גם בזמן המלחמה ברצועת עזה, חשיפת מודיעין פומבית ממשיכה לשמש כלי בידי ישראל לעיצוב התנהגותם של שחקנים וקהלים אוהדים ועוינים כאחד. אולם, בשונה מאשר בעתות שגרה, החשיפה לרוב היא תגובתית, למטרות התגוננות מפני פגיעה בלגיטימציה ותוך הימנעות מסיכון מקורות רגישים. בהתחשב במרכזיות הפעולות הצבאיות (מבוססות המודיעין) להעברת מסרים ולעיצוב המציאות בזמן מלחמה, וכן בעובדה שהמלחמה פתחה מעמדת נחיתות מודיעינית ניכרת, חשיבות יתרה נודעת לניהול "כלכלת מודיעין" צנועה ככל הניתן ולשיפוט לחומרה של כל שימוש פומבי במידע.
במאמר זה אנו מבקשים לעמוד על תצורת ההתמודדות של הממשל האמריקאי עם איום ההשפעה וההתערבות הזרה. ראשית, תובא המשגה שתבהיר כיצד מוגדר איום ההשפעה הזרה בארצות הברית. לאחר מכן תפורט תפיסת המענה והארכיטקטורה הסוכנותית שגובשו להתמודדות של הממשל עם האיום; בסיכום יוצגו גם משמעויות ראשוניות ללמידה עבור ישראל, נוכח הניסיון האמריקאי.
מבוא: רשתות חברתיות, רגשות ההמונים וכוח
חלק גדול מהשיח סביב השפעה זרה מתמקד בעיקר בהפצת חדשות כזב ("פייק ניוז") ובקמפיינים זרים שמטרתם לערער מהימנות של עובדות.[1] אין חולק על הנזק שבהפצת מידע מטעה, אולם אני טוען שהשאלה אם קמפיינים להשפעה זרה מקדמים טענות אמיתיות או שקריות, מחמיצה נקודה חשובה הרבה יותר. התזה המרכזית של המאמר הנוכחי גורסת שהסכנה האמיתית של השפעה זרה טמונה לא בעיוות של עובדות אלא בעיוות של רגשות, שהוא חמור הרבה יותר. מדובר בשימוש ברשתות חברתיות כדי לתמרן את רגשות ההמון ובכך להנדס את התנהגותו. לשחקנים מדינתיים ולא...
במהלך העשור האחרון, ממשלות, חברות פרטיות, קהילות מומחים וארגוני חברה אזרחית בכל העולם השקיעו מאמצים ומשאבים ניכרים בניסיון לזהות ולחסום פעילויות עוינות וחתרניות מצד שחקנים זרים, מדינתיים ולא מדינתיים. יוזמות המדיניות והמהלכים המשפטיים שנעשו במהלך תקופה זו, מגלים פערים מושגיים ונורמטיביים משמעותיים לא רק בין מדינות דמוקרטיות למדינות נעדרות זכויות אדם, אלא גם בין דמוקרטיות דומות.
כאשר בוחנים את מצב השיח הפוליטי, המקצועי והאקדמי על השפעה/התערבות זרה המתנהל בימים אלה, מתברר מהר מאוד שיש שונות רבה בין ההגדרות והגישות השונות. הפערים מתגלים...
בשונה מסבבי לחימה קודמים מול חמאס, נראה כי במלחמת 'חרבות ברזל' לא רק משפיעני רשת "מקצוענים" הצטרפו למאבק על התודעה ברחבי העולם, אלא גם אלפי אזרחים ישראלים. בנוסף, הוקמו עשרות ואולי מאות חמ"לים אזרחיים המזרימים חומרי הסברה וקמו קבוצות עבודה בתחומי הטכנולוגיה והתודעה, שנועדו להפוך את ההסברה לאפקטיבית יותר. גם ענף ההיי טק התגייס ויוזמות הסברה רבות צצו במתחמי עבודה שהוסבו לחמ"ל של הסברה וולונטריים. משרדי ממשלה רלוונטיים וקהילת הביטחון ביקשו להסתייע בפוטנציאל ההסברה האזרחי. עם זאת, בחלוף הזמן, חלק ניכר מההתארגנויות...
דוד סימן טוב | ענבר נוי-פרייפלד | אטילה שומפלבי | אלה קינן
מלחמת עזה, שפרצה לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר בנגב המערבי, היא גם מלחמה על התודעה. דומה שחמאס, הנתפס כקורבן, זוכה ביתרון ניכר בקרב על אהדת הקהל הרחב בזירה הבינלאומית, זאת למרות שבראשית המלחמה, עקב אכזריותה של המתקפה שהנחית על ישראל, הייתה זו ישראל שזכתה באהדה. אחד ההסברים להצלחת חמאס הוא, שבניגוד לישראל שמנסה להסביר לעולם את צדקתה, חמאס דבק בסיפור הפלסטיני שפונה לרגש, ומתאים אותו למה שקהל היעד שלו רוצה לשמוע. במלחמה זו, על ישראל להשלים מעבר תפיסתי בין הסברה להשפעה, שבלעדיו היא תתקשה לקבל הבנה ואהדה כלפי הסיפור שלה בקרב...
מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל', היקף המידע הכוזב והתכנים המזויפים ברשת הגיע לשיאים חדשים. רבים מתכנים אלו נוצרו באמצעות יישומי דיפ-פייק מבוססי בינה מלאכותית. האפשרות של כל משתמש ברשת לייצר תוכן סינטטי הופכת את זירת ההסברה למורכבת במיוחד ולכן מתחייבים הבנה עמוקה של התופעה ושיפור דרכי ההתמודדות מולה.
בין חמאס לבין ישראל מתנהלת מערכה על התודעה, קרי על קביעת 'הנראטיב' שיכתיב את תפיסת הישגיהם של הצדדים בזירות המקומית, האזורית ואף הגלובלית. חמאס משקיע מאמץ רב בבניית דימוי של עוצמה מול ישראל כמי שצר עליה בחמש זירות: הארגון מאיים בירי רקטות ופעולות טרור מרצועת עזה, מציג את עצמו כמגן אל-אקצא בירושלים, מפעיל גורמי "התנגדות" בערי הגדה המערבית ובקרב ערבים אזרחי ישראל, ומלבנון משגר רקטות. בפועל, חמאס בעיקר מנצל מהומות ופיגועי טרור ופחות מכך מחולל אותם. מכאן, שהכשלתה או למצער שיבושה של מערכת התודעה המתוחכמת שמנהל חמאס מול ישראל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בשנתיים האחרונות היינו עדים לתקיפות סייבר – המיוחסות לאיראן – נגד חברות וארגונים עסקיים בישראל, לכאורה לתכלית כופרה, אולם למעשה לתכלית תודעתית. יצוין, כי מתקפות כופרה ככלל נפוצות מאד בשנים האחרונות ואף הוגדרו על-ידי הבית הלבן כאיום סייבר מרכזי. יחד עם זאת, השימוש במתקפות כופרה לתכלית תודעתית ולא לתכלית כלכלית הינו תופעה ייחודית במסגרת העימות בין ישראל ובין איראן ותומכיה. מאמר זה מסכם מחקר שבוצע על ידי חברת ClearSky Cyber Security עבור המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף חוקרים מתחום התודעה ומתוכנית איראן במכון. ההבנות האסטרטגיות של...
בפברואר 2019, ערב פיזורה של הכנסת ה-20 והכניסה למעגל הבחירות החוזרות ונשנות ששיתקו את המערכת הפוליטית בישראל, פרסמנו – ח"כ (והיום השר לביטחון פנים) עמר בר-לב ואני – מסמך על כוחות היבשה, הצורך בהכרעה לגבי תפקידם במערכה ותוכניות בניין הכוח הנגזרות מכך. בשנים שלפני כן עמדנו בראש שתי ועדות המשנה הרלבנטיות של ועדת החוץ והביטחון – אני בראש הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, ובר-לב בראש הוועדה למוכנות וביטחון שוטף. המסמך הופץ למקבלי ההחלטות בגרסה חסויה, שכללה התייחסות נרחבת לפרויקטים ספציפיים ולתכניות אופרטיביות קיימות; בגרסתו הפומבית...