השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
נגיף הקורונה מתפשט ברחבי המזרח התיכון ומחייב את משטרי האזור להיערך לאפשרות של קריסת המערכות השלטוניות. הנגיף פוגע באזור הנאנק תחת עולן של מלחמות, תסיסה חברתית, מצוקות כלכליות חריפות קשות וסכסוכי זהות. נתוני התפשטות המגפה במדינות האזור אינם ברורים עקב מיעוט בדיקות, קשיי תפקוד ומדיניות הסתרה, אך מספר הנדבקים במדינות השונות גדול, כנראה משמעותית, מזה המפורסם. כל המשטרים מנסים להתמודד עם האתגר, נערכים למאבק במגפה ולפי שעה נראה שהם זוכים לתמיכה מהציבורים המודעים לאיום. עם זאת, האזור עלול לסבול מהתפרצות רחבת היקף של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה...
הטלטלה במזרח התיכון יצרה כמה מוקדי אלימות משמעותיים חדשים שבהם מעורבים שחקנים אזוריים וגלובליים, כחלק מהמאבק על עיצוב פני האזור. מגמה שהואצה בעשור האחרון להקרנת עוצמה במסגרת זו היא שימוש ב"שכירי חרב". בשונה משלוחים (proxies), עיקר המניע של שכירי החרב הוא האינטרס הכספי. מדינות המפרץ, טורקיה ורוסיה מובילות מגמה זו, בהפעילן "שכירי חרב" רבים במשימות לחימה מובהקות מחוץ לגבולותיהן. בכך הן מתייחדות מארצות הברית, מדינות אירופאיות או סין, המנצלות "שכירי חרב" במשימות "תומכות לחימה", ומאיראן, המובילה...
תשע שנים לאחר האירועים הדרמטיים של תחילת 2011, הטלטלה האזורית עדיין נמשכת והמזרח התיכון ממשיך להתאפיין באי-יציבות, באי-ודאות ובנפיצות. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרים ומשקיפים שלפיה האזור נמצא במשבר עמוק, בתהליך בעל משמעויות היסטוריות ובמאבק סוער על דמותו. מאבק זה ממשיך להתנהל בשני מרחבים ולאורך קווי שבר מגוונים: על הסדר האזורי – בין ארבעה מחנות שונים העוינים זה את זה ונאבקים על רעיונות, כוח, השפעה ושרידות; ובתוך המדינות עצמן – בין השליטים לבין הציבור במדינות אלו, הסובל משורה של בעיות יסוד שלא נפתרו בשנות הטלטלה ואף הועצמו.
על רקע הצהרת איחוד האמירויות על כוונתה להסיג את כוחותיה מתימן, הרחיבו הכוחות הבדלנים בדרום המדינה הנתמכים על ידה את אחיזתם שם. זאת במקביל למתיחות גוברת בין איראן לארצות הברית וחשש מהסלמה צבאית באזור. למרות הניסיון לשדר "עסקים כרגיל", בפועל ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, שהובילו את הלחימה בתימן נגד המורדים החות'ים, מחזיקות בתפיסה שונה באשר לעתיד המדינה, המפוצלת למעשה בין ממשלים, כוחות צבאיים ומערכות כלכליות, ובעיקר ניכרת החלוקה ההיסטורית בין צפון לדרום והתביעות הנובעות ממנה. נראה שלסעודים לא נותר מנוף לחץ משמעותי כעת מול...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
בחלוף שמונה שנים מפרוץ הטלטלה במזרח התיכון, קיימת מחלוקת בין ההערכה כי התייצב סדר יציב יחסית (ישן או חדש), לבין זו הגורסת שהמצב נותר לא יציב ושגלי הטלטלה שנרשמו בשנים האחרונות ימשיכו לאפיין את האזור, באופן זמני או כרוני. סלע המחלוקת העיקרי בין גישות אלו קשור לבעיות היסוד הכלכליות ולמאבקי הזהות של האזור, אשר לגביהן קיימת הסכמה גורפת כי שלא נפתרו מאז 2011 ושכנראה אף הוחמרו. עבור מקבלי ההחלטות בישראל, המשמעות הינה שהתכנון האסטרטגי אינו יכול להסתמך רק על המשך המגמות הנוכחיות באזור. נראה אפוא שמבחינת ישראל, נכון יותר להמשיך ולנקוט את...
לאחר שורה של הישגים שנרשמו לזכות איראן בזירת המזרח התיכון ותחילתה של התאוששות כלכלית באיראן בעקבות הסרת הסנקציות, גברו בשנה החולפת האתגרים החיצוניים והפנימיים המערערים את היציבות האסטרטגית שממנה גזרה ההנהגה האיראנית את מדיניותה בשנים האחרונות, ובעיקר מאז החתימה על הסכם הגרעין. אתגרים אלה באים לידי ביטוי בכל התחומים הרלוונטיים למצבה האסטרטגי של איראן; בזירה הפנימית נמשכים הקשיים הבאים לידי ביטוי בהפגנות, בשביתות ובמחאות נגד המשטר בכל רחבי המדינה. אלה נובעות בעיקר ממצוקה כלכלית, ממשבר מים חמור, ומביקורת עממית נגד השחיתות השלטונית...
הים האדום ובמיוחד חלקו הדרומי, סביב מצרי באב אל-מנדב, הפך בשנים האחרונות לזירה לתחרות ולמאבק בין שחקנים אזוריים ומעצמות. לצד מדינות השוכנות לחופי הים האדום וקרן אפריקה, באזור גם נוכחות ארצות הברית, סין, איראן המעורבת במלחמת האזרחים בתימן ואף טורקיה. גם שחקנים תת-מדינתיים, כארגון 'המדינה האסלאמית', א-שבאב בסומליה וכן המורדים החות'ים ואל-קאעדה בתימן, פועלים באזור .בינתיים אין הפרעות לנתיבי השיט והתעופה של ישראל, המקשרים אותה אל האוקיינוס ההודי, המזרח הרחוק ואפריקה. אולם, על העוסקים בנושאים האסטרטגיים בישראל להגביר מודעות לזירה זו...
בצאתו למלחמה בתימן הבטיח מוחמד בן סלמאן ניצחון מוחץ ומהיר על החות'ים והאיראנים. אך כמו שהוכח שוב בהריגתו של עלי-עבדאללה סאלח, כוחה של ערב הסעודית מוגבל והיא נתקלת בקשיים להכריע אויב נחוש על סף דלתה. מבחינת המשטר האיראני, נראה כי ברור לו שלאופן שבו תתפתח המערכה בתימן תהייה השפעה על הנרטיב אשר ליכולתה של איראן להתמודד עם שיתוף הפעולה הסעודי–אמריקאי להצרת השפעתה גם בזירות אחרות במזרח התיכון, בדגש על סוריה ולבנון.
בשיח הרווח בקהילה הביטחונית-מדינית מקובל הדימוי של איראן כמעצמה אזורית חזקה, השואפת להגמוניה אזורית והולכת מחייל אל חייל. עד לפני מספר חודשים, תימן נראתה כסיפור הצלחה נוסף של איראן אבל נכון לימים אלה תמונת המצב השתנתה. יש שתי דרכים להתבונן במצבה הנוכחי של איראן. האחת – זו המקובלת – ראייתה כישות מתפשטת, המרחיבה את השפעתה ושליטתה במדינות באזור. השנייה – להתבונן באיראן כישות מתגוננת, שמנסה להגן על האינטרסים של העדה השיעית, שהיא מיעוט במזרח התיכון. איראן לא שינתה את גישתה המדינית והאידיאולוגית כתוצאה מהסכם הגרעין והיא תמשיך לתמוך בשלוחיה...
מטרתה המרכזית של ערב הסעודית במערכה הנוכחית היא להחזיר את החות'ים לשולחן המשא והמתן על עתיד תימן באמצעות מנוף הלחץ הצבאי. מטרה משנית של ערב הסעודית, היא למנוע שימוש באמל"ח מתקדם – מטוסי קרב וטילי קרקע-קרקע – על ידי החות'ים נגדה, וכן למנוע את נפילת עיר הנמל האסטרטגית, עדן, לידיהם, שכן בכך ישלימו למעשה את נפילתה של תימן כולה. בצאתה למערכה לקחה על עצמה ערב הסעודית מידה של הימור, שכן היא אינה יכולה כעת להרשות לעצמה לצאת כשידה על התחתונה במאבק על סף דלתה. פעילותה הצבאית עלולה להזמין תגובה איראנית כואבת – על-ידי החות'ים עצמם או...
