שורת אינדיקציות מצביעה על מאמץ הדדי של איראן וערב הסעודית לשפר את האווירה ביניהן ולהפיג את המתיחות, וכן על נכונותן ללבן מחלוקות באמצעות דיאלוג. ברקע המגעים בין המדינות הנדונים נמצאת המתקפה המיוחסת לאיראן על מתקני הנפט המרכזיים בממלכה ב-14 בספטמבר, שהשביתה זמנית כמחצית מתפוקת הנפט הסעודית. איראן המחישה כי גם אם אינה מעוניינת בהתדרדרות אזורית רחבה, היא מוכנה להסתכן מעבר למה שעשתה עד כה, מתוך ההערכה כי הן ארצות הברית והן ערב הסעודית אינן מעוניינות בהסלמה. כן הבהירה התקיפה האיראנית לריאד את חוסר הנכונות אמריקאית לפעול צבאית מול איראן,...
מאז 2014, על רקע התערבותה הצבאית בסוריה, נוקטת איראן שורה של צעדים, במטרה לחזק את מעמדה והשפעתה, ואת ההיערכות הצבאית שלה ושל שלוחיה – ובראשם חזבאללה – בסוריה ולבנון. צעדים אלה נחלקים לשתי קבוצות. האחת כוללת את אלה שתכליתם להשפיע על המצב הפנימי בסוריה ולקשור אותה לאיראן לאורך ימים, ובכללם: הסכמים כלכליים הנוגעים לשיקום סוריה, העברת אוכלוסייה שיעית לסוריה והחדרת ערכים איראניים דתיים ותרבותיים אליה, ובניית מיליציה שיעית סורית כדוגמת חזבאללה הלבנונית. לצעדים אלה יש משמעות חשובה לישראל, משום שהם מקבעים ומעצימים את מעמדה של איראן בסמיכות...
התקיפה של מתקני הנפט בערב הסעודית, שאחד מהם, אבקאיק, נחשב לגדול מסוגו בעולם, הינה הפגיעה הקינטית החמורה ביותר במתקני נפט במפרץ מאז מלחמת המפרץ הראשונה, מבחינת היקף הנזק והמשמעויות הכלכליות שלה. האירועים חורגים הרבה מעבר לגבולות המלחמה בתימן ובמיוחד אם יסתבר מעל כל ספק שהתקיפה בוצעה משטחה של איראן. בנסיבות אלה יש לקחת בחשבון כי גם אם האיראנים אינם מעוניינים להביא להתדרדרות רחבה מול ארצות הברית, הם מוכנים לקחת סיכונים מעבר למה שעשו עד כה. זאת, בין השאר, מתוך הערכה שהן הנשיא האמריקאי והן הסעודים ומדינות המפרץ האחרות, אינם מעוניינים...
המשטר האיראני מנהל מערכה בחזית הדיפלומטית, בחזית הכלכלית וכן בתחום הגרעין, מול מדיניות ה"מקסימום לחצים" של ממשל טראמפ. המדיניות האיראנית, המוגדרת על ידי המשטר כ"מקסימום התנגדות", מתמקדת בסירוב להיפגש עם טראמפ ולחזור למשא ומתן לפני שהסנקציות שהוא הטיל על טהראן תוסרנה. שר החוץ האיראני עצמו, מוחמד זריף, מקיים שורת ביקורים מדיניים במדינות רבות כחלק מההתרסה נגד הסנקציות האישיות שוושינגטון הטילה עליו. במישור הכלכלי, איראן חתמה בחודשים האחרונים הסכמים עקרוניים להרחבת הסחר, בעיקר עם מדינות שכנות לה. ואולם, ההתמודדות של...
חידוש הסנקציות הכלכליות נגד איראן לפני שנה הביא, כצפוי, להחרפה במצבה הכלכלי הרעוע ממילא. מספר מדדים כלכליים מעידים על חומרתו של המשבר הכלכלי, ועיקרם גרעון תקציבי הנובע משפל חסר תקדים ביצוא נפט איראני, אינפלציה גבוהה וצמיחה כלכלית שלילית. לעומת זאת, כמה מדדים עשויים להצביע גם על הסתגלות הדרגתית של המשק האיראני למשטר הסנקציות. העמקת המשבר הכלכלי מגבירה את תחושת התסכול בקרב הציבור, אך אינה מובילה בשלב זה להתגברות התסיסה. אדרבא, בשנה האחרונה חלה דעיכה משמעותית בהיקף המחאה העממית. בסיכומו של דבר, חרף המשבר הכלכלי והייאוש הציבורי הגובר,...
מתרבים הסימנים לכך שישראל הרחיבה את גזרת ההתמודדות נגד התבססות איראן במרחב. התפתחות זו מתבטאת בתקיפת תשתיות בעיראק, המקושרות לאיראן. בחישובי עלות מול תועלת, בהרחבת גזרת ההתמודדות עם איראן על ישראל לשקול את ההשלכות האפשריות, ביניהן הקדמת יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק ומסוריה והותרת ישראל לבדה במערכה נגד ההתבססות האיראנית. הניסיון האיראני לבצע תקיפות של רחפנים חמושים בצפון ישראל, שסוכל על ידי צה"ל, הוא עדות לכך שאיראן הגיעה לנקודה קריטית – היא אינה יכולה להבליג על הפעילות הישראלית ועליה לשנות את דפוס תגובתה. ישראל תידרש לבחון האם...
בחודשים האחרונים מתרבים הסימנים לכך שראש הרשות השופטת, אבראהים ראיסי, מסתמן כמועמד מוביל לירושת מנהיגה העליון של איראן, עלי ח'אמנהאי. מאז מונה כראש הרשות השופטת במארס 2019, ניכר מאמץ גובר מצד ראיסי, איש הדת השמרני, וכל הנראה בגיבוי המנהיג העליון, לקדם שינויים במערכת המשפט, לשפר את דימויו הציבורי ולהגביר את חשיפתו התקשורתית, במיוחד לנוכח תבוסתו בבחירות האחרונות לנשיאות איראן במאי 2017. הגם שמוקדם עדיין להעריך מהם סיכוייו לזכות במאבק הירושה על הנהגת איראן, שתוצאותיו יושפעו במידה רבה גם מעיתוי הסתלקותו של ח'אמנהאי מהמפה הפוליטית, הרי...
ההסלמה שחלה באחרונה בעימות בין ארצות הברית לאיראן ממחישה את נחישותם של שני הצדדים לא לוותר על עמדותיהם, מתוך הבנה כי תהיה לכך השלכה על יכולת המיקוח שלהם במשא ומתן עתידי ביניהם. בצד הפגנות הכוח ההדדיות מתקיימים מאמצי תיווך, בעת הנוכחית בהובלת נשיא צרפת, בניסיון לגבש את תנאיו ומאפייניו של הדו-שיח. בהסתכלות קדימה, שני התרחישים המובילים היו ונותרו: (1) עימות מתמשך בפרמטרים הנוכחיים בין הצדדים; (2) חזרה למשא ומתן. גם אם הצדדים אינם מעוניינים בעימות צבאי רחב יותר, הדינמיקה הנוכחית יכולה להוביל אותם לכך. ההיערכות הישראלית צריכה להיות לשני...
בתקשורת הבינלאומית דווח כי ארצות הברית ביצעה מתקפת סייבר נגד מחשבי שליטה ובקרה של מערכי הגנה אווירית וטילי קרקע-קרקע האיראנים. הנחת העבודה למאמר זה היא שדיווחים אלה נכונים עובדתית, ועל בסיס זה תנותח משמעותם. כאשר ארצות הברית בחרה להימנע מתגובה קינטית ולהעדיף מתקפת סייבר מבודדת (standalone), כלומר שלא בסינרגיה עם מהלכים קינטיים משלימים, היא העמיקה את מיצובה כשחקן הנרתע מסיכונים ומחירים. בהיבט זה, יתכן שרב נזקה של מתקפת הסייבר האמריקאית על תועלתה. היא אמנם מדגימה יכולות, אך גם מעמיקה את מיצובה של ארצות הברית בעיני איראן ובעיני עצמה...
אחד הממדים שאליו גולשת ההסלמה האמריקאית-איראנית בשבועות האחרונים הוא המרחב הקיברנטי. העתקתו החלקית של העימות למרחב הסייבר מאפשרת לבצע פעולות תגמול תוך הפחתת התהודה שתחייב את הצד השני להגיב ולהסלים – כפי שניתן להבין את מתקפת הסייבר שביצעה ארצות הברית בתגובה להפלת המל"ט האמריקאי על-ידי איראן. עם זאת, בהתחשב בקצב ההתפתחות הגבוה של הידע והטכנולוגיה בתחום הסייבר, שילובו של תחום זה בעימותים בינלאומיים מעמידה בסכנה ממשית את המדינות המפגרות מאחור במרוץ הטכנולוגי. ערב הסעודית נמצאת במקום רגיש במיוחד בהקשר זה.
מפגש היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל, שהתקיים בירושלים, היה שלב ראשון בחידוש שיתוף הפעולה בין וושינגטון למוסקבה בסוגיות מזרח תכוניות, ובראשן האתגר האיראני והסדרה עתידית בסוריה. היועצים האמריקאי והישראלי ניסו ללחוץ על מוסקבה לצמצם את הסיוע לאיראן והתמיכה בה תמורת הקלה בסנקציות מערביות המוטלות עליה. רוסיה מצידה חותרת למצב את עצמה כמתווכת בין ארצות הברית וישראל לאיראן במכלול נושאים, מסוגיית הגרעין ועד השפעה אזורית. התקיפה האווירית הישראלית שבוצעה נגד מטרות איראניות בסוריה שבוע לאחר המפגש הייתה עדות לכך שרוסיה לא סיפקה...
בחודשים האחרונים הגבירו שלטונות איראן את אכיפת קוד הלבוש האסלאמי. הגם שהאכיפה האסלאמית נחשבת לעניין שגרתי באיראן, במיוחד לקראת עונת הקיץ, ניתן לייחס את התגברות מאמצי האכיפה גם להחרפת האתגרים הניצבים בפני המשטר האיראני מבית ומחוץ. האכיפה הגוברת מבטאת הכרה מצד הממסד השמרני בהתרופפות ההקפדה בעניין זה מצד האזרחים וחשש מהתערערות עקרונות היסוד של המהפכה האסלאמית. כמו כן, ניתן לראות בהחרפת האכיפה שלב נוסף במאבק הפוליטי בין שמרנים לפרגמטיים, במיוחד לקראת הבחירות הפרלמנטריות הצפויות להיערך בראשית 2020. לצד הנסיבות הפנימיות, נראה שהלחצים...
