ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בשנתיים האחרונות חידשה ישראל באופן לא רשמי את התעסוקה של תושבי רצועת עזה בישראל ומספר העזתים שקיבלו היתר "סוחר" עלה ל-10,000 היתרים בחודש אוקטובר. מאמר זה סוקר בקצרה את ההיסטוריה של התעסוקה העזתית בישראל ואת הקשר בינה לבין האבטלה ברצועה ובינה לבין התמיכה בחמאס. מסקנת המחקר, שממצאיו מפורטים במאמר, הן כי השפעת התעסוקה בישראל על היקף האבטלה ברצועת עזה צפויה להיות מוגבלת, זאת עקב היקפו הגדול של כוח העבודה הפלסטיני. זאת ועוד, השפעתה על התמיכה בחמאס אינה ברורה.
לישראל יש אינטרס למנוע ניצול בלתי חוקי של פלסטינים הנכנסים לעבוד בתחומה, על מנת לתמוך ביציבות ביהודה ושומרון, להילחם בכלכלה השחורה בישראל ולקיים את שלטון החוק. הרפורמה הישראלית במשטר היתרי העבודה שהחלה בדצמבר 2020 ובמרץ 2021, נועדה למגר את הסחר הבלתי חוקי בהיתרי עבודה של פלסטינים המועסקים בישראל, על ידי חיזוק כוח המיקוח של העובדים. המאמר הנוכחי מציג הערכה ראשונית של השפעת הרפורמה. הוא מראה שבשבעת החודשים הראשונים ליישומה, הרפורמה לא הביאה להפחתת היקף הסחר בהיתרים ולא לירידה במחירי ההיתרים. המאמר ממליץ על צעדי מדיניות: שיפור והרחבה של...
הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים הישראלי בתחום היבוא והחקלאות צפויות להשפיע על הכלכלות הפלסטיניות ביהודה ושומרון וברצועת עזה, שהנן חלק ממעטפת המכס הישראלית: הגדלת החשיפה ליבוא סחורות ותוצרת חקלאית על ידי הקלת נהלי היבוא והפחתת מכס (בהתאמה) צפויה לסייע לצרכנים הפלסטיניים על ידי הוזלת מוצרים ובפרט מוצרי מזון שמשקלם בסל הצריכה הפלסטינים גדול בהשוואה לסל הישראלי. מנגד, החשיפה עלולה לפגוע ביצרנים ובחקלאים פלסטיניים, בפרט בצפון יהודה ושומרון. אולם צעדי מדיניות – כאישור ליצרנים הפלסטינים לשווק לשוק הישראלי תחת סטנדרטים אירופאים וסיוע בהתאמת...
לאחרונה הסכימו שרי הביטחון והאוצר וראש הממשלה, על פי עמדת הרמטכ"ל, על דחיית ההחלטה הקודמת בדבר קיצור השירות לחיילי החובה בצה"ל. כלומר, חיילי החובה ימשיכו לשרת 32 חודשים. מדובר בהחלטה כבדת משקל, המנוגדת להמלצות של מספר ועדות מקצועיות והחלטות קודמות של הממשלה והכנסת, שקבעו כי על השירות לגברים להתקצר בהדרגה עד ל-24 חודשים. יתר על כן, התכנון של פיתוח כוח האדם הצעיר בישראל צריך שיתבוסס על תפיסה לאומית, חברתית וכלכלית, שתיתן מענה לכלל הצרכים, גם אלה של צה"ל. על כן, המודל ההולם של שירות החובה צריך לאזן בין שירות בן 28–30...
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
לאחרונה גברו המחלוקות בין ערב הסעודית לבין איחוד האמירויות הערביות, שנתפסו לאורך העשור האחרון כבעלות ברית המשתפות פעולה בשורת נושאים וזירות פעולה. המחלוקות קשורות לניגודי אינטרסים לגבי הגבלות על יצוא הנפט, הן מתווספות לפערי עמדות קיימים ומעורבים בהן גם שיקולי יוקרה ומעמד בזירה האזורית והבינלאומית. המחלוקות מתווספות ליתר הגורמים המערערים את הדימוי של חזית אזורית אחידה מול איראן ואפשר שתהיה להן השפעה שלילית על מהלכים אזוריים תומכי נורמליזציה עם ישראל. על רקע זה מודגשת חשיבות הדיפלומטיה החשאית שעל ישראל לנהל גם אחרי החתימה על...
אלוף-משנה (מיל') ד"ר שמואל אבן ז"ל היה דוקטור למדעים מטעם הטכניון ואוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במרכז יפה באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בחיל המודיעין, בין היתר כיהן בתפקיד ראש הענף הכלכלי, עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה וראש מחלקת בקרה, ופרש בשנת 1999.
לצד עבודתו במכון למחקרי ביטחון לאומי עסק ד"ר אבן במחקר ובייעוץ במגזר העסקי, הציבורי והצבאי במסגרת חברת מולטי קונספט (יועצים) בע"מ שהייתה בבעלותו, כיהן כדירקטור מקצועי בחברות כלכליות והיה יו"ר חברת תנובה.
ד"ר אבן כתב במכון מחקרים בתחומים...
כמו בסבבי לחימה קודמים מול חמאס, גם ל"שומר החומות" נלוו שלושה סוגי עלויות כלכליות: הצבאית הישירה, הפגיעה בפעילות המשק, ונזקי רכוש כתוצאה מירי הרקטות מרצועת עזה. מוקדם לקבוע את מלוא היקפן של עלויות אלה, שכן את חלקן קשה לאמוד, ובנוסף, לגורמים האמונים על עריכת אומדנים אלה, קרי משרד הביטחון מחד גיסא ומשרד האוצר מאידך גיסא, יש מן הסתם אינטרסים סותרים. עם זאת, ניתן להעריך כבר עכשיו כי, על אף העצימות הגבוהה של "שומר החומות", העלויות הכלכליות שלו יהיו נמוכות משמעותית מאלה של הסבב שקדם לו – "צוק איתן": "שומר...
בשלהי מארס 2021 נחסמה תנועת כלי שייט בתעלת סואץ לשני הכיוונים בעקבות ספינה שנתקעה בתעלה. האירוע חשף את הפגיעות של מערכת הסחר הגלובלית והציף את האתגרים העומדים בטווחים הבינוני והארוך בפני התובלה הימית הבינלאומית בכלל, ובפני מצרים בפרט. ולגבי ישראל, משבר חסימתה של תעלת סואץ ממחיש את הפוטנציאל שלה להציע גשר יבשתי מאילת לים התיכון. חברת קצא"א מיישמת רעיון זה, אם כי בסדר גודל מצומצם ביותר, מזה שנים רבות בתחום האנרגיה, וקיימת יוזמה לשנע נפט ותזקיקים מאיחוד האמירויות לאירופה דרך קו זה. אך כל פרויקט ישראלי עתידי צריך לקחת בחשבון את...
לאחר עשור של מלחמת אזרחים אסד עדיין שולט בסוריה, אך כלכלת המדינה הרוסה ושיקום אינו נראה באופק. תחילת השיקום מותנית ביציבות פנימית, בהסרת הסנקציות ובסיוע חוץ רב-ממדים – תנאים שאינם עומדים על הפרק. כיום מתקיימת בסוריה כלכלה מינימלית ובכלל זאת ניהול תקציב מדינה קטן, שנועד לשמר את המשטר ומנגנוניו. על אף שתקציב המדינה נמוך ריאלית מאשר בשנים קודמות – סוריה מתקשה לממנו בלי להדפיס כסף ללא כיסוי. עובדה זו וכן מחסור במוצרים בסיסיים, בשל הרס המשק והקושי לממן ייבוא, גורמים עליות מחירים תלולות במדינה, המוסיפות לאי-היציבות הכלכלית.
תקציב הביטחון לשנת 2021 הוא תקציב המשכי לתקציב הביטחון לשנת 2020, שהוא המשכי לתקציב המשכי לשנת 2019, שאושר במארס 2018. רצף של תקציבים המשכיים משקף כשל ניהולי של הממשלה, שמסיבות פוליטיות לא הצליחה להעמיד תקציב מדינה סדור. במציאות זו לקח על עצמו הרמטכ"ל אביב כוכבי משימה קשה במיוחד – לנהל תוכנית רב שנתית ("תנופה"), שאינה מגובה בתקציב ביטחון סדור ובהסכם תקציבי רב-שנתי; התכנית אף לא אושרה בקבינט. הרמטכ"ל עושה זאת על ידי הסטת תקציבים בתוך מסגרת תקציב הביטחון ועל ידי הפניית בקשות לדרג המדיני להשלמות תקציב הניתנות...
