ארבעת ההסכמים וההצהרות שהושגו עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו וסודאן, מהווים פריצת דרך בתהליך השלום האזורי ואולי אף פתח להצטרפות של מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות לתהליך הנורמליזציה עם ישראל. מאמר זה מבקש להצביע על משמעותם לביטחון הלאומי הישראלי במובנו הרחב, ולהמליץ על אמצעים להעמיק את ההסכמים הקיימים ולהרחיב את הנורמליזציה למדינות נוספות.
למרות פרק הזמן הקצר שחלף מאז החתימה על ההסכמים/הצהרות – מעל שנה במקרה של איחוד האמירויות ובחריין, ועשרה חודשים במקרים של מרוקו וסודאן – ניתן להציג שלוש תובנות אשר למשמעות ולפוטנציאל של...
"הסכמי אברהם" מהווים הישג ישראלי מדיני ניכר, עם זאת, עד כה לא מוצה פוטנציאל השיפור במצבה האסטרטגי של ישראל והמענה לאתגרים שלפתחה. האיום האזורי המשותף הנשקף מאיראן, היה ונותר מניע מרכזי בכינון "הסכמי אברהם", אולם עוצמתו של מניע זה נשחקה בשל שינו במדיניות ארצות הברית במעבר בין ממשל טראמפ לממשל ביידן, שבין היתר בא לידי ביטוי בהפחתה משמעותית בנכונות האמריקאית לספק תמורות ביטחוניות וכלכליות למדינות "הסכמי אברהם". עדיין, אתגר ויעד מרכזי נותרו יצירת ציר שיתוף פעולה במזרח התיכון לבלימת השפעת איראן באזור. לפיכך,...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
ביקורו של מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז במרוקו לאחרונה, הוא הזדמנות להכניס מומנטום למערכת היחסים בין שתי המדינות, חצי שנה לאחר שהודיעו על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן. היד שהושיטה מרוקו לחמאס לא מכבר מטרידה, אולם ראוי לנתח אותה בהקשר לזירה הפוליטית הפנימית של מרוקו, ולרצונה של רבאט לראות את וושינגטון מכבדת את ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית. על מנת להתקדם, יהיה על ישראל למקד את מאמציה בטיפוח שקט ושיטתי של קשרים עם הקהילה העסקית של מרוקו – פלח שחיוני להצלחת הנורמליזציה.
מדינות ערביות מרכזיות, בראשן ערב הסעודית, היססו עד כה לנרמל את יחסיהן עם משטר אסד, כששיפור יחסיהן עם המשטר מותנה בהתקדמות הפתרון הפוליטי במדינה על בסיס החלטת 2254 של מועצת הביטחון. אולם, על רקע כניסת הנשיא ביידן לבית הלבן והתנהלותו המואצת של המשא ומתן בין הממשל האמריקאי לאיראן ניכרת אפשרות לשינוי בעמדת ערב הסעודית כלפי סוריה, בהמשך לדיווחים על מגעיה עם איראן. חידוש היחסים עם משטר אסד אמור לסייע למדינות ערביות לקנות השפעה על המשטר הסורי וכיוון מדיניותו וכך לאזן את כוחה של איראן בסוריה ולצמצם ולו במעט את השפעתה במדינה. על אף הספקות אשר...
מדיניות החוץ של איחוד האמירויות, שהתאפיינה בעשור האחרון במעורבות בזירות שונות במזרח התיכון, עוברת שינויים עקב צורך להתאמה לתנאים ונסיבות משתנים. יעדיה נותרו כשהיו – שימור וחיזוק היחסים עם ארצות הברית, וכך גם האיומים ובראשם איראן וטורקיה. אולם, נראה שהגישה האסרטיבית של איחוד האמירויות מפנה את מקומה ליתר פרגמטיות. שינוי זה במדיניות איחוד האמירויות משקף בראש ובראשונה ניסיון להתאימה לזו של הממשל החדש בארצות הברית כלפי סוגיות מרכזיות במזרח התיכון ובראשן איראן, וכן רצון לקזז הפסדים, בעיקר אלו הקשורים לדימוייה של איחוד האמירויות שנפגע עקב...
תחרות אסטרטגית בין שתי מעצמות-על הופכת להיות הגישה השלטת בניתוח היחסים בין ארצות הברית לסין. לעיתים מדובר בהיבט מטריד עבור מדינות באזורים שונים בעולם, מכיוון שגישה זו מאלצת בחירה בינארית לנוכח בעיות מדיניות מורכבות, הדורשות מערך אפשרויות רחב ותיאום בין מעצמות עולמיות. מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) נמצאות באחד האזורים שאפשר שיושפע מאותה תחרות אסטרטגית, שכן הוא מתאפיין ביחסים אסטרטגיים ארוכי טווח עם ארצות הברית, לצד קשרים מתרחבים עם סין בתחומי כלכלה, טכנולוגיה ופיתוח תשתיות. מאמר זה מסכם תפיסות שונות בהקשר לנוכחות הגוברת של...
ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...
בפסגה השנתית של "המועצה לשיתוף פעולה במפרץ" (GCC) אשר התקיימה ב-5 בינואר 2021 נחתם הסכם המסיים את החרם על קטר. המשבר עמה פרץ ב-2017, זמן קצר לאחר ביקורו של הנשיא טראמפ באזור, כאשר "הרביעייה הערבית" (ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומצרים) הטילה מצור על דוחא על מנת לאלץ אותה לערוך התאמות משמעותיות במדיניות החוץ שלה. המצור הסתיים חרף העובדה כי אין זה ברור האם דרישה כלשהי מדרישותיהן אכן נענתה. בין ההשלכות האזוריות האפשריות של הסכם הפיוס במפרץ ניתן למנות את: הצלחתה של ה-GCC להרחיק את קטר מטורקיה, הרחבת...
במלאת עשור לטלטלה האזורית נמשך המאבק על דמותו של המזרח התיכון, המתנהל בשני מרחבים: על הסדר האזורי, בין ארבעה מחנות השואפים להשפיע ולקדם את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם; ובתוך המדינות, בין שליטים לציבורים, סביב בעיות יסוד כלכליות וחברתיות, וענייני זהות שלא נפתרו מאז 'האביב הערבי' ואף הועצמו. בשנת 2020 ניתן היה לזהות: ירידה בביטחון העצמי של הציר האיראני-שיעי; עלייה באגרסיביות של הציר שאותו מובילה טורקיה; שורת הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות מהציר הסוני-הפרגמטי; ופעילות מוגבלת של מחנה הג׳האדיסטים. הקורונה נתנה למשטרים הפוגה והזדמנות...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
