מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
מאז היוודע בסוף מארס תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בטורקיה והתבוסות שנחלה מפלגת הצדק והפיתוח בין היתר בערים המרכזיות, נקטה טורקיה שורת צעדים חריפים נגד ישראל בהקשר המלחמה ברצועת עזה. חלק מצעדים אלו מהווים חריגה מדפוסי מדיניות קודמים של אנקרה, כולל אלה שננקטו במהלך מבצעים שניהלה ישראל ברצועה בעבר ואשר גם הם היו רקע להתדרדרות ביחסים בין המדינות. חריגה זו מצריכה הסתכלות מחדש על היחסים הבילטראליים והיערכות לשינוי בהנחות יסוד ומוסכמות לגבי סבירותם של תרחישים קיצוניים בין טורקיה לישראל. כן מעלה חריגה זו שאלות לגבי מקומה של טורקיה במאזנים...
מלחמת חרבות ברזל מאתגרת את מדינת ישראל לא רק מהפן הביטחוני אלא גם מבחינת חוסנה של החברה ועמידותה של הכלכלה. תקציב הביטחון ב-2024 כבר גדל יותר מפי שניים לעומת רמתו ערב המלחמה ועוד היד נטויה, שכן המאמץ המלחמתי חייב גיוס מילואים מסיבי לתקופה ארוכה, והלחימה בעצימות גבוהה כרוכה בשימוש אינטנסיבי בכלים ובחימושים יקרים.
השאלה המכרעת היא מה יהיה המתווה של ההוצאה הביטחונית לאחר המלחמה – האם מדינת ישראל תשכיל לאזן לאורך זמן בין הצרכים הביטחוניים לאזרחיים או חלילה תלקה שוב ב"סינדרום מלחמת יום הכיפורים", אשר הביא לגידול עצום בתקציב...
בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה בסחר בסחורות בין ישראל לסין, אחרי שנים רצופות של עלייה, שבהן הפכה סין לשותפת סחר משמעותית של ישראל. לכאורה, ההסברים המתבקשים לירידה הינם המלחמה ברצועת עזה וכמובן האיום החות׳י שפוגע בסחר הבינלאומי. עם זאת, אירועים אלו השפיעו על הסחר רק ברבעון האחרון של השנה, בעוד שהירידה בסחר בין ישראל לסין הייתה עקבית לכל אורך השנה. במאמר זה מוצעים שלושה הסברים אפשריים לירידה זו: אי-הוודאות הכלכלית-פוליטית שאפיינה את השנה האחרונה בישראל, ירידה בייבוא סחורות לישראל אחרי שנים של עלייה דרמטית, והירידה בייצוא הסיני למדינות...
שינויים גלובליים במס ותמריצים גורמים לחברות רב-לאומיות בכלל, ובפרט בתחומי הטכנולוגיות המתקדמות, לשקול מחדש את פריסת פעילותן הגלובלית. הרגישות של החברות ביחס לפעילות בישראל מועצמת עוד יותר בשל המלחמה ברצועת עזה, אי-הודאות לגבי "היום שאחרי", ואי-היציבות החברתית-פוליטית המתמשכת. החברות הרב-לאומיות הן נדבך הכרחי לקיומו ולאיכותו של האקוסיסטם הטכנולוגי בישראל ולכלכלת ישראל. מדינות אחרות כבר פועלות מול החברות הרב-לאומיות להבטחת ולהרחבת פעילותן. בלא מענה ממשלתי בהקדם מצד ישראל, באופן רחב וחדשני, תוך יציאה מדפוסי פעולה מסורתיים...
למלחמת “חרבות ברזל” צפויה השפעה שלילית משמעותית על כלכלת ישראל. מוערך כי העלויות הישירות של הלחימה (חימושים וגיוס מילואים) ובנוסף העלויות העקיפות של המלחמה (פינוי תושבים, שיקום הנגב המערבי, פגיעות בייצור ובביקוש המצרפים) יסתכמו בכ-200 מיליארד שקל. מדובר אם כן בהתכווצות של כ-10 אחוזים בתוצר ברבעון האחרון של 2023 וצמיחה שנתית לנפש אפסית לשנה זו. על מנת למזער נזקים עתידיים על הכלכלה, על הממשלה לגלות אחריות – לקצץ בתקציבים סקטוריאליים ולהסיט כספים אלו למען המאמץ המלחמתי. אל לה למדינת ישראל לחזור לטעויות שנרשמו בניהול הכלכלה מיד...
מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...
מטרתו של המחקר[1], שתובנותיו עד כה מפורטות במסמך זה, היא להצביע על האתגרים המרכזיים הניצבים בפני המשך אספקת המזון לישראל בשעת החירום הנוכחית, להצביע על תרחישי התפתחות שונים של המלחמה ועל הנדרש כדי להבטיח את היכולת להמשיך ולייצר מזון בישראל גם בסופה ולאחריה.
המלצות עיקריות: דרושה מעורבות מיידית של המדינה באבטחת אספקת המזון, ובמסגרת זו: איסוף נתונים והקצאת משאבי מערכת לבניית תמונת מצב עדכנית. כן נדרש מענה (תמריצים, הקלות רגולטוריות, רכישות יזומות) לאתגרים לאורך שרשרת האספקה: מחסור בכוח אדם עקב גיוס מילואים, פינוי יישובים, מניעת כניסת...
ארצות הברית הטילה לאחרונה את הקנס הגדול אי-פעם על הפרת הגבלות היצוא האמריקאיות. הקנס הוטל על חברה זרה בשל יצוא מוצרים שיוצרו מחוץ לארצות הברית. הפרשה מדגימה כיצד האקסטריטוריאליות של כללי הפיקוח האמריקאיים על היצוא, הופכת אותם לבעיה ממשית גם לחברות ישראליות, שעלולות לשלם מחיר על הפרת הכללים האמריקאיים גם בלא שהפרו את הדין הישראלי. הפרשה יכולה ללמד גם על ההתנהלות הנדרשת מרשויות הפיקוח בישראל כדי לאפשר את המשך הפעילות הכלכלית של ישראל מול סין, ובה בעת להגן על חברות ישראליות ולהימנע מהקשחת הפיקוח האמריקאי על הפעילות הטכנולוגית והכלכלית...
מאמר זה סוקר את המגמות בסחר של ישראל עם סין בסחורות ובשירותים, בעשור האחרון (השנים 2013-2022). המאמר מצביע על עלייה משמעותית ועקבית של היקפי הסחר בסחורות עם סין לאורך שנים אלו. העלייה נובעת בעיקר מהגידול המשמעותי בייבוא הסחורות מסין בעוד שהייצוא לסין גדל פחות והגיע לשיאו ב-2018 ועל כן הגירעון המסחרי של ישראל הולך וגדל. הייבוא מסין הינו מגוון למדי וכולל ציוד רב לעבודות התשתית של הרכבת הקלה, הזמנת מוצרים מאתרים סיניים המקלים במעט את ההתמודדות עם יוקר המחייה ובשנתיים האחרונות ייבוא רכבים מסין. המאמר גם בוחן באופן השוואתי את יחסי הסחר...
ממשלת ישראל החדשה עומדת מול אתגרים רבים וחשובים, אשר בכוחם לעצב את צביונה של מדינת ישראל לשנים רבות קדימה. אחד מהאתגרים הקיומיים בפני המדינה הוא השילוב של האוכלוסייה החרדית במרקמה החברתי והכלכלי. אין מדובר בצורך חיוני בהווה בלבד, אלא במיוחד בהסתכלות עתידית. הצמיחה הכלכלית המרשימה שנרשמה בעשרים השנים האחרונות, שהובילה לשיפור ברמת החיים, נמצאת כעת בסכנה שכן המגמות החיוביות מתנגשות עם המגמות הדמוגרפיות. ההסכמים הקואליציוניים והתקציב המתגבש לא רק שאינם מתמודדים עם הסכנה הזו אלא תורמים לה במידה רבה. נראה כי גם ללא ההשלכות הכלכליות...
פרסום חדש זה מתמקד בכלכלה הפלסטינית, בקשריה עם הכלכלה הישראלית ובהשפעת המדיניות הישראלית עליה. בנושאים מסוימים נעשית הבחנה בין האזורים השונים של הגדה המערבית ורצועת עזה (להלן "הכלכלה הפלסטינית") לבין מזרח ירושלים. הכלכלה הפלסטינית, כמו מדינת ישראל, עודנה מתאוששת ממגפת הקורונה ומושפעת לרעה מכוחות כלל-עולמיים, ובפרט מן הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהביאה לעליות מחירים ניכרות הנובעות בחלקן משיבושים בשרשרת האספקה ומעליות של מחירי המזון והאנרגיה בעולם כולו. בדומה לבנקים מרכזיים אחרים, גם בנק ישראל העלה את שיעורי הריבית והדבר משפיע...
