במלאת שנה לבחירתו המחודשת כנשיא איראן ניצב חסן רוחאני בפני אתגרים חמורים מבית ומחוץ. הוא מתקשה יותר מתמיד לממש את הבטחותיו לציבור, ובראשן שיפור המצב הכלכלי והרחבת חירויות הפרט, חופש הפעולה שלו מוגבל על ידי השמרנים השולטים ברוב מוקדי הכוח באיראן והביקורת נגדו גוברת הן מצד יריביו המסורתיים בימין השמרני, בממסד הדתי ובמשמרות המהפכה, והן מצד תומכיו במחנה הרפורמיסטי. הקשיים הניצבים בפני הנשיא מאיימים לא רק על יכולתו לספק מענה למצוקות האזרחים אלא גם על עתידו הפוליטי לקראת המאבק הצפוי על ירושת המנהיג העליון. זאת ועוד, כישלונו עלול להגביר את...
התקיפה שמיוחסת לישראל בליל ה-29 באפריל בסוריה ממחישה שוב את ההתנגשות הבלתי נמנעת בינה לבין איראן. במשחק מלחמה שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחנו גבולות המערכה בתרחישי הסלמה שונים. התובנה המשמעותית שעלתה במשחק היא שלכל השחקנים המעורבים – ישראל, איראן, סוריה, חזבאללה, רוסיה וארצות הברית – אינטרס משותף להימנע מהסלמה שתוביל למלחמה, ולכאורה, הם צפויים להטיל על עצמם ריסונים כדי לשלוט במדרגות ההסלמה. ניתן אף להעריך כי המצב בסוריה יישאר כאוטי לאורך זמן, וכי אף שחקן לא מוכן או יכול להשקיע את הנדרש לשם הגעה ליציבות בסוריה. הגיעה...
על רקע המפגשים הנערכים השבוע בין עמנואל מקרון ואנגלה מרקל לנשיא טראמפ, בניסיון לשכנעו לא לצאת מהסכם הגרעין, מאמר זה מתמקד בנושאים שיש להידרש אליהם על ידי בעלות הברית. הנושאים אלה כוללים את תכנית הטילים של איראן, פיקוח, היעדר שקיפות, סנקציות, ועקרונות "שקיעת השמש". הכל תלוי ברצון פוליטי – אם הוא קיים, פעולה על פי הצעדים המומלצים במאמר זה משמעותה תהליך לא ממושך, שיישומו יוכל להתחיל בקרוב. אם הקהילה הבינלאומית תגבש חזית מאוחדת ומחוזקת, על בסיס זה השיחות תוכלנה להתפתח ולאפשר לממשל טראמפ להשלים אותן גם מעבר ל-12 במאי.
אפרים אסכולאי | אמילי לנדאו | דניאל שפירו | משה יעלון
התקיפה בסוריה היא הישג מדיני לארצות הברית עקב עמידתה בקווים האדומים שהציבה והצלחתה לגייס קואליציה, אמנם מצומצמת, עם בריטניה וצרפת, שהשתכנעו כי משטרו של אסד אחראי להתקפה הכימית. עם זאת, קואליציית אד-הוק זו ממוקדת רק במניעת שימוש בנשק כימי במלחמה בסוריה וכפי שהבהירו דוברי ממשל טראמפ, אין שינוי במדיניות ארצות הברית כלפי סוריה. הקואליציה המערבית ביצעה את המינימום ההכרחי כשתקפה בסוריה, וכעת רוסיה ואיראן שוקלות תגובתן לפעולה. ישראל נותרה לבדה במערכה אל מול התבססות איראן ושלוחיה בסוריה, וגבר משקלה של ההשפעה הרוסית על מדיניות ישראל במרחב...
קרבת הזמנים שבין תקיפת שדה התעופה הצבאי T-4 (בידי ישראל על פי הפרסומים) לבין תקיפת אזרחים בנשק כימי בדומא שליד דמשק על ידי משטר אסד, וההחלטה שנפלה כנראה בוושינגטון להגיב בתקיפת מטרות בסוריה – יצרה ברמה האסטרטגית התלכדות בין הסוגיות המרכזיות של נתיב ההתנגשות בין ישראל ואיראן: בסוגיית ההתבססות האיראנית בסוריה, השימוש בנשק כימי על ידי משטר אסד עם ההשלכות על משטר אי-ההפצה של נשק להשמדה המונית, הסכם הגרעין עם איראן ואף בזירה רחוקה יותר העימות בין ארצות הברית וצפון קוריאה בסוגיית הגרעין. זוהי ההזדמנות עבור ישראל לראייה כוללנית...
ראש הממשלה מנחם בגין ניסח את הדוקטרינה הלא-פורמלית הנקראת על שמו, שעיקרה לא לאפשר למדינות עוינות לישראל והקוראות להשמדתה לפתח יכולות המכוונות לפיתוח נשק גרעיני שיופעל נגדה. עם זאת, התקיפות שביצעה ישראל נגד הכורים בעיראק (1981) ובסוריה (2007) אינן מצביעות בהכרח על דוקטרינה שלעולם תהיה תקפה. אויבי ישראל למדו את לקחיהן של תקיפות אלה והם מציבים כיום אתגרים קשים יותר בפני תקיפה. לכן, קברניטי מדינת ישראל בהווה בעתיד לא יהיו פטורים מניתוח מעמיק של יעדים וסיכונים אסטרטגיים בכל הקשר עתידי של תוכנית פיתוח והצטיידות של מדינות אויב בנשק גרעיני.
הגיליון החמישי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשלושה נושאים ששזורים בשלוש זירות שונות: לבנון, מצרים ומדינות המפרץ. החלק הראשון עוסק בסוגיית הגז בים התיכון. ראשית סביב המחלוקת בין לבנון לישראל אשר לקידוחים בבלוק 9, וביתר דיוק המורכבות הפוליטית הלבנונית שמאחוריה, ושנית בנושא הסכם הגז הישראלי-מצרי. החלק השני מאיר סוגיה רוחבית, והיא מאמצי שחקנים במזרח התיכון לקדם סדר יום באמצעות פנייה לתעמולה המסתייעת בטכנולוגיות עדכניות כמו אנימציה ותלת ממד. החלק השלישי קשור למלחמה בסוריה – בה חלו מספר התפתחויות משמעותיות לאחרונה –...
כחודשיים לאחר גל המחאה שפקד את איראן פועלים שלטונות איראן להשיב את העניינים למסלולם, הגם שאירועי מחאה נקודתיים עדיין נמשכים. המחאה, שביטאה את דרישות הציבור האיראני לשינוי, חידדה מחדש את חילוקי הדעות בצמרת האיראנית סביב המענה הנדרש למצוקות האזרחים. הנשיא חסן רוחאני מנסה לנצל את המחאה לקידום תפיסתו הדוגלת ברפורמות כלכליות ובשיפור חירויות הפרט. הוא מוגבל, עם זאת, על ידי יתר מוקדי הכוח הפוליטיים, ובראשם המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי, המתמידים בהתנגדותם לשינויים. כישלונו המתמשך של המשטר לספק מענה לדרישות הציבור עשוי לשחוק בטווח הקצר את...
במשך יותר מעשור הייתה סוגיית הגרעין במוקד תשומת הלב של העיסוק באיראן. הסוגיה הגיעה לתחנת ביניים בקיץ 2015, כאשר הושג הסכם הגרעין עם איראן- הסכם שבעיני הנשיא דונלד טראמפ הוא בעייתי ביותר. טראמפ רואה באיראן איום מרכזי לא רק על ארצות הברית, אלא גם על בעלות בריתה. לתפיסתו, האיום הוא רב ממדי ונובע לא רק מחתירתה של איראן לנשק גרעיני, אלא גם ממערך הטילים הגדול שבנתה, מהתערבותה ומחתרנותה במדינות שכנות, מהיותה איום אסטרטגי על ישראל וממעורבותה העמוקה בטרור. לצד המשך הפעילות הגרעינית של איראן בתחומים שהסכם הגרעין אינו מגביל, היא ממשיכה במאמציה...
מחודשי שלטונו הראשונים של הנשיא דונלד טראמפ עולה שהוא נחוש להחזיר את כושר ההרתעה של ארצו מול איראן. לשם כך הוא נוקט רטוריקה חריפה, שהממשל הקודם נמנע ממנה — גם נוכח התגרויות בוטות של איראן. אולם שאלת המפתח היא אם ממשל טראמפ יהיה עקבי במדיניות החדשה לאורך זמן ויהיה מוכן לגבות את הרטוריקה התקיפה גם במעשים.
יש מעט מאד מדינות שהן בעלות ברית של איראן. יש לכך כמה סיבות. המשטר השולט בה שונה מהמשטרים השולטים במדינות האחרות באזור, שכן בראשו עומדים אנשי דת בעלי גישה רדיקלית. היא מזוהה, יותר מכל מדינה אחרת, כמדינת השיעים וכמנהיגת המחנה השיעי, המאיים על המחנה הסוני. היא נתפסת כחותרת לערער משטרים אחרים ולשנות אותם. מטרתה האסטרטגית היא להשיג הגמוניה במרחב המזרח התיכון, כדי להשפיע על ההתפתחויות החשובות בו, לצמצם את האיומים על ביטחונה ולדחוק את רגליהם של יריביה. לשם כך היא מתערבת במדינות אחרות במרחב, מפעילה טרור ובונה עוצמה צבאית לא־קונבנציונלית...
נראה שאיראן מצליחה — לפחות עד כתיבתן של השורות האלה — לממש את עיקר מטרותיה האסטרטגיות בעיראק. עם זאת, המתח האתני בין ערבים לאיראנים, הפיצול העמוק בקרב האליטה השיעית בעיראק וכן האיבה המעמיקה בין שיעים לסונים מקשים על איראן להשיג שליטה מלאה על המערכת הפוליטית העיראקית.
