במקביל לעיסוק הבינלאומי הגובר בהפחתת פליטות גזי החממה, קהילות ביטחוניות בעולם גם הן מגבירות את מאמצי התמודדותן עם שינויי האקלים. בתוך כך, בולטים פרסומים מהזמן האחרון של הפנטגון ומועצת המודיעין הלאומית בארצות הברית, על אודות אתגרי הביטחון הקשורים במשבר האקלים, ובפרט קריאתם לעשייה מודיעינית משמעותית יותר בתחום. קריאות אלו רלוונטיות גם לקהילת המודיעין בישראל, הן משום שהמזרח התיכון וצפון אפריקה הם מהאזורים הפגיעים ביותר לשינויי אקלים, והן משום יכולותיו הייחודיות ותפקידו המרכזי של אמ"ן כמעריך בגיבוש ההערכה האסטרטגית של ישראל. מאמר זה...
דו"ח ה-IPCC העדכני מראה שלשינויי אקלים גלובליים בהיקף של מעלות בודדות השפעה ניכרת, ולא פחות מכך גם לתופעות מקומיות. משמעותו של "אי החום העירוני", למשל, היא שמרחבים עירוניים חמים בממוצע ב-5-4 מעלות יותר מהאזורים הכפריים הסובבים אותם, תופעה הגורמת עומס חום שאליו נלוות בין היתר בעיות בריאותיות ועליה בצריכת אנרגיה. כדי להבטיח את היערכותן וחוסנן של ערים לשינויי האקלים, על הנהגת ישראל לפעול לגיבוש תכניות שיבטיחו כי הרשויות המקומיות יוכלו להקצות משאבים להיערכות מתאימה. ראשית, יש ליצור מודלים להערכת הנזק והעלויות של פגעי...
ערב הסעודית, הממוקמת לצד ארצות הברית במקום הראשון בפליטת גזי חממה לנפש, השיקה יוזמה שאפתנית עבורה ועבור המזרח התיכון, המשתלבת בחזון 2030 של הממלכה: ייצור 50 אחוזים מתמהיל האנרגיה שלה מאנרגיה מתחדשת עד 2030. מניעי היוזמה אינם סביבתיים גרידא, אלא גם כלכליים ומדיניים, קרי רצון לזכות בנקודות זכות מול הממשל האמריקאי החדש, שהציב את נושא הסביבה גבוה בסדר היום שלו. על ישראל לשקול להעמיק שיתופי פעולה עם ערב הסעודית בנושאים סביבתיים, בדגש על היבטים אנרגטיים, שכן אפשר שיהיו בסיס להעמקת הקשרים בין המדינות.
בוועידת הפסגה המקוונת שדנה בשינויי אקלים, אשר ערכה ארצות הברית ב-22 באפריל 2021, שב וציין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, את היעד הרשמי: הגעה עד סוף העשור הנוכחי לייצור 30 אחוזים מהחשמל ממקורות מתחדשים. בשעה שהתקדמות נוספת בטכנולוגיות חדשניות – וביניהן לכידת פחמן ומימן, אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה סולארית – היא ללא ספק הכרחית על מנת שישראל תעמוד ביעדים הלאומיים שהציבה, הפיכת ישראל לכלכלה של אפס פליטות פחמן עד שנת 2050 כבר מחייבת שיתוף פעולה עם שכנותיה בתחומים מרכזיים וביניהם מים ואנרגיה סולארית. מיזם חיבור הדדי בין ירדן,...
סיבוב הפרסה שעשה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שבתחילת אפריל הורה לסרב לבקשת ירדן לתוספת של שלושה מיליון מטר מעוקבים מים וחזר בו עקב לחץ ציבורי, משקף את אחד הכשלים במערכת היחסים הבילטרלית ואת היעדר החשיבה האזורית מצד ישראל. לממשלת ישראל שתוקם, גם אם כהונתה לא תארך זמן רב, מומלץ לקיים דיון אסטרטגי על אודות מערכת יחסיה עם ירדן וכיצד ניתן למנף את המשולש שרכיביו הם מים-אנרגיה-היערכות לקראת "המהפכה הירוקה", על מנת לקדם שיתוף פעולה אזורי בונה, לתועלת כל הצדדים המעורבים.
במארס 2021 צוין עשור למלחמת האזרחים בסוריה, שהותירה מדינה מפוצלת, מפורקת וחרבה, אשר מרבית אוכלוסייתה נאלצה להגר בתוך ומחוץ למדינה ושורר בה משבר הומניטארי חסר תקדים, עד לכדי רעב. גורמים עיקריים לפריצת המרד הפנימי נגד משטר בשאר אל-אסד היו שינויי האקלים והבצורת שנגרמה בעטיים, שהמחישו את הניהול הכושל של משאבי הטבע והזנחת המגזר החקלאי מצד המשטר. המגמות האקלימיות שקדמו למלחמה מתחוללות כיום ביתר שאת, והן צפויות להקשות מאוד על תהליך שיקומה של סוריה. בד בבד, מגמות אלה ניכרות במדינות רבות ברחבי המזרח התיכון, הסובלות מכשלי משילות דומים. לפיכך,...
"העסקה הירוקה של אירופה" (European Green Deal – EGD) היא אסטרטגיית הצמיחה החדשה של האיחוד האירופי, שתכליתה להפוך את כלכלת האיחוד למודרנית, יעילה מבחינת ניצול משאבים, ותחרותית. בכוונתו של האיחוד האירופי לבטל את פליטות הנטו של גזי החממה עד 2050, לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לשימוש במשאבים ו"לא להותיר אף אחד מאחור". התקציב המשמעותי אשר הוקצה לפתרונות אקלים משקף את הרלוונטיות של העסקה הירוקה במסגרת סדר היום האירופי. על ישראל מצדה ליצור שיתוף פעולה נרחב יותר עם אירופה באמצעות חדשנות של טכנולוגיות ירוקות ולהשתמש...
במהלך השבוע הראשון של מארס 2021, הובלט בעיתונות הטורקית כי מצרים נענית לכאורה לתביעות הימיות השנויות במחלוקת של טורקיה במזרח הים התיכון, ושר החוץ הטורקי רמז לקיום משא ומתן בין קהיר לאנקרה לגבי כינון גבול ימי ביניהן ועל התקרבות בין המדינות. הצהרות אלה מעידות על תפנית מוזרה מעט, לנוכח האיבה בין שתיהן, והן עומדות בניגוד למגמות שנרשמו באחרונה במזרח הים התיכון. העוקבים אחר הגיאופוליטיקה האזורית יצטרכו לשים לב גם להתרחשויות במצרים בהקשר זה, שכן סביר שהדיווחים מטורקיה מעידים הרבה יותר על הבידוד האזורי של אנקרה מאשר על רוחות שינוי בקהיר....
קובץ זה, היוצא לאור בעיצומו של משבר הקורונה, הוא ביטוי לבחירה של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיתוף עם חוקרים נוספים מאוניבריסטת תל אביב ומכון השל לקיימות, להדגיש את ההשפעה של סוגיות אקלימיות וסביבתיות והיבטיהן השונים והמגוונים על הביטחון הלאומי. במאמץ המשותף שהושקע בכתיבת הקובץ ביקשנו להתייחס לשורה של שאלות מפתח ברמה האזורית מרחבית, המשפיעות על ביטחונה הלאומי של ישראל, ובהן: האם משבר האקלים מציב בפני ישראל אתגר קיומי? מדוע המזרח התיכון הוא אזור פגיע במיוחד מבחינת שינויי אקלים? כיצד יכולה הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות לתרום לביטחון...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
מינויו של ג’ון קרי לתפקיד הנציג הנשיאותי המיוחד לנושא האקלים היה בין המינויים הראשונים של נשיא ארצות הברית הנבחר ג’ו ביידן. המשרה הייתה קיימת גם בממשל אובמה, אך מעמדה ישודרג כעת וקרי יכהן בה בדרג קבינט, ויישב במועצה לביטחון לאומי שבבית הלבן. מינוי זה מסמל את כוונת הממשל הנכנס להפוך על פיה את גישתו של ממשל טראמפ היוצא, לעלות מדרגה במאבק בשינויי האקלים ולמצב את ארצות הברית כמובילה עולמית במאבק זה.
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
