במהלך העשור האחרון, ממשלות, חברות פרטיות, קהילות מומחים וארגוני חברה אזרחית בכל העולם השקיעו מאמצים ומשאבים ניכרים בניסיון לזהות ולחסום פעילויות עוינות וחתרניות מצד שחקנים זרים, מדינתיים ולא מדינתיים. יוזמות המדיניות והמהלכים המשפטיים שנעשו במהלך תקופה זו, מגלים פערים מושגיים ונורמטיביים משמעותיים לא רק בין מדינות דמוקרטיות למדינות נעדרות זכויות אדם, אלא גם בין דמוקרטיות דומות.
כאשר בוחנים את מצב השיח הפוליטי, המקצועי והאקדמי על השפעה/התערבות זרה המתנהל בימים אלה, מתברר מהר מאוד שיש שונות רבה בין ההגדרות והגישות השונות. הפערים מתגלים...
בשונה מסבבי לחימה קודמים מול חמאס, נראה כי במלחמת 'חרבות ברזל' לא רק משפיעני רשת "מקצוענים" הצטרפו למאבק על התודעה ברחבי העולם, אלא גם אלפי אזרחים ישראלים. בנוסף, הוקמו עשרות ואולי מאות חמ"לים אזרחיים המזרימים חומרי הסברה וקמו קבוצות עבודה בתחומי הטכנולוגיה והתודעה, שנועדו להפוך את ההסברה לאפקטיבית יותר. גם ענף ההיי טק התגייס ויוזמות הסברה רבות צצו במתחמי עבודה שהוסבו לחמ"ל של הסברה וולונטריים. משרדי ממשלה רלוונטיים וקהילת הביטחון ביקשו להסתייע בפוטנציאל ההסברה האזרחי. עם זאת, בחלוף הזמן, חלק ניכר מההתארגנויות...
דוד סימן טוב | ענבר נוי-פרייפלד | אטילה שומפלבי | אלה קינן
מלחמת עזה, שפרצה לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר בנגב המערבי, היא גם מלחמה על התודעה. דומה שחמאס, הנתפס כקורבן, זוכה ביתרון ניכר בקרב על אהדת הקהל הרחב בזירה הבינלאומית, זאת למרות שבראשית המלחמה, עקב אכזריותה של המתקפה שהנחית על ישראל, הייתה זו ישראל שזכתה באהדה. אחד ההסברים להצלחת חמאס הוא, שבניגוד לישראל שמנסה להסביר לעולם את צדקתה, חמאס דבק בסיפור הפלסטיני שפונה לרגש, ומתאים אותו למה שקהל היעד שלו רוצה לשמוע. במלחמה זו, על ישראל להשלים מעבר תפיסתי בין הסברה להשפעה, שבלעדיו היא תתקשה לקבל הבנה ואהדה כלפי הסיפור שלה בקרב...
מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל', היקף המידע הכוזב והתכנים המזויפים ברשת הגיע לשיאים חדשים. רבים מתכנים אלו נוצרו באמצעות יישומי דיפ-פייק מבוססי בינה מלאכותית. האפשרות של כל משתמש ברשת לייצר תוכן סינטטי הופכת את זירת ההסברה למורכבת במיוחד ולכן מתחייבים הבנה עמוקה של התופעה ושיפור דרכי ההתמודדות מולה.
בין חמאס לבין ישראל מתנהלת מערכה על התודעה, קרי על קביעת 'הנראטיב' שיכתיב את תפיסת הישגיהם של הצדדים בזירות המקומית, האזורית ואף הגלובלית. חמאס משקיע מאמץ רב בבניית דימוי של עוצמה מול ישראל כמי שצר עליה בחמש זירות: הארגון מאיים בירי רקטות ופעולות טרור מרצועת עזה, מציג את עצמו כמגן אל-אקצא בירושלים, מפעיל גורמי "התנגדות" בערי הגדה המערבית ובקרב ערבים אזרחי ישראל, ומלבנון משגר רקטות. בפועל, חמאס בעיקר מנצל מהומות ופיגועי טרור ופחות מכך מחולל אותם. מכאן, שהכשלתה או למצער שיבושה של מערכת התודעה המתוחכמת שמנהל חמאס מול ישראל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בשנתיים האחרונות היינו עדים לתקיפות סייבר – המיוחסות לאיראן – נגד חברות וארגונים עסקיים בישראל, לכאורה לתכלית כופרה, אולם למעשה לתכלית תודעתית. יצוין, כי מתקפות כופרה ככלל נפוצות מאד בשנים האחרונות ואף הוגדרו על-ידי הבית הלבן כאיום סייבר מרכזי. יחד עם זאת, השימוש במתקפות כופרה לתכלית תודעתית ולא לתכלית כלכלית הינו תופעה ייחודית במסגרת העימות בין ישראל ובין איראן ותומכיה. מאמר זה מסכם מחקר שבוצע על ידי חברת ClearSky Cyber Security עבור המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף חוקרים מתחום התודעה ומתוכנית איראן במכון. ההבנות האסטרטגיות של...
בפברואר 2019, ערב פיזורה של הכנסת ה-20 והכניסה למעגל הבחירות החוזרות ונשנות ששיתקו את המערכת הפוליטית בישראל, פרסמנו – ח"כ (והיום השר לביטחון פנים) עמר בר-לב ואני – מסמך על כוחות היבשה, הצורך בהכרעה לגבי תפקידם במערכה ותוכניות בניין הכוח הנגזרות מכך. בשנים שלפני כן עמדנו בראש שתי ועדות המשנה הרלבנטיות של ועדת החוץ והביטחון – אני בראש הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, ובר-לב בראש הוועדה למוכנות וביטחון שוטף. המסמך הופץ למקבלי ההחלטות בגרסה חסויה, שכללה התייחסות נרחבת לפרויקטים ספציפיים ולתכניות אופרטיביות קיימות; בגרסתו הפומבית...
מאמר זה מנתח תופעה חדשה יחסית בעולם מתקפות הסייבר, אשר משלבת מתקפות טכנולוגיות ומניפולציה על תכנים. אומנם התופעה של השפעה על תכנים אינה חדשה במסגרת הקרב על התודעה, וכך גם תקיפה טכנולוגית של מערכות מחשוב ותשתיות ממוחשבות, אולם שילובן יחד הוא תופעה של השנים האחרונות, וביתר שאת לאור המתקפה המיוחסת לרוסיה בבחירות 2016 בארצות הברית. במסגרת המאמר נציג מספר דגמי מתקפות המשלבים מניפולציה על תוכן ותקיפות סייבר טכנולוגיות ונדון בהבדלים בין הדגמים השונים מבחינת משמעויות והשלכות (מעטפת ידע ויכולות טכנולוגיות), כפי שאלו באים לידי ביטוי ברשת...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
