הצעתו של פוליטיקאי איראני בכיר לשינוי חוקתי מעוררת לאחרונה ויכוח מחודש סביב האפשרות להנהיג שיטת ממשל פרלמנטרית ברפובליקה האסלאמית. הצעות לשינוי החוקה הועלו במספר הזדמנויות בעשור האחרון. היחסים המורכבים בין ארבעת הנשיאים האחרונים למנהיג העליון עלי ח'אמנהאי הביאו לקידום יוזמות, שנועדו לסלול את הדרך להחלפת השיטה הנשיאותית בשיטת ממשל פרלמנטרית. אף כי יוזמות אלה לא הבשילו לכדי שינוי, ייתכן שהפעם יש לשני המחנות הפוליטיים המרכזיים,ואף לח'אמנהאי עצמו, אינטרס לקדם את השינוי החוקתי. המחנה הרפורמיסטי-פרגמטי עשוי לראות בשינוי החוקה הזדמנות לשוב...
לאחרונה מזהירים מומחים, פעילים פוליטיים ואמצעי תקשורת באיראן מפני התגברות ההגירה של אזרחים איראנים לחו"ל. אף כי אין מדובר בתופעה חדשה, הרי שהדיון המחודש בהגירה ובהשלכותיה מספק עדות נוספת לתחושת הייאוש הגוברת בקרב הציבור האיראני, ובמיוחד הדור הצעיר. לתחושה זו תרמו בשנים האחרונות קריסת הסכם הגרעין, חידוש הסנקציות, החרפת המשבר הכלכלי והאכזבה מכישלון הנשיא רוחאני לממש את הבטחותיו לשיפור כלכלי ולהרחבת החירויות האזרחיות. משבר הקורונה והשתלטות השמרנים על המוסדות הפוליטיים, ובמיוחד בחירתו של הנשיא ראיסי, אך הגבירו את אובדן התקווה והחשש...
ממשלתו המוצעת של הנשיא אבראהים ראיסי משקפת שינוי משמעותי במאזן הכוחות הפוליטי ברשות המבצעת ומבשרת את החזרת השליטה השמרנית בכל רשויות השלטון באיראן. הרכב הממשלה מעיד על כוונתו לאמץ קו נוקשה יותר מזה של הממשלה הקודמת הן בנושאי פנים והן במדיניות חוץ, אם כי התוויית האסטרטגיה הכוללת באיראן נתונה בידי המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי. אף שבדומה לממשלות קודמות, גם ממשלתו המוצעת של ראיסי מורכבת ברובה מטכנוקרטים בעלי השכלה אקדמית רחבה, כל השרים המיועדים מזוהים עם המחנה השמרני ולפחות חלקם משקפים קו אידיאולוגי רדיקלי ואנטי-מערבי. הרכבה השמרני של...
זה מספר שבועות נמשכות הפגנות באיראן, בעיקר במחאה בגין ההחרפה במצוקת המים והחשמל. ההפגנות מתקיימות על רקע משבר כלכלי מתמשך והתפרצות זן הדלתא של נגיף הקורונה. בשלב זה, אין במחאה, שהיקפה נותר מוגבל, כדי להציב אתגר מידי בפני המשטר. עם זאת, התפרצות ההפגנות שבה ומעידה על אודות עוצמת הייאוש והתסכול בקרב הציבור, שימשיכו להזין גלי מחאה נוספים. מציאות זו מציבה אתגר משמעותי בפני הנשיא הנבחר, אבראהים ראיסי, אולם ספק רב אם יהיו ברשותו המשאבים הדרושים לפתרון הבעיות ואם יגלה הנכונות לקדם רפורמות, שיאפשרו פתרונות ארוכי טווח לבעיות התשתיתיות....
ניצחון אבראהים ראיסי בבחירות לנשיאות איראן עורר מחדש את הוויכוח הפנימי במחנה הרפורמיסטי בנוגע למצבה ולעתידה של תנועת הרפורמות. מספר בכירים בה תולים את כישלונה באסטרטגיה שגויה וקוראים לקידום תהליכי שינוי, לחזרה לערכי היסוד של התנועה ולשיקום בסיס התמיכה הציבורית בה. לעומתם, יש התולים את הכישלון בנסיבות שאינן בשליטת הרפורמיסטים וממשיכים לתמוך באסטרטגיה המבוססת על השתתפות בבחירות ונכונות לחבור לחוגים שמרנים-פרגמטיים. אולם, ספק רב אם השתלטותם המחודשת של השמרנים תנוצל על ידי הרפורמיסטים כהזדמנות למצוא מוצא מהמבוי הסתום, שבו הם נתונים,...
החלטת "מועצת שומרי החוקה" לפסול את רובם המכריע של המועמדים בבחירות לנשיאות איראן, ובראשם יו"ר המג'לס לשעבר, עלי לאריג'אני, ואסחאק ג'האנגירי, סגנו הראשון של הנשיא רוחאני, מותירה למעשה את איש הדת השמרני, אבראהים ראיסי, כמועמד היחיד בעל הסיכויים לנצח בבחירות. החלטה זו מהווה ביטוי נוסף למאמצי המשטר לחזק את ההגמוניה השמרנית באליטה הפוליטית, במיוחד לקראת מאבק הירושה על הנהגת איראן. התערבותו הבוטה של המשטר בהליך הבחירות מעידה כי הוא נחוש לשמר את השליטה השמרנית במוקדי הכוח גם במחיר פגיעה נוספת באמון הציבור וכי הוא מעריך שיש...
באיראן ניכרת שביעות רצון מתוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית, יותר מכישלונו של דונלד טראמפ מאשר מניצחונו של ג'ו ביידן. עם זאת, בטהראן ערים לכך שהמתח השורר בין ארצות הברית לבין שותפותיה האירופיות, בין היתר בסוגיית הסכם הגרעין ואשר שיחק לטובת איראן, עשוי לפוג. על רקע זה מתנהל במערכת הפוליטית האיראנית ויכוח חריף לגבי שאלת החזרה למשא ומתן עם ארצות הברית על הסכם הגרעין ומובהרים המסרים המרכזיים: דרישות להסרה מוחלטת של הסנקציות כתנאי לחזרה להסכם ולפיצוי על הנזקים שגרמו הסנקציות, וכן התנגדות למשא ומתן מחודש על ההסכם מ-2015, שאיראן מציגה...
ככל שקרב מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית, גובר העניין באיראן בהשלכותיהן האפשריות על עתיד הסכם הגרעין. לאחרונה התחזקו הקולות האיראנים הקוראים להנמיך ציפיות בטענה שאין הבדל של ממש בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית בעמדתן כלפי איראן וכי ההתפתחויות מאז פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין יקשו מאוד לחדשו. הגם שניתן להסביר חלק מקולות אלה כצעד טקטי, שנועד לשפר את עמדת המיקוח של טהראן לקראת חידוש אפשרי של המשא ומתן עם ארצות הברית, יש בהם כדי לבטא הכרה גוברת באיראן, כי ניצחון ביידן אינו מבשר בהכרח פריצת דרך מדינית. להכרה זו תרמה האכזבה...
הפיצוץ שאירע ב-2 ביולי במתקן להרכבת צנטריפוגות מתקדמות במתחם העשרת האורניום בנתנז היווה מכה לתוכניות האיראניות לעבור לשלבים מתקדמים בפרויקט הגרעין, אף שאינו עוצר את המשך צבירת האורניום המועשר המקצר עקרונית את לוח הזמנים לפצצה. הדילמה האיראנית – האם להתאפק או להגיב, וכיצד להגיב. בשלב זה אין הטלת האשמה ישירה על ישראל. אופציות התגובה שבפני טהראן הן בתחום הגרעין (העשרה ל-20 אחוזים או כרסום בפיקוח); בתחום הסייבר; בתחום הקינטי לעבר ישראל/ערב הסעודית/מתקנים אמריקאים (ירי טק"ק ו/או כטב"מ); בתחום הטרור בזירה הבינלאומית. שלל...
הגם שהבחירות לנשיאות איראן צפויות רק בעוד כשנה, מערכת הבחירות, הטומנת בחובה פוטנציאל לשינויים משמעותיים בזירה הפנימית ובמדיניות החוץ האיראנית, כבר מעוררת עניין רב הן באיראן והן במערב. שני המחנות הפוליטיים המרכזיים ברפובליקה האסלאמית: הפרגמטים-רפורמיסטים והשמרנים-רדיקלים, החלו להיערך לבחירות לנשיאות הצפויות להיערך בקיץ 2021. הנשיא חסן רוחאני עתיד לסיים את כהונתו בעיצומה של אחת התקופות המאתגרות ביותר מאז המהפכה האסלאמית, על רקע לחצים מחריפים מבית ומחוץ. השמרנים נכנסים למערכת הבחירות בתום כשנתיים שבהן הצליחו לבסס אף יותר את אחיזתם...
איראן אינה צפויה לוותר על התבססותה בסוריה, למרות קשייה הכלכליים וסכנת המחאה העממית הנרחבת, הקשורים במגפת הקורונה. אולם אפשרי שהיא תיאלץ לצמצם את פעילות ההתבססות שלה בסוריה, לפחות זמנית, בעיקר מסיבות כלכליות. על רקע זה עולה השאלה: האם טהראן עלולה לנסות לנצל את עיסוקה של ישראל במשבר הקורונה כדי לחולל עימות נרחב עמה – בעיקר באמצעות תגובה חריפה על תקיפות אוויריות ישראליות נגד יעדים איראניים ושיעיים בסוריה או בעיראק? להלכה, המשטר האיראני יכול לצפות שתגובה כזו תוכל לצמצם את תשומת הלב של הציבור האיראני למצוקה במשבר הקורונה, להבהיר לישראל...
התפרצותה של מגפת הקורונה מנחיתה מכה קשה על הכלכלה האיראנית, הנתונה ממילא בשפל חסר תקדים בעקבות הסנקציות הכלכליות שהטילה ארצות הברית על איראן והצניחה במחירי הנפט. השפעתה הכלכלית של המגפה חמורה במיוחד, משום שהיא פוגעת גם במגזרים שבהם השפעת הסנקציות הייתה מוגבלת למדי. בשלב זה מנסה המשטר להכיל את המשבר הכלכלי ולספק פתרונות מידיים לאזרחים, בעיקר באמצעות חבילות סיוע לנזקקים. במקביל מנסה המשטר להביא להקלת הסנקציות הכלכליות וכן נאלץ לבקש הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית. בשלב זה, לא ניתן לזהות קריסה מערכתית של המשק ואין עדות למחסור במוצרי יסוד...
