מדינות ערב יכולות לסייע בקידום הסכם לשחרור החטופים הישראלים שבידי חמאס, הפסקת אש וסיום המלחמה ברצועת עזה באמצעות נקיטת גישה נחרצת כלפי חמאס, שבמרכזה הגברת לחץ, בידוד ודה-לגיטימציה, במטרה לפגוע בדימויו ובמעמדו של הארגון בקרב דעת הקהל הערבית. הצעדים המוצעים כוללים קמפיינים תקשורתיים וגינויים פומביים, סנקציות משפטיות, הגבלת פעילות ועידוד שיח דתי חלופי. זאת, לצד תיקון וחיזוק הרשות הפלסטינית וסיוע בהשבת שליטתה ברצועת עזה. על ישראל מצדה לעודד מהלכים ערביים מעין אלה דרך נכונות לקדם בעתיד מתווה לפתרון של 'שתי מדינות לשני עמים', בכפוף לקבלת...
בימים אלה מלאו 45 שנים לשלום בין ישראל למצרים, בצל טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. אירועי החודשים האחרונים הציבו את שתי המדינות בפני אחד המבחנים הקשים שידעו, אך עד כה הם לא השפיעו על המתכונת האמביוולנטית המסורתית של יחסיהן: מצד אחד, נשמעו בשיח הציבורי והרשמי במצרים ובישראל ביטויים של התלהמות, עוינות, חשדנות וחוסר אמון; ומצד שני, נמשכו הדיאלוג הביטחוני השקט, המחויבות ההדדית להסכם השלום וההפנמה של האינטרסים האסטרטגיים הכרוכים בו. שניות זו, אף שהפכה במרוצת השנים חלק אורגני מ"השלום הקר", אינה מצב בריא. על קהיר...
ניתוח יוזמות ומתווים אזוריים מצביע על פערים לא מבוטלים בינם לבין העמדה הישראלית הרשמית אך גם על מרחבי הסכמה אפשריים. בחינת היוזמות, חלקן לא יותר מאשר "בלוני ניסוי", היא צעד ראשוני אך חיוני במימוש מטרות המלחמה ברצועת עזה ובעיצוב המציאות ביום שלאחריה. הפערים המדיניים והביטחוניים המרכזיים המסתמנים בשלב זה נוגעים למקומה של הרשות הפלסטינית בפתרון הקבע, לעתיד חמאס ולזהות הכוח השלטוני והצבאי שיתבסס ברצועה. מנגד, יש ביוזמות מרחבי גמישות והן עשויות להציע פתח להשבת החטופים, להחלשת כוחו של חמאס ולחזרה מותנית ומדורגת של הרשות הפלסטינית...
חינוך הדור הצעיר בבתי הספר יכול לשמש כלי מועיל עבור חוקרים המבקשים להבין מהו החזון שהנהגות של מדינות מעוניינות לממש בטווחים הבינוני והרחוק. יחסי ישראל-מצרים הם מקרה מובהק המחייב מבט צופה פני עתיד: מצד אחד, שתי המדינות מנהלות יחסי שלום יציבים ושיתופי פעולה מגוונים, הגם מוגבלים בהיקפם ובעומקם; ומצד שני, הן נושאות עמן טראומות מן העבר ותפיסות מושרשות של איבה וחשדנות. השאלה הנבחנת במאמר זה היא כיצד מעצב החינוך במצרים את הקשר בין המדינות והעמים: האם מצרים – שכנה חזקה ומתעצמת – היא שותפת שלום רעועה השומרת על יחסים תקינים עם ישראל רק לפי...
ישראל טרם הציגה רעיון אסטרטגי כולל ליום שאחרי המלחמה, אך ברור כי בכל מצב תידרש מצרים למלא בו תפקיד מרכזי. על כן חיונית הגברת התיאום בין שתי המדינות בעת הנוכחית. ייטב אם ירושלים וקהיר יגבשו מתווה מתואם שישרת את האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של שתיהן, יגשר על פערים ומחלוקות בתפיסתן את עתיד רצועת עזה ויאפשר רתימת שחקנים אזוריים ובינלאומיים נוספים למאמץ המשותף. המתווה המומלץ כולל את נטרול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס, חזרה מדורגת ומותנית של "רשות פלסטינית מחודשת" לרצועת עזה כגורם שלטוני אזרחי המחויב לשלום, שיפור...
מאז הטבח שביצע חמאס בישראל ב-7 באוקטובר בלטו בהיעדרם גינויים מצד אנשי דת בעולם הערבי-מוסלמי. הגדיל לעשות מוסד אל-אזהר במצרים, שנחשב לאוטוריטה דתית סונית ותיקה ומשפיעה ונהנה על פי חוקת מצרים מתקציב מדינתי ומתמיכה פיננסית של איחוד האמירויות. המוסד שמצרים נוהגת למתג כמגדלור של "מתינות דתית" וכנושא דגל המאבק הרעיוני בקיצוניות האסלאמית, התגלה – פשוטו כמשמעו – כתומך טרור. מפרוץ המלחמה מנהל אל-אזהר קמפיין שתכליתו ללבות איבה בדעת הקהל הערבית-מוסלמית נגד ישראל ותומכיה במערב. לנוכח המצב הנפיץ, על ישראל, מצרים וגורמי השפעה אזוריים...
סיפורו של סימון ארצט, יהודי רב יוזמה שפעל בעיר הנמל המצרית פורט סעיד, של שפך תעלת סואץ לים התיכון, הוא בעל עניין רב לקורא הישראלי, אך לא רק לו, מבחינתנו, מעניינת הצלחתו הפנומנלית של איש עסקים יהודי (ובהמשך גם של יורשיו ושותפיהם), שהיה מעמודי התווך הבולטים של הקהילה היהודית המקומית. עבור אזרחי מצרים יש כאן סיפור בעל עניין לאומי מובהק שהתרחש בתקופה שהתאפיינה בתהפוכות מדיניות וכלכליות רבות. עבור בני שאר הלאומים יש פה סיפור מרתק על אחד מנותני השירות הבולטים ליורדי הים הרבים שעברו החל מסוף המאה ה – 19 בתעלת סואץ, שכבר הייתה בתקופה זו אחד...
מצרים ואיראן דנות באחרונה באפשרות לנרמל את יחסיהן הדיפלומטיים לראשונה מאז 1979. המהלך ההיסטורי עשוי לשרת אינטרסים מגוונים של שתי המדינות, אך הוא עודנו מותנה בסייגים, בעיקר מצד קהיר. מצרים בוחנת את טיב השינוי שחל בהתנהלות האיראנית בעקבות הנורמליזציה עם ערב הסעודית באפריל 2023 וקשובה לעמדותיהן של מדינות המפרץ וארצות הברית ביחס למהלכיה הבאים. נורמליזציה בין קהיר לטהראן, אם אכן תוכתר בהצלחה, אינה בהכרח מזיקה לישראל שכן ביכולתה לשרת אינטרסים ישראליים חיוניים – מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. עם זאת, היא עלולה לפגוע באחרים. לפיכך, על ירושלים...
ניתוח סקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה במדינות ערב מראה שהציבורים הערביים במדינות השונות עסוקים בראש ובראשונה באתגרי הכלכלה, בעוד הנושא הישראלי-פלסטיני מצוי בשולי העניין. עם זאת ולמרות הסכמי הנורמליזציה, הסירוב להכיר בישראל ולקשור עמה קשרים רווח ומציב למשטרים קווים אדומים בשיח עם ישראל
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי...
שיתוף הפעולה הגובר בין קטר ומצרים משליך על הגאופוליטיקה האזורית ובכלל זה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני: הוא תרם למאמצי ההרגעה בין ישראל לחמאס במבצע "שומר חומות", ובאופן משמעותי יותר במבצע "עלות השחר". התיאום המתהדק עם קטר מהווה מכפיל כוח למתווך המצרי ברצועת עזה ומקנה לשתי המדינות מנופי השפעה יעילים יותר בכל הנוגע לריסון החמאס והג'האד האסלאמי ולתהליך שיקום עזה – כל אלה מהווים אינטרס ישראלי מובהק. בה בעת, על ישראל להקפיד על כך שהגברת המעורבות הקטרית ברצועת עזה לא תעיב על יחסיה עם איחוד האמירויות ובחריין, שעודן...
