחות היסוד. ערעור זה מניע שינוי אשר ניצולו המתוחכם אמור להנחות עיצוב מדיניות חדשה, שתציע גם הזדמנויות עבור מדינת ישראל והאזור. תופעת הטראמפיזם מהווה מענה מסוים לאתגרי הדמוקרטיה הליברלית, ומתכתבת עם התסכול הציבורי כלפי מדיניות פרוגרסיבית רדיקלית. במזרח התיכון, גישה זו עשויה לפתוח הזדמנויות ליצירת סדר אזורי חדש, לחזק את השפעתן של מדינות המעוניינות ביציבות ולסייע בקידום הסכמים חדשים ובפתרון בעיות ישנות. תופעת השיבוש עומדת להיות המעצב המרכזי של המזרח...
הכהונה השנייה של טראמפ כנשיא אינה צפויה להיות 'שידור חוזר' של מדיניותו כלפי המזרח התיכון בכהונתו הקודמת. זאת, לאור השינויים שהתרחשו באזור ובראשם הפיחות בעוצמת איראן ו"ציר ההתנגדות" שבהובלתה, מרכזיותה המחודשת של הסוגייה הפלסטינית והנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ בתחרות הבין-מעצמתית. עמדתו הבסיסית החיובית של הנשיא טראמפ כלפי מספר משטרים באזור ואף יחסיו הטובים עם חלק ממנהיגיהם הם בעלי פוטנציאל לייצר מומנטום חיובי בנתיב הנורמליזציה הישראלית-ערבית. אלא שהמלחמה מול חמאס שינתה את שיקוליהם של שחקנים מרכזיים באזור לגבי הצורך בהסדר...
שובו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית עשוי להוביל לשינויים גלובליים משמעותיים, תוך החרפת התחרות בין המעצמות הגדולות – ארצות הברית, סין ורוסיה. מדיניות "אמריקה תחילה", שהוביל טראמפ בקדנציה הראשונה לנשיאותו, תימשך ותנחה את מדיניות החוץ של הממשל. העיקרון המוביל יהיה "סיום מלחמות ולא התחלה שלהן", תוך השקעת מאמצים בגיבוש הסכמים שיקדמו את האינטרס האמריקאי ויושגו מעמדת כוח, בדגש על לחץ מדיני וכלכלי, יתכן גם על ידי הקרנת עוצמה צבאית אבל בשאיפה להימנע מהפעלת כוח צבאי ובוודאי מהסתבכות צבאית.
בעידן נשיאותו השניה של טראמפ...
ב-20 בנובמבר 2024 דחה הסנאט האמריקאי ברוב גדול שלוש הצעות חוק, שהיו מגבילות ייצוא נשק התקפי לישראל על סמך טענות כי אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי במלחמתה ברצועת עזה. עם זאת, ההצעות, שנדחו ללא קושי, זכו לתמיכה גבוהה בשורות האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בהשוואה להצעות דומות בעבר, וגורמי שמאל במחנה הציוני בעולם הארגוני היהודי גיבו פומבית את ההצעות. אולם, עצם הדיון בהצעות בשעת מלחמה, הנכונות לתמוך בהן בשורות המפלגה הדמוקרטית ושבירת אחדות השורה במחנה היהודי הפרו-ישראלי מבטאים את השבר המעמיק בזירה הפוליטית הפנים אמריקאית ובקהילה...
ב-20 בינואר 2025 יושבע הנשיא הנבחר דונלד טרמאפ, על רקע תחרות בין-מעצמתית המעצבת את מדיניות החוץ האמריקאית. הנשיא פרסם את שמות מועמדיו לחברי הקבינט שלו, ביניהם אלה שנקטו בעבר עמדות ניציות כלפי סין, ולצידם בעלי אינטרסים מסחריים משמעותיים בה. דומה שטראמפ עצמו חלוק בין הרצון ״לגרום לסין לשלם״, שהרי הוא סבור שיחסי הסחר בין המעצמות אינם הוגנים, לבין הערצתו הגלויה לנשיא סין, שי ג׳ין-פינג. כמו בממשלים קודמים, טאיוואן וסוגיות כלכליות ומסחריות צפויות להיות מרכזיות ביחסים הבין-מעצמתיים, אך בניגוד לממשלים הקודמים – הפעם אינטרסים ודעות...
שנה של מלחמה בין ישראל לאויביה האזוריים הפנתה את הזרקור גם ליחסים המיוחדים בין ישראל וארצות הברית. על אף התמיכה הצבאית, הכלכלית והדיפלומטית של ארצות הברית, אשר סיפקה, בין היתר, סיוע צבאי בסך יותר מ-22 מיליארד דולר לישראל, ממשל ביידן וממשלת נתניהו שבו והתעמתו סביב נושאים כמו מידתיות הפעלת הכוח הישראלית, הסיוע ההומניטרי לעזה והעמידה בדיני הלחימה הבינלאומיים. אמריקאים צעירים וליברלים הפכו ביקורתיים יותר כלפי ישראל, בעוד שישראלים רבים החלו להטיל ספק בטיב היחסים עם ארצות הברית ולראות בה גורם מגביל. בחודש אוקטובר 2024, ארצות הברית העבירה...
בתום קמפיין סוער, הביס דונלד טראמפ את סגנית הנשיא קמלה האריס ונבחר לנשיא ארצות הברית. חזרתו לבית הלבן מתרחשת על רקע מתח עז, בין היתר סביב נושאי ההגירה, האינפלציה והפשיעה. טראמפ צפוי להתמקד בנושאים פנימיים, במיוחד במשבר בגבול הדרומי. במהלך כהונתו הקודמת הוא זכה באהדת הציבור הישראלי בזכות תמיכתו ב'הסכמי אברהם', הכרה בריבונות ישראל על רמת הגולן והעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. עם זאת, טראמפ הוא דמות מפלגת בארצות הברית ולכן חשוב כי ישראל תשמר את התמיכה הדו-מפלגתית בה בקונגרס ובקרב הציבור האמריקאי, כולל בקהילה היהודית-אמריקאית. במהלך...
מפרספקטיבה של שנה יש מקום לחזור ולהעריך את האלטרנטיבות האסטרטגיות העקרוניות שעמדו בפני ישראל במהלך המלחמה ואת ההשקפות השונות שניצבו במרכז הוויכוח המקצועי, הדעות באולפנים, והדיון הציבורי. במוקד המאמר בחינה חוזרת, במבחן הזמן, של אלטרנטיבות בולטות וקווי הפעולה המדיניים והאסטרטגים שהיו בלב הוויכוח ביחס למלחמה, כיווניה, והמשכה במהלך השנה שמאז פריצתה.
זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.
