משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
נגיף הקורונה מתפשט ברחבי המזרח התיכון ומחייב את משטרי האזור להיערך לאפשרות של קריסת המערכות השלטוניות. הנגיף פוגע באזור הנאנק תחת עולן של מלחמות, תסיסה חברתית, מצוקות כלכליות חריפות קשות וסכסוכי זהות. נתוני התפשטות המגפה במדינות האזור אינם ברורים עקב מיעוט בדיקות, קשיי תפקוד ומדיניות הסתרה, אך מספר הנדבקים במדינות השונות גדול, כנראה משמעותית, מזה המפורסם. כל המשטרים מנסים להתמודד עם האתגר, נערכים למאבק במגפה ולפי שעה נראה שהם זוכים לתמיכה מהציבורים המודעים לאיום. עם זאת, האזור עלול לסבול מהתפרצות רחבת היקף של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה...
איראן נמצאת בשפל מהחמורים שידעה, הנובע בעת הנוכחית משילוב של היקף מגפת הקורונה שפרצה בה, המצב הכלכלי הקשה בשל הסנקציות, ירידת מחירי הנפט וחוסר אמון גובר בין המשטר לציבור. טהראן מנסה לנצל את חומרת המגפה כדי ללחוץ על ארצות הברית להסיר את הסנקציות, או לפחות להקל בהן, אולם הממשל האמריקאי הבהיר שאין בכוונתו לעשות כן ואף הטיל בימים האחרונים סנקציות נוספות. במקביל, המיליציות השיעיות, כנראה בתאום עם איראן, ממשיכות לתקוף כוחות אמריקאים המוצבים בעיראק כדי לדרבן החלטה על הוצאתם. התגובה האמריקאית הסתכמה עד כה בתקיפת בסיסים של מיליציה שיעית...
התנהלותם הכושלת של שלטונות איראן וניסיונות הטיוח וההסתרה של מידע מהציבור בפרשת הפלת המטוס האוקראיני על ידי משמרות המהפכה (ינואר 2020), וכן התפרצות הקורונה (פברואר 2020), הסבו פגיעה משמעותית נוספת באמון הציבור האיראני במוסדות הרפובליקה האסלאמית, שנשחק ממילא בשנים האחרונות. השחיקה באמון הציבור באה לידי ביטוי גם בשיעור ההצבעה הנמוך באופן חסר תקדים בבחירות הפרלמנטריות, שהתקיימו לאחרונה באיראן. משבר האמון המחריף מציב אתגר מתמשך בפני המשטר האיראני, אך אין משמעותו איום מידי ניכר. עם זאת, חרף חולשות מרכזיות שמהן סובלת תנועת המחאה באיראן,...
הטלטלה במזרח התיכון יצרה כמה מוקדי אלימות משמעותיים חדשים שבהם מעורבים שחקנים אזוריים וגלובליים, כחלק מהמאבק על עיצוב פני האזור. מגמה שהואצה בעשור האחרון להקרנת עוצמה במסגרת זו היא שימוש ב"שכירי חרב". בשונה משלוחים (proxies), עיקר המניע של שכירי החרב הוא האינטרס הכספי. מדינות המפרץ, טורקיה ורוסיה מובילות מגמה זו, בהפעילן "שכירי חרב" רבים במשימות לחימה מובהקות מחוץ לגבולותיהן. בכך הן מתייחדות מארצות הברית, מדינות אירופאיות או סין, המנצלות "שכירי חרב" במשימות "תומכות לחימה", ומאיראן, המובילה...
הסכם השלום שנחתם בין ארצות הברית לבין הטליבאן בדוחה שבקטאר ב-29 בפברואר 2020, נועד לשים קץ למלחמה בין כוחות הטליבאן לכוחות האמריקאים באפגניסטן, הנמשכת כבר כמעט שני עשורים. בתמונה האסטרטגית הרחבה, כישלונה של ארצות הברית להשיג הכרעה נגד הטליבאן היא הוכחה למגבלותיו של הכוח הצבאי. איראן צפויה להפיק תועלת מהנסיגה האמריקאית (על אף ההשלכות האפשריות על היציבות בגבולותיה), שכן אחת מהמטרות העיקריות של מדיניותה הייתה סילוק הכוחות האמריקאים מהאזור. בנוסף, התפתחות זו מחזקת את ההערכה האיראנית כי הנשיא טראמפ מעוניין להימנע מעימות צבאי במזרח התיכון....
מחוז אידליב, בצפון מערב סוריה, נותר מעוזם המשמעותי האחרון של המורדים במשטר אסד. מאפייניה של מלחמת האזרחים, הנכנסת לשנתה העשירית, משתקפים במערכה שהתחדשה באחרונה באזור זה: לחימה אכזרית וחסרת אבחנה של המשטר בגיבוי רוסי ושל מליציות שיעיות המופעלות על ידי איראן; משבר הומניטרי, המתבטא בין היתר בעקורים ובפוטנציאל לפליטים; ניסיון רוסי, כושל עד כה, לתווך בין הצדדים; וסכנת הידרדרות – צבאית ודיפלומטית – נוכח ריבוי השחקנים הפועלים במרחב. עם זאת, המערכה במרחב אידליב מגלמת שני שינויים משמעותיים במאזן הכוחות בין הצדדים: הראשון, עימותים...
האפשרות שהזירה הצפונית נמצאת "על סף הסלמה" העלולה להידרדר למלחמה, עלתה בשבועות האחרונים בהערכת המודיעין השנתית של אמ"ן כפי שהוצגה לכתבים צבאיים; בנאום שנשא הרמטכ"ל ב-29 בדצמבר 2019 בכנס בהרצליה; ובהערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי שפורסמה בתחילת 2020. בניגוד להערכות אלו, למשחק המלחמה שהתקיים לאחרונה במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי של המכון הייתה תוצאה שונה. למרות תרחיש מסלים שהיה יכול להוביל לעימות רחב היקף בכמה זירות ("מלחמת הצפון"), כל השחקנים – ישראל, איראן, חזבאללה, סוריה, רוסיה...
מתוצאות רשמיות ולא-סופיות של הבחירות הפרלמנטריות שנערכו באיראן ב-21 בפברואר, עולה כי הימין השמרני זכה בניצחון גורף (כ-200 מתוך 290 המושבים, לעומת פחות מ-20 מושבים שבהם זכו מועמדים רפורמיסטים). ניצחון זה היה צפוי לאור פסילתם הגורפת של רוב המועמדים הרפורמיסטים על ידי השלטונות. שיעור ההצבעה הנמוך (מעט יותר מ-40 אחוזים) מבטא שחיקה נמשכת באמון הציבור במערכת הפוליטית. שחיקה זו עלולה לערער לאורך זמן את הלגיטימציה של המשטר, התלויה במידה רבה ביכולתו לשמר לכל הפחות מראית עין של ייצוגיות העם במוסדות המדינה. השבת השליטה המוחלטת במג'לס לידי...
הסבירות לפריצת מלחמה השנה, כתוצאה מהידרדרות והסלמה, אינה נמוכה והיא תלויה גם בישראל – כך משתמע מעיקרי הערכת המודיעין השנתית של אמ"ן. אף על פי כן, אמ"ן ממליץ לדרג המדיני להגביר את תקיפות צה"ל נגד כוחות איראן בסוריה, כדי לנצל את חיסול סולימאני להוצאתם מהמדינה. מאמר זה עוסק בניתוח המלצה זו, ומסקנתו שונה: אל לישראל להגביר את התקפותיה על האיראנים בסוריה, מעבר לדרוש לצרכים אסטרטגיים מובהקים שלה כגון: סיכול נשק אסטרטגי וסיכול התבססות צבאית, שעלולה לסכן את ישראל. עליית מדרגה – מאבק צבאי עד חורמה בנוכחות צבאית...
בכנס הבינלאומי השנתי ה-13 (סוף ינואר 2020) של המכון למחקרי ביטחון לאומי, התארחו מומחים ומקבלי החלטות בדרג המדיני והצבאי מהארץ והעולם והתקיימו דיונים בארבע מסגרות נושאיות: המערכת הבינלאומית, הסביבה האזורית, אתגרי חוץ וביטחון לישראל ומבט פנימה לישראל. כל אלה, בהסתכלות לעשור הבא. להלן עיקר התובנות הראשוניות שעלו בדיוני הכנס.
מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולימאני, היה זה שזיהה ומימש את ההזדמנות של איראן להעמיק את אחיזתה בסוריה, תכנן את התבססותה הצבאית והאזרחית שם ושימש כ"קבלן הביצוע" של חיבור הציר השיעי מאיראן דרך עיראק וסוריה ללבנון. מותו מותיר ואקום, לפחות זמני, במובן זה. בראייה ישראלית, חיסול סולימאני יצר הזדמנות נדירה לנצל את אבדן בן בריתו האסטרטגי ופטרונו של בשאר אל-אסד כדי לפרק את המאחזים האיראניים הצבאיים בסוריה. לשם כך, יש לנהל מערכה משולבת, בתיאום עם ארצות הברית ועם שחקנים אזוריים נוספים, שתסנכרן מספר מאמצים במקביל: הכרה בדומיננטיות...
