ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
מחריף העימות הצבאי, המדיני והכלכלי בין איראן לארצות הברית. בהמשך התקיפות בעיראק על בסיסים שבהם נוכחים כוחות אמריקאים וכן התגרויות של ספינות איראניות בכלי שיט אמריקאים, יש פוטנציאל להסלמה עד כדי עימות מוגבל ישיר, למרות ששני הצדדים מעדיפים להימנע ממנו. בנוסף, מתפתח עימות סביב המהלך האמריקאי להארכת סעיף האמברגו על נשק קונבנציונלי בהחלטת מועצת הביטחון 2231, שהתקבלה לאחר סגירת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שתוקפו עומד לפוג באוקטובר הקרוב. איראן מתנגדת להארכה ורומזת שתגיב בתחום הגרעין, כולל ביציאה מהפיקוח ואולי אף מאמנת ה-NPT. למהלך...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
איראן נמצאת בשפל מהחמורים שידעה, הנובע בעת הנוכחית משילוב של היקף מגפת הקורונה שפרצה בה, המצב הכלכלי הקשה בשל הסנקציות, ירידת מחירי הנפט וחוסר אמון גובר בין המשטר לציבור. טהראן מנסה לנצל את חומרת המגפה כדי ללחוץ על ארצות הברית להסיר את הסנקציות, או לפחות להקל בהן, אולם הממשל האמריקאי הבהיר שאין בכוונתו לעשות כן ואף הטיל בימים האחרונים סנקציות נוספות. במקביל, המיליציות השיעיות, כנראה בתאום עם איראן, ממשיכות לתקוף כוחות אמריקאים המוצבים בעיראק כדי לדרבן החלטה על הוצאתם. התגובה האמריקאית הסתכמה עד כה בתקיפת בסיסים של מיליציה שיעית...
יחסיו של הנשיא טראמפ עם קהילת המודיעין האמריקאית משקפים משבר עמוק ביחסים המורכבים ממילא של גורמי מודיעין ומקבלי החלטות. ניתוח המשבר חושף תמונה מורכבת. הביקורת של טראמפ מוצדקת בחלקה ואכן משקפת בעיות יסוד קשות שמהן סובלים ארגוני המודיעין בארצות הברית. אבל, נראה שבבסיס המשבר עומדת תפיסה בסיסית ומטרידה יותר של טראמפ לגבי תפקידם של מנגנוני בירור המציאות בתהליך קבלת ההחלטות ולגבי מעמדם של הגורמים המקצועיים העוסקים בעניין זה. טראמפ מערער למעשה, באופן פומבי וקולני, על שני היסודות הבסיסיים של העשייה המודיעינית: הדגש שניתן למומחיות, לניסיון...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
המשטר האיראני מנהל מערכה בחזית הדיפלומטית, בחזית הכלכלית וכן בתחום הגרעין, מול מדיניות ה"מקסימום לחצים" של ממשל טראמפ. המדיניות האיראנית, המוגדרת על ידי המשטר כ"מקסימום התנגדות", מתמקדת בסירוב להיפגש עם טראמפ ולחזור למשא ומתן לפני שהסנקציות שהוא הטיל על טהראן תוסרנה. שר החוץ האיראני עצמו, מוחמד זריף, מקיים שורת ביקורים מדיניים במדינות רבות כחלק מההתרסה נגד הסנקציות האישיות שוושינגטון הטילה עליו. במישור הכלכלי, איראן חתמה בחודשים האחרונים הסכמים עקרוניים להרחבת הסחר, בעיקר עם מדינות שכנות לה. ואולם, ההתמודדות של...
הודעה רשמית שפרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ב-22 ביולי, בישרה כי מנכ"ל הסוכנות, יוקיה אמאנו, הלך לעולמו. ההכרזה הגיעה ביום שבו אמאנו אמור היה להודיע כי יעזוב את תפקידו מוקדם מהצפוי, במארס 2020. ניתן לשער שהידיעה על הצורך במחליף כבר ריחפה באוויר, אך ציר הזמן למינוי מנכ"ל סוכנות חדש קוצר משמעותית במפתיע. על פי דיווחים בתקשורת, כבר החלו הדיונים על מציאת מחליף לאמאנו בקרב המדינות החברות בסבא"א. הניתוח יתמקד בתפקיד שמילא אמאנו בסוגיית הגרעין האיראני ובהתנהלותו בנושא, ויוצעו קריטריונים עבור מנכ"ל...
ההסלמה שחלה באחרונה בעימות בין ארצות הברית לאיראן ממחישה את נחישותם של שני הצדדים לא לוותר על עמדותיהם, מתוך הבנה כי תהיה לכך השלכה על יכולת המיקוח שלהם במשא ומתן עתידי ביניהם. בצד הפגנות הכוח ההדדיות מתקיימים מאמצי תיווך, בעת הנוכחית בהובלת נשיא צרפת, בניסיון לגבש את תנאיו ומאפייניו של הדו-שיח. בהסתכלות קדימה, שני התרחישים המובילים היו ונותרו: (1) עימות מתמשך בפרמטרים הנוכחיים בין הצדדים; (2) חזרה למשא ומתן. גם אם הצדדים אינם מעוניינים בעימות צבאי רחב יותר, הדינמיקה הנוכחית יכולה להוביל אותם לכך. ההיערכות הישראלית צריכה להיות לשני...
ארצות הברית ואיראן מנהלות את העימות ביניהן בשני מישורים: הממשל האמריקאי דבק במדיניותו להפעיל "מקסימום לחצים" על המשטר האיראני ומנגד איראן מאמצת מדיניות חדשה כתחליף ל"סובלנות" שהפגינה עד כה, כדי להמחיש לארצות הברית ובעיקר למדינות האחרות החתומות על הסכם הגרעין, בדגש על השותפות האירופיות, את מחיריו הצפויים של המשך הסנקציות. במקביל ובניסיון למנוע התדרדרות גם לאור המתיחות שהתפתחה באחרונה במפרץ, מתקיימים מאמצים לאיתור ערוצי הידברות בין שתי המדינות. בעת הנוכחית ובהנחה שאיראן אינה מעוניינת ל"שבור את הכלים", אפשר...
לאחר שנה שבמהלכה נקטה טהראן "סבלנות אסטרטגית״ בכוונה לקבל ממדינות אירופה פיצוי על חידוש הסנקציות האמריקאיות, היא מבקשת כעת להציב לארצות הברית תג מחיר בגין פעילותה נגדה. על כן פתחה במהלך נגדי, המורכב ממאמצים בשלושה תחומים: תוכנית הגרעין, הפעולה הצבאית, ויצוא הנפט מהמפרץ. בתנאים הנוכחיים, שני הצדדים מציבים תנאים קשים לחזרה למשא ומתן, אולם שניהם כנראה מבינים שיתכן שבסופו של יום מסלול ההידברות הוא הפחות מסוכן עבורם. בתוך כך, ההתפתחויות האחרונות מגלמות פוטנציאל הסלמה ומיס-קלקולציה, העלול להיות רב משמעות עבור ביטחון ישראל. לכן על...
