בשלב ראשון נראה כי ניצחונו של רוחאני בבחירות לנשיאות באיראן לא ישנה את פניה של המדינה, והמנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, השולט במוקדי הכוח המרכזיים, ימשיך להכתיב את סדר היום בסוגיות חוץ וביטחון. מבחינת ישראל, המשמעות היא שבסוגיות הרלבנטיות לה ישירות, כגון המשך פיתוח תכניות הטק"ק, המשך הסיוע למשטר הסורי, לחזבאללה, לחמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני, לא צפוי שינוי מידי. בנוסף, על ישראל לקחת בחשבון שהשלכות של עימות מחריף בין ארצות הברית לאיראן, בין היתר סביב סוגיית הסכם הגרעין, עלולות לבוא לידי ביטוי בהתנהלותה של איראן במזרח התיכון באופן...
ימים ספורים לפני הבחירות באיראן, המרוץ בין המועמדים רוחאני וראיסי מגיע לישורת האחרונה ושניהם פועלים במרץ בכדי להגביר את סיכוייהם לנצח. למערכת הבחירות הנוכחית חשיבות רבה, למרות שתפקידו של הנשיא מוגבל בעיקר לתחומים הכלכליים והמנהיג העליון הוא הקובע בסוגיות חוץ וביטחון וכן הוא האחראי הישיר על מנגנוני הביטחון. יתר על כן, ארבע השנים הקרובות עשויות להיות קריטיות לקביעת זהותו של המנהיג העליון הבא של הרפובליקה האסלאמית. על רקע המגמות בסוגיות אזוריות ובראשן המעורבות בעיראק ובסוריה, כמו גם בכל הקשור ליחסים עם ארצות הברית, המקיימת בימים אלה...
"מזכר ההבנות ליצירת אזורי הרגעה (de-escalation zones) בסוריה", עליו חתמו כערבות למימושו רוסיה, איראן וטורקיה, הנו ניסיון רביעי לכונן בסוריה הפסקת אש בת קיימא, בתוך מעט למעלה משנה. מטרת-העל שלו היא להניח את היסודות לפתרון כולל למשבר, תוך שמירה על שלמותה של סוריה (ובראיית רוסיה, להכשיר את הקרקע למבנה מדינתי פדרטיבי). הסכם אזורי ההרגעה מהווה ניסיון לעצב מציאות עתידית בסוריה בכלל ובאזורי עניין מובהקים של ישראל וירדן בפרט, ללא התחשבות באינטרסים שלהן, תוך יצירת פוטנציאל להיווצרות איומים חדשים. לפיכך, על ישראל לחתור למיצוי...
עומאן, שצלחה את הטלטלה האזורית בלי שנפגעה יציבותה, ניצבת כעת בפני מספר אתגרים העלולים לערער אותה ביום שאחרי הסולטן קאבוס בן סעיד – מבית ומחוץ. המרכזיים שבהם קשורים למשבר הכלכלי הפוקד אותה, שהצית מחדש תסיסה ציבורית, ולמשבר ירושה אפשרי. זאת לצד אתגרים אזוריים עבור הנסיכות הקטנה, שמנסה לשמור על האיזון העדין ביחסיה עם מדינות המפרץ מחד, ועם איראן מאידך. עתה, נדמה כי היציבות ארוכת השנים שהושגה באמצעות מדיניותו השקולה של קאבוס תעמוד במבחן.
הממשל האמריקאי, בהנחיית הנשיא טראמפ, מקיים בימים אלה בחינה מחדש של מדיניותו מול איראן. במקביל, הממשל אפשר את המשכה של השעיית הסנקציות לאחר שהודיע לקונגרס, כנדרש על פי החוק, כי איראן מצייתת להסכם. בד בבד החריף הממשל את הביקורת הפומבית נגד פעילותה של איראן במזרח התיכון, במטרה לחדד את הזיקה בין ההתנהלות בהקשר להסכם הגרעין לבין צעדים שינקוט בסוגיית התנהלותה באזור. אולם, בעוד שלממשל יכולת לבחור מגוון דרכים להצרת צעדיה של איראן במזרח התיכון, ביחס לסוגיית הסכם הגרעין הוא מודע לכך כי הוא כבול. בהקשר זה עליו יהיה לקחת בחשבון התנגדות צפויה של...
נשיא איראן, חסן רוחאני, קיים ביקור רשמי ראשון ברוסיה (28-27 במארס 2017). במוקד הביקור עמדה הפגישה עם הנשיא ולדימיר פוטין, שבמהלכה נדונו אפשרויות להעמקת קשרי הכלכלה, הסחר וההשקעות בין המדינות. בעניין זה קבע הנשיא רוחאני כי היחסים הכלכליים עברו משלב של יחסים רגילים לפרויקטים ארוכי-טווח. במסיבת העיתונאים המשותפת הדגיש פוטין כי "איראן היא שכנה טובה ואמינה כמו גם שותפה יציבה לרוסיה", ובנוסף הקפיד להזכיר כי שתי המדינות מקיימות שתוף פעולה גם בזירה הבינלאומית, שהוכיח את עצמו. במישור הבינלאומי, לאיראן ורוסיה השקפה דומה לגבי סוגיות...
מצדדי מעורבותם הכלכלית של משמרות המהפכה טוענים כי מעורבות זו הכרחית לפיתוחה הכלכלי של איראן, במיוחד לנוכח הסנקציות הכלכליות וחולשת המגזר הפרטי. הנשיא רוחאני תומך אומנם בצמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה, אך גם מכיר בצורך להמשיך ולהסתייע ביכולות הארגון. הסרת הסנקציות הכלכליות בעקבות יישום הסכם הגרעין פתחה הזדמנות לצמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה באמצעות עידוד כניסתן מחדש של חברות זרות להשקעות באיראן. צמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה בעידן שלאחר הסרת הסנקציות נתפס לא רק כצעד הכרחי לקידום רפורמות מבניות נחוצות בכלכלה אלא גם...
לאחר למעלה מ-6 שנים עקובות מדם, כחצי מיליון הרוגים (רובם אזרחים) ומיליוני פליטים ועקורים, באחרונה גוברים הסימנים לסיום מלחמת האזרחים בסוריה – מלחמה שהחלה כהתקוממות אזרחית, התפתחה גם למלחמת ארגוני ג'האד ובהמשך למלחמה בין מתמודדים על דומיננטיות אזורית בהשתתפות גורמי הכוח המובילים במזרח התיכון והמעצמות העולמיות.
מטרתם של מייסדי תנועת החרם, ה־BDS, היא לקעקע את יסודותיה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית. מנהיגי התנועה פנו לאסטרטגיה עקיפה, לא אלימה, שלכאורה מבטיחה את השגת היעד הזה: דה־לגיטימציה פוליטית ופגיעה כלכלית בישראל שיובילו לבידוד, לדמורליזציה ולהגירה בהיקף גדול. המחיר שדורשים אנשי ה־BDS תמורת הפסקתו של קמפיין הדה־לגיטימציה והחרם, הוא כבד: מימוש “זכות השיבה“ של מיליוני צאצאים של פליטים פלסטינים. היענות לדרישה הזאת פירושה סופו של החזון הציוני. עד כה היו הישגיהם הקונקרטיים של תומכי ה־BDS דלים באופן יחסי, כפי שמוצג במזכר. ואף על פי כן, ניכר...
בסוף דצמבר 2016 הצהיר דובר מועצת שומרי החוקה האיראנית, עבאס-עלי כאדח'ודאא'י, כי נשים יורשו להתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות איראן הצפויות ב-19 במאי. הוא הדגיש, עם זאת, כי המועצה טרם הכריעה בנוגע לפרשנות החוקתית המחייבת בעניין זה. מימוש הדרישות לשינוי החקיקה המפלה נשים אינו פשוט לנוכח התנגדות הממסד הדתי השמרני הרואה בהן פתח מסוכן לערעור ערכי המהפכה. חרף הודעת דובר מועצת שומרי החוקה, קלושים הסיכויים שהמועצה תאשר בעתיד הקרוב אישה כמועמדת בבחירות לנשיאות איראן. השינויים החברתיים והדמוגרפיים באיראן המעודדים השתלבות נשים במרחב הציבורי...
המתיחות בין ארצות הברית לבין איראן, כצפוי, החריפה מאז נכנס ממשל טראמפ לתפקידו. הממשל החדש מעוניין לבסס אצל האיראנים הבנה, כי מדיניותו שונה מזו של ממשל אובמה והוא אינו מתכוון לעבור לסדר היום על צעדים מתריסים מצדם. נשיא איראן, רוחאני אינו מעוניין להביא להידרדרות אך לאור החשש כי המדיניות האמריקאית תחזק את המחנה השמרני, נאלצים הנשיא רוחאני, שצפוי להתמודד לתקופת נשיאות נוספת (מאי 2017), והמחנה הרפורמיסטי להקצין את התבטאויותיהם. שינוי כללי המשחק האמריקאי מול איראן: הצלחה לצמצם השפעתה האזורית מבלי להיגרר לעימות ובלא שאיראן תנקוט בפעולות...
ב-17 בינואר 2017 כינס הנשיא רוחאני מסיבת עיתונאים במלאת שנה ליישום הסכם הגרעין עם המעצמות והציג בה את הישגיו, ובראשם העלייה החדה ביצוא נפט ופתיחת המשק האיראני להשקעות זרות. הוא תקף את מתנגדיו המותחים ביקורת כנגד ההסכם וקרא להם להפסיק לנצלו על מנת לנגח את הממשלה, מכיוון שההסכם קשור לעם האיראני כולו ולא רק לממשלה. מתנגדי הנשיא שהסתייגו מלכתחילה מהסכם הגרעין, ניצלו את יום השנה ליישום ההסכם על מנת לשוב ולתקוף את הממשלה. הם חזרו על טענתם כי מדיניותה הפייסנית של הממשלה הובילה להסכם כניעה שבמסגרתו הסכימה איראן לוויתורים כואבים מבלי לקבל כל...
